$
בארץ

אושר: יעד ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות יעלה ל-30% בתוך עשור

לפי החלטת הממשלה, לא יאושרו מתקנים חדשים של ייצור חשמל באמצעות גז טבעי, ובמקביל המדינה תקדם את המעבר לאנרגיה מתחדשת בתחנות קיימות; התועלת הצפויה למשק - 8 מיליארד שקל עד 2030; המימון לפיתוח התחום הסולארי יגיע בחלקו מהעלאת תעריף החשמל בעד 3%

ליאור גוטמן 15:1625.10.20

ממשלת ישראל אישרה לפני שעה קלה שתי החלטות שיקבעו את מדיניות האנרגיה של מדינת ישראל לשנים הבאות.

 

ההחלטה הראשונה הוצגה על ידי משרד האנרגיה, לפיה יעד ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות יעלה ל-30% עד לשנת 2030. היעד הקודם היה 17% בלבד. יצוין שעד היום המדינה פספסה את כל היעדים שהוצבו לה (5% עד 2014, 10% עד שנת 2020).

 

 

במסגרת ההחלטה נקבע יעד ביניים -  ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות יעמוד על 20% עד שנת 2025 - כאשר במקביל המדינה תקדם רק 4 תחנות כוח שיפעלו על גז ובהספק של עד 4,000 מגה וואט, כאשר החידוש שאושר היום הוא, שתחנות כוח שצמודות לתחנות כוח קיימות יקבלו מבחינת עדיפות של משרד האנרגיה בהצגה למוסדות התכנון. זאת כדי לא להפר שטחים חדשים, כיוון שלתחנה קיימת יש תשתיות קיימות והקרקע שם כבר מיועדת לייצור חשמל. כך לא צריך לפגוע בטבע מחדש.

  

פאנל סולארי פאנל סולארי צילום: שאטרסטוק

 

תחנות כוח אחרות, כולל כאלה שקודמו באזור ראש העין או כפר סבא, יזכו לעדיפות נמוכה יותר מבחינת משרד האנרגיה. בשנת 2024 המדינה תבחן את קצב השגת הייעדים ואלו יעדכנו ככל שיעלה הצורך.

 

התועלת המשקית עקב שיפור באיכות האוויר נאמדת בכ-8 מיליארד שקל עד 2030. המימון לפיתוח התחום הסולארי יגיע בחלקו מהעלאת תעריף החשמל בעד 3 אחוזים לאורך זמן, כלומר כחצי אחוז לשנה.

 

נוסח ההחלטה מציין ש"לא יאושרו הסמכות לתוכניות חדשות למתקנים לייצור חשמל בגז טבעי ברמה הארצית", כאשר הצעדים המשלימים הם: הקמת קרן של אגף התקציבים לעידוד אנרגיות מתחדשות, חובה על הקמת מתקנים סולארים במכרזי החשב הכללי ושינוי תמהיל הדלקים עם אפשרות לייצוא יותר גז למדינות שכנות (בעקבות צמצום הביקוש שלו בשוק המקומי).

 

במהלך הדיון המשרד להגנת הסביבה ניסה לשכנע את השרים להעלות את הרף ל-40%, אולם ההצעה לא התקבלה, ובסופו של יום למרות התנגדות המשרד להגנת הסביבה גילה גמליאל ההצעה עברה ואושרה.

 

עוד אושרה הצעת משרדי ראש הממשלה והגנת ההסביבה להקים ועדת מנכ"לים לבחינת עתיד מפרץ חיפה. מדובר בהקמת צוות בין משרדי אותו יוביל משרד ראש הממשלה, עם נציגים מאגף התקציבים במשרד האוצר, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, מנכ"ל משרד האנרגיה, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, ראש המועצה לביטחון לאומי, מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, ומנכ"לית מנהל תכנון והיועץ המשפטי לממשלה.

 

משרד התחבורה לא נכלל

 

 

בנוסח הסופי של ההחלטה לגבי מפרץ חיפה נקבע שמשרדי התחבורה ומשרדי הבריאות יכללו בצוות הבין משרדי שיקבע את עתיד המפרץ. בנוסח המקורי הם נפקדו, אולם ומאחר ומפרץ חיפה מכיל שני נמלי ים ופעילות תחבורתית ענפה, הוחלט לצרפם.

 

הוועדה תדון בעתיד התעשייה הכבדה עם דגש על הבטחת רציפות התפקוד של משק האנרגיה הלאומי בטווח הקצר הבינוני והארוך; צרכי דיור ופיתוח עירוני של מטרופולין חיפה; פיתוח כלכלי ואזורי, הגברת הפריון ועידוד השקעות. נכון לעכשיו אין משמעויות כלכליות לוועדה, אולם היא מחויבת להגיש מסקנות כבר במהלך הרבעון הראשון של 2021 ולאחר שימוע ציבורי, כאש רק לאחריה תגובש תכנית לטווח ארוך עם מימון ולו"ז מחייב.

 

חברת בזן מוסרת כי: "בזן מברכת על החלטת הממשלה להקים וועדה בינמשרדית, שתוכל לבחון את סוגיית התעשייה במפרץ חיפה בראייה כוללת - החשיבות והתרומה למשק כולו, העצמאות והבטחון האנרגטיים, תרומה מהותית לתעסוקה בפריפריה ונתוני סביבה אמיתיים המוכיחים את השיפור הניכר שביצעו מפעלי הקבוצה בשנים האחרונות".

 

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, על החלטת הממשלה בנושא אנרגיות מתחדשות: "התנגדתי אליה בגלל שהיא גורמת למשק הישראלי להתמכר לגז. יעד של 30% אנרגיות מתחדשות ב-2030 הוא נמוך יחסית ומשאיר את ישראל מאחור, הרחק מהיעדים של המדינות המפותחות ואפילו המתפתחות".

x