שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
אינטרנט

יש לנו את כל מה שתרצו: חברות הטכנולוגיה מסתערות על העו''ש שלכם

גוגל מציעה חשבונות עו"ש, פייסבוק השיקה שירות תשלומים: ענקיות הטכנולוגיה לוטשות עיניים גם אל המידע הפיננסי שלנו בדרכן להפוך לחנות היחידה שאי פעם נצטרך. אז למה דווקא הבנקים הם המרוויחים הגדולים?

ויקי אוסלנדר, ניו יורק 11:2919.11.19
ענקיות הטכנולוגיה לוטשות כבר זמן מה עיניים לתחום הפיננסיים, ובשבוע שעבר חלק מהן העלו הילוך במאמציהן. גוגל אישרה שתציע חשבונות עו"ש מסורתיים, שאליהם אפשר יהיה להוסיף את כלי הניתוח שלה, בשעה שפייסבוק השיקה שירות תשלומים שישמש את מוצריה השונים (פייסבוק, ווטסאפ ואינסטגרם). צעדים אלו הצטרפו למהלכים קודמים ככרטיס האשראי הטרי של אפל. הפלישה הגוברת של ענקיות הטכנולוגיה לתחום הפיננסים לא מפתיע, אך עדיין מעלה שאלה מהותית: למי כל זה טוב?

צריך לתת קרדיט לענקיות הטכנולוגיה על כך שהן לא מפסיקות לחפש בעיות לפתור, אף שהן עושות זאת בעיקר מהצורך למצוא מנועי צמיחה חדשים, ומהר ככל הניתן. הנסיון לחדור לתחום השירותים הפיננסים מציב אותן לכאורה ראש בראש מול הבנקים הגדולים, בריוני העולם הכלכלי רבי ההשפעה שמנהלים את העולם מאות שנים דרך מערך לא מתנצל של ריביות, כספות והתחמקות מבקרת פנים וחוץ. אלו מוסדות כל כך שנואים שמחקר תלת־שנתי של Scratch מצא כבר ב־2014 שבני דור המילניום רוצים לחיות בלעדיהם ורואים בהם מוסדות לא רלבנטיים.

 

1. הגודל מונף לטובת צמיחה

חוסר שביעות הרצון של הצרכנים מהבנקים לא נפל על אוזניים ערלות; כבר שנים שסטארט־אפים מנסים לשבש את תעשיית הפיננסים. המאמץ קיבל תנופה אחרי המשבר העולמי של 2008, שהיה גם משבר אמון בין הבנקים ללקוחותיהם, שהחלו לחלום על עולם מבוזר יותר. שבר זה היה הקרקע שעליה נבטו קהילות הבלוקצ'יין והביטקוין ושורה של סטארט־אפים פיננסיים חדשים, בהם בנקים מקוונים כ־Chime ו־Varo, אפליקציות תשלומים כ־Venmo ו־Square ושירותי הלוואות כ־SoFi.

הייתם פותחים חשבון בנק בגוגל או פייסבוק? הייתם פותחים חשבון בנק בגוגל או פייסבוק?

 

גם היום, יותר מעשור לאחר מכן, המגמה לא מוצתה. במחצית הראשונה של 2019, תעשיית ההון סיכון הזרימה 2.5 מיליארד דולר אל עולם הניאו־בנק — הכינוי לניסיון להמציא את תעשיית הבנקאות מחדש באמצעים מקוונים ונטולי סניפים. למרות זאת, כדאי לשים את החגיגה בפרופורציה. מרבית האנשים שמתחברים לשירותי בנקאות דיגיטלית לא מוותרים על השירותים המסורתיים, ולא סוגרים את החשבונות בבנקים הוותיקים. למעשה, מחקר שערכה JD Power בתחום שביעות הרצון מבנקאות קמעונאית בארה"ב מצא שרק 4% מהלקוחות החליפו בנקים ב־2018 — השיעור הנמוך ביותר מאז המשבר העולמי. הסיבות מגוונות, וכוללות תלות במערכת כהלוואות, משכנתאות או תנאי ניהול משתלמים, אך גם קושי של הצרכנים לבצע את קפיצת האמון, ולשים את הכסף אצל הסטארט־אפים הקטנים והצעירים. ולפער הזה בדיוק נכנסות הענקיות הוותיקות.

 

אמזון, אפל, מיקרוסופט, גוגל ופייסבוק הן לא סתם ענקיות, הן בהמות עם מיליארדי דולרים נזילים, מאות אלפי עובדים וקהל שבוי של משתמשים. הן גדולות מכדי ליפול אף שהן סוחרות בחוסר אחריות במידע אישי, נוהגות בפרקטיקות לא תחרותיות וחומקות מתשלום מסים. הן מיומנות במינוף גודלן להזנת הצורך בצמיחה, ויודעות היטב איך לנהל מידע ולבנות פלטפורמות נהדרות שיספקו את צורכי המשתמשים. איסוף המידע השיטתי מאפשר להן לזלוג לעשרות ענפים חדשים, מבריאות, דרך ביטוח ונדל"ן ועד שילוח. הכל כדי להשתלט על עוד ועוד שווקים, להעצים את התובנות לגבי התנהגות צרכנים ולהפוך לחנות היחידה שלנו, ה־One Stop Shop שאי אפשר לוותר עליה.

 

לעולם השירותים הפיננסיים כל הענקיות נכנסות בעוצמה, אבל באסטרטגיה מעט שונה. אפל רתמה את פופולריות האייפון להפצת הארנק הדיגיטלי אפל פיי, שכבר אוחז ב־140 מיליון משתמשים; גוגל פיי מתקרבת למשתמש ה־100 מיליון; ואמזון פיי כבר רשם מזמן עשרות מיליוני עסקאות.

 

2. המשבשבים הפכו למשמרים

חדשנות משבשת (Disruption) היא הלחם והחמאה של עולם הטכנולוגיה. הציבור אימץ בחום את הרעיון של בניית מוצר שמערער על המקובל ומשבש את הפעילות המסורתית; מין ציפייה אמריקאית ששחקנים קטנים וחכמים יפתרו כשלי שוק בתעשיות מאובנות, יחזירו קצת איזון לעולם ויעניקו כוח לצרכנים מוחלשים.

אפל קארד: כבר לא משבשת אפל קארד: כבר לא משבשת צילום: Apple

 

האמת היא שבתחילת דרכן ענקיות הטכנולוגיה עשו זאת בהצלחה: גוגל קטלגה מידע במופתיות והעניקה גישה חדשה לאינסוף, פייסבוק יצרה אפיקי תקשורת חדשים, אמזון שינתה את עולם המסחר ואפל הביאה לעולם את חלום המחשב האישי והסמארטפון. אלא שתוך שנים ספורות, הקטנים והזריזים הפכו לענקיות, והבחירה בחדשנות ושיבוש הומרה בהסתערות על נתיבי צמיחה. ולבנקים הגדולים נותר רק לברך על מפגש האינטרסים.

 

סקר שביצעה Fraedom הצביע על כך ש־86% מהבנקים תופסים את החלופות שמגיחות מעולם הטכנולוגיה כאיום, וכי יותר מ־40% מהבנקים מאמינים שזה האיום הגדול ביותר על עסקיהם. הבנקים הגדולים והוותיקים, שמתקשים באימוץ טכנולוגיות חדשות, מרגישים את הלחץ יותר מכולם — אך הם גם הבינו שאם הם לא יכולים "לבנות את זה" הם ייצטרכו לקנות את זה, או לפחות לשתף עם זה פעולה. וכאן, הם מתאימים לענקיות הטכנולוגיה כמו כפפה ליד, וסוללים להם את הדרך לאמון המשתמשים ולדילוג מעל המשוכות הרגולטוריות.

 

כך קיבלנו את אפל, שמשתפת פעולה עם גולמן זאקס בכרטיס האשראי שלה, גוגל נכנסת לחשבונות בנק בסיוע סיטי גרופ, אמזון מנהלת מגעים עם ג'יי.פי מורגן צ'ייס וקפיטל וואן, ופייסבוק, שממש רוצה מטבע וירטואלי, מנסה לקיים שותפות עם כל גורם פיננסי שלא מספיק לברוח. החיבור הזה הוא כל כך משמיים שהוא נולד לא רק מצורך משותף אלא גם מהתאמה רעיונית.

 

3. מאגר מידע אימתני ונצחי

הבנקים הגדולים וענקיות הטכנולוגיה כאחד מבססים את פעילותם על מדדים וקטלוגים, ומחזיקים במערכות ניהול מידע ששולטות בחיי המשתמשים; מהיכולת לקבל הלוואה או אשראי, ועד לסוג המידע שאליו הם נחשפים יום־יום, שעה־שעה. שיבוש אין כאן, גם לא ממש תרומה לתחרות. יותר נסיון חסר בושה להעשיר את המידע על הצרכנים. והמחיר? הסכמה לפגיעה נוספת בפרטיות.

פייסבוק רוצה את המידע הפיננסי שלכם פייסבוק רוצה את המידע הפיננסי שלכם צילום: facebook

 

זה נהיה כבר כמעט שחוק: מוכנות הצרכנים להעביר עוד ועוד רבדים של מידע אישי יאפשרו לבנקים ולענקיות להציע שירותים תפורים אישית להעדפותיהם — אך גם ירחיבו את מצבור המידע שלהם ואת היכולת לבצע עליהם מניפולציות. מאגר נצחי של מידע, שכעת יתווספו אליו נתונים אינטימיים מהיתרה בבנק, תשלומים עבור שירותים רפואיים, צרכנות גחמתית ומועדי תשלום חשבונות.

משתמשי האינטרנט אינם הומוגניים. יש שמוכנים לוותר על השליטה בפרטיות לטובת יעילות ונוחות, ויש שלא. יש שפועלים בתום לב ומאמינים שלפניהם ניצבות חברות שאפשר לסמוך עליהן ושמאחוריהם יש רגולטורים שיגנו עליהם. אך המציאות מורכבת יותר ומחייבת אותנו לבחור בעיניים מפוקחות למי אנחנו מעניקים גישה למידע שלנו, ומה אנחנו מקבלים עבורו.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x