$
חדשות טכנולוגיה

ועידת התחזיות

"בפעם הראשונה בהיסטוריה אנחנו יכולים לחלום להגיע אל הכוכבים שמקיפים אותנו"

פרופ' אבי לייב ראש המחלקה לאסטרונומיה באוניברסיטת הרווארד בוועידת התחזיות של "כלכליסט" כשסיפר על הפרויקט השאפתני שהוא עומד בראשו: שליחת חללית זעירה למערכת השמש הקרובה

ספי קרופסקי 16:0928.12.16
האם בעוד כמה עשרות שנים נוכל להגיע לכוכב הקרוב ביותר לכדור הארץ ולדעת האם יש חיים אחרים? על השאלה הזו ניסה לענות ראש המחלקה לאסטרונומיה באוניברסיטת הרווארד בארה"ב, פרופ' אבי לייב, בהרצאה בפני באי ועידת התחזיות 2017 של "כלכליסט".

 

"נולדתי במושב בית חנן, לא רחוק מכאן", פתח לייב את ההרצאה, והמשיך בתיאור פרויקט חדש אותו הוא מקדם. "מטרת הפרויקט היא לבקר את הכוכב הקרוב ביותר אלינו בפעם הראשונה. זה הפרויקט המרתק ביותר מאז אפולו". הוא סיפר כי הפרויקט הושק לראשונה ב-12 באפריל בניו יורק, והוסיף כי בוועד המנהל נמצאים מייסד פייסבוק, מארק צוקרברג, והמדען סטיבן הוקינג. מטרת הפרויקט, לדבריו - בדיקת היתכנות של הטכנולוגיה החדשה שהוא מפתח ביחד עם קבוצת מדענים נוספת, ובשלב הרחוק - בניית מערכת שתעלה 10 מיליארד דולר.

 

אבי לייב. מבית חנן לכוכבים אבי לייב. מבית חנן לכוכבים צילום: עמית שעל

 

"אנחנו יודעים שיש חיים על כדור הארץ אבל לא יודעים אם יש במקום אחר, והצעד הראשון הוא לבקר שמש אחרת", הסביר לייב. "הכוכב הקרוב ביותר אלינו נקרא פרוקסימה, הוא קטן יותר מהשמש וחלש ממנה, אבל לפני כמה חודשים התגלתה פלנטה כמו כדור הארץ סביב הכוכב ואולי יש עליה חיים. מתברר שהפלנטה הזו נעה סביב הכוכב ב-11 יום כך שאם יש שם אנשים - הם חוגגים יומולדת כל 11 שנים.

 

"קודם כל, לבקר את המערכת הזו ולצלם אותה מקרוב", המשיך. "הכוכב ביותר אלינו הוא 4 שנות אור ואור מייצג את המהירות הגבוה ביותר שניתן להפיק". לדבריו, "אם אנחנו רוצים שתגיע חללית תוך 20 שנה עליה לנוע כחמישית ממהירות האור וזו מטרת הפרויקט. בהיסטוריה האנושית הייתה התקדמות מהירה מהליכה - לריצה - למכונית הראשונה של פורד וכעבור 50 שנה הגענו לספוטניק, שנע פי אלף יותר מהר מהמכונית של פורד, במהירות של 15 קילומטר לשנייה".

 


 

אולם לדברי לייב, "הגיע הזמן שנשפר את הטכנולוגיה. כל החלליות שנשלחו עד עכשיו נעו בערך במהירות של ספוטניק. לא שיפרנו את המהירות מאז כי הטכנולוגיה היא של רקטות שבה החללית נדחפת על ידי זריקת גז אחורנית ויש מגבלת מהירות כשמשתמשים בחומר כזה. הסיבה שעכשיו ניתן לחשוב או לתכנן פרויקט מסוג זה הן שלוש פריצות דרך: השימוש בטכנולוגיות מוקטנות ( כמו אלו במכשירים ניידים); ההתפתחות במדעי החומרים שמאפשרת לייצר חומרים מאוד קשיחים במשקל מאוד קטן ובנוסף בזה ההתפתחות בלייזרים - שכיום ניתן לשלב קרני לייזר בעוצמות מאוד גדולות".

 

לדבריו, הרעיון הבסיסי הוא להשתמש בלייזר רב עוצמה שדוחף מפרשית: "כאן אנחנו משתמשים באור לדחוף מפרשית קלה מאוד ואת האלקטרוניקה שמחוברת אליה. מתברר שזו הטכנולוגיה היחידה שמאפשרת לנו להגיע למהירויות כאלו. בנייה של מערכת כזו היא יחסית זולה וניתן לשגר אחת ליום, כך שיהיו מאות שישוגרו במשך שנה כשהמחיר העיקרי הוא של הלייזר.

 

"הרעיון הוא לשגר את המפרשית הזו והזמן שייקח להגיע לכוכב הוא בערך 20 שנה. ברגע שתגיע לכוכב הקרוב ביותר היא תצלם את הפלנטה שנמצאת לידו ותשלח את המידע, שייקח לו 4 שנים להגיע לפה. יש הרבה מאוד אתגרים לפרויקט הזה ולא צריך לציין את כולם, יש ועדה של מדענים מוכרים מאוד שמטרתה להגדיל את הפרויקט ולפתח אותו. חמש השנים הבאות מיועדות לבדיקת היתכנות של הטכנולוגיה. בפעם הראשונה יש לנו הזדמנות לחלום על האפשרות להגיע אל הכוכבים שמקיפים אותנו גרם שעולה כמה מאות דולרים, רוב ההשקעה במערכת הלייזר", סיכם לייב.

 

לייב (54) נחשב לאחד החוקרים המובילים בכל מה שקשור להיווצרות הכוכבים בעולם האסטרופיזיקה, התפתחות חורים שחורים וחקירת עידוש כבידתי — התופעה שבה קרני אור מתעקמות סביב גוף בעל מסה. בעולם המדעי הוא מזוהה קודם כל עם מבחן סאנדג'־לייב, המאפשר למדוד שינויים בתאוצת היקום. אבל גם מחוצה לו הוא כבר זכה להכרה: "הניו יורק טיימס" והמגזין Science הקדישו לו כתבות פרופיל בשנים האחרונות, וגם מגזינים כמו "טיים", "סיינטיפיק אמריקן" ו"אסטרונומי מגזין" עסקו בהרחבה במחקריו. הוא גם חיבר ספר לימוד מוערך באסטרונומיה, שראה אור בעברית תחת השם "מהכוכב הראשון עד לאחרית הימים" (כרמל 2015).

 

החיבור בין המושבניק הסקרן לפיזיקה הגיע בצה"ל. הוא התקבל לתלפיות — תוכנית העילית למצטיינים במקצועות הריאליים, שאפשרה לו, כדבריו, "לעסוק בעבודה אינטלקטואלית במקום לרוץ בשדות" בראיון לכתב עומר כביר שפורסם מוקדם יותר השנה ב"כלכליסט". גם בתלפיות עסק לייב במחקרים הקשורים להאצה אלקטרומגנטית, נושא שעמד במרכז עבודת הדוקטורט שאותה השלים בגיל 26 במקביל לשירותו הצבאי. בביקור בארצות הברית הוצעה לו משרת מחקר באוניברסיטת פרינסטון, בתנאי שימיר את תחום מחקרו לאסטרופיזיקה, ובהמשך קיבל קביעות בהרווארד ומונה לראש המחלקה.

 

גם אחרי עשרות שנים בעולם הפיזיקה, ממקום מושבו בקיימברידג', מסצ'וסטס, לייב עדיין מרגיש שתחומי העניין הישנים באים לידי ביטוי בעבודתו. "אני עוסק בשאלות כמו איך נוצרו הכוכבים הראשונים והאם יש חיים במקומות אחרים. אלה שאלות בסיסיות שבעבר היו בתחומה של הפילוסופיה, וחזרתי אליהן כפיזיקאי עם אמצעים מדעיים וכלים כמותיים, שמאפשרים להפריך רעיונות בצורה אובייקטיבית. זה הרבה יותר ענייני, בפילוסופיה הרגשתי שהדיון מתקיים לעתים לרוחב".

 

הרעיון לאחד הפרויקטים הנועזים ביותר בתולדות המסע לחלל, שאותו מקדם לייב, התגבש בחוות עזים בנגב. הוא היה בחופשה עם משפחתו כשהגיע המייל ובו הוראה לא שגרתית: המיליארדר יורי מילנר, מהמשקיעים הבולטים בהייטק העולמי, רוצה שתבוא אליו הביתה בשבוע הבא כדי להציג בפניו תוכנית למסע לאלפא קנטאורי. המטרה: לחקור את מערכת הכוכבים המרוחקת 4.37 שנות אור מכדור הארץ, שכיום אנחנו יכולים רק לראות בשמי הלילה, ולגלות אם יש בה חיים תבוניים.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x