שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
חדשות טכנולוגיה

יו"ר ועדת ביקורת המדינה: לא הוכח כי המאגר הביומטרי נחוץ

מספר שעות לפני ההצבעה במליאת הכנסת על הארכת הפיילוט למאגר הביומטרי, ח"כ קארין אלהרר טוענת כי המאגר לא נחוץ. אלהרר ביקשה לדחות את ההצבעה להארכת פיילוט המאגר וציינה כי עד כה הממשלה לא סיפקה נתוני אמת על נחיצותו

עומר כביר 09:3529.06.15

האם יש נתוני אמת על נחיצות מאגר הביומטרי? בתום דיון סוער בוועדת ביקורת המדינה שבו נשאלו בנושא נציגי הרשויות השונות נאלצה יו"ר וועדת ביקורת המדינה, ח"כ קרין אלהרר (יש עתיד) לקבוע שלא הוצגו נתונים שכאלו ושנחיצות המאגר לא הוכחה באופן כלשהו. היא ביקשה לדחות את ההצבעה המתוכננת מאוחר יותר היום (ב') במליאת הכנסת לגבי הארכת פיילוט המאגר עד להצגת נתונים כאלו.

אלהרר פתחה במקור את הדיון בוועדה עם מילים חריפות: “זה דיון מאוד קריטי. השאלה היא האם טביעות אצבע יגיעו לגורם שלא מעוניינים שהן יגיעו אליו ויעשה בהן שימוש שלא אמור להיעשות. זכות הציבור לדעת ולהבין מה ההשלכות שנובעות מקיום המאגר. יש פה עניינים כבדי משקל. לפי הממצאים הפיילוט לא היה מוצלח ועולה השאלה האם להמשיך בזה".

 

עמדת פיילוט להרשמה המאגר הביומטרי עמדת פיילוט להרשמה המאגר הביומטרי

 

לאחר ששמעה את דברי נציגי מטה הלוחמה בטרור, רשות האוכלוסין, משרד ראש הממשלה, וגופים ממשלתיים אחרים, היא סיכמה את הדיון במילים לא פחות חריפות: “הפיילוט עולה לנו הון תועפות, ואני מרגישה שהמאגר מסכן את הביטחון שלנו. אני לא קיבלתי תשובה שמשכנעת אותי ולא השתכנענו שהמאגר נחוץ לנו. היה מאכזב בעיני, כי לא עברנו בדיון הזה את המשוכה הראשונה. אני אבקש ממשרד הפנים מסמך שיוגש תוך חודש ויסביר בצורה מעמיקה, עם נתונים ולא רק הערכות, למה המאגר כל כך נחוץ".

 

משרד מבקר המדינה תוקף

 

הדיון כונס כדי לדון בדו"ח מבקד המדינה שבחן את תקופת הפיילוט של המאגר והעלה כשלים רבים. כך למשל, השימוש בסורקי טביעות אצבע שלא עמדו בתקן שהביאו לקליטת 430 אלף טביעות אצבע לא תקינות במאגר. תקלות אחרות כללו שימוש במערכת השוואה ביומטרית זמנית שפותחה על ידי הרשות הביומטרית ושאמינותה מוטלת בספק, היעדר נתונים מוצקים לגבי היקף תופעת גניבת הזהות בישראל ובדיקה לא נאותה של חלופות למאגר הביומטרי דוגמת חלופת התשאול או שיטת ההקבצים ("שיטת שמיר").

 

ח"כ קארין אלהרר: "לפי הממצאים הפיילוט לא היה מוצלח" ח"כ קארין אלהרר: "לפי הממצאים הפיילוט לא היה מוצלח"

 

"הליקויים במאגר הביומטרי הם משמעותיים וחלקם יורדים לשורשה של תקופת הניסוי. הם ראויים לבחינה מאוד משמעותית", אמר יובל חיו ממשרד מבקר המדינה. הוא הוסיף אמנם שמשרד המבקר קיבל דיווחים שלפיהם הליקויים תוקנו, אך הבהיר: “אין בידינו אפשרות לחוות דעה מעמיקה על אופן התיקונים אך הם ראויים לבחינה פרטנית מעבר למישור ההצהרית ויש לבדוק את בסיס המידע".

 

ח"כ תמר זנדברג (מרצ) הדגישה שלא נעשתה בדיקת נחיצות למאגר, והציעה למקד את הדיון בנושא זה. “הדיון בנחיצות המאגר מעולם לא התבצע בצורה אמיתית ורצינית". בתגובה, נציגת רשות האוכלוסין הכחישה את הטענות לפיהן החלופות שנבדקו היו לא רלוונטיות, ואמרה: “החלופות נקבעו בצו. אילו החלופות שהיינו צריכים לבדוק. להגיד שהן לא רלוונטיות היא אמירה שאינה תואמת את המצב ומזלזלת בעובדי המדינה שעשו עבודה קשה".

 

ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) טען שיש לבחון מחדש את כל תהליך הפיילוט. “במקום מבחן אמיתי, המטרה סומנה מראש", הוא האשים. "עשיתם הכל כדי להצדיק. הלכתם באגרסיביות מול האזרחים. לא היה מבחן אמיתי. ניהלתם את הפיילוט בכוח. הובלתם אנשים לעשות תעודת זהות ביומטרית ואז הכרחתם אותם לעשות דרכון ביומטרי. פעלתם שלא כדין וללא סמכות. פגעתם באמון הציבור, אותו ציבור שהגיע באופן 'וולנטרי' לעשות תעודה ביומטרית חשב שמדובר בהליך הרבה יותר אמין. אין לכם זכות, לא מקצועית ולא מוסרית לבקש שוב את האמון שלנו".

 

על דבריו של מקלב, אמרה נציגת רשות האוכלוסין: “הדבר לא נכון, לא הכרחנו אנשים לקבל תעודות, וסקרי שביעות הרצון מעידים שהציבור מרוצה מהשירות בלשכה ומהתעודות". אלהרר ענתה לה בעוקצנות: “מעניין אם הם היו מרוצים אם היו מבינים את ההשלכות".

 

האם המאגר מנע גניבת זהויות?

 

ראש הרשות לניהול המאגר הביומטרי, גון קמני, אמר בתגובה שכל הדברים שהעלה המבקר נכונים, אך שב וטען שהליקויים תוקנו כולם. “הכל טופל במלואו עד מרץ 2015, שבו הגישה הרשות דו"ח מסכם", הוא אמר. ח"כ אלהרר וח"כ זנדברג התעקשו לקבל תשובה על נחיצות המאגר, וקמני שב והציג את תפקידו המרכזי של המאגר הביומטרי בעצירת גניבת זהות. “בלי מאגר יסתובבו כאן אחרי שנה של פרויקט מאות אלפי תעודות מזויפות", הוא טען.

 

ח"כ תמר זנדברג: "הדיון בנחיצות המאגר מעולם לא התבצע בצורה אמיתית ורצינית" ח"כ תמר זנדברג: "הדיון בנחיצות המאגר מעולם לא התבצע בצורה אמיתית ורצינית" צילום: יריב כץ

 

אלהרר שבה ושאלה לגבי היקף תופעת גניבת הזהויות בישראל וביקשה מספרים מוצקים. נציג אגף החקירות במשטרה השיב שבין 2003 ל-2014, מעל מיליון איש במדינת ישראל החליפו תעודת זהות, מהם 18% החליפו תעודה יותר מפעם אחת. לדבריו, מתוך אלו שהחליפו יותר מפעמיים 35% היו עבריינים. אלהרר שבה וביקשה נתונים ברורים על אנשים שניסו להחליף את זהותם. נציג המשטרה שב והציג את אותם נתונים. “התשובה שלך היא לשאלה אחרת", אמרה אלהרר. “אני צריכה מספר מדויק". קמני השיב: “יש הערכה של עשרות אלפים. אין מספר מדויק".

 

גם היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד תומר רוזנר, הדגיש את העובדה שאין נתונים לגבי היכולת לבצע הרכשת כפולה בלשכת האוכלוסין. “האם יש בידכם נתונים לגבי ניסיונות של אנשים לרכוש זהות כפולה ברשתות?” הוא שאל. “כמה תלונות במשטרה הוגשו על ניסיונות כאלו?” אלהרר שאלה בתגובה את נציג המשטרה כמה תלונות על הרכשה כפולה התקבלו במשטרה, שענה: “אין לי מספר. אני יודע שמתחילת הפיילוט היה מספר מועט של אנשים שניסו". קמני השיב: “מנענו קרוב לאלף הנפקות של זיהוי. ארבעה מתוכן עבריינים, חלקן האחר תוצאה של תקלות טכניות".

   

יואב זקס, ראש החטיבה הטכנולוגית במטה ללוחמה בטרור אמר: “העבודה שלנו הניחה קריטריונים לדיון, והראשון שבהם היה מחויבות למניעת הפיגוע הבא". זקס ניסה אז להעריך את רמת האבטחה של המאגר, אבל ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) קטע את דבריו: “'להערכתנו', הוא לא מביא מספרים מדויקים".

 

חנין הוסיף שהליקויים שאותרו על ידי המבקר הם בליבו של הפיילוט.. “אלו לא דברים קטנים, ובכל דיון מתעוררים עוד שאלות... גם אם המאגר לא נפרץ אני לא בטוח שאנחנו רוצים להיות מדינה שבה נתוני הגוף שלנו מוחזקים בידי השלטון".

 

ח"כ חיים ילין (יש עתיד) גם הזהיר מהסכנות של דליפת המאגר: “אתם לא יכולים להבטיח שיהיה 100% ביטחון שאף אחד לא יפרוץ, אין לכם יכולת להבטיח. אם יש ספק שאפשר לפרוץ, אז מספיק. האויב ירצה מאוד לפרוץ את המאגר. וזיופים יהיו תמיד. ילדים בני 15 יכולים לפרוץ כל דבר ולא יעזור כלום", הוא אמר.

  

זנדברג אמרה שלפיילוט יכולות להיות תוצאות הרות גורל, והוסיפה שיש לא רק לבדוק את הנחיצות הטכנולוגית אלא גם את הנזק האפשרי מול התועלת. היא ציינה את המכתב שעליו חתומים 74 מדעי מחשב מובילים, והגיבה לטענה כי במאגר כבר הושקעו סכומים רבים: "חברים, שלחנו אתכם לעשות פיילוט כדי לבדוק את הנחיצות. למרות כל העלות, הדבר הטוב והנכון הוא למחוק את כל הנתונים ולהשמיד אותם".

 

ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) אמר: "לא נוכל לקבל החלטה כי לא קיבלנו נתונים, הכל הערכות בלי עובדות. ככה אי אפשר לקיים דיון. לא שמענו עובדות מוצקות למה צריך את המאגר הזה אני לא רואה איך אפשר לקבל החלטה. בתור המגזר, אנחנו חוששים שמהאגר ינוצל לרעה בידי השב”כ, וחושבים שצריך שהמאגר יילך מהעולם".

  

גם צבי דביר מהתנועה לזכויות דיגיטליות הדגיש את נתוני אמת. “לא מבין למה נציג המשטרה לא נתן את הנתונים שנתנו לרשות האוכלוסין. לפי נתונים אלו, ב-2014 התגלו 71 מקרי זיוף והתחזות. זה נתונים שמבקר המדינה ביקש מהרשויות. למה הנתונים האלו לא מופיעים בדו"ח המסכמים של הרשויות?” נציג המשטרה אמר בתגובה שהוא לא מכיר את הנתונים. 

 

הממונה על יישומים ביומטריים במשרד ראש הממשלה, רם ולצר, אמר מצידו: “בחנו את נושא הנחיצות, הובאו בפנינו נתונים רלוונטיים שמלמדים על עלייה בהיקף הרכשות כפולות עם מעבר לתיעוד חכם", הוא אמר. אלהרר קטעה את דבריו: “לא השתכנענו עמוקות שיש נחיצות גבוה למאגר ביומטרי. אנחנו עדיין תקועים בשאלת הנחיצות".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x