• תפריט
הייטק והון סיכון

בלעדי לכלכליסט

החברה הישראלית שיצרה שוק מקוון לסטארט־אפים

המערכת של Proov מהרצליה מקצרת לתאגידים ולחברות סטארט־אפ את ההליך הארוך לעריכת בדיקות היתכנות. בדרך היא אוספת מידע שמנבא את עתיד התעשייה

אסף גלעד 09:0506.07.16

מעטים הסטארט־אפים שיכולים להתהדר בכך שהמציאו ענף חדש שאפשר להם להפוך למרחב וירטואלי לביצוע עסקים — פעולה שגם מספקת להם מעמד מרכזי בתעשייה וגם חושפת אותם למידע של החברות שעושות דרכם עסקים. הדוגמאות המצליחות והמוכרות ביותר הן ebay ואמזון, שצמחו בזכות הפגשת מוכרים וקונים. שירות חדש שהשיק סטארט־אפ מהרצליה בשם פרוב (Proov) מייצר שוק שמחבר בין תאגידי ענק לסטארט־אפים בחסות ובשותפות שירותי הענן של אמזון.

 

השוק שהקימה החברה הישראלית לבדיקות היתכנות (Proof of Concept) עשוי להפוך אותה לענקית בעצמה. ל"כלכליסט" נודע כי החברה כבר הספיקה לגייס בחשאי 7 מיליון דולר בסבב ראשון מהקרן הלוקסמבורגית מנגרוב, שעומדת בין השאר מאחורי השקעה בסקייפ. השותף הישראלי בקרן רועי סער השקיע בעבר בחברות כוויקס, שמאפשרת לעסקים קטנים להקים אתרים בחינם, ו־Walkme, שמסייעת לבעלי אתרים לכוון את המשתמשים לביצוע פעולות בתוך האתר — שתיהן כבר הפכו לענקיות בתחומן. לסבב הצטרפה גם קרן OurCrowd וחלק מבכירי וויקס, בהם המנכ"ל אבישי אברהמי, סמנכ"ל הטכנולוגיות גיורא גיג קפלן, סמנכ"ל הכספים ליאור שמש ונשיא החברה ניר זוהר.

 

פרוב מנסה לקצר את דרך החתחתים שעוברים סטארט־אפים בבואם להוכיח ללקוחות פוטנציאלים שהתוכנה או השירות שפיתחו מסוגלים וראויים לעבוד עם מערכות המחשוב שלהם. בעיה זו משותפת למרבית חברות הסטארט־אפ הישראליות ולמעשה עבור כל חברה שמעוניינת למכור תוכנה ארגונית. ביצוע בדיקת היתכנות (המכונה גם פיילוט) למוצר שפיתח הסטארט־אפ במערכת של הלקוח הפוטנציאלי הוא תהליך מסורבל וארוך. הליך זה כולל לא רק סיכון טכני גדול אלא מהווה גם פוטנציאל לטעויות של כל אחד מבעלי התפקידים בשרשרת שבין הסטארט־אפ לתאגיד.

 

עם התאגידים שכבר משתמשים בשירותי הפלטפורמה של פרוב נמנים אמזון, ישראכרט, ג'נרל אלקטריק, AIG וקוקה־קולה. עם הסטארט־אפים שמציעים את מרכולתם על הפלטפטורמה נמנים Axonize, Synerscope, Appsee, Coach Clone ו־Bilbeo.

 

 

 

כבר לא צריך לארוב לסמנכ"לים בכנסים

כדי להגיע לפיילוט נדרשים אנשי המכירות של סטארט־אפ לחזר אחרי סמנכ"לי פיתוח או טכנולוגיות של תאגידים במיילים וטלפונים או לארוב להם בכנסים מקצועיים. אך גם לאחר ביצוע הקשר וקביעת פגישה הם נדרשים לשכנע את התאגיד לבחור בהם ולדאוג לביצוע חלק ונטול תקלות של הפיילוט. במקביל, סמנכ"לי הטכנולוגיות בתאגידים מקבלים מדי חודש פניות מאלפי סטארט־אפים וצריכים לבחור את המתאימים ביותר עבור צרכי הארגון שלהם. הפיילוטים מבוצעים ידנית ובנפרד, בדיקה אחר בדיקה, ודורשים מעורבות מקבילה של מספר מחלקות.

 

מערכת הענן של פרוב מקצרת את התהליך בכך שהיא מאפשרת לסמנכ"ל הטכנולוגיות לפרסם מה הוא מחפש ולסטארט־אפים להציע את עצמם אונליין כדי להתחיל מיידית פיילוט משותף. פרוב מתחברת לסביבת הפיילוט של התאגיד — בין אם בענן שלה או בענן הפרטי או הציבורי של התאגיד עצמו — ומאפשרת לו להגדיר את מדדי ההצלחה ולעקוב אחר התפתחות הבדיקה.

 

שיטה זו מקצרת לסטארט־אפים את המרדף אחר הלקוחות הפוטנציאליים ומאפשרת להם תיאורטית לבצע את הפיילוט מכל מקום בעולם. במקביל, התאגיד יכול לבחור ספקי שירות מתוך שוק מקוטלג של סטארט־אפים לפי תחומים ותתי תחומים לאחר שנותחו בידי האנליסטים של פרוב, ולבחון מספר סטארט־אפים במקביל עבור אותו שירות.

 

בפרוב טוענים כי הם חוסכים לסטארט־אפים עלויות המוערכות ב־50–15 אלף דולר עבור עריכת כל פיילוט תמורת תשלום של 3,000–1,000 דולר לכל פיילוט במערכת המקוונת של החברה (בשלב זה השירות מוצע בחינם). התאגידים מנגד אינם משלמים עבור שימוש במערכת, אך יכולים לקבל פילוח נתונים על חברות או פיילוטים תמורת תשלום.

 

מעבר לכך, המערכת של פרוב מייצרת מידע מודיעיני רב ערך עבורה ועבור המשקיעים והשותפים שלה על החברות שמשתמשות בה. כך ניתן לראות איזה חברות צומחות, מי סיימו פיילוט בהצלחה, אילו חברות צפויות לשתף ביניהן פעולה ומה השירותים המבוקשים ביותר בידי תאגידים.

 

"החברה נולדה ממרדף בן 20 שנה אחרי תאגידים"

מייסדי פרוב הם טובי אולשנצקי (44) ואלכסיי ספוז'ניקוב (41), שני יזמים ותיקים שהקימו כבר כמה חברות ונתקלו בעצמם במחסום הפיילוט. אולשנצקי הקים את חברת הסייבר NetEye וספוז'ניקוב עבד באקזקט. בהמשך היה אולשנצקי ממקימי מישר ו־DMC וספו'זניקוב עבד כמנהל פיתוח בכיר בסאפ ובקמון של קרן BRM ונמנה על מייסדי Uppspace שנמכרה לפורסקייל. "החברה הזו התחילה מכאב", אומר אולשנצקי. "אני ואלכסיי רודפים כבר 20 שנה כיזמים אחרי תאגידים כדי לעשות פיילוטים".

 

השניים טסו לעמק הסיליקון ולחוף המזרחי וראיינו 170 חברות סטארט־אפ ותאגידים. "הבנו שעלינו על בעיה עולמית", נזכר אולשנסקי. "כולם אמרו לנו שפיילוטים לוקחים הרבה זמן ושקשה לגייס כסף לפני שמסתיימות בדיקות ההיתכנות. סמנכ"ל הטכנולוגיות בתאגיד הוא צוואר בקבוק, יש לו כל כך הרבה סטארט־אפים לבחור מהם שהוא לא יודע למי לפנות קודם ואחרי זה הוא צריך להתחיל בתהליך ארוך ומפרך של אינטגרציה".

 

מימין: מייסדי Proov  אלכסיי ספוז'ניקוב וטובי אולשנצקי. "בעיה עולמית" מימין: מייסדי Proov אלכסיי ספוז'ניקוב וטובי אולשנצקי. "בעיה עולמית" צילום: אוראל כהן

 

סער, שותף בקרן מנגרוב והמשקיע הראשון בפרוב, זיהה את הפוטנציאל לאחר שנזכר בדרך הייסורים שעבר כשייסד עם אברהמי את חברת התוכנה ספרה, שנמכרה ל־Parallels האמריקאית בעסקת מניות. "בתחילת שנות האלפיים מכרנו שירותים על גבי הענן לחברות גדולות ובדיקת ההיתכנות היתה מאוד ארוכה ומתסכלת", הוא אומר.

הפתרון המקורי של פרוב מעניק לה סיכויים טובים להצליח אך מעמיד גם אתגרים. סביבה הבדיקות שהיא מנהלת מייצרת חוליה נוספת בתהליך, וליקויים באבטחת המידע עלולים לחשוף את כל המעורבים לתקיפת סייבר. בפרוב אומרים שפיתחו טכנלוגיית אבטחה לתהליך כולו, ובכל מקרה מדובר בסביבת בדיקות שאינה מחוברת למערכת הראשית של החברות המשתתפות בפיילוטים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x