פרשנות: על שחיתות שלטונית והון שחור
שחיתות שלטונית נגזרת רובה ככולה משני גורמים: העיקרי, קיומן של מגבלות על מכסות, רישיונות והקצאות ממשלתיות; המשני, חוקי עידוד סקטוריאליים, נטולי קריטריונים ברורים להקצאה
07:2512.05.08
לפני כחמש שנים בחנו ראשי האגף הכלכלי במשטרה את השאלה החשובה, תיאורטית ואמפירית, היכן ממוקד ההון השחור בישראל והיכן נמצאים הקשרים המושחתים בין ההון לשלטון. קציני המשטרה פנו לכלכלנים ומומחים והעלו שאלה זו גם בפניי.
ששחיתות שלטונית נגזרת רובה ככולה משני גורמים. העיקרי, קיומן של מגבלות על מכסות, רישיונות והקצאות ממשלתיות; המשני, חוקי עידוד סקטוריאליים, נטולי קריטריונים ברורים להקצאה.
תשובתי היתה שהממצאים בארץ ובעולם מראים בבירור
הפערים בין המדינות בשני תחומים אלה מביאים לכך שבשוויץ ובמדינות צפון אירופה ההון השחור נאמד ב-3%-7%, בארצות הברית ובמערב אירופה בכ-8%-10% (באיטליה ובבלגיה גבוהים יותר), בישראל ב-15% לפחות ובברה"מ ההיסטורית ב־40%-45% מן הפעילות הכלכלית.
בהתאם לקריטריונים האמורים, ברור למדי היכן ממוקדים הקשרים המושחתים בין הון לשלטון בישראל:
1. כל מקום שבו קיימות מכסות והקצאות ממשלתיות ללא מחיר כלכלי. בעבר הרחוק (עד 1991) ראינו זאת ברישיונות ומכסות יבוא מארצות מתפתחות (נעליים, טקסטיל, חוטים, מלט ועוד), ובשנים האחרונות במכסות של עובדים זרים, מכסות מים, ביצים ועוד.
בכל המקרים, הדרג הפוליטי-ביצועי הקצה לפרטים או לחברות מכסות בהיקף רווח גדול למדי. אלה החזירו, כנראה, בתמורה פוליטית או כלכלית, ישירות או בעקיפין, בארץ או דרך גורם שלישי בחו"ל.
2. קרקעות. תחום המקרקעין מרוכז רובו בידי המדינה, הסמכויות בידי מוסדותיה, כולל רשויות מקומיות וועדות אזוריות.
כל הקצאה מפלה מעשירה את מקבליה על חשבון המדינה. אלה יסכימו לשלם כמעט כל תמורה כדי לקבל ולשמר את הרנטה. מושגים כמו "שינוי ייעוד", "תוספת קומות" או "אישור מוגבל בזמן, לשימוש חריג" נהפכו לכותרות, המסוות לעתים העברת עושר מן המדינה לפרטים. אלה, יש להניח, מחזירים טובה תחת טובה.
3. חוקי עידוד ומסים. כל חקיקה המהווה עידוד סקטוריאלי, כולל חוקי עידוד השקעות מו"פ ועידוד לעצמאים ולחקלאים, יוצרת פוטנציאל להעברת עושר מן המדינה לפרטים מועדפים. התנאי לשחיתות: קריטריונים לא ברורים, ועדות מטעם וכדומה.
4. מכרזים. כל גמישות בתנאים של מכרזים, המוצעים על ידי המדינה, היא פוטנציאל לשחיתות, אם לא נעשו בתנאים של שקיפות מלאה, קריטריונים ברורים ואכיפה בדיעבד של תנאי המכרז.
ראוי לזכור שאין כל הבדל בין פוליטיקאים בשוויץ, בהולנד או בישראל. כל פערי השחיתות נובעים מחקיקה לקויה וכללי משחק לא ראויים. ממילא הדרך להילחם בשחיתות היא בהתמקדות בחקיקה ובנהלים נכונים. המאבק במושחתים בדיעבד הוא ראוי אך כמעט חסר אפקט ותועלת.
רוב אנשי הציבור הבכירים הם אנשים ישרים עם רמת שכר מתונה של 16-17 אלף שקל נטו לחודש. מולם עומדים גורמים אינטרסנטים חזקים ועשירים מאוד. תפקידנו כמדינה הוא למנוע היווצרות פיתויים לשחיתות דרך בניית כללי משחק נכונים. לדוגמה, כאשר ביטלנו את רישיונות ומכסות היבוא בשנת 1991, נעלמו שחיתויות שנתיות בהיקפים של מאות מיליוני שקלים לשנה. כאשר מנע ירון זליכה תיקונים בדיעבד של תנאי המכרזים, הוא הקטין מאוד את פוטנציאל השחיתות. כך ראוי שנפעל בכל התחומים.
יורם גבאי הוא יו"ר דירקטוריון פעילים ניהול תיקי השקעות בע"מ והממונה לשעבר על הכנסות המדינה
