הכלכלה תחכה עד לאחר הבחירות

"להחליף דיסקט", "ללמוד מארצות הברית", "כל המושגים השתנו" - אלה הם רק חלק מהביטויים שמשמיעים בימים אלה פוליטיקאים, כלכלנים ועיתונאים. כולם מנסים להסביר לנו שכל מה שהיה נכון לפני שנה נמצא היום כוזב ושקרי.

אך בחינת המציאות בכלים כלכליים שמרניים מראה שאף שאנו בעיצומו

כך למשל במקרה של ארה"ב. המשבר שם, רובו ככולו, נובע מכך שהמדינה הענקית הזו פעלה בניגוד לכללים הבסיסיים המקובלים בכלכלה העולמית. היא החזיקה בגירעון מט"ח ובתקציב גדולים מאוד, החיסכון הפרטי היה שלילי, והריביות נמוכות מאוד - גם באינפלציה גבוהה יחסית.

גם הטענה שארה"ב מהווה דוגמה לכך שראוי להגדיל כל הוצאה בתקופת משבר ולכן ראוי ללמוד ממנה אינה עומדת במבחן המציאות. ארה"ב מקפידה, עד עתה, להתערב רק בקריסה של מערכת עסקית שיכולה להביא לכך שכל מגדל הקלפים ייפול. היא מקפידה לא להגדיל הוצאות תקציביות בתחומים אחרים, אפילו לא בענף הרכב. אלה נשארו לטיפולו של הנשיא הבא של ארה"ב.

כאן דווקא ראוי ללמוד מברק אובמה. ביום שהוא הציג את הצוות הכלכלי שלו הוא הנחה אותם לסרוק כל סעיף בתקציב כדי לקצץ ולפנות מקורות, ככל האפשר, לתקצוב נושאי תעסוקה, בריאות וכדומה. אובמה מבין שאין דיסקט חדש בכלכלה, ולאחר תקופת מעבר קצרה יש לחזור ליציבות תקציבית ולממן כל הוצאה נוספת בקיצוץ הוצאות אחר - ואפילו בהעלאות מסים.

הדיסקט הקלאסי אומר שגירעון תקציבי גדול מביא להנפקות אג"ח שיממנו את אותן הוצאות, לעלייה בריבית ארוכת הטווח, ומכאן הדרך קצרה לריביות גבוהות על משכנתאות ושאר הלוואות. ראוי לזכור את המשברים באמצע שנות התשעים ובתחילת העשור הנוכחי ולדאוג לתקציב נשלט, משום שהדיסקט הזה לא השתנה.

קרובת משפחה שלי בארה"ב, בשנות ה־60 לחייה, הפסידה כרבע מהפנסיה שלה במשבר האחרון. היא ורבים אחרים אינם חושבים לרגע שעל המדינה לכסות את הפסדיהם. בגאות החסכונות עלו - ובשפל ירדו. לצערנו אין חלופה לשוק ההון מבחינת ההשקעות הפנסיוניות של כל אזרחי העולם המפותח. אפשר להשקיע במכשירים סולידיים או לא סולידיים, אך המדינה אינה צד ברווחי או הפסדי ההון.

ניסינו בעבר להפעיל קופות פנסיה דרך ההסתדרות. סבסדנו אותן בריבית מובטחת, ולמרות זאת הן הגיעו לגירעון אקטוארי של 120 מיליארד שקל ואנו מימנו אותן ב־80 מיליארד שקל. האם זהו המודל הראוי?

לצערנו, חוקי הכלכלה לא השתנו כלל עקב המשבר הכלכלי האחרון. ממילא ממשלת ישראל תצטרך באפריל הקרוב לקבוע את עמדתה ביחס לתקרת הגירעון הראוי, כך שלא יפגע אנושות בשוק האג"ח הממשלתי (לדעתי גירעון ראוי הוא בסביבות 4% תוצר, אז לא תהיה לו השפעה שלילית על שוק ההון).

עד לקביעת תקרת הגירעון ראוי לגנוז את כל התוכניות הקיימות באוצר, כמו גם את אלה שמציג ראש הממשלה היוצא אהוד אולמרט או כל גורם אחר, ולחכות לממשלה הבאה. כיום חברי הכנסת, השרים והמועמדים השונים רצים לפריימריז ולבחירות. האם אפשר לסמוך עליהם שיפעלו בשיקול דעת? התשובה ידועה. ברור, עם זאת, שאם תיווצר בקרוב קריסה של אחת המערכות, צריך יהיה להתערב. ואולם כרגע אין שום סיבה לעשות צעד כלשהו, שכן אין כרגע כל אירוע המסכן את היציבות הפיננסית.

הכותב הוא יו"ר פעילים ולשעבר ממונה על האוצר והכנסות המדינה