סגור
גג דו"ח טכנולוגי עומר כביר דסקטופ

דו"ח טכנולוגי
הבעיה המרכזית של פייסבוק: סחר בבני אדם

עפ"י דו"ח הסחר בבני אדם הפדרלי השנתי ל-2020, גיוסם של 59% מקורבנות הסחר בבני אדם ברשת בוצע בפייסבוק, והיא השירות המוביל בתחום. 65% מהקורבנות שגויסו בפייסבוק היו ילדים, ואחריה אינסטגרם וסנאפצ'ט שהן פלטפורמות המדיה החברתית השכיחות ביותר לגיוס ילדים


במדור זה אני כותב לא מעט, הרבה אפילו, הרבה מאוד למעשה, על הבעיות השונות של פייסבוק. על בעיה אחת לא כתבתי מעולם, והיא בפוטנציאל חמורה יותר מכל הבעיות האחרות שמאפיינות את השירותים השונים של ענקית הטכנולוגיה, בעיקר כי הנזק שלה לקרבנות עצמם ולחברה בכלל גדול יותר: סחר בבני אדם.
אף שלא מדברים על זה הרבה כמו בעיות הפרטיות, הצנזורה וההקצנה של פייסבוק, סחר בבני אדם הפך בשנים האחרונות לבעיה מרכזית של הרשת החברתית. או, יותר נכון, הרשת החברתית היא זו שהפכה למוקד של סחר בבני אדם. דו"ח הסחר בבני אדם הפדרלי השנתי ל-2020, שפורסם
2 צפייה בגלריה
פייסבוק 5.5.21
פייסבוק 5.5.21
(צילום: שאטרסטוק)
בשבוע שעבר, מגלה עד כמה משחקת פייסבוק תפקיד מרכזי בסחר בבני אדם, גם אם מתקשה מסיבות מובנות לשפוך אור מלא על היקף הבעיה ברשת החברתית.
לפי הדו"ח, בשנה שעברה, 59% מקרבנות הסחר בבני אדם שגויסו ברשת, גויסו בזו של פייסבוק, והיא השירות המוביל לגיוס קרבנות סחר בבני אדם, כפי שהיתה גם ב-2019.
הגיוס המקוון בכללו היה אחראי ל-41% מקרבנות הסחר המקוון, כאשר הנותרים גוייסו במקומות פיסיים כמו הרחוב (7%), חנויות (2%), כתות (1%), מסיבות (1%) ומקומות כמו תחנות אוטובוס, מקלטי סיוע, מסיבות, ברים או חוף הים (פחות מ-1% כל אחד).
המצב של פייסבוק כחברה חמור אף יותר, כי הפלטפורמה השנייה בשכיחות שלה היתה אינסטגרם, שם גויסו 13% מקרבנות הסחר בבני אדם. כלומר, ב-2020 יותר משלושה רבעים מקרבנות הסחר בבני אדם שגוייסו ברשת גוייסו בפלטפורמות של פייסבוק.
למספרים אלו צריך להוסיף כוכבית, הם מתייחסים לארה"ב בלבד ומבוססים רק על תביעות פליליות סחר בבני אדם שהיו פעילות ב-2020 – 602 מקרים בסך הכל. מספר נמוך זה חושף את הנתונים להטיות משמעותיות כתוצאה מתנודה אפשרית של כמה מספרים לכאן או לשם. ואולם, לאור הקושי הטבעי במציאת נתונים אמינים על סחר בבני אדם, כתוצאה מהחשאיות הרבה שאופפת את התחום, העובדה שקרבנות רבים לא מאותרים מעולם, והטיפול הכושל של רשויות במדינות רבות במקרים כאלו, מדובר בנתונים הטובים ביותר שעומדים לרשותנו שמאפשרים לנו לעמוד על מגמות חשובות בתחום.
2 צפייה בגלריה
סחר בבני אדם ברשת
סחר בבני אדם ברשת
סחר בבני אדם ברשת
(צילום: שאטרסטוק)
אחת מאלו היא הדומינננטיות של פייסבוק ככלי גיוס מרכזי. השנייה, היא סוג הקרבנות שמגויס בפייסבוק. "למרבה ההפתעה, למרות המוניטין של פייסבוק כפלטפורמה פחות פופולרית בקרב מתבגרים, ב-2020 היא שימשה לגיוס יותר ילדים מאשר מבוגרים", נכתב בדו"ח. "למעשה, 65% מהקרבנות שגוייסו בפייסבוק היו ילדים.
אחרי פייסבוק, אינסטגרם וסנאפצ'ט הן פלטפורמות המדיה החברתית השכיחות ביותר לגיוס ילדים עם 14% ו-8% בהתאמה". בקרב מבוגרים, הפלטפורמות המובילות הן וויצ'ט הסינית (43%), פייסבוק (36%) ואינסטגרם (7%).
תפקיד חשוב באיתור לקוחות
הרשת משחקת תפקיד חשוב גם באיתור לקוחות (התיקים כוללים גם מקרי סחר לעבודות כפייה שאינן מין, אם כי מדובר במיעוט של 9% מהמקרים), אך שם יש לפייסבוק תפקיד מרכזי פחות ופלטפורמות מודעות אישיות כמו קרייגסליסט, באקפייג' או אתר בשם Skip The Games, שמיועד באופן בלעדי כמעט לפרסום "שירותי ליווי", דומיננטיות יותר.
הדומיננטיות של פייסבוק משמעותית בהתחשב גם במוצא הקרבנות, ש-83% מהם נסחרו לתוך ארה"ב (ורק 8% ממנה למדינות אחרות, ועוד 9% בעת שכבר היו בארה"ב). מהקרבנות אזרחי מדינות זרות שמדינת המוצא שלהן ידוע, 41% הגיעו ממקסיקו ו-14% מגוואטמלה. 53% מהקרבנות היו בני פחות מ-18, ו-94% מהקרבנות נשים או נערות. כלומר, ייתכן מאוד שהבינלאומיות של פייסבוק מסייעת לסוחרים להגיע לקרבנות שהיו מתקשים לאתר בדרך אחרת.
כל המידע, שוב, מוגבל מאוד, כפי שמודים מחברי הדו"ח. "המידע לא משקף את התפוצה של שידול מקוון במקרי סחר בבני אדם למטרות מין, מעבר למקרים שנתבעו פדרלית", הם הבהירו. "אין ספק שהאינטרנט מעורב במקרים רבים של סחר למטרות מין, אבל המספר הגבוה של תביעות פדרליות שכוללות שידול באינטרנט משקף בצורה שווה, אם לא גדולה יותר, את האסטרטגיות של רשויות אכיפת חוק לחקור פשעים אלו".
כלומר, קשה להגיד בוודאות האם הרשת, ובהשלכה פייסבוק, היא כלי מועדף על סוחרים בבני אדם, או שפשוט קל יותר לרשויות אכיפת החוק לאתר אותם שם. סביר שזה שילוב של שני הדברים, אחרי הכל הרשת מאפשרת לגורמים עוינים להגיע בקלות למספר רב של קרבנות פוטנציאלים מכל העולם, הרבה יותר מאשר לו היו עומדים בפינת רחוב.
אבל התפקיד של הרשת ושל פייסבוק, יהיה אשר יהיה היקפו האמיתי, משמעותי ורחב. "האינטרנט הפך לכלי הדומיננטי שסוחרים משתמשים בו על מנת לגייס קרבנות, ולעתים קרובות הם מגייסים אותם באמצעות מספר רשתות חברתיות נפוצות מאוד", אמר ל-CBS News מנכ"ל המכון לסחר בבני אדם, ויקטור בוטרוס. "סוחרים עושים שימוש מכריע בפייסבוק על מנת לגייס קרבנות לסחר בבני אדם למטרות מין".
נתונים שלא זמינים לציבור
יש גורם שיכול לסייע בהפגת העמימות בתחום, שיכול לקדם הבנה טובה יותר של היקף הסחר בבני אדם שמתנהל דרך פייסבוק. מדובר, כמובן, בפייסבוק עצמה. בתגובה לדו"ח מסרה החברה ל"דו"ח טכנולוגי": "אנחנו אוסרים תוכן שמציע לספק או לקדם הברחת בני אדם. אנחנו מסתמכים על אנשים ועל טכנולוגיות כדי להסיר תוכן זה, ועובדים עם ארגוני חברה אזרחית ובעלי עניין אחרים כדי להלחם בדרכים שבהם הפלטפורמה שלנו משמשת אולי בידי אלו שרוצים לפגוע בבני אדם. אנחנו תמיד בוחנים דרכים לשפר את האכיפה שלנו, כדי שנוכל לאתר ולהסיר ביעילות המרבית תוכן שמפר כללים אלו".
פייסבוק כאן מצהירה שהיא מנטרת, מאתרת ומסירה תכנים שקשורים לסחר בבני אדם, שהיא פיתחה כלים להתמודד עם מקרים אלו. זה מצוין וראוי. זה גם אומר שיש לה כנראה נתונים על היקף התכנים האלו שהיא מסירה. ואולם, נתונים אלו לא זמינים לציבור הרחב. הנתונים הכי קרובים לכך שמפיצה פייסבוק בדו"ח השקיפות התקופתי שלה מתייחסים להקף התוכן שעוסק ב"עירום וניצול מיני של ילדים" שהיא מסירה (5 מיליון ברבעון הראשון של 2021 ברשת החברתית, 812 אלף באינסטגרם), ולהיקף התוכן מסוג זה שמוסר אוטומטית בלי דיווח משתמשים (98.9%).
ואולם, עירום וניצול מיני של ילדים (שפייסבוק לא מפרידה ביניהם בנתונים שלה) הם דברים שונים מאוד מסחר בבני אדם, הן בקבוצת ההתייחסות והן באופיים. בתיאוריה, 5 מיליון מקרים של עירום ילדים יכולים להגיע מתמונת פדופיליה אחת בלבד. בשעה שכל שידול או ניסיון שידול בפייסבוק הוא ייחודי.
לפייסבוק, מכונת הידע הגדולה, המשוכללת והיעילה ביותר בהיסטוריה האנושית, יש בוודאי את הנתונים האלו. ואם אין לה, יש לה את המשאבים על מנת לפתח את הכלים שיאפשרו לה לאסוף אותם ולכמת אותם. פייסבוק, ופלטפורמות אחרות, הן כלי מרכזי של סוחרים בבני אדם. הן גם יכולות להפוך לגורם משמעותי יותר בהבנת היקף הבעיה ובפיתוח פתרונות להתמודד אתה.
כבעיה שמלווה אותנו משחר האנושות, אין ברור שאין כאן פתרון פשוט. אבל הדרך להתמודדות מתחילה בצעד שקשה לחלוק עליו ושלא מסובך ליישם, בטח לא בשביל חברה שרשמה בשנה שעברה רווח נקי של 29.15 מיליארד דולר: לפרסם את הנתונים שיש בנושא, כדי שנוכל להבין באמת את היקף הבעיה, ושבמידת הצורך נוכל נהפוך אותה למרכזית לא פחות מחסימה של משתמשים או הפצה של פייק ניוז.
לכתבה זו פורסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של כלכליסט לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.