ילדות עסוקה: האם הטכנולוגיה היא באמת הבייביסיטר המושלם לילדיכם
גוגל, אמזון וענקיות טכנולוגיה נוספות משווקות את מוצריהן כאמצעי תעסוקה לילדים. אך לא בטוח שהשקט שההורים "מרוויחים" שווה את זה. החל מהרגלת הקטן לצרוך תוכן דיגיטלי ממקור ספציפי וכלה בהפרעות קשב וריכוז - יש לכך מחיר
1. מנותקים ושקועים. אני רואה אותם בכל מקום, בגן המשחקים, במסעדות, בעגלות ברחוב, מסביב לשולחן בארוחות משפחתיות. ילדים, לפעמים בני פחות משנתיים, יושבים עם סמארטפון או טאבלט ביד ושקועים במתרחש על גבי המסך. מנותקים מרעשי הרחוב, מהשיחות בארוחה ומכל מה שקורה סביבם. כל הווייתם ממוקדת, לפעמים במשך שעות, במלבן הקטן והצבעוני.
כך ילדים מתרגלים לרכוש רק באמזון צילום: Cnet
קראו עוד בכלכליסט:
- צרפת אוסרת להכניס סמארטפונים לבתי הספר; האם גם לנו כדאי?
- בכיר פייסבוק לשעבר: "אלוהים יודע מה היא עושה למוחות הילדים שלנו"
- פייסבוק, יש גבול; עיזבי את ילדינו בשקט
2. תחליף למטפלת. זה לא במקרה. חברות הטכנולוגיה פועלות במרץ כדי לחבר ילדים למוצרים ולשירותים שלהן. ליוטיוב יש אתר ואפליקציה ייעודיים לילדים, חנויות האפליקציות עמוסות במשחקים ויישומים עבורם וגוגל עצמה מרחיבה את היריעה ומשווקת את הרמקול החכם גוגל הום מיני כמוצר לילדים עם חידונים, משחקי ריקוד או סיפורים לפני השינה.
כך ילדים מתרגלים לרכוש רק באמזון צילום: Cnet 3. הפרעות קשב. זה מפחיד, בעיקר כי עדיין לא ברור מספיק מה החשיפה למכשירים עושה למוחות הילדים. המחקר בתחום מצומצם, אך מצביע על מיעוט בהשפעות טובות. התראות סמארטפון עלולות לשבש את כושר הריכוז אצל משתמשים מבוגרים, והאינטראקציה ברשתות חברתיות מורידה את סף הגירוי ומשפיעה על הרגשות. ומה שנכון למבוגרים נכון על כמה וכמה לגבי ילדים. בן 6 שיושב עם הסמארטפון בזמן הארוחה יהפוך למבוגר שעושה את אותו הדבר.
4. קשר אנושי. התוצאה היא צמיחה של דור שלם של ילדים שעבורם טכנולוגיה היא לא כלי לצריכת מידע ולביצוע פעולות אלא חלק מהותי מהזהות, רכיב בולט בפסיפס של עיצוב האישיות. ילדים שמגדירים את עצמם דרך האינטראקציה שלהם עם מכשירים עלולים להיות אנשים שמחליפים קשרים אנושיים בקשר עם חפצים. וזה כבר לא רק מפחיד אלא ממש מדכא.
5. מה חשוב יותר. כהורים, זה קל ונוח להושיב את הילד מול אייפון או רמקול, גוגל אפילו מדרבנת לכך בפרסומת שלה. אך כששמים את המכשירים האלו בידי הילד, עלינו לשאול את עצמנו שאלה מהותית: מה יותר חשוב לנו — כמה דקות של שקט כדי שנוכל לגלוש בפייסבוק, או איזה אדם הילד שלי יגדל להיות?
