$
משפט

תחזית כלכליסט לענף עריכת הדין 2009: מיזוגים ופיטורים, אבל גם פריחה של הקטנים

השנה האזרחית החדשה צפויה להתאפיין בפגיעה במשרדי עורכי הדין הגדולים, שייאלצו להצטרף למאבק על לקוחות ויגיבו במיזוגים, קיצוצים ופיטורים. הלקוחות, מצדם, צפויים להתחיל לעבור למשרדים הקטנים, והזולים יותר

ענת רואה 07:5201.01.09

מבחינתם של אלפי משרדים של עורכי דין קטנים ברחבי הארץ, המשבר הכלכלי אינו בגדר גזירה שנחתה עליהם בחודשים האחרונים, אלא מציאות קיום שמאפיינת את עבודתם בכל השנים האחרונות בענף עריכת הדין הצפוף והתחרותי של ישראל. שנת 2009, שנפתחת היום, מסמנת נקודת מפנה דווקא למשרדים הגדולים, שנהנו עד כה מפריחה ומצמיחה במהירות מסחררת, והיו מנותקים מהקשיים שאפיינו את רוב העוסקים בתחום. הערכת המומחים שעמם דיבר "כלכליסט" היא שהתחרות על פרנסה ולקוחות תחלחל עתה גם לראש הפירמידה, ותוביל מצד אחד למגמה של התגברות במיזוגים בין המשרדים הגדולים, ומצד אחר לביקוש גובר של הלקוחות למשרדי בוטיק קטנים.

 

המיזוגים יחזרו במשרדים הגדולים

 

אחד המאפיינים הבולטים של 2008 במשרדי עורכי הדין היה ירידה ניכרת במגמת המיזוגים שאפיינה את התחום בשלוש השנים הקודמות. שינוי זה בא לידי ביטוי בדירוג המשרדים הגדולים של "כלכליסט", שפורסם בתחילת השבוע, שממנו עלה ש־40 המשרדים הגדולים בישראל התכווצו בשנה החולפת ב־5% בממוצע. במקום השביעי בדירוג מוקם משרד גרוס, קלינהנדלר, הלוי, חודק, גרינברג ושות', שמונה כיום 95 עורכי דין לעומת 122 לפני שנה, וזאת עקב הפיצול ממשרד ברקמן־וקסלר, בתום ניסיון למיזוג שנמשך שנה.

 

עו"ד דודי זלמנוביץ, מנכ"ל חברת GLawBAL, העוסקת בייעוץ למשרדי עורכי דין, מעריך שלכישלון המיזוג בין שני המשרדים האלה היה אפקט מרתיע על אחרים: "העובדה שהיה מיזוג גדול שלא החזיק מעמד השפיע על חלק מהמשרדים האחרים, שצפו במתרחש בחשש", הוא אומר. "זאת, בצד העובדה שכל המשרדים היו עסוקים בתגובה למשבר הפיננסי ובסוגיות כוח אדם, ולא היה להם זמן להקדיש לנושא המיזוגים. ב־2009 נראה את מגמת המיזוגים מתגברת שוב, משום שהמשרדים ירצו להתרחב לתחומי פעילות שאינם קיימים אצלם, ולשם כך יבקשו לצרף אליהם משרדי בוטיק. נוסף על כך, רבים מהמשרדים רוצים למלא שטחים גדולים שנשכרו על ידיהם, וחלקם עושים זאת בשלב ראשון על בסיס שיתוף פעולה עם משרד אחר, שאולי יביא למיזוג בעתיד".

 

הלקוחות יחזרו למשרדים הקטנים

 

אחד הקשיים הגדולים שעמם נאלצו משרדי עורכי הדין הקטנים והבינוניים (50–75 עורכי דין) להתמודד בשנים האחרונות היה הצמיחה המהירה של המשרדים הגדולים בדרכם להיהפך ל־one stop shop, כלומר למעין סופרמרקט המספק ללקוחותיו שירותים במגוון תחומים, שבעבר טופלו על ידי משרדי בוטיק קטנים. מבחינתם של הלקוחות היה יתרון למשרד הגדול, היכול לתת להם שירות מלא בכל תחום שלו יזדקקו. ואולם בתקופה של משבר כלכלי גוברות ההערכות שיתרונותיהם של המשרדים הקטנים - שירות אישי יותר, אבל בעיקר תעריפים נמוכים יותר - יכולים לשוב ולהעלות את הפופולריות שלהם.

 

"אני מתאר לעצמי שבשלב ראשון המשרדים הגדולים ינסו להוריד מחירים כדי לשמר את לקוחותיהם, אבל היכולת שלהם לעשות זאת מצומצמת", אמר ל"כלכליסט" עו"ד עידן מרום, שותף במשרד התל אביבי לירן־מרום, המונה שלושה עורכי דין ועוסק במשפט מסחרי ובמקרקעין. "לנוכח המצב, אנחנו מרגישים שלקוחות מתחילים לגשש אצלנו, ואני שומע את זה גם מעוד משרדים קטנים".

 

"מעולם לא התלהבנו מהאמריקניזציה של השוק במובן של משרדים גדולים מאוד עם מחלקות ספציפיות מאוד, שבתקופת משבר מסוג זה אין להן עבודה", אמר ל"כלכליסט" עו"ד מיקי שפיגלמן ממשרד שפיגלמן, קורן, ברק, זמיר ושות', המונה 22 עורכי דין. "להערכתי, המשבר הכלכלי עוד לא הגיע לשיאו. כשזה יקרה, במהלך 2009, למשרדים הגדולים ועתירי כוח אדם יהיה קושי. אנחנו כבר רואים שגם אלה שיצאו בהצהרות - מפטרים ומקצצים בשכר. דווקא משרדים בגודל בינוני, שלא פיתחו והרחיבו מחלקות ספציפיות ועתירות כוח אדם, ערוכים לתת שירות כולל יותר, ונמצאים במצב יחסי טוב יותר".

 

פיטורים וקיצוצים בכל המשרדים

 

אלא שלמרות האופטימיות במשרדים הקטנים והבינוניים, ההערכות הן שגל הפיטורים הצפוי בענף בחודשים הקרובים לא יתמקד רק במשרדים הגדולים, ואולי אף להפך. למשרדים הגדולים, מעצם טיבם, ישנן יותר רזרבות להתמודדות בשעת משבר, ויותר פתרונות אפשריים כחלופה לפיטורים. במשרדים אלה נעשה באחרונה ניסיון לנייד עובדים ממחלקות שנהפכו לרווחיות פחות, כמו שוק הון וניירות ערך, למחלקות שנהפכות למבוקשות יותר, כמו ליטיגציה, דיני עבודה ופירוקים. לדברי עו"ד אסף פוזנר ממשרד כהן, וילציק, קמחי, שמונה 34 עורכי דין ודורג במקום ה־28 בדירוג המשרדים הגדולים של "כלכליסט", גם תחום הנזיקין עתיד לפרוח, נוכח העובדה שבתקופת מיתון אנשים נוטים להגיש יותר תביעות. עו"ד אהרון רשף מדגיש גם את תחום המיסוי ככזה שעתיד להיות עתיר עבודה.

 

עו"ד אמנון לורך, שותף במשרד יגאל ארנון, שמונה 105 עורכי דין, מציין שבעיניו, "פיטורי עובדים בימים כאלו היא גם שאלה ערכית. משרדנו נמנע מלפטר עובדים גם במשברים קודמים, שהיו אף קשים יותר, ונעשה הכל כדי לשמר את המסורת הזו". גם משה בלטר, ממשרד בלטר גוט אלוני, אומר: "בתקופה כזו אם אני אומר למישהו ללכת, אני יודע שהוא הולך הביתה. לכן, אנחנו צריכים לעשות יותר מאמצים כדי שתהיה עבודה. אנחנו בונים על הרחבת מחלקת הפירוקים אצלנו, כמו גם על עיסוק אינטנסיבי בתחומים שקודם לא עודדנו את העיסוק בהם בגלל רווחיות נמוכה".

 

טקס הסמכה של עורכי דין טקס הסמכה של עורכי דין צילום: אלכס קולומויסקי

ירידה בשכר הטרחה ובמשכורות העובדים

 

התחומים שפרחו בשנים האחרונות - שוק הון, תשקיפים, עסקאות מקרקעין - היו פופולריים גם בזכות שכר הטרחה הגבוה יחסית הטמון בהם. מבחינה זו, אין ספק שמשרדי עורכי הדין יצטרכו עתה להסתפק בפחות, שכן חלק מהתחומים שעתידים לפרוח עכשיו, כמו דיני עבודה ונזיקין, נחשבים למכניסים פחות (בחלק מתביעות הנזיקין יש הגבלה בחוק על גובה שכר הטרחה, שאינה קיימת בתחומים אחרים). עם זאת, תחום המסים נחשב לרווחי מאוד.

 

תחום הפירוקים הוכיח את עצמו בשנים האחרונות כמכונת כסף משומנת, בעיקר בכל הנוגע לקריסות של חברות גדולות במיוחד. נאמני רשת קלאבמרקט קיבלו כ־25 מיליון שקל, ובתיק הגדול שהיה השנה בתחום, קריסת חפציבה, ביקש וקיבל הנאמן מיליוני שקלים על חשבון שכר טרחתו, שיחושב בעתיד. אולם הכסף הגדול באמת שמור רק לקומץ מפרקים מנוסים שמצליחים לקבל את התיקים הללו.

 

מבחינת שכר העובדים, הרי שרוב עורכי הדין בישראל נהנים משכר צנוע יחסית להיקף שעות העבודה הנדרשות מהם, ולכן ההערכה היא שהפחתות השכר לא יהיו משמעותיות מאוד, ויורגשו בעיקר בצמצום הבונוסים וההטבות. עו"ד בלטר: "עורכי הדין הצעירים מרוויחים מעט, לכן אני מעריך שאצלם לא תהיה הפחתת שכר. אצל הוותיקים יותר זה בהחלט יכול לקרות, אבל עדיין הנטו שלהם יישאר גבוה".

 

הטיפול בהצפת השוק ימתין לשר החדש

 

בצד הקשיים והאתגרים שמזמן המשבר הכלכלי למשרדי עורכי הדין, נותרת בעינה הבעיה הגדולה ביותר של הענף בשנים האחרונות: הצפת המקצוע. למרות ניסיונותיה של לשכת עורכי הדין להתמודד עם הבעיה, הצמיחה המהירה במספר עורכי הדין הפעילים בארץ נמשכת. בהנחה שגם ב־2009 יוסמכו כ־3,000 עורכי דין חדשים, כפי שהיה השנה, הרי שבעוד שנה יהיו בישראל 45 אלף פרקליטים.

 

הלשכה העלתה כמה הצעות כיצד להתמודד עם הבעיה, ובהן הצעה להאריך את תקופת ההתמחות משנה לשנה וחצי, הצעה לשנות את מתכונת בחינות ההסמכה, ואף הצעה להפוך את לימודי המשפטים ללימודי תואר שני, כפי שהם בארצות הברית. אולם מרבית התוכניות הללו כפופות לאישורו של שר המשפטים, והשר פרידמן לא מיהר לאשר או לתמוך באף אחת מהן, כך שהלשכה ממתינה לראות מי יהיה שר המשפטים הבא.

 

כך או כך, המאבק אינו אמור להיות קל, גם נוכח העובדה שהסטודנטים למשפטים ברחבי הארץ התחילו בחודשים האחרונים לפעול נגד הלשכה, שאותה הגדירו "גילדה סגורה המנסה להקשות על הכניסה למקצוע", ודרשו להעביר את האחריות להסמכת עורכי דין מהלשכה לידי המדינה.

 

משרדי היח"צנות ימשיכו לככב בענף

 

בעוד שהמשרדים יעשו בשנה הקרובה ככל יכולתם כדי לשמר את לקוחותיהם, מי שייאלצו לעבוד קשה יותר בשביל עורכי הדין הם אנשי יחסי הציבור שלהם. היח"צנים חוששים מאוד מהתמודדות עם עורכי הדין בשעת משבר כלכלי, שכן ניסיונם מראה שעורכי הדין הופכים לתובעניים במיוחד, מחד, ולחסכנים מאוד, מאידך. לדברי היח"צנית אתי אשד: "בתקופה האחרונה עורכי הדין בודקים יותר מתמיד ובשבע עיניים את התוצאות שאני מביאה להם בסוף החודש, לפני שהם משלמים". עם זאת, היא מוסיפה: "בתקופה האחרונה מורגשת דווקא נטייה של לקוחות ממשרדים קטנים, שוויתרו בעבר על יחסי ציבור - לחזור. הם מבינים שהם צריכים להחזיק את הראש מעל המים ומנסים להתבלט".

 

גם היחצ"ן דוד מנור מציין: "עורכי הדין זהירים בתקופה הזו, ויש כאלה שמנצלים את ההזדמנות לשפר את התנאים מול משרד יחסי הציבור שלהם, אבל זו בכל מקרה לא אחת ההוצאות הגדולות והמשמעותיות שלהם, ובאופן אישי אני לא מרגיש שינוי בביקושים. עם זאת, עדיין מוקדם, והשינוי יורגש כנראה רק בחודשים הבאים".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x