שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משפט

העובדים הישראלים של ליהמן צפויים לאבד את אשרות השהייה

ברשויות ההגירה האמריקאיות אין חוכמות, ואזרח זר שמאבד את עבודתו, מכל סיבה שהיא, מאבד לאלתר גם את אשרת השהייה. עורכי דין המתמחים בניוד עובדים מנתחים את מצבם העגום של הישראלים במגזר הפיננסי בארה"ב

מארק שון 08:1323.09.08

עובדים ישראלים בכירים שהועסקו בבנק ההשקעות ליהמן ברדרס שקרס בשבועות האחרונים מצאו עצמם לפתע בלא אשרת שהייה ובלא ביטוח רפואי - כך עולה ממידע שהגיע לידי "כלכליסט". העובדים צריכים למצוא לעצמם פתרונות תעסוקתיים מהירים או לעזוב את תחומי ארצות הברית בטווח זמן קצר ביותר, נוכח העובדה שאשרת השהייה שלהם היתה מבוססת על עבודתם.

 

עו"ד צבי קן־תור, שותף במשרד קן־תור & עכו המתמחה באשרות לניוד מומחים בין מדינות שונות, אמר אתמול ל"כלכליסט" כי הגיעו אליו מספר פניות דחופות של בכירים ישראלים שהועסקו בחברות שקרסו וכעת מוצאים עצמם מול שוקת שבורה.

 

"כשאתה נמצא בארצות הברית על אשרת עבודה זמנית אתה בחסות המעביד, ואם הוא פושט את הרגל, האשרה שלך פגה", אומר קן-תור. "ברגע שיחסי העבודה הסתיימו - והסיבה לכך לא משנה - מבחינת החוק האמריקאי אתה צריך לעזוב מיידית", מוסיף קן־תור.

 

עו"ד דליה סקלאר, מייסדת משרד המתמחה באשרות עבודה לחו"ל, מציינת עם זאת כי "תמיד יש לעובד תקופת חסד קצרה - 30 יום שבמהלכן הרשויות לא מבקשות ממנו לעלות על המטוס מיד. במשך תקופה זו יש לו אפשרות למצוא עבודה חדשה ואז המעסיק החדש יכול להגיש בקשה לאשרת עבודה בשבילו", בתקופת ההמתנה לאשרה החדשה אסור לעובד להתחיל לעבוד, אלא רק לשהות בארצות הברית עד להנפקתה.

 

אולם אשרת השהייה אינה הבעיה היחידה של העובדים בחברות המתפרקות. מקומות עבודה בארצות הברית מספקים לרוב ביטוח רפואי לעובדיהם - הוצאה נכבדת מאוד למי שצריך לממנה בעצמו. רק בשבוע האחרון פנו שלושה ישראלים מפוטרים לחברת דייויד שילד, המתמחה בביטוח רפואי לישראלים בחו"ל.

 

עו"ד קן תור. "אם המעביד פושט רגל, האשרה שלך פגה" עו"ד קן תור. "אם המעביד פושט רגל, האשרה שלך פגה" צילום: בועז אופנהיים

"עובדים ישראלים של ליהמן ברדרס שהיו במהלכו של טיפול רפואי כלשהו פנו אלינו בבקשה לעזרה", אמר ל"כלכליסט" אילן גת, מנהל השיווק של דייויד שילד, "הם היו מבוטחים בחברת ביטוח אמריקאית על ידי ליהמן, וברגע שהחברה נסגרה הם צריכים למצוא אלטרנטיבה. מדובר בעול פיננסי כבד כיוון שעלותו של הניתוח הכי פשוט בארצות הברית מסתכם בעשרות אלפי דולרים. הבעייתיות הגדולה שלהם היא שאף גוף ביטוחי לא יכסה להם בעיה קיימת וזה משאיר אותם עם ברירה אחת - לחזור לארץ".

 

פתרון זמני - אשרת תייר

הבעיה החמורה ביותר, מציין גת, נוגעת לישראלים לשעבר שביטלו את התושבות שלהם והפסיקו את תשלומיהם לביטוח לאומי, כך שאינם זכאים לטיפול רפואי גם בארץ.

 

קן־תור מחלק את הסיטואציות השונות לכמה אפשרויות, התלויות במצב המשפטי של החברה הספציפית ובמצבו האישי של כל עובד. המצב במריל לינץ', לדבריו, הוא פשוט יחסית כיון שהחברה נרכשה על־ידי בנק אוף אמריקה, ומבחינת העובדים לא התרחש אירוע שמשפיע עליהם מלבד החלפת בעלות. לעומת זאת, בליהמן ברדרס נכנסים העובדים להגנה של פרק 11 לחוק פשיטות הרגל האמריקאי, והממונה מטעם בתי המשפט יכול להפסיק את יחסי העבודה של כל אחד מהם באופן פרטני.

 

"אם הוא החליט להפסיק למישהו את יחסי העבודה", אומר קן־תור, "אין לו אפשרות להוציא אותו לחופשה ללא תשלום כדי לתת לו זמן להתארגנות. על פי הכללים בפרק 11 אתה יכול לפטר או להעסיק, אין חופשה ללא תשלום". פתרון זמני שמציע קן־תור הוא לבקש מרשות ההגירה ויזת תייר, המאפשרת תקופת התארגנות בארצות הברית, שבמהלכה ניתן לחפש עבודה אחרת ולחדש את אשרת העבודה או להתארגן לקראת עזיבה.

 

למשרדו של קן־תור הגיעו כמה פונים במצבים אישיים שונים. במקרה אחד מדובר בעובד מפוטר שאשתו כותבת דוקטורט באוניברסיטת ניו יורק. במקרה זה, הסביר להם קן־תור כי הוא ומשפחתו יכולים להישאר בארצות הברית על אשרת הסטודנט שלה. במקרה אחר פנה רווק, שהחליט לחזור לישראל.

 

הדוגמה העגומה ביותר היא של בעל משפחה ששילם מראש את התשלומים השנתיים למוסדות הלימוד של שלושת ילדיו, המסתכמים בכ־100 אלף דולר. אותו עובד היה ראש צוות בליהמן ברדרס, ומשכורתו הבסיסית (ללא בונוסים) הסתכמה בכ־400 אלף דולר לשנה, כאשר הבונוסים השנתיים שלו הגיעו לכמיליון דולר. אותו עובד אמר לקן־תור: "ההתלבטות שלי היא אם לוותר על 100 אלף דולר ששילמתי לשכר הלימוד או לקבור עוד 50 אלף דולר בשכר דירה".

 

צ'פטר 11 - תקוותם של העובדים

הבקשה שהגיש בנק ההשקעות ליהמן ברדרס בשבוע שעבר לבית המשפט היא בקשה לעיכוב הליכי פשיטת רגל על פי פרק 11 (צ'פטר 11) לחוק פשיטות הרגל האמריקאי. הפרק, הייחודי לחוק האמריקאי, מגן על חברה או יחיד מפני נושים ונותן לו מרווח זמן לנסות ולהבריא את העסק, או למכור חלקים ממנו. הרעיון מאחורי הפרק הוא לאפשר לארגן את החברה מחדש כדי להמשיך את תפקודה ולאפשר לה להתאושש. ייתכן שכאן טמונה גם תקוותם של העובדים.

 

"המטרה בפרק 11 היא להגן על ערך החברה כ'עסק חי'", אומר עו"ד עמית לוי, ממחלקת חברות וניירות ערך במשרד עורכי הדין גולדפרב. "בניגוד לפירוק חברה על פי פרק 7, כאן המחשבה היא שההליך מועיל לחברה ולנושים שלה ויש שיקולים של הגנה על בעלי עניין אחרים, כמו העובדים.

 

במצב של פרק 11 החברה פועלת תחת הקפאת הליכים בפיקוח של בית המשפט, ולעיתים ממונה לה נאמן או נציג של בית המשפט. המשמעות היא שנושים לא יכולים לנהל הליכי גבייה של החובות כל עוד היא פועלת תחת הפרק הזה - אלא באישור בית המשפט", מוסיף לוי.

 

חלק עיקרי מהתהליך בפרק 11 הוא סיווג הנושים וקביעת הנושים המהותיים, וקשה לומר שיש מקום לאופטימיות רבה מצד קבוצת הנושים של העובדים. רשימת הנושים הארוכה של ליהמן כוללת יותר מ-100 אלף חברות ויחידים, שבין הגדולים בהם נמנים סיטיגרופ ובנק אוף ניו יורק.

 

"חשוב לציין" אומר עו"ד איליי שולמן, שעבד במשרד הניו־יורקי Cahill Gordon & Reindel ובמחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, "שבסוף התהליך הנושים חייבים לאשר את תכנית ההסדר, ואם אין אישור, מכיון שההסדר בלתי אפשרי, אז אין ברירה אלא לפרק את החברה לפי פרק 7. במקרה כזה מדובר בפירוק מלא של החברה בפיקוח של בית המשפט".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x