לארה קרופט כבר לא לבד: עלייה במספר דמויות הנשים בעולם הגיימינג

יש לציין כי שיטת המדידה השתנתה מעט – Feminist Frequency אספו בעבר נתונים בהתבסס על תערוכת המשחקים הגדולה בעולם, E3, שלא התקיימה השנה בעקבות משבר הקורונה, אבל הפער נראה גם בעין בלתי מזוינת לכל מי שעוקב מקרוב אחר תעשיית הגיימינג.

משחק הפלייסטיישן הנמכר ביותר השנה: Last Of Us 2 מקור: פלייסטיישן ,צילום מסך

יחד עם זאת, האפשרות הכי פופולרית, כבשנים קודמות, נותרת אפשרות הבחירה: כ-54% משחקים מאפשרים לשחקן או השחקנית לבחור את מין הדמות אותה הם מעוניינים לגלם. Feminist Frequency גם מסתייגות מלהגיע למסקנות ארוכות טווח ומציינות כי מוקדם לקבוע האם מדובר במגמה או בשנה אנומלית, אבל לבינתיים מציינות לטובה את המשחקים The Last of Us 2 (הכותר הנמכר ביותר של השנה בפלייסטיישן 4) ואת משחק האינדי Tell Me Why על ייצוג של דמויות טרנסג'נדריות. כמו כן, חשוב להבחין כי גם במקרה של הסקירה הנוכחית וגם במקרים בהן נסקרו המשחקים שהוצגו ב-E3, מדובר בעיקר במשחקי מיינסטרים גדולים, בעוד שבצד האינדי של התעשייה ישנם ייצוגים הולכים וגוברים (וגם מורכבים יותר) לדמויות נשיות.

הכותר החדש בסדרת המשחקים המצליחה: Assassin's Creed Valhalla מקור: Ubisoft צילום מסך

לצד סוגיית הייצוג, גם תעשיית הגיימינג עצמה עברה טלטלה גדולה השנה, ויתכן כי מדובר בתחילתה של מגמת שינוי מקיפה. תנועת מי-טו הגיעה באיחור של כמה שנים, גם לחברות הגיימינג ובחודשים האחרונים התפוצצו מספר רב של פרשות עם סיפורים על תקיפות, הטרדות, התנהגויות בצורה בלתי הולמת וסביבות עבודה בעייתיות. במוקד הפרשות המדוברות ביותר עומדת יוביסופט, כשמספר מנהלים בכירים בה פוטרו או נאלצו להתפטר בעקבות האשמות שונות. בין אלו שנאלצו לעזוב, למשל, היה אשראף איסמעיל, מנהל הקריאייטיב של Assassin’s Creed: Valhalla, הכותר החדש באחת מסדרות המשחקים הפופולריות ביותר של שני העשורים האחרונים. למרבה האירוניה, איסמעיל היה מהעומדים על כך שבמרכז Valhalla תעמוד, לראשונה בתולדות הסדרה, גיבורה – אך בעקבות לחץ מההנהלה התווספה האפשרות לבחור לשחק גם גיבור.

זהו אמנם מאורע אנקדוטלי, אבל הוא מראה את הפער בין ייצוג במשחקים לבין מה שקורה לפעמים בפועל מאחורי הקלעים של המשחקים עצמם.