שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות טכנולוגיה

כיצד השימוש בפייסבוק פוגע באושר של המשתמשים ברשת החברתית

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב טוענים שהבעיה אינה קנאה בחברים ברשת החברתית, אלא עצם העיסוק המוגבר בה והצורך בהשוואה לאחרים, מה שפוגע בדימוי העצמי

עומר כביר 13:5702.04.17

פייסבוק הפכה כבר לחלק כל כך אינטגרלי בחיים של מיליארדי אנשים, שכבר כמעט לא עוצרים לשאול האם היא הופכת אותם לטובים יותר, ואת המשתמשים לשלווים ומאושרים יותר. המשתמשים אולי לא שואלים זאת, אבל חוקרים בתחום מנסים לענות על השאלה הזו כבר כמה וכמה שנים.

מחקרים שונים מצאו שמשתמשי פייסבוק מאושרים פחות ממי שאינם משתמשים ברשת החברתית, אבל התקשו להצביע על סיבתיות או לסמן את הסיבה לכך. ואולם, מחקר שנערך באוניברסיטת תל־אביב, תוך שימוש במתודולוגיה ייחודית, הצליח לענות על השאלה הקשה: האם פייסבוק עושה אותנו פחות מאושרים, ולמה?

 

"גילינו שמי שמשתמש בפייסבוק סובל מהשוואה חברתית ברמה גבוהה, שמתרגמת לירידה באושר. מכיוון שאתה משוווה את עצמך לאחרים כל הזמן, אתה פחות מאושר", אמר ל"כלכליסט" ד"ר אוהד ברזילי, חוקר בתחום ניהול טכנולוגיה ומידע מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל־אביב. ברזילי ערך את המחקר בשיתוף ד"ר אילה ארד והסטודנטית מעין פרצ'יק, שתיהן מהפקולטה לניהול.

מימין ד"ר אוהד ברזילי וד"ר איילה ארד מימין ד"ר אוהד ברזילי וד"ר איילה ארד צילום: ישראל הדרי

 

לא מדובר במחקר הראשון שנעשה על האושר בפייסבוק, אך מחקרים קודמים בנושא סבלו מבעיה מתודולוגית מהותית: היעדרה של קבוצת ביקורת מתאימה. עם 2 מיליארד משתמשים, קשה למצוא בעולם המערבי אנשים שלא חברים בפייסבוק. ואלו שלא משתמשים ברשת החברתית לא מהווים לרוב קבוצת ביקורת מתאימה. כך, קשה להשוות משתמש פייסבוק בשנות ה־20 לחייו שעובד בהייטק וגר בתל אביב לפנסיונרית בת 83 מקרית שמונה שלא משתמשת בפייסבוק מכיוון שהיא מתקשה להפעיל מחשב. נסיבות חייהם השונות יוצרות משתנים שמשפיעים על רמת האושר שלהם ושאינם תלויים ברשת החברתית.

 

גם השוואה לאנשים שבחרו שלא להשתמש ברשת החברתית מסיבות אידאולוגיות היא בעייתית. "5% מהאוכלוסייה הרלוונטית בישראל לא משתמשת בפייסבוק", הסביר ברזילי. "אנחנו יודעים שהמאפיינים והתפיסות שלהם לגבי העולם די שונים מאלו של האוכלוסיה הרגילה. יכול להיות שיש בזה כדי להשפיע על איך שהם מרגישים. ייתכן שיש להם מאפיינים אחרים המתואמים עם תחושת האושר שלהם".

 

בשביל לבצע מחקר יעיל נדרשת קבוצת אנשים בעלי מאפיינים זהים, שחלקם לא משתמשים בפייסבוק שלא מבחירתם. אבל איפה ניתן למצוא קבוצה שכזו? פרצ'יק הביאה את הפתרון. "מעין מכירה ארגון ביטחוני שבו שינו את מדיניות השימוש בפייסבוק. בעבר לכולם היה אסור להשתמש, אבל במהלך השנתיים האחרונות לחלק מהעובדים הותר ולחלק מהעובדים היה אסור. המעניין היה שאישור השימוש בפייסבוק לא היה קשור לתפקיד. זה לא שלכל המזכירים מותר ולכל החוקרים אסור, אלא ההגבלות בוצעו לפי פרויקט. כלומר, כל מי שעובד בפרויקט מסוים מותר או אסור לו, בלי קשר לתפקיד שהוא מחזיק. זה כאילו בוצעה הקצאה אקראית לקבוצת ניסוי שאסור לה להשתמש בפייסבוק וקבוצת ביקורת שמותר לה".

 

זה לא פייסבוק שפוגעת, זו ההשוואה לאנשים אחרים

 

אחרי קבלת האישורים המתאימים, ברזילי, ארד ופרצ'יק הכינו שורה של שאלונים שבדקו היבטים שונים, כמו עד כמה משווה עצמו הנשאל לאנשים אחרים, מידת האושר האישי וכמובן היקף השימוש בפייסבוק. השאלונים מולאו בידי 144 מעובדי הארגון: 95 משתמשי פייסבוק ו־49 שאינם משתמשים ברשת. האפשרות להשוות לקבוצת ביקורת בעלת מאפיינים דומים סיפקה תוצאות שמחקרים אחרים לא היו מסוגלים להגיע אליהן.

 

השימוש בפייסבוק פוגע באושר של המשתמשים השימוש בפייסבוק פוגע באושר של המשתמשים צילום: בלומברג

 

"במחקרים קודמים, המסקנה היתה שאנשים בפייסבוק מציגים את עצמם כמוצלחים, ולכן אתה מקנא בהם", הסביר ברזילי, "אבל זה לא ככה. הערכה הסובייקטיבית של הנשאל לגבי השאלה אם למכריו יש חיים מוצלחים יותר או פחות אינה תלויה בסוגיה אם הוא משתמש בפייסבוק. עצם העיסוק המוגבר בהשוואה חברתית, ואולי הצורך להשוות לאחרים, הוא שגורם לירידה באושר. על פניו, נראה שפייסבוק באה לעזור לשתף מידע ולהחליף חוויות. כביכול, התמיכה החברתית והאהדה אמורות לשפר את האושר. אבל גילינו, אולי מכיוון שפייסבוק נותנת את כל המידע בפרצוף, שהאפקט הוא דווקא אפקט שלילי של תחרותיות, שיכול להוביל לפגיעה באושר.

 

"זה לא שמשתמשי פייסבוק באמת חושבים שחיי המשתמשים האחרים הם רק דבש ופעמונים בגלל התמונות מהחופשה, פרסים והצלחות. אנשים יודעים שאף אחד לא מספר על הכישלונות שלו, שהנטייה היא להמעיט באירועים שליליים ולהרבות ולהדגיש אירועים חיובים. אך עצם ההשוואה והעיסוק המוגבר בה הם שאחראים לירידה באושר".

 

דור שעבורו לשתף זה לא לחלוק אלא לשלוח לינקים

 

המסקנה על השפעת העיסוק המוגבר בהשוואה זוכה לחיזוק מנתון נוסף במחקר: משתמשי פייסבוק בני 23 ומטה משווים את עצמם לחבריהם במידה גבוהה משמעותית ממי שלא נמצאים ברשת. והם גם אלו שמדווחים על רמות אושר נמוכות יותר. ואולם עבור משתמשים מבוגרים יותר אין הבדל מובהק סטטיסטית ברמת ההשוואה בין בעלי פייסבוק לאלו שלא פעילים בה. ובקרב גילים אלו, אין הבדל ברמת האושר בין בעלי לנטולי הפייסבוק.

 

 

 

למה השוואה לאחרים עושה אותנו פחות מאושרים?

"כי כל הזמן צריך לתחזק את הדימוי העצמי. אם אתה בסביבה מאוד תחרותית, גם אתה מאוד תחרותי. אם אתה בסביבה לא תחרותית, כולם יותר רגועים ופחות משווים. עצם ההשוואה היא שמונעת ממך ליהנות מהחיים כפשוטם. אנשים השוואתיים פחות מאושרים, ומכיוון שפייסבוק מגבירה את ההשוואתיות היא מורידה את האושר".

 

מה אתה ממליץ לילדות שלך לעשות כדי להתמודד עם הנושא?

"מה שחשוב הוא שתפיסת העצמי לא תהיה כל כך תלויה באחר. צריך שכנוע פנימי עמוק ואמונה בעצמך, ואז אתה יותר חסין למתקפת המידע. טכנולוגיה לא אמורה להיות מקור לתחזוקת הדימוי העצמי, כי אז תמיד נפסיד. יש דור שגדל לתוך פייסבוק וסנאפ'צט, שעבורו המושג חבר הוא קודם כל חבר פייסבוק ורק אחר כך בעולם האמיתי. לשתף בשבילם זה לא לתת למישהו ארוחת צהריים או לספר משהו כואב, אלא לשלוח לינקים של חתולים חמודים. זו טכנולוגיה שיש בה גם צד שלילי, וצריך לצייד את המשתמשים הצעירים יותר בכלים להתמודד עם האתגרים שהיא מייצרת".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x