החיים השניים של Second Life

עכשיו היוצרת של העולם הזה, חברת לינדן לאבס (Linden Labs) הקליפורנית, רוצה להחזיר את העניין בעולמות וירטואליים ועובדת על פרויקט חדש, מסתורי ומלהיב: סנסר (‪Sansar‬), שייקח את הקונספט של ‪סקנד לייף‬ לתוך עולם המציאות המדומה עם גרפיקה שמשתווה למשחקי המחשב המתקדמים בשוק, יכולת לסרוק כל חפץ בעולם ולהפוך אותו לאובייקט תלת־ממדי וירטואלי וכלים שמאפשרים לכל אדם ליצור עולם וירטואלי משל עצמו. "נהפוך את האינטרנט והדפדפן שלכם לרשת של עולמות מציאות מדומה", מבטיח מנכ"ל החברה אבה אלטברג בראיון ל"כלכליסט".

אלטברג. יוצרי התוכן מרוויחים 60 מיליון דולר בשנה

הפורנו הבריח אנשים, עכשיו מנסים להיזהר

אבל עוד לפני שהוא מדבר על סנסר, חשוב לאלטברג להבהיר שהדיווחים על מותו של ‪סקנד לייף‬ היו מוקדמים מדי. "אנחנו עדיין מצליחים מאוד", הוא טוען, ומוסיף שגם ב־2015 ממשיך המשחק לשבור שיאים במספר המשתמשים ובהיקף ההכנסות, אף שקצב הצמיחה ירד בשנים האחרונות. "יש לנו 250 עובדים ואנחנו רווחיים רק בזכות ‪סקנד לייף‬". לדבריו יש היום יותר ממיליון שחקנים פעילים בעולם הווירטואלי, ובשנה האחרונה הרוויחו יוצרי תוכן בסקנד לייף‬ 60 מיליון דולר.

הרווחים התקבלו בזכות המודל הכלכלי הייחודי של העולם הווירטואלי, שבו שחקנים יכולים לרכוש מטבעות וירטואליים ולהשתמש בהם כדי לרכוש מוצרים כמו בגדים או אנימציות שיצרו שחקנים אחרים. אותם שחקנים יכולים לחזור ולהמיר את הכסף הווירטואלי לכסף אמיתי, ובדרך זו להרוויח לא מעט כסף אם המוצר שלהם פופולרי. אלטברג מספר בגאווה על מעצבת שהכניסה בעשור האחרון יותר מ־2 מיליון דולר לאחר שיצרה סדרה של מכנסי ג'ינס שנהפכו לפופולריים במיוחד בקרב שחקנים.

פרויקט סנסר. רשת של עולמות מציאות מדומה

יש פער גדול מאוד בין התיאור החיובי שלך למה שרוב האנשים חושבים עליכם.

"ב־2006 היתה לנו הצלחה כל כך מרשימה, שנוצרו ציפיות גבוהות מדי. המייסד שלנו הצליח לשכנע אנשים שאנחנו הולכים לשנות את העולם כמו שהם מכירים אותו. אנשים אמרו שסקנד לייף יחליף את האינטרנט, אבל הוא פשוט לא יכול לעמוד בציפיות האלה. הוא לא היה בשל מספיק, והארכיטקטורה לא היתה גמישה, כך שלא יכולנו לשנות את מה שהפריע למשחק לפרוח. היתה לנו גישה של סטארט־אפ שרץ ולא עוצר לחשוב קדימה".

אלטברג ממעט במילים, אבל אנחנו עדיין זוכרים: ממשלות הקימו גרסאות וירטואליות של בתי הנבחרים כדי שהמצביעים יוכלו לדבר עם חברי הקונגרס. דל הקימה חנות וירטואלית למכירת מחשבים אמיתיים ודיסני יצרה פארק וירטואלי שהציג את המותגים הגדולים ביותר שלה. הראוורד לימדה מחשבים ורויטרס הקימה סוכנות סיקור ידיעות טכנולוגיה שישבה בתוך סקנד לייף. שנים לאחר מכן נעלמו רוב הפרויקטים האלה. "המותגים הגדולים ויתרו עלינו כי הם לא הצליחו להגיע לגודל שהם היו צריכים כדי להצליח. לא נתנו להם את הכלים שהם היו צריכים", מודה אלטברג.

בד בבד הפך העולם הווירטואלי לחממה לתכנים פורנוגרפיים. "התעכבנו עם הטיפול בבעיה הזאת", אומר המנכ"ל. "לקח לנו יותר מדי זמן להתחיל ולקטלג תכנים למבוגרים. יצא לנו שם של מקום שבו יש פורנוגרפיה. אלו דברים שקורים כל יום בעולם האמיתי, אבל אנשים הגיבו לזה בצורה שלילית מאוד כשהם ראו את זה בעולם הווירטואלי. אז לקחנו צעד לאחור והפכנו יותר שקטים וזהירים. גם עכשיו אנחנו מנסים להיות זהירים מאוד ולא להבטיח יותר ממה שנוכל לקיים".

סקנד לייף כיום. "עדיין מצליחים מאוד"

הפלטפורמה תצטרך להיבנות מחדש

הזהירות הזאת היא חלק מהאסטרטגיה של החברה בנוגע לסנסר. עד כה הוזמנו רק ארבעה אנשים מכל העולם — כולם בכירים בקהילת ‪סקנד לייף‬ — לראות את אב־הטיפוס שמפותח כיום בלינדן לאבס. אלטברג אומר שהחברה מתכוונת להזמין עד מאה איש עוד השנה, אבל גרסת הבטא לא תהיה מוכנה לפני סוף 2016, והגרסה המסחרית לא לפני סוף 2017.

סנסר, אומר אלטברג, צריך קודם כל לתקן לא מעט מהטעויות של ‪סקנד לייף‬ כדי שיהיה אפשר להתאים אותו למציאות מדומה. לדבריו, משחקי מציאות מדומה צריכים לרוץ בקצב של 90 פריימים לשנייה. כיום גם מחשבים מתקדמים מתקשים להריץ את ‪סקנד לייף‬ ב־30 פריימים לשנייה. החברה גם מקווה לשדרג את הגרפיקה ואת הגודל של העולם הווירטואלי בפקטור של מאות. מהלך זה דורש בנייה מחודשת של כל הפלטפורמה ומחייב להחליף את כל פלטפורמת השרתים, התקשורת, המנוע הגרפי ומערכת עיצוב התכנים, ועקב זאת לוותר על כל התכנים הקיימים‬.

נוסף על כך קיים נושא האדמה. סקנד לייף הגביל שחקנים לחלקות אדמה וירטואליות זעירות, שעליהן הם בנו את המבנים הווירטואליים. החלקות האלה יכלו לעלות עד 300 דולר בחודש. בסנסר החלקות יהיו גדולות הרבה יותר ויוכלו לאכלס ערים מקוונות שלמות או משחקי מחשב מפורטים, ויעלו הרבה פחות. כל חלקה תוכל לאכלס אלפי משתמשים במקום עשרות, כך שחברות כמו דיסני יוכלו לטפל בלקוחות רבים בו־זמנית. "לבקש מאנשים 300 דולר לחודש כאשר הם יכולים לשרת בכל רגע 30–20 איש, זה תחביב יקר מאוד", אומר אלטברג. "אנחנו רוצים להסיר את החסמים האלה". ההכנסות יגיעו מגביית עמלה מכל עסקה שתתבצע בעולם המדומה.

"לא יהיה כפתור שמאפשר לך לארוז הכל ולעבור לסנסר", אומר אלטברג. "אם יש לך כל מה שיצרת בפורמט קבצים נוח, ואנחנו מעודדים משתמשים לעשות זאת כבר שנים, אז כן, אני מאמין שמישהו יפתח כלי שיאפשר לך לעשות את המעבר. אבל אנחנו לא בהכרח רוצים שזה יהיה מעבר פשוט. תידרש הרבה מאוד עבודה לגרום לסנסר לתמוך בכל מה שקיים ב‪סקנד לייף‬. ואנחנו רוצים שסנסר יהיה מה שהוא צריך להיות, בלי להגביל אותו".

אתה לא רואה את זה כמשהו שיכול לפצל את הקהילה?

"זאת תמיד הדילמה כשאתה יוצר משהו חדש. וכמובן ייקח זמן למשתמשים להתאים את עצמם לסנסר ויש דברים שהם יצטרכו ליצור מההתחלה, כמו לבנות את הקהילה שלהם מחדש. ובסופו של דבר, ‪סקנד לייף‬ קיים 12 שנים. הוא כל כך מתוחכם, עם קהילה כל כך ותיקה, שיעברו כמה שנים עד שסנסר יצליח ליצור סביבו את אותן החוויות. אבל זאת הדרך הנכונה".

היוצרים יהיו המלכים ויביאו את החברים

אחד השינויים הגדולים שאלטברג רומז להם הוא השינוי בכלכלת העולם. אלטברג רוצה לא רק למשוך בחזרה את המותגים הוותיקים, אלא גם להביא לעולם המציאות המדומה את מהפכת האפליקציות. הוא רואה בדמיונו חנות וירטואלית שתהיה מלאה ביצירות של שחקנים מכל העולם, שלא תמכור רק בגדים וירטואליים אלא חוויות שלמות.

אדריכלים יוכלו לקחת את המודל של הדירה או הבניין שעיצבו ולהכניס אותו לעולם המציאות המדומה שלנו. בתוך כמה דקות כל אדם שיסתובב שם יוכל לראות אותו"

"אוניברסיטת טקסס מלמדת דרכנו קורס בכימיה. יש להם מעבדה וירטואלית. למה שהם לא יוכלו למכור או להחכיר אותה למקומות אחרים? שם הכסף האמיתי, תוכל לעצב ולמכור כל מה שתרצה". הוא אומר. "אדריכלים יוכלו לקחת את המודל התלת־ממדי של הדירה או הבניין ופשוט לזרוק אותו על העולם שלנו, ובתוך כמה דקות כל אדם יוכל להסתובב ולראות אותו".

כמה מהפרויקטים הכי מעניינים שפועלים כיום ב‪סקנד לייף‬ הם משחקי רשת מקוונים. אתם חושבים לעשות גיימפיקציה לסנסר?

"אני מקווה שהשחקנים יוכלו ליצור זאת בעצמם, וסנסר יאפשר לשחקנים למכור זה לזה אלמנטים כמו חוקים שמאפשרים לדמויות לעלות בדרגות, לשמור על מידע מביקור לביקור בעולם או לוחות דירוג. אני מצפה שזה יקרה די מהר. אנחנו לא נצטרך ליצור את הכלים האלה בעצמנו, הכל יסופק על ידי הגיימרים.

"בסנסר היוצרים יהיו המלכים. אנחנו נעשה מה שאנחנו יכולים כדי לתת להם את מה שהם צריכים להצליח. רוב האנשים לא רואים בעצמם יוצרי תוכן. בחיים האמיתיים אנשים קונים ריהוט שנוצר במקום אחר, אבל ממקמים אותו בדרך שמוציאה לאור את האופי שלהם. זה יהיה ככה גם ב־‪VR‬, מספר יוצרי תוכן מקורי יספקו את הכלים שאחרים ישתמשו בהם ליצירת עולם שלם".

מה למדתם מההצלחה של מיינקראפט על יצירת תוכן בעולמות וירטואליים?

"אני חושב שמיינקראפט מצליח כי הוא נוח מאוד לשימוש. אתה יכול פשוט לשחק בו, לא רק ליצור וליצור. אבל אני לא רואה בהם מתחרים: אנחנו פונים לקהלים שונים ומציעים פתרונות לעסקים ולאוניברסיטאות, למשל".

המהפכה הגדולה ביותר, לפי אלטברג, תהיה המיזוג בין סנסר לרשת הגלובלית. הוא רוצה להגיע למצב שבו אפשר להטמיע עולמות וירטואליים בתוך דפי אינטרנט באותה קלות שהיום אפשר להטמיע סרטונים מיוטיוב. הוא רוצה שיהיה אפשר לחפש עבור תכנים ולקפוץ לתוך סנסר ישירות מתוך מנוע החיפוש.

"אנחנו נהיה הוורדפרס של המציאות המדומה", הוא מבטיח. "ניצור עתיד שבו כולם יכולים לעצב עולם וירטואלי שלם, ולהזמין את החברים שלהם אליו באותה קלות שבה הם שולחים סרטון כיום".