$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

ליצרניות הנשק החכם דרושים משקיעים

חובבי הנשק בארה"ב מפחדים מהנשקים החכמים והחברות המייצרות מתקשות למצוא משקיעים, ממשלת גרמניה אישרה חיפוש מרוחק במחשבים של חשודים ואחת ההשלכות של פרשת אפל עשויה להיות ייצור טלפונים מוצפנים היטב

יוסי גורביץ 15:4624.02.16

איפה הכסף?

ארה"ב עוברת מגיפה של תקריות ירי. אלפי אנשים נרצחים שם מדי שנה על ידי פסיכים עם נשק. המקרה האחרון שעלה לכותרות היה הרוצח של אובר, שהרג 6 בני אדם בין נסיעות. במקרה שלו לא היה לו עבר פלילי ולא היתה לו שום בעיה להשיג נשק. אבל בלא מעט מקרים, הרצח מתבצע על ידי אנשים שאין להם גישה חוקית לנשק והם גונבים נשק של אנשים אחרים. המקרה הידוע ביותר הוא זה של הרוצח אדם לנזה, שגנב את הנשק של אמו, רצח אותה, ואז יצא לבצע טבח בבית ספר. אבל יש גם מאות מקרים של אנשים שמתים בתאונות נשק, לעתים קרובות ילדים ששמו יד על נשק של ההורים.

 

כל סוגי הנשק בעולם, אבל לא נשקים חכמים כל סוגי הנשק בעולם, אבל לא נשקים חכמים צילום: flickr

 

הפתרון ההגיוני יהיה לבטל את היכולת של כל אדם לקבל נשק, אלא אם הוא יכול להראות צורך בכך. אבל מאחר וחובבי נשק בארה"ב שכנעו את בית המשפט העליון לעוות את משמעותו של התיקון השני לחוקה (שמתחיל במילים "מאחר ויש צורך במיליציה מנוהלת היטב..."), זה כנראה לא יקרה בקרוב. הפתרון ההגיוני האחר הוא לייצר כלי נשק חכמים: כאלה שמכירים את הבעלים שלהם ופשוט לא יורים אם מישהו אחר אוחז בהם.

 

הטכנולוגיה לא מסובכת, היא כבר קיימת. הבעיה היא שלובי הנשק של ארה"ב נעמד על הרגליים האחוריות נגד הפתרון הזה. למה? לא ברור, אבל באתר Cnet טוענים שאף מוכר נשק בארה"ב לא מוכר כעת כלי נשק כאלה, ומוכרים שניסו קיבלו איומים ברצח.

 

אחת הסיבות לכך שאין כלי נשק כאלה בשוק היא, ובכן, שאין משקיעים בתחום. הטכנולוגיה, כאמור, קיימת. היצור שלה לא מסובך. אבל חברות שרוצות לייצר כאלה אקדחים או רובים צריכות השקעות ראשוניות, ואין כאלה.

 

אולי יש כאן סוג של כשל תרבותי: חובבי נשק לא תומכים ברעיון של נשק חכם, ומשקיעים מהסוג הרגיל של הון-סיכון מקבלים צמרמורת מעצם הרעיון של עיסוק בנשק. בינתיים, אנשים שלא צריכים למות ממשיכים למות.

 

תולעת בהוראת בית המשפט

ממשלת גרמניה נקטה אתמול (ג') בצעד שנוי במחלוקת, ואישרה את מה ששירותי המודיעין שלה רוצים כבר הרבה מאוד זמן: חיפוש מרחוק במחשבים של חשודים על ידי השתלת נוזקה במחשבים הללו.

 

חיפוש מרחוק על ידי התקנת נוזקה חיפוש מרחוק על ידי התקנת נוזקה באדיבות: ויקיפדיה

 

חיפוש חשאי שכזה מעורר התנגדות אוטומטית, הן משום שלכל אדם סביר יש התנגדות לכך שמישהו יכניס נוזקה למחשב שלו, גם ובמיוחד אם מדובר בסוכן של המודיעין הגרמני, וגם משום שחיפוש חשאי שכזה שונה מהותית מחיפוש רגיל. כשהמשטרה דופקת לך על הדלת עם צו, לפחות אתה יודע מזה.

 

הרשויות בגרמניה אומרות להגנתן שיהיה צורך בצו של בית משפט כדי להשתיל נוזקה במחשב של אזרחים, ושבעצם מדובר בהרחבה של צווי החיפוש מהמרחב הפיזי למרחב הדיגיטלי. יש בזה הגיון מסוים: אם פעם המידע שהמשטרה חיפשה היה פנקס עם שרבוטים ושמות של אנשי קשר באיזו מחתרת עם שם פסיכדלי, היום כל המהלכים הללו מתבצעים ברשת ואדם חכם לא מדפיס שום דבר מהם. אז אם רוצים את המידע הזה, צריך להיכנס למחשב שלו.

 

המעקב, כמובן, יתבצע לא רק אחרי מחשבים, אלא גם אחרי סמארטפונים, והוא יאפשר לשוטרי החרש הגרמנים לעקוב אחרי שיחות בזמן אמת. לגרמניה יש היסטוריה לא משהו בתחום, בלשון המעטה, ומפלגת הירוקים הגרמנית מתנגדת נמרצות למהלך. השאלה היא עד כמה הדוק יהיה הפיקוח המשפטי על שימוש בנוזקה הזאת ועד כמה יהיה שימוש לרעה.

 

אגב, האם למשטרה החשאית הישראלית מותר להתקין לכם נוזקה במחשב? על פי אילו קריטריונים? האם יש צורך באישור של שופט או שדי בהנחיה של קצין? אין לדעת, כי פה לא מנהלים דיון כזה.

 

צאו לי מהווריד

ובנושא קשור: מומחים מעריכים שהמערכה בין אפל וה-FBI בשאלת הסמכות של ה-FBI לרגל אחרי אייפונים צפויה להוביל להאצה בפיתוח של מכשירים מוצפנים.

 

ההשלכות האפשריות של פרשת אפל ההשלכות האפשריות של פרשת אפל

 

בכיר באפל, שדיבר תוך שמירה על אנונימיות, אמר שהחברה – אם תנצח במאבק המשפטי הנוכחי – תשפר עוד יותר את ההצפנה ואת ההגנה שלה על פרטיות המשתמשים. המאבק המשפטי יכול, כמובן, ללכת בכיוון אחר לגמרי. אפשר לדמיין מצב שבו בשלב מסוים, נניח שלב בית המשפט העליון, ייגמרו לאפל הערעורים והיא תיאלץ לציית לצווים.

 

אולם במקרה כזה, התוצאה הצפויה היא שחברות אמריקאיות ישקיעו בחברות זרות שמייצרות הצפנה שלחברות האמריקאיות אין כל יכולת לפצח. מדינות טובות למקם בהן חברות כאלה הן כנראה שווייץ ואיסלנד. המטרה היא להגיע למצב שבו לחברה האמריקאית יש אפס מידע על המידע שמוחזק במכשיר או איך להגיע אליו – להשאיר את כל המידע הזה בידי המשתמש, כדי למנוע מצב שבו הממשלה יכולה לקבל את המידע מהחברה.

 

מספר חברות כבר החלו לייצר מכשירי סלולר שהעיקר שבהם הוא הצפנה טוטאלית והשארת כל המידע של המשתמש בידי המשתמש. החברה הבולטת בתחום היא Silent Circle, שהוציאה לפני כחצי שנה את ה-Blackphone 2 שלה. האפליקציה Signal כבר מצפינה את המידע כך שהוא זמין רק למשתמש, ו-Wickr עושה עבודה דומה.

אם ל-FBI היה שכל, הארגון היה נותן לכל הרעש אחרי חשיפות סנודן לדעוך – אמנם, זה קצת מסובך כשכל שבוע יש חשיפה חדשה – לפני שהיה נכנס שוב לתוך הסבך הזה. זה לא מה שקרה, והתוצאה היא מה שמומחים מכנים "אפקט סנודן": יותר ויותר אנשים מגלים שהממשלה מגלה עניין לא בריא במידע שלהם, ונוקטים פעולות מנע.

 

קצרצרים

 

1. כשל באנונימיות: שלושה פעילי אנונימוס מועמדים כעת לדין בצרפת באשמה שאספו פרטי מידע של מאות שוטרים צרפתים ואחר כך הדליפו את המידע הזה לרשת. הם מואשמים גם בפריצה לאתרי ממשלה ולחסימת הגישה אליהם. התובע רוצה שנת מאסר על תנאי וקנס של 5,000 יורו, עונש קל למדי בהתחשב בעבירה. נראה שהתוקפים השיגו את המידע על ידי פריצה למאגר המידע של איגוד השוטרים.

 

 צילום: בלומברג

 

2. איך נפלו גיבורים: בתחילת שנות האלפיים, אתר עולה ונחשב בשם Technorati ריכז ידיעות טכנולוגיות מרחבי העולם והתעדכן ללא הרף. דיברו בו גדולות והוא נחשב לעתיד חדשות הטכנולוגיה. בשלב מסוים הוא אפילו גייס 32 מיליון דולר ממשקיעים. ב-2014, האתר נסגר בשקט. אתמול הוא נמכר לאיזו חברה בשלושה מיליון דולר בלבד.

 

3. איך נפלו גיבורים #2: זינגה, חברה שהמנכ"ל שלה, מארק פינקוס, לקח אופציות שכבר הוענקו לאנשים משום שהחליט שהם לא מועילים לו יותר, מודיעה שהיא מוכרת את המטה שלה בסן פרנסיסקו. החברה קנתה את המטה ב-228 מיליון דולר, בתקופה שעוד היה לה כסף. זינגה הונפקה ב-2011 בהערכת שווי של 9 מיליארד, ושווה עכשיו אולי 1.9 מיליארד וגם זה בגלל שמשקיעים הנואשים עדיין מחכים לרגע שבו היא איכשהו תציל את עצמה, ולא נפטרים מהמניות שלהם. פעם היו לה 3,500 עובדים; היום יש הרבה פחות ושאיפות ההתרחבות שלה מאחוריה. אז היא צריכה הרבה פחות מקום.

 

4. דיווחנו בשעתו על ניסיונות הסחיטה של טרול הפטנטים Lumen View, שבאמצעות פטנט מופרך על "matchmaking" ניסה להוציא כסף מעסקים קטנים באיום שהוא יוציא מהם הרבה יותר כסף בבית המשפט, צוואר יפה יש לך פה, לא חראם? ובכן, נרשם עוד ניצחון על הטרול: אחרי שבוטל הפטנט הנלעג שלו, הוא נאלץ עכשיו לשלם 100 אלף דולר לאחד הקורבנות שלו. הקורבן ציין שהוא הוציא 350 אלף דולר כדי לקבל 100 אלף, אבל שזה היה שווה כל סנט. עם זאת, לרוע המזל, הניסיון להעמיד לדין את הטרול בשל עבירה על חוקי הפשיעה המאורגנת נכשל. כמו כן, לא ידועה זהותם של האנשים שמאחורי החברה. יש להם כנראה סיבה טובה להסתתר.

 

5. צבא ארה"ב מקפיד מאד על שמירה על זכויות יוצרים, על כל פנים בכל מה שקשור לאסירה צ'לסי מאנינג, שהעבירה בשעתו המון מידע פנימי לוויקיליקס. מאנינג ביקשה מה-EFF לשלוח לה חומר קריאה, ומאחר ואין לה חיבור רשת הארגון הדפיס לה את המידע. רשויות הכלא הצבאי סירבו להעביר לה את החומר בטענה שמאחר ומדובר בכמות גדולה של מידע מודפס מהרשת, יש חשש שמדובר בהפרת זכויות יוצרים של מישהו. הצבא המשיך בשלו גם אחרי שה-EFF הבהירו שהם בעלי הזכויות ושהם לגמרי רוצים שמאנינג תקבל את החומר שביקשה.  

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x