סוף עידן מאייר: מהנקמה בגוגל עד הנידוי מהדירקטוריון

ארבע שנים אחרי שמונתה למנכ"לית יאהו, זמנה של מריסה מאייר כראש ענקית האינטרנט עומד להסתיים. כמה שעות אחרי שהודיעה אתמול ורייזון כי תרכוש את יאהו ב־4.83 מיליארד דולר, שלחה מאייר מכתב לכל עובדי החברה שבו הודתה להם על העבודה וכתבה: "אישית, אני מתכננת להישאר. אני אוהבת את יאהו ומאמינה בכולכם. זה חשוב עבורי להבטיח שאראה את יאהו נכנסת לפרק הבא שלה". עדיין לא ברור מה עומד מאחורי ההצהרה הזאת, שכן בהודעה הרשמית של דירקטוריוני ורייזון ויאהו נכתב כי מי שתנהל את יאהו עם השלמת הליך הרכישה היא סמנכ"לית ורייזון מנלי וולדן, שהיתה מי שניהלה את העסקה מהצד של ורייזון.

אם מאייר באמת תישאר בחברה, ניתן להעריך כי כבר בימים הקרובים נדע תחת איזו מסגרת ולמשך כמה זמן. אך אם הדיווחים המוקדמים, שלפיהם מאייר לא תמשיך לוורייזון, יתגשמו, היא צפויה לקבל מצנח זהב של לא פחות מ־57 מיליון דולר. אבל עבור מאייר, שמוערכת במאות מיליוני דולרים בזכות האופציות שלה בגוגל עוד לפני שהצטרפה ליאהו, המרדף מעולם לא היה אחרי הכסף. לכן, קשה להאמין שכשתמצא עצמה מחוץ לחברה היא תנוח על זרי הדפנה.

שינוי מסלול

כבר בגיל 24 מאייר היתה בפסגת העולם. היא היתה אז אחת המדעניות והמתכנתות המבוקשות ביותר בעולם, עם תארים בהנדסת תוכנה ומדעי המחשב מאוניברסיטת סטנפורד. למרות גילה הצעיר, ב־1999 היא כבר היתה מרצה מבוקשת, מהנדסת מחשבים מוכשרת, חוקרת אינטליגנציה מלאכותית מובילה, סטודנטית לרפואה בדרכה להיות מנתחת מוח.

מריסה מאייר. רצתה להיות מנתחת מוח צילום: בלומברג

למאייר היו עשרות הצעות עבודה כאשר סיימה את לימודי התואר השני באותה שנה, אבל היא בחרה דווקא ללכת לסטארט־אפ קטן ולא מוכר שהוקם על ידי שני מדעני מחשב מאותו מוסד אקדמי, שעבדו דאז עדיין במרתפי האוניברסיטה. הסטארט־אפ היה גוגל, ומאייר היתה המהנדסת הראשונה בחברה, והעובדת מספר 20. בתוך שש שנים היא הפכה לסמנכ"לית המוצרים של גוגל והיתה אחראית על ההקמה והניהול של כל שירות חשוב כמעט בענקית החיפוש: מג'ימייל, דרך פלטפורמת הפרסום AdWords שמספקת כיום את עיקר ההכנסות של גוגל, ועד לגוגל מפות. מאייר היתה כבר אז אחת הנשים החזקות והמוערכות בעולם הטכנולוגיה.

אבל מאייר הגיעה במהירות לתקרת זכוכית. בשנת 2010 גוגל החלה לארגן מחדש את המחלקות, וההנהלה צמצמה משמעותית את היקף הסמכויות של מאייר, גם אם היא שמרה על המשכורת שלה. ג'ף הובר, שפעם עבד תחתיה, קודם והפך לבוס שלה. מאייר מצידה איבדה את השליטה בעיצוב מוצרי גוגל ובהתוויית האסטרטגיה.

לארי פייג'. נקמנות? צילום: בלומברג

יש כאלו שטוענים שמדובר בנקמנות מצד אחד ממייסדי גוגל לארי פייג', שאיתו על פי השמועות ניהלה רומן ארוך שנים, שכן רק שנה לפני כן היא התחתנה עם עורך הדין זאקרי בוג. אחרים מציינים שזה דווקא האופי של מאייר עצמה שהפך אותה לפחות רלבנטית עם השנים, כאשר היא רודפת אחרי פרפקציוניזם בחווית המשתמש אבל סולדת מדיבורים על מוניטיזציה וכלכלה. מאייר הצליחה להסתכסך לאורך הזמן עם לא מעט בכירים בגוגל, כגון סאלאר קמנגר, ששימש תקופה ארוכה כמנכ"ל יוטיוב.

שנים לאחר שעזבה את גוגל, חלק מעובדיה לשעבר גם החלו להתלונן על סגנון הניהול האגרסיבי שלה, וכיצד היתה מוכנה לדבר עם עובדים רק אם היו קובעים פגישה מראש. "היא מעולם לא היתה מוכנה להאציל סמכויות", אמר בעבר קרייג סילברמן, מהנדס גוגל לשעבר שהיה גם האדם ששכר את מאייר לתפקידה בחברת החיפוש במקור. "בהתחלה היא לא היתה צריכה, כי היא ידעה לעבוד מהר יותר מכולם. היא לא צריכה לישון. אבל זה השתנה אחר כך". אחרים ציינו כי מאייר התעקשה לבדוק בעצמה כל פיצ'ר וכלי לפני ההשקה, מה שגרם לבסוף לחלק מהעובדים להתלונן ישירות לפייג'.

מיאהו למיני־גוגל

כאשר מאייר עברה מגוגל לכיסא מנכ"לית יאהו ביולי 2012, הדבר גרם להרמת גבה מצד אנליסטים רבים, שלא הבינו מדוע בכירה כה מוכשרת בוחרת לעבור לחברה שמחליפה מנכ"לים כמו גרביים. ב־2011 דירקטוריון יאהו פיטר את המנכ"לית דאז קרול בארות' בשיחת טלפון; המנכ"ל שהחליף אותה, סקוט תומפסון, פוטר לאחר שהתגלה ששיקר בקורות החיים; ולמעשה יאהו הראתה סימני קריסה מתקדמים, כשכל מנכ"ליה התקשו לשרוד יותר משנתיים.

אבל מאייר לא התייאשה, ולזמן קצר היה נראה שיש לה אפילו סיכוי ממשי לשנות את מעמדה של יאהו: במהלך 2013 שווי המניה הכפיל את עצמו והמשקיעים נעמדו מאחורי המנכ"לית הצעירה. היא מצדה מיהרה להשלים את מכירת חלק מנכסי עליבאבא בחזרה לידי חברת האינטרנט הסינית, בעסקה שהניבה ליאהו למעלה מ־7.2 מיליארד דולר. את הסכום הזה מינפה מאייר לרה־ארגון נרחב שנועד לנער את יאהו ולהפוך אותה לחברה מתקדמת, צעירה וחדשנית. מאייר, למעשה, ניסתה להפוך את יאהו למיני־גוגל ואף אימצה את מדיניות הרכישות האגרסיבית שלה. תחת מאייר, יאהו רכשה בתוך כשנתיים כ־50 חברות, יותר מאשר החברה רכשה בתריסר השנים לפני כן.

היוהרה שעיוורה את מאייר

ייתכן שמאייר קיבלה על עצמה אתגר שאף מנכ"ל לא היה יכול לעמוד בו, וכי יאהו היתה מקרה אבוד, אבל יש שטוענים כי סגנון הניהול שלה הוא זה שהחריב את החברה. עובדים תיארו סביבת עבודה שבה הם מעודדים "לרגל" אחרי עובדים אחרים, חברה שבה מתקיימים סקרי ביצועים תכופים יחד עם גלי פיטורים, שיצרו תחושה של חוסר יציבות תעסוקתית. בנוסף, מאייר ביטלה את המדיניות שאפשרה לעובדים, ובמיוחד לאמהות, לעבוד מהבית. כך, יותר משליש מהבכירים והעובדים הוותיקים פרשו מרצונם, ומאייר פיטרה מאות נוספים. לפי הדיווחים, עובדיה ביאהו אף כינו אותה "אוויטה", על שם אשתו של נשיא ארגנטינה חואן פרון שהיתה ידועה ביחס הקשה שלה לעובדי משק הבית.

האופי חסר הסבלנות של מאייר גם גרם לה להסתכסך שוב עם דמויות מרכזיות בחברה. באפריל 2015 הגיעו מאייר ואחד מבעלי המניות ביאהו — מנכ"ל קרן הגידור סטארבורד ג'פרי סמית' — להסכם סודי שלפיו המנכ"לית תצמצם את הוצאות החברה. אבל, זמן קצר לאחר ההסכם, מאייר רק הרחיבה את תוכנית הרכישות שלה ואמרה לעובדים כי "ישנם משקיעים שמאמינים שיש להם יותר כוח ממה שיש להם". בתגובה, סמית' יצא למסע צלב כנגד מאייר והצליח להחליף את רוב דירקטוריון יאהו באנשיו.

קוצר הרואי של המנכ"לית לא אפשר לה לחזות את ההשתלטות העוינת של סמית', ואת כוונתו להניע את דירקטוריון החברה למכור את עצמה לדעת. על פי הדיווחים ממאחורי הקלעים, במשך חודשים מאייר התייחסה בביטול לכוונת הדירקטוריון למכור את נכסי החברה והמשיכה לקדם במרץ תוכנית הבראה בת שלוש שנים ליאהו. רק במאי האחרון החל להסתמן כי מאייר החלה לשתף פעולה את הדירקטוריון בנושא.