מחלוקת בין משפטנים סביב התיקון המאפשר לערער על פסק בורר
זמיר וסטרשנוב: זכות הערעור לא תגדיל את מספר הפונים לבוררות . עו"ד שמעוני, מיוזמי התיקון בחוק: "מוסד הבוררות שייך למילייה של כמה שופטים בדימוס, שמוציאים החלטות בלי הנמקה ולא רוצים שאף אחד יבקר אותם"
"המוסד הישראלי לבוררות עסקית הנהיג כבר בשנת 2004 כללים המאפשרים ערעור פנימי בפני בורר בכיר או הרכב של שלושה, אבל בפועל עד היום היו חמישה ערעורים בלבד", כך אמר ל"כלכליסט" נשיא המוסד הישראלי לבוררות עסקית, השופט בדימוס אמנון סטרשנוב.
"לא הבחנתי שעצם האפשרות לערכאת ערעור שינתה משהו במספר הפניות לבוררות לאורך השנים". בכך הגיב סטרשנוב לתיקון שהתקבל באחרונה בחוק הבוררות, המאפשר להגיש ערעורים לבית המשפט על פסקי בורר. יוזמי החוק, עו"ד רונן סטי ממשרד גדעון פישר ועו"ד ישראל שמעוני, טענו ששינוי החקיקה יפיג את החשש של המתדיינים מפני סופיות הליך הבוררות.
יצחק זמיר. "אין שום מחקר המוכיח שדווקא זכות הערעור תגביר את מספר הפונים לבוררות" צילום: עטא עוויסאת חמישה ערעורים בלבד
יצחק זמיר. "אין שום מחקר המוכיח שדווקא זכות הערעור תגביר את מספר הפונים לבוררות" צילום: עטא עוויסאת סטרשנוב הנחה שלשום בערב כנס מטעם המוסד הישראלי לבוררות עסקית בנושא התיקון. בכנס, שארגן איגוד לשכות המסחר, השתתפו גם שופט העליון בדימוס פרופ' יצחק זמיר, וח"כ גדעון סער, מיוזמי השינוי בחקיקה.
בכנס סיפר סטרשנוב שאף שאפשרות הערעור קיימת במוסד שבראשו הוא עומד כבר מ־2004, הרי שעד היום נחתמו על ידי מתדיינים רק 35 הסכמות לקיום ערעור, ומתוכם חמישה בלבד התקיימו לבסוף. גם זמיר צינן את ההתלהבות והיה ספקן בכנס בנוגע לסיכוי שהתיקון לחוק יגביר את אחוז הפונים לבוררות. לדבריו: "אין שום מחקר המוכיח שדווקא זכות הערעור תגביר את מספר הפונים לבוררות". עוד ציין כי אין לו הסבר למיעוט הפניות לבוררות למרות העומס בבתי המשפט, והעלה את האפשרות שהדבר נובע מיוקר ההליך.
לפי התיקון לחוק הבוררות, שהתקבל בנובמבר, יכולים הצדדים בהליך להסכים מראש בכתב הבוררות על אפשרות ערעור לערכאה משפטית, או שמיעת הערר בפני בורר נוסף או הרכב בוררים רחב יותר. אולם גם אם הצדדים מסכימים מראש על כך, הרי שכדי לשמוע את הערעור צריך בית המשפט למצוא שאכן נפלה טעות יסודית בפסק הבורר ושיש בה כדי לגרום לעיוות דין.
עו"ד ישראל שמעוני, מיוזמי החוק, אמר אתמול ל"כלכליסט": "מוסד הבוררות קרס. יש 640 בוררויות וקרוב ל־1.3 מיליון תיקים בבית המשפט, כאילו המוסד לא קיים. היתה כאן הכוונה של השופטים בדימוס שמשמשים כבוררים, ופרופסור זמיר במיוחד. מוסד הבוררות שייך למילייה מסוים - מספר שופטים בדימוס - שניהלו את כל המוסד. והם לא רצו שאף אחד יבקר אותם והיו מוציאים החלטות בלי הנמקה. זמיר נמצא בקליקה של הבוררים שרוצים להמשיך להוציא פסקים ללא הנמקה".
סטרשנוב סירב להגיב לדברים. עד לסגירת הגיליון אמש לא התקבלה תגובתו של זמיר.
חבל הצלה
גם עו"ד סטי נחלץ להגן על התיקון שיזם ואמר ל"כלכליסט": "ללא ערכאת ערעור לא היתה זכות קיום למוסד הבוררות. אף עורך דין לא יכול להמליץ ללקוח ללכת להליך שאין בו ערעור. זה עשוי להיות חבל ההצלה שייצור את המפנה. בלשכת עורכי הדין נשקול ברצינות לקיים מחקר ומעקב שיבחן את השפעת השינוי".
סטי גם הגיב על דבריו של סטרשנוב בכנס ואמר: "לתיקון הזה יש משמעות נורמטיבית, ולא די בערכאת ערעור פנימית של מוסד כזה או אחר - צריך שינוי תרבותי וצריך לעצב את הבוררות כהליך מסודר בחברה. אני מקווה שקהילת השופטים, שיש לה עניין בהקלת העומס, תמליץ על מסלול הבוררות. אני חושב שזה קורה מעט מאוד היום".
"התעריפים סבירים"
בשיחה עם "כלכליסט" ניסה סטרשנוב להתמודד עם הטענה החוזרת ונשנית באשר ליוקר ההליך. "התעריפים אצלנו זולים וסבירים בהחלט, וגם הבוררויות שעולות יחסית יותר - אם מסיימים אותן תוך חצי שנה עד שנה, הרי שההליך זול יותר מאשר ניהול משפט במשך שלוש־חמש שנים". עוד הוסיף סטרשנוב: "אני לא רואה בכך כל רע, כמו שיש רפואה פרטית יש גם מערכת משפט פרטית, כיוון שבשני המקרים המערכת הציבורית לא נותנת את הפתרון".
לדברי סטרשנוב, שפרש לפני כחמש שנים מבית המשפט המחוזי והחל את עיסוקו כבורר, על שר המשפטים הבא יהיה "לשקם ולהחזיר את האמון במערכת המשפט שהידרדר לתהום, לרמה נמוכה שלא ידענו בעבר. בעיית הבעיות היתה ונשארה הסחבת והימשכות ההליכים בבתי המשפט
