במת כלכליסט: שעשועי כאילו

הנהגה כלכלית ראויה צריכה להוביל אסטרטגיה מקרו־כלכלית, להעמיד בפני הממשלה את החלופות הראויות ולדעת להעביר את עיקר ההחלטות בממשלה ובכנסת. הצעת התקציב לשנת 2009 עמדה בשתי הדרישות הראשונות, אך כשלה לחלוטין בשלישית.

משרד האוצר עומד בעיקרון האסטרטגי שלפיו תקרת

חלופות ברורות, דילמה ברורה

גם במישור השני האוצר מצליח: לראשונה בדור האחרון מוצגות בפני הממשלה חלופות אמיתיות להחלטה. לראשונה צריכים השרים לדון במערכת ההעדפות הלאומית ולא רק ברכיבים הפנימיים של משרדיהם. בעבר התנהלו הדיונים בין האוצר לכל משרד לגופו, עם מעורבות של ראש הממשלה ובלי דיון מהותי בממשלה. כעת תצטרך הממשלה לקבל הכרעה אסטרטגית בין ביטחון לרווחה, להחליט אם להקפיא את מסלול ברודט ולמקד את הקיצוץ העיקרי בביטחון או שלהחיל קיצוץ רחב על הרווחה והחינוך. הדילמה של תותחים מול חמאה עומדת בפניה באופן הפשוט והבהיר ביותר.

בשנתיים האחרונות התאפיינה הממשלה בהחלטות שהגדילו ממשית את תקציב החינוך והרווחה, ללא הגדרה ברורה של מקורות המימון. בתקופה האחרונה עלה שכר המורים, הרפורמה בבתי הספר היסודיים הופעלה חלקית, והתקציבים לניצולי שואה, לילדים בסיכון ולמילואימניקים הורחבו. היום בא החשבון, בדמות הצורך לקצץ מהתקציב יותר מ־7 מיליארד שקל.

הצעת האוצר בנושא רווחה פוגעת ללא ספק במרכיבים מהותיים של מדינת הרווחה. מיקוד הקיצוץ בילדים, קשישים (בעיקר סיעוד), אמהות ותחבורה ציבורית הוא רגרסיבי בתחולתו כמעט כמו כל קיצוץ בהוצאות הממשלה. מנגד, הקיצוץ המוצע בביטחון משמעותו עצירת תהליך ההתעצמות של צה"ל. עם זאת ראוי לזכור שתקציב הביטחון גדול מאוד בכל קנה מידה, מוחלט או יחסי.

ההצעות האחרות של האוצר מבטאות גם הן שינוי מהותי ברכיבי המדיניות השונים, ורובן ראויות. בתחום ההשכלה הגבוהה יועלה שכר הלימוד של המקצועות העסקיים - חשבונאות, מינהל עסקים ומשפטים. בתעשייה תינתן העדפה מהותית לאזורי פיתוח על חשבון מרכז הארץ. בחינוך יוקפא המהלך של צמצום מספר התלמידים בכיתה, והאגף לחינוך התיישבותי יבוטל. בסעיפים אלה יש היגיון כלכלי ותקציבי, אף שוודאי תהיה התנגדות ליישומם.

וגם התוצאה ברורה: התקציב לא יעבור

אבל ניתוח הרכיב השלישי של המשוואה מראה שלהצעת האוצר היה סיכוי רק אם היתה קואליציה חזקה או קואליציה בשנת הכהונה הראשונה שלה. כיום ההצעה כולה חסרת סיכוי, לפחות בכנסת. אם תהיה הסכמה בממשלה, היא רק תדחה את העימות על התקציב ולא תממש אותו. אין כל סיכוי ששר הביטחון, שהוא המפתח להמשך קיומה של הקואליציה, יסכים לקיצוץ המוצע בביטחון, ואין כל סיכוי שש"ס והגימלאים יסכימו לקיצוצים ברווחה. לכולם ברור שהתקציב במסגרתו הקיימת לא יעבור.

גם משרד האוצר שאין סיכוי להעביר את התקציב זה בכנסת, אפילו במיעוט מכובד. כך שאפשר אולי לכבד את משרד האוצר על שהציע תקציב עם חלופות אסטרטגיות, אך נראה שגם שם יודעים שהם רק משתעשעים ברעיונות שווא של העברת תקציב בשנה של משבר ממשלתי פרמננטי.

בכל מקרה ראוי, לדעתי, שהתקציב המוצע לא יאושר, ותקציב 2009 ינוהל בידי האוצר עד להקמת ממשלה חדשה, שתוכל (לפחות בשנה הראשונה) לקבוע באמת את מערכת ההעדפות לאומית ותקציבית.

הכותב הוא יו"ר דירקטוריון פעילים ניהול תיקי השקעות והממונה לשעבר על הכנסות המדינה