שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

פרופ' מנואל טרכטנברג: "יש להגדיל את מס ההכנסה השלילי על חשבון הפחתת המסים"

בראיון מיוחד ל"כלכליסט" יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה מציע להמשיך בהפחתת מס החברות, מבקש להציל את החיסכון הפנסיוני ומזהיר מהסתבכות מדינית־ביטחונית

אמנון אטד ושאול אמסטרדמסקי 07:1019.11.08

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' מנואל טרכטנברג, משדר מסר ברור לצמרת מקבלי ההחלטות. בראיון מיוחד ל"כלכליסט" הוא אומר: "אסור להיצמד לדמגוגיה שעצירת הפחתת המסים תפגע באמינות הממשלה. האמינות נובעת מהדברים שאתה עושה בפועל ולא מפעולה שמקורה בדוגמטיות". על פי טרכטנברג, "צריך לקיים דיון אמיתי בנושא הפחתת המסים הצפויה בתחילת 2009 ולא לטאטא את הנושא הזה מתחת לשטיח רק מכיוון שהוא קונטרוברסלי".

 

לטרכטנברג יש גם הצעה מעשית חלופית באשר למה שאפשר לעשות בכסף. "אם נמשיך בהורדת המסים, פירוש הדבר אובדן הכנסות משוער של 3 מיליארד שקל. האם זה השימוש האופטימלי לכסף הזה? לחלופין, הגדלת מס ההכנסה השלילי תיטיב יותר עם המשק לעומת הפחתת מס ההכנסה על העשירים. זאת משום שהיא מתמרצת יציאה לעבודה ומעלה את הצריכה הפרטית בשיעור גדול יותר - כי השכבות הנמוכות צורכות שיעור גדול יותר מכל שקל פנוי. כתוצאה מכך תגדל הצמיחה, והדבר ייטיב עם השכבות החלשות במיוחד. אפשר להגדיל את הסכומים, להגדיל את הפריסה הארצית של התוכנית ולהקדים את יישומה המלא", הוא אומר. לדבריו, הוא העביר את המסר לראש הממשלה אהוד אולמרט, שהעלה את הנושא על סדר היום בדיונים השבועיים שהוא מקיים בשיתוף ראשי משרד האוצר ובנק ישראל.

 

במקביל, טרכטנברג תומך בהמשך הפחתת מס החברות. "אין לזה משמעות תקציבית גדולה, ואין לזה משמעות מבחינת חלוקת ההכנסות במשק אלא רק מבחינת הגדלת התחרות הבינלאומית. הבעיה בארץ היא שנוצרה זיקה בין מס חברות לבין מס על יחידים, כך שאם אתה מוריד אחד, אתה חייב להוריד גם את השני. אפשר לנתק את הנטל הזה, למשל באמצעות הטלת מס על דיבידנדים. מדינות אחרות התמודדו עם זה, אבל אני לא בטוח שבישראל כולם רוצים לנתק את הקשר הזה", הוא אומר.

 

"צריך לשנות דיסקט"

 

על פי טרכטנברג, הדיון שמתנהל בימים אלה סביב סוגיית הגדלת ההוצאה הממשלתית ופריצת מסגרת התקציב שגוי מיסודו. לדבריו, הן המצדדים בהגדלת ההוצאה הממשלתית, למשל פרופ' אבישי ברוורמן, והן המצדדים באי־התערבות בצד ההכנסות (קרי התומכים בהמשך הפחתת המסים) פשוט אינם מאבחנים את הבעיה כראוי. את הדיון בנושאים הללו צריך להתחיל מבחינתו בהגדרת גודל הגירעון.

 

"צריך לשנות דיסקט ולהפוך את היוצרות. כיום מגבלת הגירעון הופכת להיות המגבלה האפקטיבית לעומת מגבלת ההוצאה הממשלתית, שהיתה אפקטיבית בשנים האחרונות, שבהן נהנתה הממשלה מגירעון כמעט אפסי. ולכן צריך להגדיר את יעד הגירעון ולגזור משם אחורנית את יעדי ההכנסה וההוצאה", אומר טרכטנברג.

 

מנואל טרכטנברג מנואל טרכטנברג צילום: אלכס קולומויסקי

 

ומהו גודל הגירעון הרצוי?

"בנסיבות הקיימות, גם ללא הגדלת ההוצאות, יגיע הגירעון הממשלתי ב־2009 לרמה של 3% מהתוצר (כ־22 מיליארד שקל - א"א וש"א), בגלל הירידה הצפויה של כ־20 מיליארד שקל בהכנסות ממסים. לדעתי, זהו גודל גירעון סביר. איננו יכולים להשתעשע ברעיון שיש לנו דרגות חופש בלתי מוגבלות בצד ההוצאות של התקציב, ולכן צריך לנצל את דרגות החופש הקיימות בפינצטה ובצורה מושכלת". לשיטתו, את השינויים בתוך התקציב צריך להפנות לצעדים מחוללי צמיחה, ולסייע בעיקר לשכבות החלשות. גירעון בהיקף של 5%, לדעתו, הוא רחוק מהישג ידה של ישראל מבחינת היחס הנוכחי בין החוב לבין התוצר המקומי, שלהערכתו, ירד לרמה של כ־76% בסוף השנה. זאת משום שהיחס משפיע על יכולתה של ישראל לגייס אשראי מהעולם בתנאים סבירים שישמש כמקור למימון הגירעון.

 

רשת ביטחון לפנסיה

 

גם בתחום החיסכון הפנסיוני ארוך הטווח, שבימים אלה נדמה שחלק גדול ממנו נתון בסכנה, יש לטרכטנברג עמדה ברורה. "הממשלה צריכה לתת מענה ברור ולא מגמגם לנושא זה בתוך זמן קצר. אני לא מדבר על חודשים, אלא על שבועות ספורים. ולראיה, הנושא נמצא על שולחן הדיונים. אף אחד לא מעלה את הדעת שתהיה קריסה של מערך החיסכון הפנסיוני בלי שהממשלה תעשה משהו בקשר לזה. אנחנו יצרנו את מערכת החיסכון ארוך הטווח החוץ־בנקאית ברפורמת בכר ואנחנו מחויבים להגן על תפקודה התקין. השאלה היא רק מהם גבולות הגזרה", הוא אומר.

 

עם זאת, טרכטנברג מבהיר שהנושא מורכב מאוד וכי יש כמה פרמטרים שיש להגדירם באופן ברור: באילו מקרים מתרחש כשל שוק שהמדינה צריכה להתערב בו, באילו מכשירי חיסכון יש להתערב, ואיזה מענה דיפרנציאלי יש לתת בהבחנה בין גיליהם של החוסכים.

 

האם לדעתך המדינה צריכה להתערב ישירות בשוק האג"ח הממשלתיות והאג"ח הקונצרניות?

"בנוגע לאג"ח הממשלתיות התשובה מובנת מאליה, משום שאיגרות החוב שייכות לממשלה. בתחום האג"ח הקונצרניות הנושא מאוד בעייתי", הוא אומר.

 

הצד החיובי של המשבר

 

למרות המשבר העולמי, טרכטנברג דווקא מצליח למצוא מקום לאופטימיות. לדבריו, כל משבר הוא גם הזדמנות. "מטרות ההתערבות הממשלתית צריכות להיות להפחית מחומרתה וממשכה של ההאטה הכלכלית, ולא למנוע אותה. יש מי שחושבים שכלכלה היא מטה קסם שאפשר בעזרתה למנוע את ההאטה. אבל זה לא נכון. מלבד זאת, יש להאטה תפקיד בניוד גורמי ייצור לאפיקים יעילים יותר, ובהנחת יסודות לצמיחה של ענפי העתיד על חשבון ענפי העבר הדועכים. כל זה לא קורה בצורה חלקה, ולכן ההאטה היא הזדמנות", הוא אומר. מבחינתו, הפיטורים ההמוניים האחרונים בסיטיגרופ, בהיקף של כ־50 אלף עובדים, הם דוגמה מובהקת לכך. זאת מכיוון שבשום הזדמנות אחרת לא ניתן היה לפטר עובדים בהיקף כזה, אף שברור היה לכולם שהסקטור הפיננסי בארצות הברית מנופח יתר על המידה.

 

"תהליכי המשבר אינם שוויוניים", אומר טרכטנברג. "יש מי שסובל יותר ומי שסובל פחות, וכריות הביטחון של העובדים שונות מאוד. דינו של מפוטר בענף שבו משולמות משכורות גבוהות לא כדינו של מפוטר שהרוויח שכר מינימום. לכן, זו אחריותה של הממשלה בתקופות הללו לדאוג ביתר שאת לשכבות החלשות", הוא אומר.

 

המסר העיקרי שטרכטנברג מבקש להעביר הוא פשוט. "ישראל עומדת לפני משבר עולמי חריג בצורה בלתי רגילה גם בקנה מידה היסטורי, שכמעט ולא נוגע לנו ישירות - משום שמקור הבעיה אינו בשוק המקומי ומצבנו טוב לעומת העולם. רק בעיה אחת היא 'מייד אין איזראל' - התחום הפוליטי. אין הרבה מדינות שיש להן בחירות שעלולות לשתק אותן בתחום הכלכלי.

 

המערכת הפוליטית בישראל היתה צריכה לנהוג באחריות ולאשר את תקציב 2009. תחת זאת, נכנסנו לפלונטר, למשטר כלכלי שהוא מטבעו מרסן (משום שהתקציב החודשי יהיה כעת 1/12 מתקציב 2008 - א"א וש"א), ולא מאפשר גמישות. זהו התחום היחידי שבו אנו במצב גרוע יותר מהעולם - התקציב שלא אושר במועד קושר את ידינו", אומר טרכטנברג. "ומלבד זאת, צריך להיזהר בתקופה הזו במגרש המדיני־ביטחוני, משום שהצירופים עשויים להיות בעייתיים", הוא מוסיף, ומסרב לפרש.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x