שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
ועידת המובייל 2016

Mobile 2016

"ענף המובייל הישראלי מייצא בלמעלה מ-4 מיליארד דולר בשנה"

מנכ"ל מכון הייצוא עופר זקס אמר בוועידת מובייל 2016 שכל שנה קמות בישראל 550 חברות חדשות בתחום המובייל

הדס גליקו 14:0012.10.15

ענף המובייל הישראלי מייצא בהיקף של למעלה מ-4 מיליארד דולר בשנה, כך העריך הבוקר (ב') מנכ"ל מכון הייצוא עופר זקס בוועידת מובייל 2016 של כלכליסט. לדברי זקס, הענף "נמצא בעולמות הבנקאות והפיננסים, העולמות הרפואיים, הפרסום דיגיטלי ועוד. יש חברות, יש המון חדשנות, המון גיוון - אך עדיין לא רואים את התוצאה הנדרשת של גידול בייצוא בתחום הזה.

 

לדברי זקס, הייצוא הישראלי במבט כולל בשנים האחרונות צומח מעט מאוד. יצוא הסחורות מתכווץ אבל יצוא השירותים צומח ונכנס במקומו. גם כאן אבל לא בקצב שאנחנו רוצים לראות".על פי נתוני IVC שהציג זקס, מדי שנה קמות בישראל 550 חברות בתחום המובייל, כשרובן בתחום האפליקציות. כלומר, מדי יום שתי חברות שמגיעות להירשם ברשם החברות. חברות שזקס מתאר כמי שאינם שני יזמים בגראז' אלא חברות שעברו כמה שלבים והבינו שיש כאן פוטנציאל מסחרי.

 

לפני מספר חודשים יצא מכון היצוא במהלך ציבורי נרחב שנקרא יצוא ישראל שתכליתו להחזיר את היצוא לסדר היום הציבורי. במסגרת המהלך נפגשו במכון עם כ-550 יצואנים. לדברי זקס "היצואנים הציפו קשיי חסמים ונוצרו דרכי פעולה. מספר נקודות קריטיות בנושא המובייל שאותו ציין זקס הוא נושא כוח האדם.

 

לדברי זקס "נושא כוח האדם הפך להיות קריטי ומאתגר את היזמים הצעירים על רקע קושי להשיג כוח אדם איכותי ומיומן. כוח אדם שהתעשייה מסוגלת לשלם לו את המחירים שהיא יכולה לעמוד בהם". חסם נוסף שציין זקס הוא שציין הוא תחום הרגולציה. "אמנם היו שינויים מרחיקי לכת בתחום הרגולציה, אבל היא עדיין מקשה על היצואנים", אמר זקס.

 


 

היבט נוסף הוא תחום התשתיות. לדברי זקס "זה שכתוב לכם על הרשת שאתם מחוברים לרשת דור ארבע לא אומר שאתם באמת מחוברים לרשת דור ארבע. אנחנו רחוקים מאוד מהקצבים שנדרשים ל-LTE. בחלק ממדינות אפריקה יש תשתיות טובות יותר ממה שיודעים לתת לתעשייה הישראלית. זה מקשה מאוד על תהליכי הפיתוח". חסם נוסף, שלדבריו של זקס הוא חוצה תעשיות, הוא נושא המימון לצד הנושא של יעדי הייצוא והשאיפה להקטין את התלות ביעדי הייצוא המסורתיים של ישראל כמו ארה"ב ואירופה".

 

בהתייחס לתמונת המאקרו של הייצוא הישראלי אמר זקס, כי היצוא הישראלי ראה תקופות טובות יותר. לדבריו, "אנחנו נמצאים למעלה משנתיים בסטגנציה של ממש בייצוא. בראייה מאקרו כלכלית יש הרבה סיבות טובות שיכולות להסביר חלק ממה שאנחנו חווים בייצוא. אנחנו מדברים על שינויים במבנה האספקה העולמית, אנחנו מדברים על משק עולמי שעדיין לא יצא ממיתון וחלקו עדיין במיתון עמוק. אנחנו מדברים על חולשה יחסית של חלק מהמטבעות שעימם אנחנו סוחרים ועוד הרבה מאוד גורמים שמסבירים למה הייצוא הישראלי נמצא בחולשה".

 

עופר זקס עופר זקס צילום: אביב חופי

במישור המקומי התייחס זקס לשתי מגמות במובן של מבנה המשק: "עולם של תעשיית שירותים שצומח. אולי לא צומח בקצב שאנחנו רצים לראות אבל בפירוש צומח. אבל אנחנו מדברים על תעשיית החומרה והסחורות שמתקשה ובמושגים ריאליים אף מתכווצת. מה שכמובן גורם לשינויים מרחיקי לכת".

 

האיזון בין שני הגורמים האלו, אומר זקס, "יוצר לא מעט אתגרים. בעולם המובייל אנחנו מדברים על הרבה פחות ברזלים ממה שידענו לייצא בעבר. יותר שירותים שישראל מייצאת ואנחנו מדברים על שינויים בקצב המובייל. סין, שעד לפני עשור היתה מקום של ייצור זול, הפכה את עורה לייצור איכותי וחדשני ומדיניות ייצוא אגרסיבית. התחרות הזו לחלק מהמתחרים של הסינים בישראל הפכה קשה מנשוא. מה שמשאיר לישראל את היתרון היחסי של החדשנות".

 

זקס עמד על פער התרומה למשק בין ייצור לפיתוח. לדבריו, המדינה חייבת לתמרץ חברות לצמוח בישראל. "מעבר לעובדה שאנחנו מיצרים הרבה חדשנות, ההשלכות הן במעגלי התעסוקה המשניים. כאשר מדברים תעשיית שירותים נטו, כל עובד מייצר בערך עוד 0.7 מקומות עבודה נוספים, כאשר פעילות ייצור מייצרת משרות נוספות ביחס של 1 לשלוש בפער דרמטי וצריך לראות שמדינת ישראל לא תעשה רק אאוטסורסינג של המוח אלא תקים פה גם מרכזי ייצור"

בטל שלח
    לכל התגובות
    x