$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

מלכודת הרכב האוטונומי: כשהחדשנות דורסת את הבטיחות

דו"ח חדש חושף שפרויקט הרכב האוטונומי של גוגל כלל יותר מתריסר תאונות דרכים - ושבאחת מהן כמעט נהרגו שני בכירים, פייסבוק עושה רפורמה בתצוגת החדשות בפיד שלנו, מדוע הוחשכה יוטיוב ומה גרם לאפל לחרוג ממנהגה ולהתנצל

ניצן סדן 19:0717.10.18
חדשנות אובר אלס

 

תחום הרכב האוטונומי שועט קדימה, אך בזהירות: אחרי שנה לא פשוטה, במהלכה נדרסה למוות הולכת רגל בידי מכונית עצמונית של אובר בשל באג, שמות כל החברות דגש על בטיחות. בולטת מכולם היא וויימו מבית אלפבית, שהשיקה פיילוט מעניין באריזונה, ונראית כמועמדת להובלת המהפכה: יש לה גב כלכלי אסטרונומי, את משאבי המו"פ של גוגל, שורת פטנטים בתחום וגם מותג נהדר שמסמל חדשנות טכנולוגית. מידע שהגיע לידי הניו יורקר מציג תמונה שונה: בראשית ימי פרויקט הרכב של החברה נרשמו יותר מתריסר תאונות דרכים, באחת מהן כמעט נהרגו שני בכירים.

 

אחד מאותם בכירים היה אנתוני לוונדובסקי, שהואשם בגניבת סודות טכנולוגיים מוויימו, והעברתם לאובר לאחר שקנתה סטארט-אפ שהקים. מעשה שהיה, כך היה: ב-2011 קפץ לוונדובסקי למכונית טויוטה פריוס אוטונומית כשהוא לוקח איתו בכיר בגוגל, אייזק טיילור. גיבורנו רצה להראות לעמיתו את יכולות מערכת הנהיגה העצמונית, אך התוכנה פישלה; לא ידוע אם התנגש ברכב אחר, התהפך לתעלה או עבר אחד מאלפי תרחישי התאונה האפשריים - אך שני הבכירים האופטימיים סיימו בבית חולים, כשמר טיילור אף נזקק לניתוחים בעמוד השדרה.

 

מכונית אובר לאחר התאונה הקטלנית מכונית אובר לאחר התאונה הקטלנית צילום: רויטרס

 

 

לוונדובסקי הסביר לניו יורקר שבימים ההם, אף אחד שם לא התעסק יותר מדי בענייני בטיחות. "אם התפקיד שלך הוא לקדם טכנולוגיה, בטיחות לא יכולה להיות במקום הראשון מבחינתך. במקרה זה, לעולם לא תשיג דבר. תמיד בטוח יותר להשאיר את האוטו בחניה. לעולם לא תלמד מטעויות אמיתיות". יש היגיון בדבריו; הרבה חלוצי תעופה נפלו ושברו עצמותיהם לפני שנבנה המטוס הראשון, למשל.

 

הבעיה היא שהתפיסה הזו, של חדשנות על חשבון בטיחות, הופכת לצרה צרורה כשהיא יוצאת ממסלולי הניסוי ומגיעה לכביש הציבורי. אובר היא חברה שהופעלו עליה לחצים עצומים לצמיחה בכל מחיר - והמלחיצים שמחו לראות שטראוויס קלאניק, המייסד והמנכ"ל לשעבר, שיתף פעולה ברצון. גם כשהצמיחה היא על חשבון ציות לחקיקה, זכויות עובדים, פרטיות משתמשים או חיי אדם. במובן מסוים, ניתן לראות את הקו שבין תפיסת "חדשנות אובר אלס" ובין מקרה הדריסה הקטלני.

 

הימים השתנו, וחברת וויימו פחות רגישה ללחצי צמיחה למיניהם - אך חשוב לזכור שיש הרבה מאוד שחקניות בזירת הרכב האוטונומי והמוצרים עבורו. כולי תקווה שכל חברה שתבחר מערכת שבנה ספק קטן - כזה שנתון ללחצי האצת השקה וצמיחה פראית - תזכור היטב את האילוצים שמאחורי המוצר.  

 

למה לצנזר כשאפשר להרוויח?

 

פייסבוק סיפרה בגאווה שתתחיל להצניע בפיד שלכם לינקים לאתרים שמשכפלים אייטמים מאתרי חדשות, ומנסים לצבור כניסות כדי להרוויח כסף מפרסומות. לא מדובר באתרי חדשות שמציגים דיווח על בסיס מקור אחר - כפי שעושים כל כלי התקשורת בעולם - אלא באתרים שפשוט גונבים כתבות.

 

לטענת פייסבוק, האתרים הללו הם חוות תוכן: הגולש נכנס אליהם, מופצץ בפרסומות, שחלקן קריפיות ונוגעות לזנות או הונאות פישינג. ופייסבוק, אבירת איכות הגלישה, תתקן את המעוות. ההחלטה של החברה מגיעה בהמשך לתיקון מדיניות משנה שעברה, במסגרתו ניסתה להגביל חשיפת חוות תוכן בכללן, ולא רק כאלה שניזונות מכתבות משוכפלות. אז רגע, אם פייסבוק יודעת שיש גנבי תוכן, שפוגעים באתרים לגיטימיים וחושפים גולשים להונאות, למה לא לאסור עליהם וזהו?

 

השיטה של פייסבוק: לא מצנזרים אף אחד, שתהיה לו הזדמנות לשלם השיטה של פייסבוק: לא מצנזרים אף אחד, שתהיה לו הזדמנות לשלם צילום: Business2Community

 

 

ובכן, לא קשה לנחש. פייסבוק לא אוהבת אתרי תוכן, מקורי וגנוב כאחד: מטרת הפעילות שלהם ברשת החברתית היא להוציא משם את הגולשים לביקור באתריהם - שם ייחשפו לפרסומות ויכניסו כסף. פייסבוק היתה מתה שכל ארגון שעוסק בתוכן יהגר אליה - יחליף את האתר שלו בעמוד, את הכתבות בפוסטים ארוכים, וכך תחלוק פייסבוק את כל רווחי הפרסום שלו. עד שזה יקרה (בשאיפה, לעולם לא), תנסה פייסבוק למצוץ כל גרוש שאפשר מכל מי שרוצה לקדם בה לינקים חיצוניים. ולכן, הגדירה החברה שתצניע את חשיפת האתרים הסוררים בפיד שלכם, אך לא תחסום אותם. מפעילי חוות תוכן יוכלו להמשיך ולפעול בפייסבוק, אם רק ישלמו. כן, יתכן שחלק מהם יתבקשו להיראות קצת יותר מהוגנים ולא כמו שדה פרסומות - אבל פייסבוק תיקח מהם את הכסף בחיוך.

 

מה יקרה עכשיו? בעלי חוות התוכן לא בהכרח ירצו לשלם, אבל עדיין יצטרכו להגיע לקהל ברשת החברתית. מה יעשו? מה שעושים כולם: יעברו לאוטומציה. קל ופשוט להרים רשת בוטים שנראית כמו גולשים לגיטימיים למחצה, והיא זו שתפיץ לינקים לאתרי חוות התוכן. היא תציג את הלינקים הללו בעמודים לגיטימיים, בעמודי כלי תקשורת, בעמודי חברות ובכל מקום אחר בפייסבוק. בעוד פייסבוק יודעת פחות או יותר לצוד אתרי תוכן כשהם פועלים בצורה של עמוד, אם מדווחים עליהם. יהיה לה הרבה יותר קשה לצוד את הבוטים אחד אחד. ורשתות בוטים יכולות, כפי שלמדנו השנה, להפוך לתשתית רב משימתית לפי דרישת הלקוח. למשל, ניתן להפעיל רשת בוטים להפצת פייק ניוז, הונאות פישינג, ביצוע לייקים פיקטיביים ועוד ועוד. ואם יש משהו שלא חסר עכשיו בפייסבוק, זה עוד רשתות בוטים.

 

קצרצרים

 

1. תקלה מסתורית שיתקה את יוטיוב בכל העולם אמש; גולשים לא יכלו לחפש סרטונים, לצפות בהם, וחלקם לא יכלו להפעיל את האפליקציה וקיבלו הודעת שגיאה כשנכנסו לאתר. לשמחתנו פה בישראל, התקלה ארעה בשעות הקטנות של הלילה, כשרוב הקהל ישן. לא ברור מה גרם לתקלה הזו והחברה לא חשפה פרטים, אך תיקנה אותה לאחר פחות משעה. המקרה חריג בשל היקפו: כבר שנים שלא בוצעה קריסה כה נרחבת בשירות הווידאו, ותשתיות גוגל נחשבות לאמינות ויציבות במיוחד. אבל לפני שמישהו נבהל וזועק "האקריםםם!" - קחו בשחשבון שליוטיוב יש הרבה עבודה בזמן האחרון: היא משפרת תשתיות כדי להתמודד עם דרישות לשפר יכולות זיהוי תוכן פוגעני, ניטור סרטוני טרור, שיפור כלי החיפוש הפנימי ועוד; יכול להיות שהתקלה של אתמול היא חלק מהמאמצים האלה.

 

 

יוטיוב יוטיוב צילום: Breitbart

 

 

2. אפל עשתה משהו מאוד, מאוד נדיר עבורה: התנצלה. החברה הודיעה למשתמשיה בסין שכולה צער וחרטה על שלא עשתה די בלהגן עליהם, בעקבות פרסום של מקרים בודדים בהם הצליחו נוכלים לחדור לחשבונות iCloud באמצעות מזימת פישינג. למה התנצלה? כי השוק הסיני מאוד חשוב עבורה, במיוחד לאור העובדה שהשנה עקפה אותה וואווי המקומית בשוק המובייל העולמי - ושמדובר במתחרה קשוחה במדינה הקומוניסטית. אפל לא צריכה שאנשים יגידו לעצמם "היי, אבל אייפון זה מסוכן מבחינת אבטחה" כשישקלו לרכוש סלולרי חדש. ההתנצלות הזו קצת מוזרה בעיני, משום שאפל התעלמה לגמרי מתלונות של רוכשי האייפון XS לדגמיו, שטענו שיש בו בעיות קליטה וטעינה חמורות. יכול להיות שמבחינת אפל, לקוחות מערביים אינם סיבה להתנצלות; הם כבר אוהבים אותה, ולא ינטשו בקלות.  

 

 

 

3. נסיים בקצת חדשות טובות: בארה"ב קיימת מחאה נרחבת נגד ביטול ניטרליות הרשת - אחד ממעללי טראמפ, המאפשר לספקיות תשתית וחיבור אינטרנט להחליט איזו תעבורה מתאים להם לקדם ואיזו - לייקר ולהגביל. למשל, יכולה ספקית לבחור לחייב משתמשים על תשלום נפרד עבור גלישה מסוגים ספציפיים, כמו משחקים ברשת, סטרימינג וכו'. והאמריקאים לא אוהבים את זה, עד כדי כך שיש מספר מדינות שיצאו למרד פדרלי, והניעו חקיקה מקומית שתאכוף את הניטרליות על אף הביטול של טראמפ. ובכן, מחקר שביצעו אנשי סטנפורד וכלל 800,000 תגובות זועמות שפורסמו ברשת בנושא, גילה שהמחאה חוצת-גבולות פוליטיים. דמוקרטים ורפובליקנים שונאים כאחד את ביטול הניטרליות, זועמים ביחד על נציבות התקשורת הפדרלית ותוקפים אותה מכל עבר. בארה"ב המקוטבת והטעונה, נדיר מאוד למצוא נושא שכולם מסכימים עליו. המחקר מצא עוד משהו מעניין: התגובות האמורות פורסמו לאחר שהנציבות פנתה לציבור וביקשה את חוות דעתו - ואז טענה שרוב המתנגדים היו בכלל בוטים. הפתעה: לפי סטנפורד, 99.7% מהמגיבים היו בשר ודם ולא תוכנה וקוד.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x