מחיר הפייק בווטסאפ: החדשות מזויפות, הרצח אמיתי

מה אתם עושים כשמגיעים אליכם בווטסאפ כל מיני שמועות, פייק ניוז והנפצות? סביר להניח שמתעלמים או כותבים למי ששלח "אולי תפסיק כבר להפיץ שטויות?" - אתם הרי מודעים היטב לכך שיש שקרים משונים שרצים בין קבוצות ווטסאפ ומפעם לפעם מפילים את חבריהן (ואף אתכם). אבל בעולם השלישי התמונה שונה להפליא: בכפרי מחוז ואלור שבדרום הודו גרמו שמועות שכאלה לשני מקרי רצח - ואילצו את המשטרה לעשות דבר מוזר מאוד.

כפר הודי צילום: cc by Wm Jas

גוגל אסיסטנט, הסייענית החכמה של החברה שמותקנת ברוב מכשירי האנדרואיד, ירתה באקדח. אפשר להירגע - לא מדובר בתכונה שפיתחה גוגל עצמה, כי אם במתכנת ואמן בשם אלכסנדר רבן שלימד את התוכנה להיענות לפקודת ירי. מבחינת התוכנה, היא לחצה על מתג; אין לה דרך להבדיל בין כפתור פעמון דלת ובין הדק.

האמן בנה את המיצג כדי להראות את סכנות האוטומציה: כל חיבור של מערכת תוכנה מרחיק את מי שמורה לירות ממי שנורה, ומחליש כך פילטרים רגשיים ומוסריים; עבור הגולנצ'יק, המטרה היא אדם בתוך כוונת הרובה מאה מ' ממנו - בעוד עבור אחיו הטייס, המטרה היא דמות מטושטשת וחסרת פנים על מסך, חמישה ק"מ מתחתיו. באופן טבעי, עולה כאן שאלת אחריות מפתח התוכנה: חברות כגוגל ואמזון יודעות מה עושים צבאות עם האלגוריתמים שבנו עבורם - אך מה לגבי המשתמש הבודד? אי אפשר לצפות מגוגל אסיסטנט לשאול "רגע, אני לא מחוברת לאקדח, נכון?" בכל פעם שתתבקש להפעיל התקן חיצוני. וגם במקרה כזה, לא קשה לבנות ממשק תוכנה שיציג את האקדח כקומקום בעיני הסייענית החכמה. בנוסף, אין לחברות אינטרס לסבך עניינים: ממשקי הפעלה חכמים נשענים על פשטות וישירות ומבצעים הוראות בלי להסס. מי יודע, אולי כשתתקדם מספיק טכנולוגיית הבינה המלאכותית יהיה ניתן לפתח היסוס שכזה, כדי שהסייענית תהיה מצפון מלאכותי עבורנו ולא רק משרתת. למשל, אחת שתגער בנו כשאנחנו שיכורים מכדי לשלוח הודעות ותמונות לאקסית באמצע הלילה.

לארה"ב יש חוקים למלחמה בזנות ובסחר בבני אדם, שעל אף הרצון הטוב מאחוריהם, הוכחו כחיבוק דוב: לפי החוק שעבר באפריל אסור להציע שירותי זנות ברשת, מה שאילץ זונות לחזור ולהציע עצמן ברחוב - היכן שהן חשופות לאונס, רצח וניצול מצד סרסורים (מהנאלחים שבבני האדם, אם תשאלו אותי). עתה נודע שהחקיקה עלולה להשפיע גם על שירותי היכרויות לגיטימיים - מאוקייקיופיד וטינדר ועד לפייסבוק, לכשתשיק את כלי הדייטינג המתוכנן שלה. לפי החוק, מי שמאפשר לקליינטים לפגוש זונות הוא עבריין, וזה לא משנה איך נפגשו הצדדים בשירותיו. כל מי שהפעיל את טינדר בחו"ל גילה שמאחורי הרבה התאמות ישנן זונות שמחפשות לקוח; כמעט בכל אתר פורומים ולוחות גדול ישנן זונות; ולמעשה, זונות היו הקהל הראשון שהרוויח כסף דרך סנאפצ'ט, כשהתמונות הזמניות בה היו בגדר מודעות לשירותיהן. חלק מהחברות כבר הגיבו לאיום: קרייגסליסט סגרה את פורום ההיכרויות, Match.com (בעלת טינדר ו-OKC) הכינה מערך הגנה משפטי ועוד.

החוק הוציא את הזונות בחזרה לרחוב צילום: שאטרסטוק

אבל הבעיה היא שכולן חשופות לתביעה, שכולן עדיין "מאפשרות" מפגשי זנות. משפטנים סבורים שאחרי כמה קנסות, תתחיל תעשיית הדייטינג להפעיל כלים לחיפוש הזונות בין שאר המשתמשים, מה שלבטח יפגע בקהל הרחב: אין דרך לדעת האם דייט יכלול מין בתשלום, אם לא הוצהר על כך בצ'ט - דבר שזונות נוהגות לרמוז עליו באינספור דרכים עקיפות, כדי להימנע מחסימה. ומה נותר לחברות לעשות? פשוט לשאול "היי, את לא זונה במקרה, נכון?" ולהעליב נשים או לפזר אזהרות מפני זונות בשירותיהן ולהבריח משתמשים. עוד דוגמה למקרה בו רגולציה רחבה מדי גורמת יותר נזק מתועלת.