$
חדשות טכנולוגיה

פרשנות

דו"חות חברות הטכנולוגיה הם עדות לעליונותן על הממשל האמריקאי

השימוע שהתקיים בסנאט בשבוע שעבר נועד לבטל הגנות נרחבות על גוגל, פייסבוק וטוויטר אך בפועל הוסט על ידי סנאטורים רפובליקנים להטחת האשמות בגין צנזור קולות שמרניים, והחברות יצאו ללא פגע. הזינוקים בהכנסות וברווחים מוכיחים אצל מי נמצא הכוח האמיתי

עומר כביר 19:1931.10.20

ההיסטוריה חוזרת על עצמה, אמר פעם קרל מרקס, קודם כטרגדיה ואחר כך כפארסה. ההתרחשות המקורית אירעה לפני שלושה חודשים, כשענקיות הטכנולוגיה פרסמו את הדו"חות שלהן לרבעון השני. יום קודם לכן הגיעו מנכ"לי גוגל, אפל, פייסבוק ואמזון לשימוע בקונגרס שבו ספגו במשך שעות נזיפות וביקורות על פעילותן השוטפת. כשהתפרסמו הדו"חות, ובהם צמיחה מרשימה ולעתים חסרת תקדים בהכנסות וברווחים בחסות המגפה שהגבירה ביקושים למוצריהן ושירותיהן, התברר כמה שוות כל הנזיפות של הנבחרים ואצל מי נמצא הכוח האמיתי.

 

 

 

חרם לא אפקטיבי על פייסבוק

 

את החזרה בדמות טרגדיה קיבלנו בשבוע שעבר. ביום רביעי הגיעו מנכ"לי גוגל, פייסבוק וטוויטר לעוד סשן של מהלומות בקונגרס. יום למחרת שוב התפרסמו דו"חות רבעוניים מצוינים, שהדגימו כמה שוות הנזיפות הללו. המחוקקים בארה"ב אולי יכולים לזמן את מנכ"לי החברות החזקות בעולם ליום של עלבונות, אבל בסופו של דבר האחרונים הם אלו שצוחקים כל הדרך אל הבנק, בשעה שהכלכלה והחברה האמריקאיות מתפוררות לאטן. וכשזה המצב, מה הסיכוי שאיומים כמו תביעת ההגבלים העסקיים שהגיש משרד המשפטים נגד גוגל מזיזים להן יותר מדי? 

מנכ"ל גוגל סונדר פיצ'אי בשימוע המקוון שהתקיים בשבוע שעבר בקונגרס האמריקאי מנכ"ל גוגל סונדר פיצ'אי בשימוע המקוון שהתקיים בשבוע שעבר בקונגרס האמריקאי צילום: איי אף פי

 

מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג בשימוע המקוון בקונגרס מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג בשימוע המקוון בקונגרס צילום: בלומברג

 

הדיון בקונגרס ביום רביעי היה, ונאמר זאת בצורה העדינה ביותר שאפשר, בדיחה עלובה. מארק צוקרברג מפייסבוק, סונדאר פיצ'אי מגוגל וג'ק דורסי מטוויטר הגיעו לסנאט בעילה הרשמית של דיון על ביטול סעיף בחוק המקנה להן הגנה רחבה מתביעות בגין תוכן שפרסמו משתמשיהן. בפועל, סנאטורים רפובליקנים השתמשו בדיון בעיקר כדי להטיח בחברות האשמות (שקריות) על כך שהן מצנזרות קולות ימניים ושמרניים. הסעיף המקורי הפך להערת שוליים בדיון, ושלושת המנכ"לים סיימו את הערב ללא שריטה.

 

אנחת הרווחה התחלפה בקריאות שמחה עם פרסום הדו"חות למחרת בערב. כל החברות רשמו צמיחה כשהן מתודלקות בשינויים בדפוסי הצרכנות בעקבות המגפה. הכנסות פייסבוק גדלו ב־22% ל־21.47 מיליארד דולר והרווח הנקי ב־29% ל־7.85 מיליארד דולר, וזאת חרף חרם המפרסמים המתוקשר שהיה בעיצומו ברבעון השלישי. סימנים מוקדמים כבר הצביעו על ההשפעה השולית לכל היותר שלו, והתוצאות היוו את ההוכחה הנחרצת לכך שהמפרסמים של פייסבוק כל כך רבים, מבוזרים ומגוונים שכמעט בלתי אפשרי לארגן חרם אקפטיבי על החברה.

 

גוגל רשמה עלייה של 14% בהכנסות ל־46.17 מיליארד דולר וזינוק של 59.1% ברווח הנקי ל־11.25 מיליארד דולר. זאת, במידה רבה בזכות זינוק בהכנסות מפרסום ביוטיוב שקפצו ב־32.4%. בדומה לפייסבוק ולטוויטר, יוטיוב היא פלטפורמה שנויה במחלוקת המשמשת לא פעם כנקודת מפגש והפצה של תיאוריות קונספירציה, פייק ניוז, גזענות, הסתה ושנאה. המשך השגשוג וכישלון חרם המפרסמים בפייסבוק מעיבים על כל ניסיון אפשרי להתמודד עם העוצמה שלה. 

 

נתון חשוב לא פחות הן הכנסות גוגל ממנוע החיפוש שלה, שעלו ב־6.5% והגיעו ל־26.34 מיליארד דולר. מדובר במרבית הכנסות גוגל, וזה גם המוצר שנמצא על הכוונת של משרד המשפטים. עם זאת, כשאלו ההכנסות וזו המרכזיות של המוצר, ברור שגוגל לא מתכוונת לוותר בקלות והקרב סביב התביעה שהוגשה יהיה ממושך, יקר ומר.

 

אמזון, שבחסות המגפה הפכה למפעילת שירות חיוני, הציגה מספרים מרשימים במיוחד. ההכנסות עלו בשיעור מרשים של 37.4% ל־96.15 מיליארד דולר, והרווח הנקי זינק בשיעור אדיר של 196.7% והגיע ל־6.2 מיליארד דולר. מדובר בנתונים מרשימים במיוחד בהתחשב בכך שההכנסות לא כללו את תוספת הקניות שמספק לאמזון מבצעי פריים דיי שנדחה השנה לאוקטובר, ובצל התרחבות של 50% בתשתית המשלוחים וגיוס של כמעט רבע מיליון עובדים חדשים.

 

הדו"ח של אפל הוא אולי המתעתע ביותר. הכנסות החברה אמנם עלו בשיעור סמלי בלבד של 1% ועומדות על 64.7 מיליארד דולר — נתונים שהלחיצו משקיעים והובילו לירידת המניה במסחר המאוחר. אלא שמדובר בצניחת פאנטום. רבעון ספטמבר של אפל כולל מסורתית את שבוע המכירות של דגמי האייפון החדשים. ואולם, בגלל הקורונה נדחתה השקת הדגמים לרבעון הנוכחי.

 

אפל לא איבדה מכירות אייפון, היא פשוט העבירה אותן לתאריך מאוחר יותר, והדבר יורגש בנתוני הרבעון הנוכחי. מנגד, העובדה שאפל הצליחה לרשום עלייה בהכנסות חרף צניחה כל כך חדה בקטגוריית המוצר המרכזית שלה, היא נתון חיובי שמעיד על עוצמת החברה ופורטפוליו המוצרים שלה. עלייה זו נרשמה בעיקר בזכות גידולים היסטוריים במכירות המק (29.2% ל־9.03 מיליארד דולר) והאייפד (46% ל־6.8 מיליארד דולר).

 

מיקרוסופט הרוויחה מהזינוק בענן

 

גם למיקרוסופט, שפרסמה את הדו"חות שלה ביום רביעי, היה רבעון מוצלח, עם צמיחה של 12% בהכנסות ל־37.2 מיליארד דולר וזינוק של 30% ברווח הנקי ל־13.9 מיליארד דולר. בחברה קשרו את הצמיחה לביצועים הטובים של שירותי הענן, שהתחזקו ב־31% ל־15.2 מיליארד דולר.

 

כל הנתונים האלו, כמו ברבעון הקודם, מגחיכים את ניסיונות המחוקקים והרגולטורים לרסן את החברות. הטרגדיה של החזרה הנוכחית של ההיסטוריה היא טרגדיה אנושית אמיתית: כל זה קורה בזמן שהיקפי התחלואה והתמותה מהקורונה בארה"ב ממשיכים לטפס והמדינה משוסעת ומרוסקת יותר מתמיד, בעיקר בגלל אסטרטגיית הבחירות של טראמפ.

 

כשארה"ב נאנקת תחת מגפה ומשבר כלכלי מחריפים, כשמחוקקיה ואזרחיה שקועים בהתנצחויות ושנאה הדדית, אין שום אפשרות ממשית להניע מהלך אמיתי להחלת מגבלות על ענקיות הטכנולוגיה. אפשר לשפוך סכומים אדירים על ניסיונות לבלום אותן, ובינתיים הן יוסיפו לעשות ככל העולה על רוחן ולהתעצם.

 

הזרעים לחזרה הנוספת של ההיסטוריה, בדמות הפארסה, ייזרעו ב־3 בנובמבר, בבחירות לנשיאות בארה"ב. לא משנה מי יזכה בבחירות, בטווח המיידי המצב שם לא ישתפר. אם טראמפ ינצח צפויות לארה"ב לפחות ארבע שנים נוספות של ניהול כושל וחסר אחריות, ערעור של מוסדות השלטון ושעבודם לגחמותיו של טראמפ, המשך החליבה של כספי ממשל לעסקיו השונים של הנשיא, ובעיקר רטוריקה מפלגת, אנטי־מדע ואנטי־עובדות, שמגבירה את הפילוג בין האזרחים ופוגעת באמון שלהם במוסדות ובגופים שיכולים להגן עליהם.

 

וזה עוד התרחיש האופטימי. כי אם ג'ו ביידן ינצח, טראמפ צפוי לצאת למאבק אלים ולערער על אמינות ההליך הדמוקרטי באופן שיכול לפגוע במוסדות השלטון בארה"ב באופן חסר תקדים, ולהוביל את האיבה בין הצדדים לנקודת רתיחה. כל הסאגה הזו תסתיים, במקרה הטוב, כשבוע וחצי לפני מועד פרסום הדו"חות הבא, ביום ההשבעה של נשיא ארה"ב. בעוד שלושה חודשים, כשענקיות הטכנולוגיה יפרסמו דו"חות שוברי קופות ושיאים, ארה"ב עלולה להיות מובסת, מפולגת, מסוכסכת וחלשה מתמיד, והדרך לעתיד דיסטופי שבו לחברות ענק יש יותר כוח ממדינות, והן אלו שמכתיבות את ההחלטות החשובות באמת, תהיה מהירה מאי פעם. ויש גם תיאוריה אחרת הגורסת כי כל זה כבר קרה.

x