$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

פייסבוק מודה: אנו מציגים לשמאלנים פוסטים ימניים, אך לא להיפך

הרשת החברתית מבצעת צנזורה פוליטית יזומה ומאשימה בכך את הגולשים, נחשפו הודעות טקסט שמוכיחות עד כמה גזענים ושונאי נשים הם שוטרי קליפורניה, ה-NSA מסתבכת עם מערכת המשפט וכמה באמת מרוויח נהג של אובר

יוסי גורביץ 14:2410.05.15
צנזורה פוליטית? אתם אשמים! 

 

אחת התופעות הרווחות של העידן הדיגיטלי היא תיבת התהודה. פעם היו מספר ערוצי תקשורת מרכזיים שכולם הכירו - והתוצאה היתה שיח ציבורי שלפחות הסכים על העובדות, בערך. כיום כל אחד מחליט איזו תקשורת הוא יצרוך.

 

הבחירה הזו, כשהיא מתבצעת לאורך שנים וכשהיא מתוגברת על ידי היכולת של התקשורת הדיגיטלית לאפשר לנו להחליט מה אנחנו לא רוצים לשמוע, יוצרת תיבת תהודה: אתה שומע רק את מה שאתה רוצה לשמוע ובהתאם, כל מה שאתה שומע מחזק את הדעות הקדומות שלך. ספק אם יש כלי מסוכן יותר לדמוקרטיה: התפיסה של זו, אחרי הכל, מדברת על ידי שינוי באמצעות שכנוע על ידי שיח ציבורי. אם אין שיח ציבורי, אם יש רק ערוצים פרטיים שבהם כל אחד שומע רק את מה שהוא אוהב לשמוע, הרעיון הבסיסי של שינוי באמצעות שיח נמצא בסכנה.

 

פייסבוק היא גורם מרכזי ביצירת תיבת התהודה הנ"ל: היא נשענת על צריכת תוכן מאנשים שאתם מכירים ומסכימים איתם - תוך צנזור וחסימת אנשים שמציגים דעות שמעצבנות אתכם. למשל, אחרי אירועים פוליטיים "כבדים" - מלחמה, בחירות - אנשים מסננים מרשימת החברים שלהם את מי שהדעות שלו היו צורמות מדי, כל זה בתוספת ההטיה המובנית של פייסבוק כלפי בידור, הופכת את פייסבוק לכלי האידיאלי ליצירת תיבת תהודה.

 

הרשת החברתית כבועה פוליטית הרשת החברתית כבועה פוליטית

 

מחקר שפרסמה פייסבוק בסוף השבוע טוען שאולי זה הפוטנציאל, אבל זה לא המצב. כן, אומרים החוקרים שלה, האלגוריתם שלנו מווסת את המידע שאתם מקבלים, וכן, יש בו הטייה פוליטית: יש סיכוי שאם אתם שמרנים, לא תקבלו בכלל מידע שמועדף על ידי ליברלים (וסיכוי קטן יותר שאם אתם ליברלים, לא תיחשפו למידע שמרני). אבל את עיקר הסינון מבצעים המשתמשים בעצמם. עיקר ההטיה מגיעה מהם, לא מאיתנו, אומרת פייסבוק. 

 

בקשר לטענה הזו, צריך לומר כמה דברים. קודם כל, וואו: בפעם הראשונה, פייסבוק מודה שהיא אכן מסננת מידע על פי ניחוש ההטייה הפוליטית של המשתמש. כלומר, יש מידע שאמור להופיע בפיד שלך ופייסבוק מונעת אותו ממך. למה? כי הוא כנראה יעצבן אותך ופייסבוק רוצה אותך מבודר, לא מעוצבן.

 

שנית, אף אחד לא טען (עד שפייסבוק התנדבה למסור את המידע הזה) שפייסבוק מבצעת צנזורה פוליטית; הטענה היתה שהמשתמשים מבצעים את הצנזורה הזו, ושמאחר ופייסבוק היא צינור נוח לסינון כזה, היא כלי בעייתי מאוד מבחינה דמוקרטית. ועל זה נשאר רק לומר: מש"ל.

 

כורה בור, בו יפול

 

חקירה של משרד התובע הכללי בסן פרנסיסקו, שאמורה היתה לבדוק חשד לשחיתות בכוח המשטרה המקומי, עלתה על אוצר בלום: אלפי מסרונים שהחליפו שוטרים ביניהם, שבהם הפגינו השוטרים גזענות כלפי שחורים, שנאת נשים, ושנאת הומוסקסואלים. "אנחנו חוגגים את העובדה שאנחנו לבנים," אמר אחד המסרונים; מסרון אחר קרא "לעקר נשים שחורות".

 

מהומות בארה"ב מהומות בארה"ב

 

כל זה נשמר, תועד, נבדק, ועכשיו מוביל לפתיחה מחדש של 3,000 מעצרים שביצעו השוטרים ששלחו את המסרונים הללו, כדי לברר האם היה מניע גזעני בכל אחד ואחד מהם. 14 שוטרים זוהו עד כה כמעורבים בשערוריה; שבעה מהם, מדווחת המשטרה, כבר בהליכי פיטורין; אחד מהם כבר הורשע; והאחרים נמצאים בבדיקה. 

 

יש להניח שהמשטרה, כאורגניזם לומד, תעבור בקרוב למשהו שלא שומר את המסרונים, כמו סנאפצ'ט, כדי להעלים את הראיות טוב יותר. מצד שני, במשטרת ישראל אפשר להיות בטוחים שלא תקרה בקרוב שערוריה כזו: שוטרינו אינם טכנולוגיים במיוחד - וגם לא מפחדים לחשוף את דעותיהם הקיצוניות; שאלו חבר ממוצא אתיופי.

 

לא חוקי

 

בית המשפט הפדרלי לערעורים של ניו יורק פסק בסוף השבוע שתכנית האיסוף של ה-NSA היא בלתי חוקית. בית המשפט לא נכנס לשאלה האם היא גם בלתי חוקתית, משום שלדבריו אין בכך צורך: הפסיקה שלו מצאה שה-NSA פעלה בחוסר סמכות. הסעיף בחוק הפטריוט שלטענת הסוכנות העניק לה את הסמכות הזו, אמר בית המשפט, לא עשה שום דבר כזה.

 

הציב את ה-NSA במקום בעייתי. סנודן הציב את ה-NSA במקום בעייתי. סנודן צילום: יוטיוב

 

בפסיקה הזו יש כמה דברים חשובים. קודם כל, כמובן, היא פוסלת את תכנית הריגול. מכאן נפתחת הדרך לתביעות כנגד מנהלי ה-NSA והבכירים הפוליטיים שמעליהם, כמו גם לדרישה להעמדתם לדין. שנית, היא אימצה את מסמכי סנודן כמקור חוקי: בית המשפט כתב שהמסמכים של הממשלה הוכיחו שהיא עברה על החוק. ממשלת ארה"ב מוצאת את עצמה בבעיה כאן: היא לא יכולה לטעון שהמסמכים הם לא רשמיים ושהם לא ראיה חוקית, כי על עצם ההדלפה שלהם היא דורשת להעמיד את סנודן לדין, ובשל הטענה שמדובר בסודות רשמיים היא ניסתה כמה פעמים למנוע את פרסומם. 

 

שלישית, לפסיקה הזו צפויה להיות השפעה כבדה על הניסוח מחדש של חוק הפטריוט, שאמור להתבצע תוך חודש, ולהעניק תחמושת חריגה למתנגדי מדינת המעקב בקונגרס ובציבור. אחד השופטים כתב: "ארגונים ביורוקרטיים חשאיים, כמו בתים סגורים הרמטית, נהנים לעתים קרובות ממשב רוח רעננה" והשווה את סנודן לדניאל אלסברג, שהדליף בשנות ה-70 את מסמכי הפנטגון שחשפו את שקרי הממשלה בארה"ב על מלחמת ויאטנם. לדברי השופט, המידע ההוא "הועיל לדיון הציבורי".  

  

קצרצרים

 

1. אפליקציה חדשה שאובר כנראה לא תאהב היא SherpaShare, שאוספת את הנתונים של נהג באפליקציות מוניות למיניהן ומחשבת לו מה הם האזורים והשעות שבהם כדאי לו לפעול. מעבר לזה, היא מספקת שירות הרבה יותר חתרני: היא מחשבת עבור הנהגים כמה הם מקבלים בפועל. רשמית, אובר מוכרת לנהגים שלה את הטענה שהם יכולים להרוויח 35 דולר בשעה. בפועל, מצאה התוכנה, הנהג מקבל במקרה הטוב 20 דולר לשעה - וכשבודקים את ההוצאות ואת בזבוז הזמן (אובר לא משלמת לו על הזמן שבו הוא נוסע לאסוף נוסע), זה יורד ליותר כמו 10 דולר בשעה. יש להניח שתוך כמה זמן אובר תמצא דרך לחסום את האפליקציה, כדי לא להבריח את הנהגים והמשקיעים.

 

נהג של אובר. כמה הוא מרוויח? נהג של אובר. כמה הוא מרוויח?

 

2. תנאי הגישה של אפליקציות אנדרואיד מתאימים למערב הפרוע: המפתחים יכולים לדרוש גישה למצלמת המכשיר שלכם, לתמונות, לרשימת אנשי הקשר, למיקרופון, לטחול ולכבד שלכם. אתם יכולים לסרב ולא להתקין, או להסכים ולקוות לטוב. לפי הערכות, בקרוב תיתן גוגל למשתמש שליטה נרחבת יותר במידע שהאפליקציות שותות ממנו - ולבחור איזה רכיב יעביר מידע למפעילי האפליקציה ואיזה לא. זו אופציה שגוגל ניסתה בעבר, בגרסה 4.3 של אנדרואיד, אבל נסוגה ממנה. נעדכן. 

 

3. אחת התופעות המגונות ביותר זו של תביעה בשל ביקורת: שורה של בעלי עסק בארה"ב שנאו את העובדה שלקוחות זועמים כתבו עליהם ביקורות זועמות באתרים כמו yelp או בפייסבוק. מה עשו? הכניסו לחוזה השימוש סעיף שאוסר על תלונות פומביות - ואז תבעו משתמשים שהתלוננו ברשת. הקונגרס האמריקאי שוקל לקדם חקיקה שתאסור על ההתנהלות העקומה הזו. בין היתר, משום שהיא פוגעת בחופש הביטוי של המשתמש.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x