שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
פטנטים וקניין רוחני

באירופה לא מוותרים על הפרטיות: קרבות בלימה מול גוגל ופייסבוק

האיחוד האירופי מוביל בתחום החקיקה בנושא פרטיות, עם תקנות GDPR המחמירות שנכנסו לתוקפן לפני שנה, ביססו את התפיסה של פרטיות כשליטה ויצרו מנגנונים שנועדו להבטיח לתושבי היבשת שליטה וגישה מלאה למידע שחברות טכנולוגיה אוספות ויוצרות עליהם

עומר כביר 06:5015.07.19

בהשוואה לישראל, מצב החקיקה בנושא הפרטיות במדינות מערביות אחרות הרבה יותר טוב. האיחוד האירופי מוביל בתחום זה, עם תקנות GDPR המחמירות שנכנסו לתוקפן לפני שנה. תקנות אלו ביססו את התפיסה (הלא־מושלמת כשלעצמה) של פרטיות כשליטה, ויצרו מנגנונים שנועדו להבטיח לתושבי היבשת שליטה וגישה מלאה למידע שחברות טכנולוגיה אוספות ויוצרות עליהם. התקנות גם גרמו לכך שבירור תלונות נגד החברות נעשה קל יותר — על ידי כך שהפכו בפועל את נציבות הפרטיות של אירלנד, שם ממוקמים מרבית המטות האירופיים של ענקיות טכנולוגיה, לכתובת לרוב התלונות.

 

מייסד אמזון ג'ף בזוף. מנגנון איסוף מידע נרחב מייסד אמזון ג'ף בזוף. מנגנון איסוף מידע נרחב צילום: בלומברג

 

כניסת התקנות האירופיות לתוקף עוררה גם את הגורמים השונים בארה"ב, שם מחוקקים ואפילו חברות כמו מיקרוסופט ואפל דוחפים לעדכון חוקי הפרטיות במתווה דומה. בברזיל הושלמה חקיקת חוק הגנת פרטיות חדש ונרחב באוגוסט שעבר, שייכנס לתוקף ב־2020, ושכולל אלמנטים רבים שדומים ל־GDPR. שנה קודם לכן, ביפן נכנס לתוקף חוק פרטיות מעודכן, שנולד בין השאר מתוך רצון לשמור על התאימות עם אירופה לאחר כניסת GDPR לתוקף.

 

לא יותר משינויים קוסמטיים

 

ומה עושות בתגובה ענקיות הטכנולוגיה? בעיקר הרבה רוח. פייסבוק במיוחד מדברת על הצורך ברגולציה מקיפה יותר במגוון היבטים שקשורים לפעילותה, ובהם גם פרטיות. היא, גוגל ואחרות גם מפתחות ומשיקות כלים חדשים שנועדו לספק למשתמשים שקיפות גדולה יותר בכל הנוגע לשימוש במידע שלהם ואפשרות להגביל את איסוף המידע עליהם, תוך שהן מגבילות משמעותית את הגישה של גורמים חיצוניים למידע משתמשים.

 

אבל השינויים האלו הם קוסמטיים בעיקרם. בעבור גוגל ופייסבוק, שהמודל העסקי שלהן מתבסס על איסוף ועיבוד מידע אישי לצורך הצגת פרסומות ממוקדות יותר, לא ייתכן מצב שבו הן לא יאספו ויעבדו כמויות אדירות של מידע אישי. בלי זה, אין להן מקור הכנסה, אין רווחים של מיליארדי דולרים. ספק גדול אם יש חוק פרטיות שיכול לשנות את זה; לכל היותר, הוא יוכל למתן את את התופעה. המצב באמזון לא טוב הרבה יותר. אמנם מקור ההכנסה העיקרי של החברה הוא לקוחות משלמים שרוכשים דרכה מוצרים, אך גם היא מקיימת מנגנון איסוף ועיבוד מידע נרחב כדי להציג למשתמשים המלצות מדויקות יותר וכך להגביר את היקף הקנייה שלהן באתר. אפילו חברות כמו אפל ומיקרוסופט לא נקיות לחלוטין, למרות מאמציהן להגדיל את ההגנה על מידע משתמשים.

 

חסם בפני הממשלה

 

סוגיה חשובה שבתקופה האחרונה זכתה בישראל להרבה פחות תשומת לב, היא הריגול הממשלתי. לממשלה הרי יש ביומיום יותר כוח מול האזרח, ויותר מנגנונים לאיסוף מידע, מלחברות. כך היא יכולה לשלול זכויות מאזרחים שמסרבים למסור מידע — נניח למנוע הצבעה בבחירות מאזרחים שלא יחדשו תעודת זהות כיוון אינם רוצים להיות במאגר הביומטרי. אבל גם לנו המשתמשים יש יכולת להגביל איסוף מידע של גוגל ופייסבוק עלינו, כשאנו גולשים באתרים חיצוניים. על המחוקקים לפעול, אבל אנחנו לא צריכים לחכות להם שיעשו בשבילנו את העבודה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x