הכלכלן, פרופ' לסטר ת'ורו: "אולי תהיה מאה סינית, אבל בעוד 100 שנה"
המומחה לגלובליזציה בעל השם העולמי אופטימי בכל הנוגע ליציאתה של ארצות הברית מהמשבר. שאר העולם, הוא מנבא, לא יתאושש ממנו גם בעוד שלוש שנים. ומה בנוגע לישראל? "אתם בבעיה", הוא אומר בצער
עוצמתה של ארצות הברית הולכת ודועכת, וכתוצאה מכך נשחקת בהדרגה השפעתה הגלובלית - זו המסקנה הברורה שעלתה מדו"ח שפורסם לאחרונה על ידי מועצת המודיעין הלאומי האמריקאית. במסמך, ששמו "מגמות גלובליות 2025", מתארת המועצה סדר עולמי חדש, רב־קוטבי, שבו מתחרות ארה"ב וסין ראש בראש על הובלתו של סדר עולמי חדש.
תחזית זו, הנשמעת קודרת במיוחד לאוזניים אמריקאיות, מכעיסה את פרופסור לסטר ת'ורו, כלכלן בעל שם עולמי שבמשך 40 שנה היה חבר בסגל ההוראה של האוניברסיטאות הרווארד ו־MIT. ת'ורו, שנהפך במרוצת השנים לאחר הכותבים הבכירים בעולם בנושא גלובליזציה והשלכותיה, קורא תיגר בשנים האחרונות בקביעות על נתוני הצמיחה הרשמיים שמפרסמת ממשלת סין.
ת'ורו טוען כי נתוני הצמיחה הרשמיים של סין אינם מייצגים נכונה, בלשון המעטה, את היקף הצמיחה האמיתי במדינה הקומוניסטית. במאמר שפורסם בשנה שעברה ב"הניו יורק טיימס" טען ת'ורו כי בשלב זה סין עדיין רחוקה מאוד מלהוות איום ממשי על הכלכלה הגדולה בעולם. "ייתכן שתהיה מאה סינית", כתב ת'ורו, "אולם זו תהיה המאה הבאה ולא המאה ה־21".
בימים אלו, כאשר ההאטה הגלובלית עתידה להשפיע גם על צמיחתה של סין, נראית תחזיתו של ת'ורו רלבנטית מתמיד. לדבריו, דווקא כלכלת ארה"ב היא זו שתצא בתוך זמן קצר יחסית מהמיתון שבו היא שרויה כיום - בשעה שיתר מדינות העולם המתועש יתקשו לעשות זאת.
תוכנית הסיוע: "ראויה, לא מספקת"
הנתונים הכלכליים שהחלו להגיע מארה"ב במחצית 2008 עוררו דיון נוקב בשאלה אם "השפל הגדול" - שגרם, כידוע, לכמה מהתמורות הגדולות ביותר במאה ה־20 - נמצא בעצם שוב בפתח. ת'ורו אינו יוצא דופן בעניין זה: לעתים קרובות הוא עושה שימוש בהשוואה הבלתי נמנעת לשנות השלושים של המאה הקודמת כדי להדגיש נקודה זו או אחרת בדבריו. עם זאת, בפיו בשורות טובות: אם הממשל האמריקאי יפעל נכון, הוא אומר, הפעם הזו תהיה שונה. "המשבר הנוכחי לא יהיה כה חמור, ויהיה קצר יחסית", הוא מנבא.
מתי להערכתך עתידה הכלכלה להתאושש?
"ארה"ב נמצאת במיתון שצורתו V. הצניחה אמנם תהיה חדה - התקופה הקשה ביותר תהיה הרבעון הראשון של 2009 - אך גם ההתאוששות תהיה כזו. להערכתי כבר במהלך הרבעון השלישי של 2009 תירשם עלייה בתמ"ג של ארה"ב, והדבר יתרחש במקביל לירידה באבטלה ולהקלה במחנק האשראי. הבנקים יחזרו לפעול בשוק ההלוואות".
עם זאת, ת'ורו מדגיש כי התאוששות שוקי ההון נפרדת מהתאוששות השווקים הריאליים, ואם יירשמו בתקופה הקרובה עליות בבורסות - הן בעלות אפקט פסיכולוגי בלבד, ואין בהן די כדי להתניע מחדש את הכלכלה האמיתית.
האם לדעתך הצוות הכלכלי בממשל בוש עשה את הדברים הנכונים מרגע שהתבררה עוצמת המשבר?
"בן ברננקי, יו"ר הבנק המרכזי של ארה"ב, בהחלט עשה את הדבר הנכון ביותר בהתחשב במצב הקשה. הממשל גיבש חבילת תמריצים ומציף את השווקים בכסף. לדעתי מדובר באמצעי ראוי". עם זאת, ת'ורו אינו חוסך גם מעט ביקורת מהממשל היוצא. "הסכום עצמו נמוך מדי", הוא אומר על 700 מיליארד הדולרים שהם בסיס תוכנית החילוץ. "ההשפעה של המהלכים הללו על הכלכלה האמריקאית ברבעון השלישי של 2008 היתה מינורית, ולכן יהיה על הממשל להגדיל את סכומי הסיוע".
הבורסה: "למכור כל מה שאפשר"
מה דעתך על מינויו של טימותי גייתנר, מועמד צעיר וחסר ניסיון, לשר האוצר הבא של ארה"ב?
"גייתנר הוא מינוי מצוין", עונה ת'ורו ללא היסוס. "אני משוכנע שהוא יהיה שר אוצר מוצלח משום שהוא מכיר היטב את וול סטריט (גייתנר כיהן בתפקידו האחרון כנשיא הבנק המרכזי של ניו יורק - ע"צ וא"ש) ומבין כיצד עובדת המערכת שהיא שורש הבעיה. העובדה שהוא צעיר יחסית תסייע לו".
פרט להגדלת סכומי הסיוע, מה עוד צריך ממשל אובמה לעשות?
"להמשיך את המגמה. יש לזכור שהמשבר כולו התחיל, כידוע, ממשכנתאות סאב־פריים, וכאן טמונה הבעיה האמיתית. ההון העיקרי שיש לאזרח האמריקאי הוא ביתו, אולם שווי הבתים נפל ב־60% מתחילת השנה. זו מציאות מסוכנת, מכיוון שכתוצאה מכך שווי המשכנתאות נהפך לגבוה יותר מערך הנכס שעבורו הן ניתנו. במצב כזה אין טעם להמשיך להחזיק בנכס, אלא להעבירו לרשות הבנקים, אלא שהבנקים עצמם נתקעים עם מלאי בתים ללא דורש בגלל הקיפאון המוחלט השורר בשוק הנדל"ן. האתגר העיקרי שיהיה לממשל הנכנס הוא למנוע מאנשים לזנוח את המשכנתאות שלהם, אחרת הכלכלה האמריקאית תסבול עוד יותר".
כיצד בעצם אמורים המשקיעים לנהוג בימים אלו של חוסר ודאות?
"כרגע? פשוט למכור כל מה שאפשר כדי לנסות להציל את הכסף שעוד נותר", אומר ת'ורו בהחלטיות, ומספר שהוא עצמו נכשל בכך כאשר ניסה להורות לאחת מהחברות שניהלו את כספו לעשות כן. "הם לא ענו לטלפונים", הוא מספר. "הם פשטו את הרגל כמה ימים לאחר שהחל המשבר".
קפיטליזם: "הרעים תמיד מנצחים"
ת'ורו נולד ב־1938 במונטנה שבצפון־מערב ארה"ב. את לימודי התואר השני בכלכלה עשה באוניברסיטת אוקספורד שבבריטניה, את הדוקטורט באותו תחום סיים בהרווארד, ובין השאר כיהן במשך שש שנים כדקאן בית הספר לניהול ב־MIT. טוריו מתפרסמים בעיתונים כגון "הבוסטון גלוב" ו"יו.אס.איי טודיי" ובעבר היה חבר בצוות העריכה של "הניו יורק טיימס" ובמועצת הכלכלנים של המגזין "טיים".
תו'רו, שכתב חמישה רבי־מכר, מזוהה עם "הדרך השלישית" - אסכולה כלכלית הגורסת כי יש לשלב בין עקרונות השוק החופשי להתערבות ממשלתית. "אם למדנו משהו מתקופת השפל הגדול", שב ת'ורו ומדגיש, "זה העובדה שהתערבות ממשלתית היא הדבר החשוב ביותר".
מהן השלכותיו של המשבר, מעבר לארה"ב?
"המשבר, ללא ספק, יהיה חריף יותר במדינות מתועשות אחרות. מרכז רעידת האדמה הוא ארה"ב, אולם הרעש מורגש היטב ביתר העולם. גם הכלכלות הגדולות של האיחוד האירופי ייאלצו לגבש תוכניות חילוץ בהיקף נרחב יותר מכפי שעשו עד כה".
פירושן המעשי של הזרמות ההון האדירות לשווקים הוא השלכת גלגל הצלה למוסדות הפיננסיים והסרת האחריות מהאנשים שניהלו אותם, שגרמו למשבר.
"אין ברירה אחרת. בשיטה הכלכלית המכונה 'קפיטליזם' הבחורים הרעים תמיד מנצחים. לקפיטליזם אין בעצם זכות קיום ללא התערבות ממשלתית. אולי זה פתרון שמרני, אך הוא היה אחד הגורמים שסייעו לכלכלה האמריקאית להתאושש בעקבות השפל הגדול".
מהן ההשלכות של הירידה החדה במחירי הנפט?
"זה מתכון לאסון", אומר ת'ורו. "במחירו הנוכחי (כ־50 דולר לחבית באמצע נובמבר - ע"צ וא"ש) כולם מפסידים, והדבר גורם לירידה בהשקעות בתשתיות ובחיפוש אחר שדות חדשים". לפיכך, ת'ורו סבור כי על הממשל האמריקאי להתערב בשווקים כדי למנוע את המשך הירידה.
מה אפשר, אם בכלל, לעשות במישור הבינלאומי כדי למנוע את המשבר הבא?
"המשבר הבא בעצם כבר בדרכו אלינו. מאז תום מלחמת העולם השנייה סבלה הכלכלה האמריקאית מעשרה מיתונים. אמנם אף אחד מהם אינו דומה לזה שמתרחש כיום, אולם ברור שזה יקרה שוב. זו מהות השיטה, ולכן בעצם אין מה לעשות".
ישראל: "הבחירות לא ישנו"
נוסף על מומחיותו בכלכלה בינלאומית, ת'ורו מעורה היטב גם בנעשה באזורינו. הוא נשוי לישראלית אנני קרסיק, ומחלק את זמנו בין ישראל לארה"ב.
כיצד ישפיע המשבר על הכלכלה הישראלית? מה יכולה הממשלה לעשות?
"הכלכלה הישראלית אמנם תלויה היום יותר מבעבר ביצוא, ולכן חשופה יותר לתמורות גלובליות, אך איני סבור כי הירידה הגלובלית בביקושים תפגע בישראל באופן חריג. לדעתי בנק ישראל ימשיך בהפחתות הריבית, ועל הנגיד סטנלי פישר לנסות להוריד אותה ככל האפשר, עד ל־0%".
עם זאת, ת'ורו פסימי בנוגע ליכולתה של הממשלה הישראלית להתנהל נכון. "כרגע אתם בבעיה", הוא מודה. "הבחירות המתקרבות גורמות לממשלה להיות פסיבית מדי בכל הנוגע להתנהלותה לנוכח המשבר, ולכן אינני מעריך כי יתרחשו דברים יוצאי דופן עד פברואר. למען האמת, גם לאחר מכן עתידה לקום ממשלה בעלת סדר עדיפויות לקוי - בדיוק כפי שהיה עד עתה".
האם לדעתך בנק ישראלי עלול לקרוס?
"אם ענקים כמו ליהמן ברדרס ומריל לינץ' קרסו, לא הייתי שולל את האפשרות כי תרחיש דומה עשוי לקרות גם בכלכלה הישראלית".
האם לארה"ב יש אינטרס לסייע לישראל כלכלית לנוכח המשבר, מעבר לסיוע הצבאי?
"אתם אמנם עושים הרבה רעש, אבל מבחינה כלכלית אתם מדינה זעירה. מדוע שארה"ב תעזור לכם? שני הנשיאים האחרונים ניסו ללא הצלחה לפתור את הסכסוך, וגם אובמה ייכשל בזה מהטעם הפשוט שאין פתרון לשנאה בין יהודים לערבים. האיבה עוברת אל מתחת לפני השטח כשנחתם הסכם שלום פורמלי. אתם בישראל לא יכולים לסמוך על אחרים שיעשו עבורכם דברים טובים. אתם צריכים בראש ובראשונה לסייע לעצמכם".
