$
דעות

האם המשק בכיוון של צמיחה או האטה?

האינדיקטורים הכלכליים שפרסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על מגמות מעורבות. מה אפשר ללמוד מהנתונים על הכיוון שאליו הולך המשק?

אמנון אטד 08:2431.07.08

1. הנתון המטעה של האבטלה

לפי דיווחי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור האבטלה במשק ירד במאי לשפל של 12 שנה: 6.1% מכוח העבודה האזרחי, שהם כ-180 אלף מובטלים. שיעור האבטלה במשק נמצא למעשה בירידה מתמדת ואטית מתחילת 2006. במצטבר, מדובר לכאורה בירידה של 65 אלף נפש במספר המובטלים.

 

הבעיה

כאן היא הנתון עצמו. את נתוני האבטלה בפועל מחשבת הלמ"ס רק פעם בשלושה חודשים, לפי נתונים מקוריים שמתקבלים מסקרי כוח אדם. בחודשים הנותרים היא מסתפקת בפרסום אומדן של נתוני האבטלה המקוריים. שיעור האבטלה שפורסם אתמול הוא רק אומדן, ואילו הנתון המקורי שפורסם לפני חודשיים הצביע על שיעור אבטלה של 6.2%. האם האבטלה באמת נמצאת במגמת ירידה? את התשובה אפשר למצוא בהסתייגויות הרבות שהלמ"ס הוסיפה לפרסומים: "סדרה זו מתאפיינת באי־סדירות ובטעויות דגימה גבוהות, המקשות על היכולת לאמוד ולנתח את המגמה".

 

2. התמתנות בייצור התעשייתי

הייצור התעשייתי מהווה כשליש מכלל התוצר של הסקטור העסקי, ומכאן חשיבותו הרבה. הבשורה הטובה היא שהוא גדל בחודשים אפריל ומאי ב-5.8%. הבשורה הפחות טובה היא שבחודשיים שלפניהם גדל הייצור התעשייתי בקצב כמעט כפול, של 9.5%.

 

מוקש נוסף הוא שלא כולם נהנו מהעלייה המרשימה. הייצור של התעשיות המתקדמות, כמו אלקטרוניקה, מחשוב, מכשירי בקרה ותרופות, שנחשבות כבר שנים לקטר שמושך את המשק קדימה, צמחו בתקופה הנסקרת ב־14.1%, בהמשך לעלייה מרשימה יותר של 21.2% בחודשיים הקודמים. לעומת זאת, בענפי התעשייה המסורתית, כמו מזון, טקסטיל והלבשה, נרשמו בתקופות אלה דווקא ירידות של 0.6% ושל 3.3% בייצור.

 

3. אי אפשר להסתפק בביקוש

מדד פדיון המסחר הקמעונאי, שמעיד על היקף הביקושים בשוק המקומי, עלה באפריל ומאי ב-2.6%, לעומת ירידה של 0.6% בחודשיים הקודמים. צמיחה נרשמה גם בהיקף המכירות ברשתות השיווק, שמהוות כשליש מכלל מכירות המסחר הקמעונאי: 1.9% באפריל־יוני, המשך לעלייה של 0.8% בשלושת החודשים הקודמים.

 

העלייה בביקושים המקומיים היא חשובה: היא מגדילה את הפעילות במשק, וכך גם משפיעה לחיוב על הצמיחה. עם זאת, ביקושים מקומיים הם אמנם תנאי הכרחי לצמיחה, אך לא תנאי מספיק. הנתון החשוב יותר בהקשר הזה הוא מה שנקרא "צמיחת מוטת יצוא" - צמיחה המתבססת על הגדלת היקף הסחורות והשירותים המופנים ליצוא.

 

4. מי ישרוד את הדולר החלש

יצוא הסחורות גדל באפריל-יוני ב-14%. אבל גם כאן נרשמה האטה בקצב הצמיחה (לעומת 21.3% בשלושת החודשים הקודמים). בדומה לייצור התעשייתי, גם ביצוא התעשייתי נרשמה כמעט כל העלייה (23.4%) בענפי התעשייה המתקדמת, בעוד שבענפי התעשייה המסורתית נרשם גידול מתון של 6.7%.

 

את נתוני היצוא צריך לבחון על רקע ההתחזקות המתמשכת של השקל, גם ביחס לדולר וגם ביחס ליורו. ככל הנראה, התחזקות זו באה לידי ביטוי בנתוני היצוא רק באופן חלקי. הנתונים שיפורסמו בחודשים הבאים צפויים כנראה להצביע על התמתנות נוספת ביצוא. תעשיית ההייטק, סביר להניח, תשרוד טוב יותר את משבר שער החליפין, ומי שיצטרכו בסופו של דבר לשלם את מלוא המחיר יהיו העובדים בענפי התעשייה המסורתית.

 

5. רבותיי, האינפלציה חוזרת

לפי נתוני המגמה, עלה המדד בשלושת החודשים האחרונים בשיעור שנתי של 4.3%, בהמשך לעלייה של 4% בשלושת החודשים הקודמים. אינפלציה בשיעור כזה חורגת בהרבה מיעד יציבות המחירים (3%-1%) שקבעה הממשלה. נתון אפילו מדאיג יותר הוא זה של מה שנקרא "האינפלציה הבסיסית", שהוא המדד ללא סעיף הדיור וללא סעיף הירקות והפירות בעל ההשפעה העונתית הגדולה. בשלושת החודשים האחרונים זינקה האינפלציה הבסיסית בשיעור שנתי של 5.1%, בהמשך לעלייה של 5.5% בשלושת החודשים הקודמים.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x