$
פטנטים וקניין רוחני

החיישן הישראלי שמזהה כמה קלוריות יש באוכל ייחשף בכנס המובייל של "כלכליסט"

סטארט־אפ ישראלי פיתח חיישן שבוחן הרכב של מוצרי מזון ושולח את המידע לסמארטפון. המיזם כבר גייס 10 מיליון דולר ממשקיעים ועוד 3 במימון המונים

אסף גלעד 09:4107.10.15

הסטארט־אפ הישראלי קונסיומר פיזיקס (Consumer Physics) משיק בימים אלה חיישן המסוגל לבדוק אם האבטיח של הירקן מתוק מספיק, או לוודא את אחוז השומנים בגבינה שעל המדף. החיישן הנייד SCIO מזהה את ההרכב התזונתי כמו רמות פחמימות, שומנים, חלבונים וקלוריות במוצרי מזון אליו הוא מכוון. החיישן מיועד גם לזיהוי הרכבים כימיים של תרופות כדי להימנע מזיופים, ובעתיד אף יוכל לשמש לצרכים רפואיים כמו בדיקת דם או שתן.

 

לתוכנית הוועידה ולהרשמה - לחצו כאן

 

החיישן ייחשף לראשונה בכנס Mobile 2016 של "כלכליסט", מכון היצוא הישראלי ובנק הפועלים שייערך ביום שני במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב.

 

לדברי מנכ”ל החברה דרור שרון, לחיישן שימושים פוטנציאליים רבים שתלויים במפתחי התוכנה שיאמצו אותו. קונסיומר פיזיקס מנהלת מגעים עם מפתחים שמעוניינים ליישם את החיישן לבדיקת כמות האלכוהול והסוכר עבור ייננים או יצרני בירות, בדיקת רמת החלבונים בחיטה ובדיקת רמת השומנים בגבינות או בזיתים כדי לקבל החלטות כגון עיתוי מסיק הזיתים או בציר הענבים.

 

אסטרטגיית השיווק של החברה מתמקדת בינתיים במפתחי התוכנה שימצאו שימושים לחיישן, ושיוכלו לרכוש אותו ב־250–300 דולר ויוכלו לשווק אותו לצרכן הסופי לאחר שיעבדו אותו במוצר. בחברה צופים כי החיישנים יגיעו לשוק בשנה הבאה.

 

 

ותודה לקיקסטארטר

 

קונסיומר פיזיקס הוקמה לפני ארבע שנים והגיחה לתודעה הציבורית בשנה שעברה כשהיתה אחת החברות הישראליות היחידות שגייסו מיליוני דולרים (2.76 מיליון דולר) דרך אתר מימון ההמונים קיקסטארטר, וזאת לאחר שקבעה יעד של 200 אלף דולר בלבד.

 

בקמפיין כיכב סרטון שבו הופיעו המייסדים דרור שרון ודמיאן גולדרינג כשהם מכוונים את החיישן הקטן לעבר תפוח, מודדים את כמות הקלוריות והסוכרים בו בהדמיה גרפית ושואלים את עצמם אם יוכל לסייע לדעת מתי יבשיל האבוקדו שבמטבח.

 

אלא שהחברה לא ממש הזדקקה למימון ההמונים ועד היום גייסה מעל 10 מיליון דולר מרשימה ארוכה של משקיעים כמו קבוצות ההשקעה קושלה, אר גרופ, אסיה אלפא ומועדון המשקיעים OurCrowd של ג’ון מדבד והמשקיע דב מורן.

 

שרון וגולדרינג מסבירים כי פנו לקיקסטארטר מתוך עמדה של חוזקה פיננסית בשל מאמצי השיווק וההתפתחות של החברה באמצעות פנייה למפתחים שיישמו את החיישן לעולמם.

 

לדברי שרון, "היו לנו אבות־טיפוס ואנשים התלהבו מזה, אבל ידענו שצריך לבדוק קודם את הביקוש. במקביל, רצינו לגייס 1,000 איש ראשונים שיצטרפו למסע שלנו. אני מאמין שתיקוף מוצר לא נעשה בעזרת גיוסים אלא בעזרת לקוחות מרוצים, והדרך הנכונה היתה להגיע לאנשים, שהם גיקים שמאמצים טכנולוגיות מוקדמות, היא קיקסטארטר, שבו אפשר לבנות קהילה שנותנת לך פידבק".

 

חיישן ה־SCIO מריח גבינה. בעתיד יוכל גם לבצע בדיקות רפואיות בשניות חיישן ה־SCIO מריח גבינה. בעתיד יוכל גם לבצע בדיקות רפואיות בשניות צילום: Consumer Physics

 

ספקטרומטר בסלולר

 

כדי לבדוק את ההרכב המולקולרי של מוצרים, נדרשו שרון וגולדרינג לפתח חיישן נייד, זול ומהיר שיוכל להשתלב בטלפון סלולרי. כיום חיישנים אופטיים שיכולים לבצע את המשימה מצויים בדרך כלל במכונות ספקטרומטר גדולות וכבדות שמאכלסות מעבדות כימיות.

 

גופים ביטחוניים החלו לפתח ספקטרומטרים ניידים כבר לפני כ־20 שנה עם איום האנטרקס, אך גם אלו נחשבים לגדולים יחסית ועלותם מוערכת בעשרות אלפי דולרים ליחידה. משימת המזעור לקחה לקונסיומר שלוש שנים ובסופה יצרו חיישן במשקל 35 גרם שמסוגל לנתח תוצאות בשנייה וחצי.

ההתקן מכיל מקרן זעיר שמקרין אלומה המתקרבת באורכי הגל שלה לזה של אינפרה־אדום החודרת לפנים המוצר ועשויה, כמו במקרה של אבטיח, להגיע גם לעומק הקליפה. החיישן שבבסיס ההתקן מנתח את האור שחוזר, והאינטראקציה בין אור לחומר מאפשרת לאלגוריתמים המתוחכמים להבין מה יש בפנים. הנתונים מועברים לטלפון החכם בתקשורת בלוטות', והאפליקציה מנתחת את המדגם באמצעות אלגוריתמים חכמים כשהתוצאה מתקבלת בתוך מילי־שניות.

 

בעתיד מקווים בחברה לשלב את ההתקן בסמארטפונים באמצעות שותפות עם יצרניות הטלפונים. בחברה מסתכלים באופטימיות על המספר ההולך וגדל של חיישנים אופטיים בתוך סמארטפונים, שגדל בשנים בודדות משניים לארבעה. קונסיומר אמנם רחוקה משילוב בטלפון סלולרי, אך שרון משוכנע כי טכנולוגיית המזעור והאופטיקה שבה השתמשו בפיתוח עשויה להשתלם להם.

 

אף שקונסיומר נחשבת לאת המקתדמות בתחום, היא אינה היחידה בו: מתחרות בה החברה האמריקאית הוותיקה ספקטרוקליק, שפיתחה חיישן בגודל של כף יד; מיזם Public Lab שגייס בשנה שעברה 110 אלף דולר בקיקסטארטר לפרויקט דומה; וכן החוקר הסיני ג'יין באו.

 

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x