• תפריט
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

הורים להשכיר: כשכלכלת החלטורה מגיעה לתחום הביזאר

יישומי הכלכלה השיתופית מתחילים להחליף משפחות, בני זוג וחיות מחמד, מנכ"לים מנסים לגמול את העובדים שלהם מסמארטפונים, מהי הצהרת מונטריאול וכיצד תשפיע על זכויות אדם ובינה מלאכותית - ומה עושה חברת סייבר של פושעי סייבר

ניצן סדן 14:0517.05.18

החלטורה עפה מעבר לסקאלה

 

כשחושבים על כלכלת החלטורה - המודל השיתופי בו אנשים מספקים שירותים שונים בצורה ארעית ע"ב הרכוש והזמן שלהם - קופצות לראש חברות שיתוף נסיעות כמו אובר וליפט, חברות תיירות כ-Airbnb ושירותי משלוחים למיניהם. אבל יש הרבה דברים נוספים שאנשים רוצים שיעשו עבורם - והרבה אחרים שמוכנים להקצות מזמנם כדי ליצור הכנסה נוחה מהצד. למשל, להתחזות לבני זוג של אחרים, לספק להם דמות אם, להלוות להם את החתול ועוד.

 

אחד השירותים ההזויים ביותר הוא השכרת חיות מחמד, דבר שצובר פופולריות ביפן וקוריאה: אנשים שוכרים כלב או חתול של מישהו לימי החגים כדי שיהיה להם מה ללטף - ואז מחזירים את המחמד לבעליו בתום החופשה. העניין בעייתי מאוד כשמדובר בחיות שמגיעות ממקלטי בע"ח - מה שמאוד פוגע בהם ומעורר חרדות נטישה. היי, גם לבעלי חיים יש רגשות.

 

חתול להשכיר? השתגעתם? חתול להשכיר? השתגעתם? צילום: ניצן סדן

 

 

ואם כבר שוכרים חיות, אפשר גם בני אדם: בסין שוכרים רווקים אנשים שיתחזו לבני ובנות זוג שלהם במפגשים משפחתיים, כדי שההורים יפסיקו להציק להם על רווקותם. במקרים אחרים, שוכרים אנשים מבוגרים שיתחזו להוריהם, כדי להתמודד עם בדידות או קשיים פסיכולוגיים שקשורים לנטישה. יש לכך ערך טיפולי, אך לפעמים מדובר גם בסתם פינוק: יש אנשים שמוכנים לשלם כסף טוב כדי שמישהי תתחזה לאמא שלהם, תבשל להם ותשאל למה הם עדיין רווקים. ייפ טאק יין, סגן נשיא ב-Sharing Economy International, סיפר ל-CNBC שהשירותים השונים בתחום כלכלת החלטורה הולכים ונהיים מוזרים יותר, ושהמגמה צפויה להתרחב.

 

עזוב את הסלולרי, או שתעזוב את העבודה

 

לג'ייסון בראון, מנכ"ל חברת פרסום אמריקאית, נמאס לראות את העובדים שלו מחוברים לסמארטפונים שלהם בישיבות. יום אחד עלה לו הדם לראש: "אל תגיעו לפגישות איתי עם הסלולרי שלכם", אמר לעובדים. "מי שיגיע, זו תהיה הפגישה האחרונה שלו". ביל הופס, מנהל בחברת הטכנולוגיה הצבאית L3, נתן לעובדיו הוראה דומה ושם לב לשיפור בתפוקת העובדים ובאפקטיביות הפגישות. מאט אישביה, מנכ"ל חברת פיננסים, אף הרחיב את האיסור והנחה את העובדים לא להשתמש בסמארטפון גם כשהם בדרך לפגישה וממנה: "אל תעשו את עצמכם חשובים מכדי לומר שלום", אמר. "צרו קשר עין עם אנשים".

 

סמארטפון? לא אצלי במשרד סמארטפון? לא אצלי במשרד צילום: משאטרסטוק

 

 

יש היגיון בהחלטות הללו: לפי מחקר של חברת הכ"א CareerBuilder מ-2016, השימוש בטלפון החכם פוגע בפריון העבודה. מחקר של אוניברסיטאות טקסס וקליפורניה גילה שהסלולרי מפריע לריכוז העובדים גם כשהוא מונח על השולחן, מבלי שבכלל נוגעים בו. עצם נוכחותו גורמת לנו לתהות מה פספסנו, מי כתב לנו, ולעבוד פחות ביעילות. ההבנות הללו שקעו גם אצל מי שעומד מאחורי הסמארטפונים עצמם: גוגל הטמיעה בגרסה החדשה של אנדרואיד יכולת השתקת התראות והודעות מובנית, שתסייע לצמצם את הרעש שמייצר עבורנו הטלפון החכם.

 

אז המנהלים מרוצים והתעשייה מפרגנת להם. אבל מה חושבים העובדים? ובכן, האיסור שהטיל מנכ"ל חברת הפרסום החזיק בדיוק חודשיים: העובדים נכנסו לפגישות עם לפטופים או שעונים חכמים, וטענו שזה חשוב כדי לקבל עדכונים קריטיים על עבודתם. עובדים אחרים טענו שעליהם להיות זמינים גם בפגישה, משום שיש להם ילד חולה בבית או לקוח מפונק שעלול לשלוח הודעה. בסופו של דבר, החליט לבטל את הפגישות כליל, למעט מקרים קיצוניים.

זכויות אדם? זכויות משקיעים!

 

ארגוני זכויות אדם כאמנסטי, Human Rights Watch ושאר שוחרי טוב התכנסו השבוע בקנדה וניסחו אמנה חדשה: לפיה מי שבונה, מפעיל או קונה אלגוריתמים שנשענים על בינה מלאכותית צריך לוודא שאין בהם רכיב שפוגע בזכויות אדם. לדוגמה, שמערכת AI למלחמה בפשע אינה מחלישה מיעוטים, שסייענית חכמה לא תתייחס לפליטים כאל משהו שצריך להדביר וכולי. הארגונים קראו לאמנה "הצהרת מונטריאול" ורוצים שהיא תהווה בסיס להגדרות חקיקה בעתיד, כמעין קו מנחה אתי.

 

איזה מקום יש לאתיקה במוח המלאכותי? איזה מקום יש לאתיקה במוח המלאכותי? צילום: SearchDataCenter

 

 

כחלק מהאמנה, יידרשו חברות טכנולוגיה לנהוג בשקיפות חסרת תקדים ולהציג את עיצובי הקוד שלהן - משהו שלרוב, נעשה רק לאחר תביעות רגישות או דרישות רגולציה נדירות. וזו בדיוק הבעיה: הרגולטורים לא מודעים למה שאפשר לעשות עם טכנולוגיה - וראינו את זה בעדותו של מארק צוקרברג בסנאט האמריקאי, במהלכה הוכח שישנם מחוקקים שלא יודעים מה בכלל פייסבוק עושה. בינה מלאכותית היא סוגיה מאוד מורכבת ועתירת אפשרויות; וקשה לצפות מרגולטורים להבין איזו שורת קוד עלולה להפלות, להחליש, להשתיק או לפגוע - ובאיזו צורה. ולחברות הטכנולוגיה אין כל אינטרס לחשוף את הקוד שלהן; המחויבות שלהן אינה לזכויות אדם אלא לשורת הרווח - אם אין סיכון בדמות קנס או מכה תדמיתית, יעשו החברות כל שעולה על רוחן. עצוב להגיד, אבל הצהרת מונטריאול כנראה שלא תשנה את המצב; ארגוני זכויות אדם ימשיכו להתריע, אנשים ימשיכו להיפגע, וחברות הייטק ימשיכו להתעלם - ואז להתנצל, ולמצוא דרך יצירתית יותר לחמוק מביקורת.

 

חברת הסייבר של ההאקרים

 

השוק השחור המחתרתי של פושעי הסייבר הוא בזאר גדול, מלא סחורות: תוכנות תקיפה, מאגרי מידע גנוב, גישה למחשבים פרוצים, קורסים למתחילים - הכל נמצא ברשת האפלה, באתרים בלתי רשומים. ולכלכלת פשע הסייבר יש גם, האמינו או לא, שירותי אבטחת מידע משלה (או אם תרצו, סייבר-סייבר). אתמול הורשע אדם שהפעיל שירות כזה - שנשא את השם התמים Scan4you. החברה שלו סיפקה שירותי בדיקות ביצועים לנוזקות: פושע הגיע אליה עם תוכנת תקיפה, שנועדה לקמפיין סייבר זה או אחר, ואנשיה בחנו את התוכנה מול אנטי וירוסים ותוכנות הגנה אחרות. בכמה מקרים, נבנו כלי הסריקה של Scan4you ישירות בתוך תוכנות תקיפה - כמו בקמפיין הסייבר Citadel, שגרם לנזק של חצי מיליארד דולר. ההאקרים באו על עונשם, אבל יש גם חדשות רעות: Scan4you פעלה מאז 2012, וה-FBI ניסתה לתפוס אותה מאז 2014; כמו בכל שוק, כשמישהו מצליח קמים לו חקיינים ומתחרים - וכשחברה מצליחה נסגרת, נוצר ואקום. מפלצת הסייבר אולי איבדה ראש אחד, אבל לכו תדעו כמה חדשים יצמחו במקומו.

 

ספורטאי המקלדת

 

 

תחום הספורט האלקטרוני הולך ותופס תאוצה: גיימרים מתחרים זה בזה וסוחפים קהלים גדולים, מושכים מפרסמים וליגות המשחקים עושות הון עתק. לפי הערכת Newzoo, יגלגלו הליגות 900 מיליון דולר בשנה הקרובה - מה שמושך שחקנים גדולים; למשל, רוברט קראפט, בעל קבוצת הפוטבול ניו אינגלנד פטריוטס, מחזיק גם בקבוצה בליגת משחק היריות Overwatch. והתחום משך משקיעים מפורסמים כשאקיל אוניל וג'ניפר לופז. אבל ליגה לא שווה כלום בלי קהל - וזה לא יתעניין ללא שחקנים טובים. לפי CNBC, הגיימרים המקצועיים מתמסרים בצורה טוטאלית למקצוע, בצורה שלא תבייש ספורטאים מקצועיים. האימונים נמשכים כ-12 שעות ביום, תוך שהשחקנים עובדים עם תזונאים, מבצעים ניטור מיוחד של שעות השינה שלהם ועוברים בדיקות שיבטיחו זריזות מחשבה ופעולה מהירה. ניקולה אנדרוס, שחקן בקבוצת סן פרנסיסקו שוק, סיפר שיש לו יום חופש אחד בשבוע, שגם אותו מנצלים חבריו לקבוצה לאימונים. מדובר לרוב בצעירים בני 18-25, שמוותרים על חייהם האישיים לטובת חיי הליגה והקבוצה. המשכורות והתנאים עדיין לא קרובים לשל קבוצות כדורגל או מירוצי מכוניות - אך עם הצמיחה המתמדת בפופולריות הליגות, נראה שמדובר במצב זמני מאוד.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x