לובי של מטה חברת כריסטיאן הנסן בהורסהולם (Hørsholm), פרבר פסטורלי של קופנהגן, דנמרק, ניצבת דיפלומה לא ממוסגרת שקל לפספס: "תעודה זו מוגשת לעובדי החברה הבת־קיימא ביותר בעולם". זוהי הראיה היחידה שתמצאו שם כמעט לתואר המכובד שבו זכתה חברת הביו־מדע הדנית לפי דירוג המגזין הקנדי עטור הפרסים "Corporate Knights" לשנת 2019, שהוכרז בפורום הכלכלי בדאבוס בינואר האחרון.
להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה
אם ציפיתם שיהיו שם פאנלים סולריים על הגג או עמדת קומפוסט בחצר האחורית, היו נכונים לאכזבה. בקפטריה תמצאו מפיות מנייר ממוחזר לא מולבן וסכו"ם מבמבוק, אבל זה הכל בערך. אני מנסה בכל זאת ושואלת את אן־מארי מייזלינג (Meisling), מנהלת תחום הקיימות בחברה, ואת סגן נשיא החברה אסבן לולונד (Laulund) אם החברה מתגמלת את עובדיה בגין אורח חיים ירוק, כמו הגעה למקום העבודה באופניים, ברכב חשמלי או בתחבורה ציבורית? גם כאן התשובה שלילית. אז מה העניין?
השניים מחליפים ביניהם מבטים נבוכים. כריסטיאן הנסן אינה עוסקת בתדמית. זה מס שפתיים מבחינתה. התואר הוענק לה בזכות פעילות הליבה שלה — כבר 145 שנה שהיא מפתחת אנזימים, תרביות חיידקים, מחמצות ושאר רכיבים טבעיים לתעשיות החקלאות, המזון והתרופות. "כריסטיאן הנסן מצילה את העולם, חיידק אחד בכל פעם", היללו אותה ב־"Corporate Knights".
מימין: קיר הכרזות לשיפור העולם, ועובדי כריסטיאן הנסן במעבדות. 7% מתקציב החברה ו־14% מכוח האדם מופנים למחקר ופיתוח צילומים: chr-hansen רועי דורי
רוב האנשים כנראה לא שמעו על כריסטיאן הנסן, אף שלמערכת העיכול שלהם יש היכרות אינטימית עם מוצריה — יותר ממיליארד איש ברחבי העולם צורכים בכל יום את מוצרי החברה. כל גבינה שנייה שנמכרת בעולם — כן, גם בישראל — מכילה את האנזימים או התרביות שלה, והיא אחת משלוש יצרניות הפרוביוטיקה לבעלי חיים הגדולות בעולם. בין היתר היא מפתחת פתרונות טבעיים להארכת חיי המדף של מוצרי מזון, ממתיקים, צבעי מאכל, תוספי תזונה ואפילו חומרי הדברה ומוצרים לחיזוק עמידות של גידולים חקלאיים.
החברה נסחרת כיום בבורסה של קופנהגן לפי שווי של 11.4 מיליארד יורו. ב־2018 עמדו הכנסותיה על 1.1 מיליארד יורו, זינוק של 45% בתוך ארבע שנים.
איך אתם מצליחים להיות ירוקים ורווחיים? התפיסה היא שזה לאו דווקא הולך יחד.
"למה לא?", אומר לי לולונד בפליאה ומפנה אותי לתרשים זרימה נוסף שמציג את הגישה של החברה, מהחווה עד המזלג. "מראשית ימיה, כריסטיאן הנסן פעלה לטייב מוצרים מהטבע כדי שייהפכו לבעלי תועלת ורווחיים, ממיקרובים שמסייעים לצמצם בזבוז של מזון ועד צמחים שמסייעים בשמירה על הבריאות. אין אצלנו שום קונפליקט בין ירוק לרווחי. זה חלק אינהרנטי מאיך שאנחנו עובדים כאן".
"אף פעם לא כתבו עלינו בעברית", מחייכת אליי מייזלינג בפתח הראיון שלנו. היא ולולונד יושבים מולי מעט משועשעים מהמעמד בקפטריה השוממת של כריסטיאן הנסן. השעה כבר 14:30 ובעוד שעה וחצי גג, בהתאם לתרבות הדנית, העטים ייפלו והמבנה יתרוקן מאדם.
החברה נוסדה ב־1874 בידי הכימאי הדני כריסטיאן הנסן. הוא פיתח בעיקר אנזימי רנט (rennet), המצויים בקיבות של בהמות ומשמשים לגיבון חלב, וצבע מאכל אדום־כתמתם משיחי ביקסה אורליאנה, שמשמש לחיזוק הצבע בחמאה ובגבינות. מאז צמחה החברה והתרחבה לחברת ענק. כיום היא מעסיקה כ־3,200 עובדים ברחבי העולם, יש לה חמישה מפעלים (שניים בדנמרק ועוד שלושה בגרמניה, צרפת וארצות הברית) ושלוחות ב־30 מדינות שונות. 7% מתקציב החברה ו־14% מכוח האדם שלה מופנים למחקר ופיתוח.
איך נהפכים לחברה הירוקה בעולם?
"למזלנו, יש לנו משקיעים שחושבים לטווח ארוך, משקיעים של קרנות פנסיה", מסבירה מייזלינג. "לפני כשנתיים הם פנו להנהלה הבכירה שלנו ואתגרו אותם לכמת את הקיימות של החברה. התחלנו תהליך של בדיקות קפדניות שבמסגרתו סקרנו כל אחד מ־3,000 המוצרים בפורטפוליו שלנו, ומדדנו אותם אל מול יעדי האו"ם לפיתוח הקיימות".
התעודה הרשמית לזוכה בתואר "החברה הבת־קיימא ביותר בעולם ל־2019", שמוצגת בלובי של כריסטיאן הנסן צילום: רועי דורי
התוצאות שהתקבלו הובילו את החברה לקבל החלטה אסטרטגית להתמקד בשלושה יעדים: הראשון הוא צמצום בזבוז של מזון, למשל באמצעות פיתוח תרבית ששמה FreshQ, שנוגדת עובש ושמרים ובכך מסייעת להארכת חיי המדף של מוצרי חלב; השני הוא הגנה על צמחים באמצעות חלופות טבעיות לחומרי הדברה קונבנציונליים כמו צמח NemixC, שנשתל לצד קני סוכר ומסייע בסילוק נמטדות (תולעים מזיקות); והשלישי הוא קידום בריאות האוכלוסייה באמצעות פיתוח רכיבים טבעיים ופרוביוטיקה כדי להפחית בהדרגה את השימוש המוגבר באנטיביוטיקה בתעשיית הבקר. "אנטיביוטיקה היא דבר נפלא, אבל לצורך טיפול בבעיה קיימת ולא כפעולת מנע", אומר לולונד ומסביר על הבעיה הגוברת של פיתוח עמידות לאנטיביוטיקה עקב שימוש יתר. "אנחנו מוכרחים להגן עליה כדי שתמשיך לעבוד כשנצטרך אותה. הפחתת השימוש המוגבר, גם בקרב בקר וגם בקרב בני אדם, היא טרנד חזק מאוד באירופה ומחוצה לה, ובמדינות מסוימות כבר ישנה רגולציה קשיחה מאוד בנושא".
כריסטיאן הנסן רוכבת חזק גם על העניין הגובר במזון בריא — בפרט מופחת סוכר ולקטוז. כך למשל התרבית Sweety Y1 מאפשרת להפחית את השימוש בסוכר במוצרי חלב (התרבית מסייעת לנצל יותר לקטוז בתהליך ההתססה של מוצרי חלב, ובכך משחררת יותר גלוקוז, שהוא ממתיק טבעי). תרבית אחרת, Nola Fit, מסלקת לקטוז ממוצרי חלב בלי להשפיע על טעמם.
טרנד נוסף שמשרת את החברה הוא מה שמייזלינג מכנה "נוחות". "אנחנו רואים דפוס חזק וברור שלפיו יותר ויותר אנשים אוכלים on the go, בדרכים, והמשמעות היא שהסיכון של חיידקים מזיקים גדל, כי מדובר באוכל מעובד, וכזה שלא תמיד נשמר בתנאים המתאימים. אנחנו מנסים לעזור ללקוחותינו לפתור את הדילמה היומיומית בין בריאות ונוחות לבין מחירים נוחים. זוהי דילמה, מכיוון שמזון בריאות הוא בדרך כלל יקר יותר ובעל חיי מדף קצרים יותר.
"כיום אנחנו יכולים להצהיר — ויש לנו קובץ אקסל עצום שתומך בזה — ש־82% מההכנסות שלנו עומדות ביעדי האו"ם".
לדבריה, כך גם התאפשרה הקפיצה המרשימה של החברה ממקום 66 בדירוג של "Corporate Knights" בשנה שעברה למקום הראשון בדירוג השנה. "המתודולוגיה שלהם השתנתה מעט", היא מסבירה, "וכעת הם מעניקים משקל רב לפרמטר 'הכנסות נקיות', להבדיל מ'הכנסות ירוקות'. המשמעות היא שהם רוצים לתת יותר דגש על המוצרים שמייצרות החברות הנמדדות — אם הם בני־קיימא או לא — ולא רק על האופן שבו הם מיוצרים. יש להם 20 פרמטרים בדירוג הזה, שמהווה 50% מהציון — וקיבלנו בו תוצאה של 81%".
יש מוצרים שהסרתם מהמדף כי הם לא ירוקים מספיק?
"אנו מעריכים כעת את כל מוצרינו החדשים כנגד יעדי הקיימות של האו"ם", משיבה מייזלינג בדיפלומטיות.
"אני מבזבזת פחות אוכל למען עולם טוב יותר", אומרת אשה מחייכת מעל גביע יוגורט במודעת פרסומת של כריסטיאן הנסן, אחת מני רבות כמותה שמתנוססות על קיר ביציאה מהקפטריה. "אני נותן לטבע לעשות את שלו למען עולם טוב יותר", אומר חקלאי שאוחז בשני שתילי עצים במודעה אחרת. מוטיב שיפור העולם חוזר בכולן.
"היום זה הדדליין של תחרות העובדים נושאת הפרסים שהשקנו השנה, 'Better World'", מסבירה מייזלינג. "אנחנו מעודדים את העובדים שלנו לשתף ברשת החברתית של החברה אילו פעולות קטנות הם עושים כדי לשמור על הסביבה כדי לעודד איזו תנועה חיובית בקרבם. גם במטבח עברנו לאוכל שהוא בעיקרו אורגני וצמחוני. אלה דוגמאות קטנות, אבל אנחנו רואים בהן משהו שיכול להביא לשינוי".
בשלב מסוים השיחה עם מייזלינג ולולונג מתגלגלת לגרטה ת'ונברג, אקטיביסטית שבדית בת 16 שנהפכה לסמל המאבק בהתחממות הגלובלית וגנבה לכריסטיאן הנסן את הפוקוס בדאבוס, כשהעניקה נאום זעם על כך שהעולם אינו עושה מספיק כדי לטפל במשבר האקלים. "היא הייתה שיחת העיר", אומרת מייזלינג, "כולם דיברו רק עליה. אם תבלי זמן רב יותר בדנמרק תרגישי שזהו האיום המסוכן ביותר, כי אנשים כאן כל כך מפחדים ממשבר האקלים. יש תחושה חזקה שאם לא נעשה משהו במהרה לא נוכל לשלוט במצב לפני שהוא מידרדר באופן חריף. אנחנו גם רואים שרבים מלקוחותינו הציבו לעצמם יעדים מאתגרים מאוד להגיע לאפס פליטות פחמן בתוך 30–10 שנה, ולנו יש מוצרים שיכולים לסייע להם להגיע למטרה".
המגזין הקנדי "Corporate Knights" מדרג מאז 2005 את 100 החברות הגדולות (לפי מחזור הכנסות של יותר מ־2 מיליארד דולר בשנה) בנות־הקיימא ביותר בעולם ונחשב אחד המדדים היוקרתיים בתחום. נוסף על כריסטיאן הנסן דורגו גבוה תאגיד מותגי היוקרה Kering SA (מקום 2), שחולש על בתי האופנה גוצ'י, איב סן לורן ובלנסיאגה; חברת הזיקוק הפינית Neste (מקום 3); וחברת האנרגיה המתחדשת הדנית Orsted A/S (מקום 4).
הגנה על האקלים מהווה את עיקר הדירוג של המגזין אבל אינה התחום היחיד שנבחן. כך למשל, לצד "הכנסות נקיות" ו"פרודוקטיביות פחמנית", משוקללים גם פרמטרים כמו שיעור הנשים בוועד המנהל, אחוז המסים ששילמה החברה והיחס בין שכר המנכ"ל לזה של העובד הממוצע.
בפרמטר האחרון מצטיינת כריסטיאן הנסן במיוחד. הפער בין שכר המנכ"ל לשכר של העובד הממוצע בחברה עומד על 24:1 בלבד, לעומת הממוצע הכללי בדירוג, 76:1, והממוצע בחברות ה־ACWI (מדד המשקלל חברות נסחרות מ־47 מדינות שונות), שעומד על 140:1.
מנגד, בתחום השוויון המגדרי לחברה יש עוד כברת דרך לעשות — הן בפערי השכר והן באיזון בין גברים לנשים. אף שבראש כריסטיאן הנסן עומדת יו"רית (דומיניק רייניש), החברה אינה מצטיינת בפרמטר הזה וקיבלה את הציון הנמוך ביותר (29%) מתוך חמש החברות הגדולות בפרמטר שיעור הנשים בוועד המנהל בדירוג.
"אבל זה כבר בעבודה", מרגיעה מייזלינג, ומדגישה שהמנכ"ל מאוריציו גרבר (יליד מקסיקו, שזו נקודת זכות בפרמטר הגיוון התרבותי) הורה לפצוח בתהליך להתאמת שכר הנשים לשכר הגברים בחברה וגיוס נשים נוספות למשכרות בכירות כדי לעמוד ביעדי האו"ם.
הכתבות והמדורים של מוסף כלכליסט
"הולכת ומתבהרת העובדה שביצועים טובים בסוגיות של קיימות הולכים יד ביד עם הישגים כלכליים יוצאי דופן", נכתב במאמר המערכת של "Corporate Knights" שסיכם את ניתוח התוצאות, "זו הסיבה לכך שמשקיעים ותאגידים מאמצים היבטים של קיימות יותר מאי פעם".
בעלי המניות של כריסטיאן הנסן לא מוטרדים מההקפדה היתרה על שוויוניות? בדרך כלל מה שמעניין אותם הוא רק שורת הרווח.
"אין שום קונפליקט בין קיימות לרווחיות", אומר לי לולונד נסער, כמעט נוזף. "אנחנו תוצר של החברה הדנית, וכפי שבטח ידוע לך זו חברה שוויונית ביותר".
