שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות טכנולוגיה
טכנולוגי מאקרו ראש כתבה HEADER

מאקרו טכנולוגי

למה דרופבוקס וגוגל סוגרות שירותים מצליחים

חברות הטכנולוגיה מחויבות להציג חדשנות גם על חשבון פיתוח שירותי רשת אהובים, אך אולי הן צריכות לשקול לאפשר למשתמשים לממן אותם

רפאל קאהאן 11:0710.12.15

משתמשי ג'ימייל רבים נתקפו השבוע פאניקה: גוגל מנסה לקדם את אינבוקס, ממשק המיילים החדש שלה, והחלה להפנות אליו את משתמשיו במובייל גם כשאלה נכנסים ל־gmail.com. אמנם צעד מינורי יחסית, אך כזה שעשוי בהחלט להעיד על כוונה להרוג ברכות את ג'ימייל הוותיק והאהוד. גוגל כבר הוכיחה שאין לה בעיה לחסל שירותים שמסיימים את תפקידם בעיניה, גם אם יש סביבם קהילת משתמשים פעילה. תשאלו את כל מי שעדיין מתגעגע לשירות ה־RSS המצוין גוגל רידר. 

מי שצפויים לחוות געגועים דומים בקרוב הם משתמשי Mailbox, שירות המיילים שרכשה דרופבוקס ב־100 מיליון דולר רק לפני שנתיים וחצי. ענקית האחסון הודיעה כי תסגור את השירות בפברואר 2016, וגם אפליקציית ניהול התמונות Carousel בדרך לחיסול. Mailbox כמובן פופולרית הרבה פחות מג'ימייל, אך אהודה מאוד על משתמשיה שהציפו את הרשתות החברתיות בתגובות נגד המהלך.

 

מיילבוקס וג'ימייל, אחד נסגר והשני כנראה בדרך מיילבוקס וג'ימייל, אחד נסגר והשני כנראה בדרך

 

כל המקרים האלה מעלים שאלה אחת פשוטה: מדוע חברות שמפעילות שירותים מוצלחים, שהמשתמשים מתרגלים אליהם, מרגישות צורך לסגור אותם בהינף יד, ללא יצירת אלטרנטיבה ראויה בעבור אלה שאינם מעוניינים בשינוי הכפוי? יש לכך כמה סיבות, אך גם כמה פתרונות, שיכולים לבוא גם מהמשתמשים עצמם.

 

נתחיל מהתירוצים. אם חברות בגדים יכולות למכור את אותו דגם ג'ינס במשך עשורים, וגם קוקה־קולה לא נדרשת לשינויים גדולים מדי, העיקרון המנחה של תעשיית הטכנולוגיה שונה. לא משנה עד כמה השירות שאתה מציע טוב — אם אתה לא משיק די מוצרים חדשים, לא מנסה לרענן ולשנות כל הזמן, אתה נתפס כדינוזאור שקפא על שמריו. ההשפעה על מחיר המניה ועל עתידה של החברה עלולה להיות דרסטית. דרופבוקס, למשל, רמזה בהודעה על סגירת Mailbox שהיא הגיעה למסקנה שהמייל המסורתי סובל מבעיות רבות מדי כשירות תקשורת, וכעת מפתחת פתרונות אלטרנטיביים וחדשניים יותר במקומו.

 

חלק מהמוצרים יכולים לשרוד בעולם הקוד הפתוח וליהנות מתרומותיהם הטכניות של מפתחים עצמאיים ונלהבים. זה נכון בעיקר בנוגע למערכות הפעלה, ובהן אמיגה OS מבית קומודור,WebOS שהיתה שייכת ל־HP (שכיום מפעילה את הטלוויזיות והשעונים החכמים של LG) או Maemo של נוקיה. ואולם שירותי אינטרנט, בעיקר של חברות ענק, נוטים להיות רחמנים פחות: כשחברות כמו גוגל או מיקרוסופט סוגרות מוצר או משנות לחלוטין את הממשק שלו, הן נותנות למשתמשים זמן קצוב להוריד את המידע שלהם, ואז מוחקות הכל מהרשת.

 

הסיבה לכך נעוצה בעלות הגבוהה הנדרשת להפעלת שירותי רשת בדרך כלל. גם אם מוותרים על פיתוח שוטף ופשוט משאירים את השירות באוויר, עדיין צריך לשלם על שכירת רוחב פס, אחסון אתרים ושירותי אבטחת מידע. ויקיפדיה, למשל, מבקשת בכל שנה תרומות מהגולשים כדי לממן את התשתית שהיא נסמכת עליה. ואולם, הדוגמה של ויקיפדיה גם יכולה לשמש מודל לשירותים אחרים.

 

במצב אידיאלי, ובהנחה שאין מגבלות משפטיות או אחרות שמונעות זאת, חברה ששוקלת לסגור שירות רשת תאפשר לגולשים להשאירו בחיים בעזרת תשלום קבוע שיכסה את העלויות או מעבר לכך. רוב הגולשים גם כך יעדיפו לבחור בשירות מתקדם יותר וחינמי, כך שסכנת הקניבליזציה קטנה יחסית. לא בטוח שהדבר גם יזיק לתדמית החברות: הן אמנם ישאירו ברשת "מצבות חיות", אך גם ייתפסו כקשובות יותר למשתמשים.

 

אפשרות נוספת היא לספק את קוד המקור של השירות לקהילת הקוד הפתוח, ולאפשר למשתמשים להשאיר אותו בחיים בעזרת פלטפורמת מימון קבוע ומתמשך (כמו Patreon). גם במקרה כזה הסכנה לחברות עצמן נמוכה יחסית: אפילו פרויקטי קוד פתוח מצליחים, כמו פיירפוקס של מוזילה, מתקשים להתמודד מול דפדפנים שנהנים מגב כלכלי אדיר, כמו אדג' ואקספלורר של מיקרוסופט או כרום של גוגל.

 

וכאן נכנסים הגולשים לתמונה. כדי לשמור על מוצרים מוצלחים שהתרגלנו אליהם דרושים אנשים שיהיו מוכנים להילחם עליהם ולפתח אותם. קמפיינים במדיה החברתית יכולים לשנות החלטות שרירותיות, אך לא תמיד יספיקו. כן, התרגלנו לקבל שירותי אינטרנט חינם, אבל אנחנו לא מהססים לשלם תמורת מנוי לסלולר או לכבלים. האם לא עדיף לשלם כמה דולרים בחודש מאשר לוותר על שירות רשת אהוב במיוחד?

בטל שלח
    לכל התגובות
    x