רוצים להשקיע בחברות בעמק הסיליקון? אפשר, לא בטוח שכדאי

לפני כמה ימים נחתה הודעה מסקרנת בתיבת המייל של משתמשי 8tracks, שירות המאפשר ליצור פלייליסטים ולשתפם, אשר אהוב על חובבי מוזיקה כבדים. "אני רוצה לעניין אתכם בהשקעה בנו", כתב דיוויד פורטר, המנכ"ל והמייסד. לא מדובר במתיחה: לדברי פורטר, "אני מאמין שכפי שהמאזינים יצרו וקידמו את האתר, מגיעה להם האפשרות לממן אותו ובתמורה להחזיק במניות כשהוא עוד קטן יחסית. זה יאפשר לנו לבנות ספריית מוזיקה רחבה יותר, ללטש את המודל העסקי שלנו ולצמוח".

16 אלף מתוך 10 מיליון משתמשי 8tracks נענו לקריאתו של פורטר, והביעו נכונות להשקיע סכום כולל של 13 מיליון דולר במניות החברה - בין 100 ל-5,000 דולר לאדם. כך יוכל השירות, אם יעבור משלב בחינת הפוטנציאל למכירת מניות בפועל, לחסוך את הפנייה למשקיעים מסורתיים כמו אנג'לים וקרנות הון סיכון, ולהימנע מההליך המסובך של הנפקה בורסאית. שלא לדבר על חיזוק הקשר עם המשתמשים, שהופכים גם לבעלים.

לא רק למיליונרים

אם מדובר במהלך מתבקש כל כך, מדוע 8tracks וחברות אחרות בוחרות לפנות להשקעות גולשים רק בימים אלה? הסיבה המרכזית היא שינוי משמעותי בחוק האמריקאי.

ב־2012 יזם הנשיא אובמה את JOBS Act, חקיקה שמקלה על סטארט־אפים בתחילת דרכם למכור אחזקות ללא הנפקה בבורסה, ובין היתר מאפשרת להם לגייס כספים מ־2,000 משקיעים פרטיים במקום 500 לפני שהם מחויבים בהנפקה. ואולם, עד לאחרונה הוגבלה מכירת המניות למי שהוגדרו "משקיעים מוכרים" (Accredited Investor). אלה, במקרה של אנשים פרטיים, נדרשים להון עצמי של מיליון דולר לפחות או להכנסה שנתית של 200 אלף דולר. התוצאה היא שרק העשירים ביותר יכלו לרכוש מניות בסטארט־אפ ולחלום שהם יתגלו כראשונים להשקיע בפייסבוק הבאה.

המהפכה האמיתית של JOBS Act יוצאת לדרך רק בימים אלה, ורלבנטית לא רק לאמריקאים אלא גם לישראלים ולזרים אחרים. משקיעים פחות מבוססים יוכלו גם הם להשקיע בסטארט־אפים מארה"ב דרך הרשת, לצד חברות פרטיות קטנות אחרות. השיטה דומה לגיוס כספים דרך אתרים כמו קיקסטארטר או אינדיגוגו, רק שהתמורה היא לא גאדג'ט או ספר, אלא מניות בחברה. כרגע החוק רלבנטי רק לגיוסי הון של יותר ממיליון דולר, שאותם מבצעים סטארט־אפים מבוססים יחסית, אך באפריל הקרוב הוא יורחב גם לגיוסים קטנים יותר.

החוק החדש מטיל לא מעט מגבלות בניסיון למנוע מהמשקיעים הקטנים להתרושש. בעלי הון או הכנסה שנתית של 100 אלף דולר ומטה יוכלו להקצות עד 5% מכספם להשקעות בסטארט־אפים בכל שנה, ובעלי הון שש־ספרתי - 10%. למרות זאת, מבחינת החברות, ההשקעות עשויות להצטבר לסכומים משמעותיים.

ב־SeedInvest.com, אחת מפלטפורמות ההשקעה המקוונת שנוצרו בעקבות JOBS ACT, ניתן למצוא לצד 8tracks עוד חמש חברות שבוחנות מסלול דומה ועוסקות בתחומים כמו מציאות מדומה, מכירת עבודות צילום ואפילו תאורה אמנותית. כל אחת מהן הגיעה להשקעה פוטנציאלית של 16–5 מיליון דולר, וצריכה כעת להחליט אם למכור את המניות בפועל ולהשלים את התהליכים הבירוקרטיים מול הרגולטור.

בפלטפורמת גיוס ההון המתחרה Crowdfunder.com אפשר להשקיע ב־Sun Dental Labs, שמפתחת פתרונות דיגיטליים למרפאות שיניים כמו סורק לסת בתלת־ממד, ומעוניינת לגייס מהגולשים 5 מיליון דולר. היא כבר השיגה 75% מהסכום, אף על פי שהיא מקבלת רק השקעות של 10,000 דולר ומעלה. פלטפורמות אלה, לצד מתחרות כמו AngleList ו־CircleUp, שימשו עד עכשיו מיליונרים שהוגדרו כמשקיעים מוכרים, וכעת פונות גם למעמד הביניים.

יעילות במחלוקת

האמריקאים אינה חלוצים בתחום זה: בסין, אוסטרליה, בריטניה וכמה ממדינות אירופה החוק מתיר מכירת מניות למשקיעים קטנים ברשת. ואולם, היקף תעשיית הסטארט־אפים במדינות אלה מצומצם יותר מאשר בארה"ב, וחלק ניכר מההשקעות אינו מתמקד בטכנולוגיה אלא בענפים כמו נדל"ן או מזון.

שתי פלטפורמות בולטות מחוץ לארה"ב, הפתוחות לישראלים, הן האתר הבריטי Crowdcube שגייס עד היום 135 מיליון ליש"ט עבור 365 חברות, ו־Companisto הגרמני והקטן יותר. אפשר למצוא בהם פרויקטים כמו חצובה חכמה לצילום בסמארטפון, פריסת עמדות טעינה למכוניות חשמליות או מערכת חכמה לניהול השכרת דירות.

בישראל המצב החוקי דומה לזה ששרר בארה"ב עד לאחרונה, ומאפשר רק למשקיעים מוכרים (מקצועיים או בעלי הון עצמי של 12 מיליון שקל לפחות) לבצע השקעות פרטיות. עבורם קיימת הפלטפורמה OurCrowd.com, אשר מתמקדת במימון חברות ישראליות בשלבי השקעה מוקדמים לצד מספר קטן יותר של חברות זרות, ועד כה גייסה סכום כולל של 200 מיליון דולר. האתר Headstart מצדו מקים בימים אלה פלטפורמת רכישת מניות בשם Fundit, המתבסס על רפורמה ברשות ניירות ערך - אם כי טרם נקבעו תקנות להשקעות בדרך זו.

שינוי החקיקה בארה"ב יצר דיון ער בעמק הסיליקון ומחוצה לו. התחזיות האופטימיות רואות בהזרמת מיליארדי דולרים ליזמות טכנולוגית ולעסקים קטנים מנוע צמיחה והזדמנות עבור הסטארט־אפים והמשקיעים כאחד, אך יש גם לא מעט מבקרים. בפלטפורמת הגיוס המקוון FlashFunder כינו את המהלך "חסר תועלת", בגלל הבירוקרטיה המסורבלת והעלויות החשבונאיות הגדולות בכל הנוגע לגיוסים הגבוהים ממיליון דולר, שעלולים להפוך אותם לכדאיים פחות מהנפקה בורסאית. ב"פורבס" טענו כי התקרה של מיליון דולר,

שמתחתיה יתאפשר בקרוב גיוס פשוט יחסית ממשקיעים קטנים, נמוכה מדי ואינה מתאימה לגיוסי הון ראשוניים (סיד) שכיום נוטים להגיע לסכומים גדולים יותר. גם ג'וזף גרינקורן, אנליסט ומנהל השקעות מנוסה המתמחה בתעשיית הטכנולוגיה, מטיל ספק ביעילות החוק החדש. "אני לא חושב שהרבה חברות יפנו למשקיעים הקטנים, שעבורם הבורסה תישאר ערוץ השקעה בטוח ומשתלם הרבה יותר", אמר ל"כלכליסט".

גולשים מהשורה שבכל זאת יבחרו להשקיע בסטארט־אפים צריכים לזכור שלצד הסיכוי הקלוש להפוך למארק אנדריסן או פיטר ת'יל הבאים, יש אמת מצערת מאחורי הכינוי "הון סיכון". אם השקעה במניות רגילות של חברה ציבורית עלולה להיגמר בהפסדים כבדים, הרי שסטארט־אפים מהווים השקעה מסוכנת הרבה יותר. פחות מ־10% מהם מחזירים את ההשקעה, לא ניתן למכור את המניות בשוק הפתוח, והפיקוח על החברות הדוק פחות מאשר בבורסה.