חדשות התקשורת

התפרקות בלתי מוגבלת: הכישלון של מיזם הסיבים

זאת היתה אמורה להיות הבשורה שתביא אינטרנט מהיר לכל בית, אך מהרגע הראשון בעלי המניות רבו, גיוס הלקוחות דשדש, המדינה כבר שרפה 150 מיליון שקל ואתמול המנכ"ל התפטר. כך התמוססה ההבטחה של מיזם הסיבים האופטיים אנלימיטד ליצור תחרות בשוק התקשורת

אלירן מלכי 06:4811.01.16

ב־1999 הפסיד בנימין נתניהו בבחירות לאהוד ברק ופרש מהפוליטיקה לעסקים פרטיים. בין היתר העניק נתניהו שירותי ייעוץ אסטרטגי לשלל גופים במשק. עם הגופים האלה נמנתה חברת ההייטק באטמ בבעלות צבי מרום שנסחרת בבורסה בלונדון. במסגרת השירותים שהעניק לחברה היה נתניהו מעורב בפרויקט הנחת תשתית של סיבים אופטיים במדינת וושינגטון בארה"ב, שאפשר למהנדסים להעביר קבצים גדולים ללא בעיות בנפח, לעבוד מהבית ולהתגבר על קשיי מזג האוויר שהובילו לאובדן ימי עבודה.

 

במרץ 2011, יותר מעשור לאחר מכן, ראש הממשלה נתניהו מאשר הקמת תשתית קווית שלישית בישראל, שתשתמש בסיבים אופטיים, לאחר פיילוט מוצלח שנערך בקריית שמונה. במכרז להקמת מיזם הסיבים האופטיים זוכה חברת IBC, שעם בעלי המניות שלה נמנית גם חברת באטמ, שנתניהו ייעץ לה, שמחזיקה 7.5% מהחברה — שיעור זהה לזה של ראפק תקשורת, בינת — נכסי זיסאפל וטאמארס החזקות. חברת ויה אירופה מחזיקה ב־30%, וחברת החשמל מחזיקה ב־40%.

 

אתמול, לאחר הזרמה של 150 מיליון שקל מהמדינה ועוד סכומים נכבדים מצד בעלי המניות — 100 מיליון שקל במזומן, 200 מיליון שקל כערבות בנקאית ונטילת אשראי של 600 מיליון שקל מסיסקו — נטישת ספקיות, קצב פריסה אטי של רשת הסיבים והצגת תוכנית עסקית חדשה שמטרתה להציל את החברה, הודיע מנכ"ל המיזם דני לאובר על התפטרותו. "כלכליסט" מגולל את דרך החתחתים שעבר המיזם מהבטחה גדולה לתחרות של ממש בשחקניות הדומיננטיות של שוק התקשורת, בזק ו־HOT, לחברה שעתידה לוט בערפל.

 

מימין: המנכ"ל הפורש של IBC דני לאובר והיו"ר דורון כהן מימין: המנכ"ל הפורש של IBC דני לאובר והיו"ר דורון כהן צילום: עמית שעל, אוהד צויגנברג

 

סכסוכים מהרגע הראשון

 

במאי 2014 הושק המיזם רשמית, אך כבר בנובמבר התגלע הסכסוך הראשון והמשמעותי בין בעלי המניות. חברת טאמארס של פוי זבלדוביץ', השותפה במיזם ומפעילה את הכבל התת־ימי שמחבר את ישראל לשדרת האינטרנט העולמית, תבעה את המיזם על סך של 25 מיליון שקל בשל שני תשלומים שלטענתה היא לא קיבלה תמורת שירותים שהעניקה למיזם. שנה לאחר מכן החברה מגיעה לפשרה עם טמאראס, ולפיה היא תשלם לחברה של זבלדוביץ' 13 מיליון שקל.

 

בינואר 2015 החליט יו"ר הדירקטוריון זאב גולדברג לפרוש מתפקידו, ובמקומו מונה לתפקיד דורון כהן. כהן, שכיהן כמנכ"ל משרד האוצר ומנהל רשות החברות הממשלתיות בתקופה שניתנו בה האישורים להקמת מיזם הסיבים, קיבל את ההצעה לכהן כיו"ר מבעליה של ויה אירופה ג'ונאס בירגנסון — המשקיעה הפרטית המרכזית במיזם.

 

 

הצעתה של ויה אירופה זכתה לתמיכה מחברת החשמל, אך שאר השותפות במיזם לא אהבו את הרעיון שכהן התמנה לתפקיד מעל הראש שלהן וללא ועדת איתור והביעו התנגדות נחרצת למהלך, אך ללא הועיל. עצם העובדה שהשותפות לא היו מרוצות מתפקודו של לאובר ומקצב התקדמות המיזם לא שינתה את קבלת הפנים שזכה לה כהן.

 

כדור השלג המשיך להתגלגל, ובכל יום שעבר הלך הקרע בין השותפות וגדל. חוץ מהתנגחויות שהתרחשו מסביב למינויים, האשראי שניטל מסיסקו יצר גם הוא מתיחויות ופיצוצים חוזרים ונשנים. במסגרת החוזים שנחתמו מול סיסקו התחייבה החברה לרכוש ממנה ציוד במחירים שתקבע סיסקו. בסביבת חלק בעלי המניות הביעו מורת רוח מכך, שכן לטענתם הציוד של סיסקו יקר ואין צורך בחלקו. בעלי המניות טענו שהציוד סתם מעלה אבק במחסני חברת החשמל והפנו כלפיה אצבע מאשימה.

 

ההתנהלות נבדקת

 

כל זמן שכסף ממשלתי לא היה מעורב במיזם, הוא היה יכול להישאר באפלה ולהתקדם בקצב אטי.

 

אך כשקיבל המיזם מהמדינה שני מענקים בגובה של 75 מיליון שקל כל אחד, הושם הפרויקט תחת זכוכית מגדלת ממשלתית.

 

 

ביוני 2016 החליט מבקר המדינה יוסף שפירא לפתוח בבדיקת ההתנהלות הכספית של המיזם, לאחר שניתן לו המענק הראשון ממשרד האוצר. בעת האחרונה אף זומן חשב הכספים של המיזם עידן רביד למשרדי המבקר כדי לענות על שאלות.

 

נכון להיות, למיזם הסיבים האופטיים יש פחות מ־2,500 לקוחות. מקורות שונים מתוך המיזם עצמו אף טוענים שמדובר במספר מנופח שנועד לצורך הצגת נתונים. לטענתם, מרבית הלקוחות מחוברים ללא תשלום כדי ליצור מראית עין של תחרות.

 

לפני חודשיים פנתה IBC לחברת הייעוץ גיזה זינגר אבן כדי שתספק לה תוכנית עסקית חדשה. הדו"ח של חברת הייעוץ נתקל בהתנגדות עזה מצד בעלי המניות, שכן הוא המליץ על הזרמת כספים נוספת לצורך עמידה ביעדים העסקיים.

 

במיזם החליטו לבטל את התוכנית של גיזה זינגר אבן, ובשבוע שעבר הוצגה תוכנית עסקית חדשה לבעלי המניות. אלא שהתוכנית הזאת מתעלמת מהבעיה המרכזית: המיזם הוא מוצר פגום שנכון להיות לא מניב רווחים ורק דורש עוד ועוד השקעות כספיות.

 

החברה היחידה שמוכנה להשקיע בו עוד כסף כדי להשתלט עליו היא חברת החשמל (ראו הרחבה במסגרת) שנושאת על גבה חוב של 65 מיליארד שקל ועומדת לפני הפרטה.

השתלטות על החברה תקנה לחברת החשמל עוד עוצמה רבה. כמו בחברת החשמל, לכל אחד מבעלי המניות ב־IBC יש אינטרס עסקי בתוך החברה שאינו קשור לרווחיה מחיבורי לקוות, אלא הוא קשור למה המיזם רוכש מהן: טאמארס מפעילה את הכבל התת־ימי שמשרת את החברה, ראפק מחברת לקוחות לרשת ובינת מתחזקת את הציוד שדרוש להפעלת הרשת.

 

 

רעיון בעייתי

 

לא רק מבנה הבעלות בעייתי, גם הרעיון של המיזם בעייתי: מיזם הסיבים מציע תשתית, אך כדי להשתמש ברשת על כל שימושיה — אינטרנט, טלפון וטלוויזיה — הלקוח זקוק גם לספק.

 

למיזם, שקיבל את ההשראה למודל שלו ממודל דומה שעובד בשבדיה, יש פורטל ייעודי שבו הלקוחות יכולים לבחור אונליין את ספק התקשורת שהם רוצים להתחבר אליו ולהשוות מחירים לשאר הספקים במיזם.

 

אך ככל הנראה המודל לא משתלם לספקיות. וכך ספקית האינטרנט טריפל C, שעובדת עם המיזם מיום הקמתו, נטשה את המיזם בינואר, וספקית האינטרנט ולזר עשתה זאת כמה חודשים לפניה, בספטמבר 2015, בשל חוסר כדאיות כלכלית.

 

חבילת 100 מגה עולה ללקוח כ־130 שקל בממוצע. מרבית הכסף מגיע למיזם הסיבים, ורק שקלים אחדים בלבד מגיעים לספקים, שמתלוננים כי העבודה מול המיזם אינה משתלמת וגם לא הגיונית. היא אינה הגיונית משום שהן נדרשות לגבות מהלקוח, שעמו אין להן קשר ישיר, את מלוא הסכום עבור השירותים ולהעביר את מרביתו למיזם. כלומר, לספקיות שעובדות עם המיזם יש יותר מדי מה להפסיד.

 

ביטחון חלקי

 

הפורטל של המיזם לא יושב על שרת ישראלי, וכל תעבורת הנתונים מתרחשת באמצעות שרת שבדי.

 

כאשר מפנים שאלות בנוגע לרמת הבטיחות, התשובות אינן אחידות: חלק מהגורמים המקורבים למיזם טוענים שתעבורת הנתונים אינה בטוחה, ואילו אחרים טוענים שלשירותי המודיעין הישראליים יש האמצעים המתאימים להתמודד עם זה.

 

משרד התקשורת מודאג מאוד מקצב התקדמות המיזם, ובתוכנית העבודה שלו ל־2016 הוא אף הצהיר שהוא מוכן לבטל את רפורמת ההפרדה המבנית בבזק (שלא מאפשרת לה למכור את שלל שירותי חברות הקבוצה — פלאפון, בזק בינלאומי וכו' — כמקשה אחת) בתמורה לכך שהיא תפרוס רשת של סיבים אופטיים ותפעיל אותה.

 

ממיזם הסיבים נמסר בתגובה כי "התוכנית העסקית החדשה שהוצגה זכתה לגיבוי עקרוני של הדירקטוריון. תשתית התקשורת של אנלימיטד היא הטובה בעולם. הביקוש הגבוה בכל בניין שמחובר לאנלימיטד מהווה הזדמנות עסקית. כיום החברה פועלת להשגת מימון נוסף מבעלי המניות הקיימים וממקורות נוספים".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x