דו"ח טכנולוגי
סוכניות המודיעין קורסות תחת עומס המידע
מסמך סנודן מפנה זרקור אל בעיה ותיקה, אדובי נקנסת על העברת מידע של אזרחים אירופאים לארה"ב, ופייסבוק שוב נגד חופש הביטוי
בעיה בת 50
מסמך סנודן חדש – מזמן לא היה לנו כזה – חושף שב-2010 חששה סוכנות הביון הבריטית, MI-5, שהיא אוספת יותר מדי מידע. המון מידע זרם אליהם, הם לא ידעו לסנן אותו כיאות – בעיה שעדיין אין לה פתרון, ועל כך מיד – וכתוצאה מכך, הם דאגו שיפספסו את התקפת הטרור הבאה.
מסמך נוסף של סנודן נחשף צילום: יוטיוב
שירות הביטחון נאבק בטרור כבר 50 שנים בערך, וזהו בערך גם גילה של הבעיה. בתחילת שנות ה-60, גילו ב-NSA וב-DIA (שירות המודיעין של משרד ההגנה האמריקאי) שיש להם בעיה: האיסוף שלהם מצליח יותר מדי. הם שתו כמויות מופרכות של מידע שהופק על ידי ברית המועצות וגרורותיה. חלק מהמידע הזה הושג באמצעים מסמרי שיער, כמו צוללות שחדרו לנמלים סובייטיים והצמידו מכשירי האזנה לכבלים התת-קרקעיים.
התוצאה היתה שכל שיחה בין שני קומיסארים על מה כדאי לשתות לארוחת הצהרים הגיעה למאגרי המידע של ה-NSA. מישהו היה צריך לעבור על פיסת המידע הזו כדי לברר שהיא לא מכילה מידע חיוני למודיעין הלאומי. ברוב מוחלט של המקרים, היא לא הכילה. כל מה שה-NSA קיבלה הוא בזבוז ענקי של משאבים ושחיקה מהירה של קציני ההערכה שלה – וכל המידע הזה לא הכין אותה לא לפלישה הסובייטית לאפגניסטן ולא להתמוטטות המדהימה של הגוש הסובייטי כולו, אולי הפאשלה המודיעינית הגדולה של כל הזמנים.
ה-MI5 ניצבת בפני בעיה דומה: יש לה יותר מידע ממה שהיא יכולה לעבד. שלוש שנים לאחר המסמך הזה, הרגו שני מפגעים מוסלמים חייל בריטי על אדמת בריטניה. שניהם היו ברשימת המעקב של ה-MI-5 – אבל האנשים שלה לא הבחינו בשורה של סימני אזהרה מובהקים, כמו שיחות של אחד המפגעים עם קיצוני שמחובר לאל קאעדה בתימן או הודעות מקוונות שבו הוא תיאר לפרטי פרטים את השחיטה שהוא מתכנן.
התפיסה של הגנרל קית' אלכסנדר, מפקד ה-NSA בזמן הדלפות סנודן, היתה שככל שתגדיל את ערימת השחת, כך יהיה לך יותר מידע למצוא בו את המחט שאתה מחפש. התפיסה הזו מנוגדת לניסיון האנושי בכלל ולניסיון הארגוני של שירותי מודיעין בפרט; היא מגדילה את הרעש על חשבון האות. ואולי זו סיבה שתומכי ארגוני השו-שו יהיו מוכנים סוף סוף להקשיב לה.
המשבר שלא נעלם
לפני חצי שנה פסק בית משפט אירופי בכיר שהסכם העברת המידע בין ארה"ב ואירופה, הסכם "הנמל הבטוח", פסול משום שבפועל הוא מעביר את המידע של אזרחי אירופה לידי שירותי המודיעין של ארה"ב. הפסיקה הגיעה בעקבות חשיפות סנודן על שיתוף הפעולה ההדוק בין חברות עמק הסיליקון ושירותי המודיעין האמריקאיים.
האיחוד האירופי פסל את הסכם "הנמל הבטוח" צילום: בלומברג
הפסיקה הובילה לשיחות קדחתניות בין ארה"ב והאיחוד בניסיון לרבע את המעגל: להגיע לאיזשהו הסכם שבו זמנית יגן על המידע של האירופאים מפני ה-NSA ויאפשר לאמריקאים לחוש שהם שומרים על ערימת השחת של גנרל אלכסנדר גדולה. השיחות לא הצליחו, ועכשיו מתחילים באירופה להגיש לאמריקאים את החשבון.
נציב הגנת המידע של המבורג הודיע שלשום (ב') על קנסות שהוטלו על שורה של חברות אמריקאיות שפועלות בהמבורג, משום שהן העבירו מידע של אירופאים לארה"ב "בלי שום סמכות חוקית." בין החברות הללו אדובי היא חברת הטכנולוגיה הבולטת ביותר. הקנס שהיא קיבלה היה זניח – 9,000 דולר בערך – אבל אין להניח שהוא יישאר נמוך אם אדובי תמשיך בהתנהלותה. נציב הגנת המידע של המבורג, ד"ר יוהנס קספר, ידוע בפעלתנות שלו כנגד גוגל ופייסבוק – הוא חשף את פרשת הריגול בסטריט וויו. סביר שמתנהלות כעת שיחות קדחתניות במחלקות המשפטיות בעמק הסיליקון.
עוד יום, עוד צנזורה בפייסבוק
הרשת האמריקאית כמרקחה לאחר שסטודנט בסטנפורד בשם ברוק טרנר הורשע בשלושה מקרים של תקיפה מינית חמורה של צעירה חסרת הכרה, אבל קיבל רק חצי שנה בפועל בעוד שהעונש המינימלי על תקיפה מינית במדינת קליפורניה הוא שנתיים מאסר. השופט קיבל את הטענה המופרכת שטרנר הוא שחיין מצטיין שעתידו עלול להיפגע. אביו של טרנר אמר שהבן שלו הולך לחצי שנה בכלא "בגלל 20 דקות אומללות", ובכלל שפך דלק על המדורה. ברקע, העובדה שתקיפות מיניות באוניברסיטאות בארה"ב הן מגפה והמכתב האמיץ ויוצא הדופן שפרסמה הקורבן.
הצנזורה בפייסבוק לא רנדומלית צילום: צילום מסך
מול כל ההתבכיינות של משפחת טרנר, לכמה אנשים נמאס. הם העלו תמונה של טרנר לפייסבוק עם הכיתוב "קוראים לי ברוק. אני אנס". התמונה הזו וממים בסגנון דומה בנושא, זכו לתהודה בפייסבוק.
למה? לא ברור. כשקמה הסערה המתבקשת, החברה מיהרה לבצע את התמרון המקובל שלה במצבים כאלה, נסיגה צרפתית, ולהודיע שהתוכן הוסר בטעות ושהיא מבררת איך זה קרה. אל תצפו לקבל תשובה בנושא בקרוב. רק זכרו דבר אחד: אחרי עשרות אם לא מאות תקריות כאלה לאורך השנים, ברירת המחדל של פייסבוק היא צנזורה. ובאורך פלא, היא בדרך כלל משתיקה קבוצות מוחלשות באוכלוסיה.
קצרצרים
1. מצלמות וידאו ממשיכות להביא להרשעתם של קלגסים במדים: שוטר מקנזס סיטי הפעיל טייזר כלפי אזרח בן 17 בלי שום סיבה. הטייזר - אקדח הלם חשמלי שמיועד לאפשר השתלטות לא אלימה אך כואבת על אנשים מסוכנים – פגע בקורבן סמוך ללב וגרם לו נזק מוחי ובשלב מסוים הוא היה על סף מוות. השוטר מיהר לזייף את דו"ח התקרית, והממונים שלו היו מניחים לכל העסק להישכח – אלמלא מצלמת הרכב תיעדה את התקרית. הרשויות המקומיות עדיין לא היו מוכנות להעמיד לדין, והממשלה הפדרלית התערבה. השוטר בכלא לארבע שנים עכשיו. יש לקוות שהלקח ששוטרים אחרים ילמדו הוא לא קודם כל לוודא שהמצלמה כבויה.
2. עוד יום, עוד התקפת האקרים מוצלחת: ה-NFL, ליגת הפוטבול האמריקאית, הוא קודם כל ארגון עסקי עם הרבה עורכי דין ואחר כך איגוד ספורט. לאחרונה פרצו האקרים לחשבון הטוויטר של הליגה, חשפו את הסיסמה שלו, ואחר כך פרסמו ידיעה פיקטיבית על מותו של ניצב הליגה. לאיש שלום, אבל יש כנראה שלאחראי אבטחת הרשת של הארגון פחות.
NFL. למה מי מת? צילום: איי אף פי
3. גוגל ממשיכה לחגוג את הכישלונות שלה, ויש לא מעט לחגוג. חברה בשם Verily Life Sciences זכתה למימון נרחב מגוגל: ההמצאה שהיא הבטיחה היא מכשיר דמוי הטריקורדר מ"מסע בין כוכבים", שהתיימר לזהות סרטן ואולי אפילו לרפא אותו באמצעות נאנו-טכנולוגיה. ספקנים טענו שזה אפילו לא מדע בדיוני אלא פנטזיה מדעית, ושלוש שנים אחרי – הפתעה! – הפיתוח לא קרוב לעמוד בציפיות. מכשיר אחר של החברה, עדשות מגע שיחושו בסכנה של סכרת – קסום ומהפכני, אם זה אכן היה קורה – גם הוא לא מצליח להמריא.
צילום: ויקיפדיה
4. בהפתעה נוספת, סקר שנערך לאחרונה מגלה שרוב האנשים מעדיפים שלא לדבר אל הרובוטים הבלתי נראים שלהם – סירי, גוגל נאו, קורטנה והשאר – בנוכחות בני אדם אחרים. המשתמש ישמח לדבר עם הרובוט בפרטיות כלי הרכב שלו, למשל, אבל רק 1.3% יעשו זאת בציבור. משנשאלו לסיבה לסירוב, ענו כ-20% שהם מתביישים. יש עתיד למין האנושי.
5. הכישלון היקר בהיסטוריה של התעופה הצבאית, ה-F-35, עדיין מתקשה להמריא, לטוס, לירות, וללכת וללעוס מסטיק במקביל. הגרוטאה נמכרה גם לישראל, נזכיר, כדי לשמש לתקיפה ישראלית באיראן ב-2014, אבל לאחרונה הודיעו המתכננים של הגרוטאה שהניסויים המבצעיים שלה נדחו ל-2019 כי התותח לא מדבר עם שאר חלקי המטוס ויש בעיות תוכנה שהיו גורמות לביל גייטס להחוויר. לקנדה נמאס, והיא הודיעה שהיא לא תקנה את המטוס בעתיד הנראה לעין – זו היתה למעשה הבטחת בחירות של ראש הממשלה טרודו. כן, מסתבר שבקנדה יש יותר דיון רציני על תקציב הביטחון מאשר במדינת ישראל. בינתיים, המועדון החזק מאד של טייסי קרב ברחבי העולם מתחמק מדיון קריטי לא פחות: למה לעזאזל לקנות גרוטאה במאות מיליארדים כשאפשר לקנות מל"טים.
