סגור
באנר דסקטופ כלכליסט טק

הדילמה הישראלית: האם ומתי להצטרף להסכם המיסוי הבינלאומי החדש

במאבק הכוחות בין המדינות החזקות לענקיות הטכנולוגיה ישראל תצטרך לבחור צד, אחרי שנים של הפחתת מס חברות במטרה למשוך השקעות זרות. מומחים מעריכים שייתכנו שינויים בחוק עידוד השקעות הון אבל לא בטוח שהיתרון של ישראל ייפגע

הפצצה שהטילו מדינות ה־G7 בסוף השבוע עם חתימת ההסכם להטלת מס מינימלי בינלאומי אחיד של 15% עשויה לטלטל לא מעט חברות ומדינות. אף שהמכשולים בדרך ליישום עדיין רבים והסעיפים עמומים ומותירים מרחב ניכר לפרשנות, בכל העולם עסקו אתמול בהשפעה הצפויה של ההסכם ההיסטורי.
בשלב זה כבר ברור כי מדובר גם בהישג פוליטי שמשדר עוצמה מחודשת מצד המדינות החזקות בעולם, שרובן היו דווקא בצד שספג את הפגיעה העמוקה ביותר בעקבות מגפת הקורונה. מדובר גם בצעד חשוב בהקשר לטיפול בתופעות לוואי של הכלכלה הדיגיטלית שעקב היותה בלתי מוחשית הפכה גם לחמקמקה מבחינת רשויות המיסוי העולמיות. אלא שכאשר משני צידי המתרס נמצאים כוחות ענק - G7 מול חברות הביגטק כגון גוגל ופייסבוק - ברור שיעופו הרבה רסיסים לכל הכיוונים ומי שיתמודד עם ההשלכות יהיו דווקא השחקניות הקטנות והחלשות יותר.

3 צפייה בגלריה
מפעל אינטל ב קרית גת
מפעל אינטל ב קרית גת
מפעל אינטל בישראל. לומדים את השפעת השינויים הצפויים במדיניות המסים הבינלאומית
(צילום: אבי רוקח)

וכאן נכנסת לתמונה ישראל. מעמדה והאינטרסים של ישראל בכל הקשור להסכם המיסוי החדש אינם חד־משמעיים. מצד אחד אנחנו מדינה קטנה, אך במקביל אנחנו מדינה חזקה כלכלית. מצד אחד הרגולטור הישראלי היה רוצה לראות את פייסבוק וגוגל ממוסות על רווחיהן משוק הפרסום המקומי, אך במקביל ישראל היא גם פעילה ותיקה ורצינית במירוץ הפחתת המיסוי על חברות כשהיא מתחרה מול מדינות קטנות אחרות כמו אירלנד במשיכת השקעות זרות. ואם זה לא מספיק מורכב, הרי שהחברות הישראליות, בעיקר חברות הטכנולוגיה, מחזיקות בפעילות נרחבת בחו"ל, בדגש על ארה"ב ושם יש להן עוד ציר של אינטרסים בכל הנוגע למיסוי.
להמתין לאותיות הקטנות
ככל שאימוץ הרפורמה יתקדם, ויש להניח כי זה יארך חודשים ארוכים משום שרק באוקטובר צפוי מפגש מורחב יותר של מדינות G20 לדיון נוסף בהסכם ולאחריו תצטרך כל מדינה לחוקק חוק מיסוי משלה, ישראל תצטרך להחליט באיזה צד היא נמצאת. ככלכלה מפותחת בדמוקרטיה מערבית וגם כחברה בארגון ה־OECD, ישראל הקפידה עד היום להצטרף למרבית האמנות הבינלאומיות בתחום הכלכלי. עם זאת, במתכונתו הנוכחית הוא טומן סכנה לפגיעה באטרקטיביות של ישראל.
"אם ישראל תצטרף להסכם, ייתכן והיא תיאלץ לערוך שינויים בחוק לעידוד השקעות הון", קובע זיו מנור, שותף בכיר ומנהל מחלקת מיסים בפירמת הייעוץ וראיית החשבון EY ישראל. "לכאורה לישראל יש פחות אינטרס להיכנס להסכם כי יש בו סיכון למידת האטרקטיביות שלנו. לא צריך למהר ולהצטרף, אלא להמתין ולראות את האותיות הקטנות, כיצד יעבדו המנגונים השונים במעבר בין המדינות". בניגוד למנור, עו"ד הראל פרלמוטר, שותף וראש מחלקת המסים במשרד עורכי הדין ברנע ג'פה לנדה, חושב שהסכם המיסוי החדש עשוי להיטיב עם ישראל כי היא בבירור נמצאת בצד המדינות החזקות. "מדינות כמו אירלנד או הונגריה שיש להן כיום מס חברות כללי של 12.5% ו־9% בהתאמה, יצטרכו להעלות את שיעור המס וכך אנחנו אולי אפילו נקבל יותר השקעות מחו"ל על חשבונן. יש לנו גם כוח האדם איכותי והפער בשיעור המס יהפוך לחסר משמעות".

3 צפייה בגלריה
טבע כפר סבא
טבע כפר סבא
מפעל טבע בכפר סבא
(סיון פרג)

בהקשר זה, חשוב להבין את ההבדלים בצורת המיסוי בין אירלנד לישראל שבאופן היסטורי נחשבות ליריבות שמתחרות על משיכת השקעות זרות. המאבקים התפרסמו בעיקר סביב החלטות של חברות רב־לאומיות ובראשן אינטל היכן להקים את המפעל הבא. אירלנד תהיה חייבת להעלות את שיעור המס וישראל לא. המס הבסיסי בישראל 23% ובאירלנד 12.5%. בישראל כל ההטבות ניתנות במסגרת של מסלול חדשנות ולכן, יש אפשרות כי הוא יוחרג.
בפועל, חברה כמו אינטל, למשל, משלמת בישראל מס גבוה יותר מאשר באירלנד כי זו האחרונה "מאפסת" את התשלום בפועל עם החזרי מס ומענקים. בישראל אינטל משלמת מס של 5% בלבד בקרית גת ובירושלים, אך שיעור מס של 12% באתריה בפתח תקווה ובחיפה. בשני המקרים מדובר בשיעור מס אטרקטיביים, שכן לפי הדו"חות הכספיים השנתיים של החברה ל־2020 היא שילמה מס בשיעור של 16.7% בשנה שעברה.
צ'ק פוינט, למשל, משלמת בישראל מס בשיעור של 12% במסגרת מסלול חברות טכנולוגיה של החוק לעידוד השקעות הון, וזאת לעומת מס של 21% בארה"ב. טבע מציינת כי שיעור המס הכולל שלה ב־2020 היה 17%. "העובדה שההטבות ניתנות אצלנו במסלולי חדשנות שקיימים גם במדינות כמו הולנד או קפריסין, איפשרה לנו לעבור עד היום את המסננת של ה־OECD ולכן כלל לא בטוח שנחוייב לשנות את שיעור המס הניתנים במסגרות האלה כי המס הכללי בישראל גבוה מ־15%", אומר פרלמוטר. מנור מנגד, מעריך כי במידה וישראל תחתום על הצטרפות היא תצטרך לערוך שינויים בחוק המאפשר היום לחברות הטכנולוגיה הישראליות לשלם מס של 12% אם משרדיהן נמצאים בין "גדרה לחדרה" ולחברות רב לאומיות אפילו להגיע לשיעורים אפקטיביים נמוכים של5% עד 6% במידה והן מקימות אתרים באיזורי עדיפות.
עם זאת, גם אם ישראל לא תחוייב לשנות את חוק עידוד ההשקעות ואת שיעורי המס, החברות הישראליות עשויות להרגיש את הרפורמה העולמית מכיוון אחר וזאת מכיוון שרובן המכריע מחזיקות חברות בנות במדינות ה־G7 שהן מן הסתם השווקים הגדולים ביותר בעולם.
מיסוי שירותים דיגיטליים
ואולם, זהו רק החלק הראשון של ההסכם. החלק השני וחשוב יותר של המהלך נועד למעשה כדי לסגור את פרצת הענק המיסויית שנוצרה עם תהליך הדיגיטליזציה המואץ שעובר העולם. בראש ובראשונה המטרה של הרפורמה היא למסות את הפעילות הדיגיטלית של חברות רב לאומיות כמו פייסבוק, גוגל, בוקינג או AIRBNB. חברות אלה מקימות יישויות במדינות offshore כמו איים למיניהם או לוקסמבורג ודומותיה וכך נמנעות כמעט לחלוטין מתשלום מס על פעילות מכירות של נכסים לא מוחשיים כמו פרסום או בשמם הרחב "שירותים דיגיטליים".

3 צפייה בגלריה
אינפו מדריך מס החברות החדש
אינפו מדריך מס החברות החדש
מדריך מס החברות החדש

כבר שנים ארוכות מנסות המדינות החזקות להגיע לאמנת מיסוי משותפת בנושא שתאפשר להטיל מס על חברה בינלאומית גם בשוק שבו נוצרה ההכנסה, עד כה ללא הצלחה, מה שהוביל להחלטות חד צדדיות בחלק מהמדינות כמו צרפת למשל להטיל מסי מחזור ומסים נוספים על פעילות זו. אפילו בישראל נוסחה תוכנית למיסוי כזה אי שם ב־2016, אך מעולם לא יושמה.
מנור מ־EY מסביר על פי ההסכם החדש, 100 החברות הגדולות בעולם עם שיעורי רווח של יותר מ־20% ישלמו מס לא רק במדינות שבהן התאגדו אלא גם במדינות "שוק", כלומר במדינת הפעילות. גם כאן לישראל שני כובעים שמייצרים דילמה, כאשר הראשון הוא הכנסות מפעילותן הדיגיטלית של חברות כמו פייסבוק או גוגל. הכובע השני הוא המשך פעילות מרכזי המו"פ שלהן שתורמים לתעסוקה במספר מעגלים, ומגדילים את הכנסות ממס על שכר, מגדילים את הייצוא ותורמים לצמיחה.
בכל החברות, הן הישראליות עם פעילות בינלאומית והן בחברות רב־לאומיות עם פעילות בישראל, מסתפקים בשלב זה בתגובות כלליות של בחינת הרפורמה והמתנה להתבהרות הפרטים. אף חברה עוד לא איימה ביציאה ממדינה זו או אחרת כתוצאה מהשינויים הצפויים במס.