טכנוסטלגי: זירוקס מנסה לשכפל את ההצלחה ממכונות צילום לענן

הפעם האחרונה שבה נתקלתם בשם זירוקס היתה כנראה כשהלכתם להדפיס משהו במשרד או לצלם טפסים למס הכנסה. ואולם, מאחורי האפרוריות מסתתר אחד הסיפורים המרתקים בעולם הטכנולוגיה: זירוקס פיתחה את אחד המוצרים הפופולריים בהיסטוריה, מכונת צילום המסמכים, אך החמיצה את המחשב האישי.

היא קידמה מחקר ופיתוח פורצי דרך שנתקלו בתרבות ארגונית שמרנית, ומזוהה עם חומרה, אך כיום מפיקה את עיקר הכנסותיה משירותים מקוונים.

במסגרת "טכנוסטלגי" נחזור בכל פעם לחברה אחרת שהשפיעה רבות על ענף הטכנולוגיה בעבר, נבדוק מה מצבה בהווה ומה היא מתכננת לשנים הקרובות.

עבר: הצלחה והחמצה

זירוקס הוקמה ב-1906 כספקית של נייר צילום, אך השוק החל לשים אליה לב רק ב-1959, כשהחברה (שנקראה אז האלויד) הציגה את 914, מכונת צילום המסמכים האוטומטית הראשונה שעבדה עם נייר רגיל.

מדפסת זירוקס עתיקה

זאת אולי לא נשמעת כמו המצאה מרעישה, אבל 914 היה הצלחה מסחררת: המכונה חוללה את מה ש"הטיימס" כינה כ"מהפכת הפרודוקטיביות הגדולה ביותר במשרד אי פעם".

"זירוקס ציפתה שהמשרד הממוצע יצלם 2,000 עותקים בחודש", כתב בחודש שעבר קלייב תומפסון, אוצר מוזיאוני סמית'סוניאן. "רובם צילמו 10,000 עותקים או הרבה יותר". טכניקת השכפול החדשה לא שינתה רק את עולם העבודה, היא גם אפשרה ליצור מגזינים עצמאיים (פנזינים), שהיו חלק ממהפכת הפאנק של שנות השבעים ופרחו בקרב תרבויות־נגד שונות גם בעשורים שלאחר מכן.

המוצר הראשון של זירוקס

לאורך השנים זירוקס שכללה בהדרגה את עסקי השכפול והפכה לראשונה את מכונת הצילום לשולחנית ולתומכת בצבע, אך חשוב לא פחות - השקיעה את כספי המכירות במחקר ובפיתוח. ב-PARC, מעבדות החברה בפאלו אלטו, פיתחה זירוקס תשתית לייצור המוני של שבבים יחד עם מייסד אינטל גורדון מור, את פורמטי התמונות הדיגיטליים הראשונים וכמה מעקרונות הבסיס של האינטרנט. ואז, ב-1973, מהנדסי PARC הציגו בפני דירקטוריון החברה את Alto, אבי המחשבים האישיים המודרניים. הוא היה הראשון שהגיע עם עכבר, ממשק גרפי, מעבד תמלילים חזותי וחיבור רשת (אתרנט) שאפשר לשלוח קבצים בין מחשבים. ואולם, עלותו הגבוהה של אלטו והשמרנות של זירוקס הובילו את החברה להתעלם מהמוצר החדש.

שש שנים לאחר מכן הסכימה זירוקס להצעה של סטיב ג'ובס להשקיע באפל תמורת הזדמנות לראות את הפיתוחים של PARC. לפי הדיווחים, ג'ובס ואנשיו היו בהלם ממה שראו. "למה אתם לא עושים משהו עם זה?!", צעק מייסד אפל על אנשי זירוקס כשחזה באלטו. הדבר דחף את זירוקס להשיק ב-1981 את המחשב האישי סטאר, אך תגית המחיר האסטרונומית שלו - 16 אלף דולר - הפכה אותו לכישלון חרוץ. זירוקס נתנה לג'ובס רישיונות שימוש ברוב הטכנולוגיות שלה כמעט ללא תמורה, והאחרון נעזר בהן כדי להשיק ב-1983 את ליסה, המחשב המסחרי הראשון עם ממשק גרפי.

במקביל הנהלת זירוקס כמעט והתעלמה מטכנולוגיה מהפכנית אחרת. היא שקלה כמה פעמים לפטר את גארי סטארקוות'ר, ממציא מדפסת הלייזר, עד שזה הצליח לבסוף לשכנע את החברה להשיק אותה. הדגם הראשוני שכונה 9700, ואלה שבאו אחריו, ביצרו את מעמדה של זירוקס כענקית משרדית ואפשרו לה לצלוח גם תקופות לא פשוטות.

הווה: פוסט-בועה

זירוקס צמחה להיות חברה המזוהה עם ציוד משרדי כמו מדפסות, פקסים וסורקים, כשהידע ומאגר הפטנטים מאפשרים לה לשרוד תוך פספוס עוד ועוד מהפכות. היא לא חזתה את המעבר להזרקת הדיו ששינה את תעשיית הדפוס, ובאופן אירוני לא צפתה את המעבר מהפקס לעולם האינטרנט. למרות כל זאת מניית החברה המשיכה לנסוק ובשנת 2000, בשיא בועת הדוט.קום, היתה שווה יותר מ-70 מיליארד דולר. ואז הבועה התפוצצה והאמת נחשפה: עלויות המחקר והפיתוח הפכו לאסטרונומיות ותפחו ל-66% מעלות המוצרים, ואילו זירוקס נקלעה לחובות. במקביל הסתבכה החברה בפרשה מפוקפקת כשכמה מאנשיה במקסיקו "בישלו את הספרים", מה שהוביל לחקירה של רשות ני"ע האמריקאית.

מטה זירוקס צילום: בלומברג

לצרות נוספו גם מאבקי כוח בצמרת ההנהלה. המנכ"ל ריצ'ארד תומן אולץ להתפטר ב-2000. הוא טען כי פול אלייר, יו"ר הדירקטוריון ומנהל החברה לפניו, פשוט לא נתן לו לעבוד, וכי ההחלטות בזירוקס מתקבלות מסיבות פוליטיות ולא מקצועיות. אלייר השתלט על כיסא המנכ"ל לתקופה קצרה והוביל תהליך שיקום כואב: יותר מ-30 אלף איש פוטרו, שליש מעובדי החברה, ומעבדות PARC הופרדו לחברה בת עצמאית. מניית זירוקס הגיבה בהתאם, ולאורך רוב העשור הקודם היא נסחרה תמורת עשירית משווייה ב-2000. הפיטורים ההמוניים, ידעו המשקיעים, לא פתרו את הבעיה האמיתית: הצורך לשנות כיוון ולא להסתמך רק על מוצרים למשרד.

עתיד: להדפיס הכל

לזכות זירוקס ייאמר שמהפכה אחת היא דווקא לא פספסה: את הענן. ב-2009 קנתה החברה את ACS, חברת שירותים ומידע לארגונים ב-6.4 מיליארד דולר - הרכישה הגדולה בהיסטוריה שלה. כיום יותר מ-60% מהכנסות זירוקס מגיעות משירותים מקוונים בתחומים כמו ביטוח, רפואה או תשלומי מזונות, והיא מעבדת תשלומים בהיקף של 420 מיליארד דולר בשנה. כשאתם מדפיסים כרטיס עלייה למטוס בשדה התעופה או כרטיס נסיעה ברכבות ברחבי העולם, אתם כנראה נעזרים במערכת של זירוקס. החברה גם מציעה כלים לבדיקת העומס בקווי התחבורה הציבורית, ובתי ספר נעזרים במערכת שלה כדי לדרג תוצאות מבחנים.

אורסולה ברנס, מנהלת זירוקס צילום: בלומברג

זירוקס מתגאה בכך שהיא ממשיכה את מסורת המחקר שלה: היא משקיעה מאות מיליוני דולרים במו"פ, ומעבדות PARC עובדות בימים אלה על הדפסה של שלל מוצרים, כולל פלסטרים בהתאמה אישית ומעגלים חשמליים. ואולם, החברה מתקדמת לא רק מבחינה טכנולוגית: את זירוקס מנהלת כיום אורסולה ברנס, המנכ"לית השחורה היחידה של חברת פורצ'ן 500. או כפי שמנסחת זאת סופי ונדבורק, ראש מעבדות המחקר בזירוקס: "זכיתי לעבוד במקום שבו אני לא צריכה להילחם על מעמדי כי אני אשה".