דו"ח טכנולוגי
פיתוי ברשת: סקס, שקרים וחיזבאללה
אנשי ארגון הטרור מתחזים באתרי היכרויות לנשים פתייניות כדי להוציא מידע מאויביהם, סוכני ה-NSA משתמשים בכלי ריגול ממשלתי כדי לעקוב אחר האקסיות שלהם ואיך מתמודדת טוויטר עם משתמשים טריים שלא מבינים איך היא עובדת
דלילה הוציאה מודיעין קריטי משמשון על חולשותיו (חפשו בגוגל "נשמטה מתחתיו" כדי לגלות באיזו טכניקה השתמשה) ומאז השימוש בנשים מפתות הוא חלק בסיסי מהארסנל של המקצוע השני בעולם - הריגול - שמלוכלך לאין שיעור מהראשון. בימים אלה מתחוור שגם חיזבאללה לא טומן את ידו בצלחת.
קבוצה שמסונפת לחיזבאללה השתמשה בנשים שפלירטטו עם אנשי האופוזיציה הסורית כדי להוציא עליהם מודיעין קריטי. תיקון: היא השתמשה באנשים שהתחזו לנשים באתרי היכרויות שונים כדי לעשות את זה. כידוע, ברשת אי אפשר לדעת שאתה כלב. או גבר שיעי שמתחפש לאישה סונית.
לוחמי חיזבאללה צילום: רויטרס הפלירטוט המדומה על ידי אנשי הכוח המיוחד של חיזבאללה איפשר להם להשתיל נוזקה במחשבים ובסמארטפונים של יריביהם, לא לפני שהם שאלו אותם אם הם משתמשים בסקייפ על מחשב או סלולר כדי להתאים את תוכנת הפריצה. הם שלחו אותה כשהיא מתחזה לתמונות חושפניות. הפעילות של אנשי החיזבאללה הופנתה כלפי אנשי דאע"ש, יש להניח צעירים מתוסכלים מהמערב, כמו גם אנשי קבוצות מורדים אחרות.
המתחזים של חיזבאללה הצליחו לאסוף כך רשימות של מידע צבאי, כולל שמות של לוחמים ומגוייסים - עד, במקרים מסוימים, רמת סוג הדם של החמוש והנשק שהוא נושא; מידע על הבריתות המשתנות בתכיפות בין ארגוני המורדים; דיווחים על המצב בשטח, כמו גם על הפרות של זכויות אדם, וטיוטות של הודעות לעיתונות. מאחר ומסתבר שלמורדים יש גישה מוגבלת למכשירים שמחוברים לרשת, ההשתלטות על אחד מהם היתה לא פעם מכרה זהב קטן.
הן ידעתי שאין לי אוהב מלבדיך, וידעתי: המוות יבוא מידיך
ישנם הרבה סוגי מודיעין ולהם שמות מקצועיים שונים. מודיעין אותות נקרא סיגינט (הלחם של Signal ו-Intelligence), מודיעין אנושי - יומינט ועתה מצטרף לרשימה הלאבינט (LoveInt). הפעם, מדובר במשהו משמעותית פחות שפוי - נגזרת מטרידה של הריגול הממשלתי.
תארו לעצמכם שלעובד בסוכנות מודיעין זו או אחרת יש ונדטה אישית נגדכם. זה יכול להיות סכסוך שכנים, מריבה מתמשכת אחרת או למשל - בן/בת זוג לשעבר שרוצים נקום בכם על שעזבתם אותם.
"עם מי היא יוצאת עכשיו?" צילום: שאטרסטוק
היכולת של עובדי מנגנוני המעקב לאסוף מידע על אזרחים פרטיים לצרכיהם האישיים, לא לצרכים ממשלתיים זדוניים, כמעט שלא זוכה לתשומת לב, אבל פוטנציאל הנזק שלה גבוה לא פחות ואולי יותר. בימים אלה אנחנו למדים שמספר גדול של עובדי NSA עקבו אחרי בני זוג או בני זוג לשעבר, ושהתופעה היתה כל כך נפוצה שקיבלה שם משל עצמה.
מה עשתה ה-NSA כדי לרסן את התופעה? באילו צעדים היא נקטה כנגד העובדים שחרגו מן השורה? מה בעצם היקף התופעה? ה-NSA מסרבת לומר. לסנאט האמריקאי ידועים 12 מקרים של ניצול לרעה כזה, שזה יותר מפי 12 ממספר פיגועי הטרור שהאיסוף ההמוני של ה-NSA הצליח למנוע. אבל ה-NSA מסרבת לומר אפילו לסנאט - שהוא, כזכור, הגוף המפקח עליה - מה המספר הכולל של המקרים ומה היא עשתה נגדם.
עכשיו נסו להשליך מכאן מה קורה במדינה מזרח תיכונית, ששירותי המודיעין שלה לא נתונים לשום ביקורת, ודאי לא של הפרלמנט שלה, שבה יחידת איסוף האותות היא יחידה צבאית עמוסה במגוייסי חובה, ושבה המודעות לזכויות נשים נמוכה משמעותית יותר.
להוציא את הפופקורן
הקטע פה הוא שגוגל היא משקיעה כבדה באובר ובהתאם, יש לה נציגים בחברה: היועץ המשפטי של גוגל, דיוויד דרומונד, יושב בחבר המנהלים של אובר, ושם יש לו גישה לכל מה שאובר אוהבת לכנות "סוד מסחרי".
האם תבגוד גוגל באובר? צילום: שאטרסטוק כפי שהדברים נראים, גוגל עשויה לתקוע לאובר סכין בגב. יש לציין שלגוגל יש היסטוריה ארוכה בתחום: הסיבה לכך שסטיב ג'ובס הכריז בשעתו "מלחמה גרעינית" על אנדרואיד היא שאריק שמידט, אז מנכ"ל גוגל, ישב בחבר המנהלים של אפל. שנה אחרי האייפון, גוגל הוציאה את אנדרואיד וג'ובס השתכנע ששמידט היה מרגל שקט. לפחות במקרה אחד אחר, שגוגל סגרה מחוץ לבית המשפט, עורכי הדין של גוגל נחשפו לחומר סודי של חברה - וגוגל מיהרה לצאת עם מוצר מתחרה משלה.
באובר הודיעו בתגובה שהם מתחילים לפתח שירותי מיפוי ומכוניות חכמות משלהם. שיהיה בהצלחה עם זה, יש להם הרבה עבודה: הפעם הרעיון הוא לא לשכור אנשים בלתי כשירים, למכור להם כלי רכב בעסקאות בלתי משתלמות ולהתפלל שהם לא ירביצו ליותר מדי נוסעים.
קצרצרים
1. טוויטר מתמודדת עם בעיה: אנשים נרשמים לשירות שלה ולא יודעים מה לעשות בו. הם לא יודעים אחרי מי לעקוב ולכן הפיד שלהם לעתים ריק, ואז הם מתייאשים ועוזבים. פתרון ניסיוני שהיא בוחנת הוא טוויטר אינסטנט: האתר יבדוק מי הם אנשי הקשר שלכם ומה תחומי העניין שלהם, ובהתאם יציע לכם ציוצים בנושאים שאמורים לעניין אותם וכנראה גם אתכם. הבדיקה הראשונית של כתב הניו יורק טיימס מעלה שהאלגוריתם הוכיח את עצמו ברוב המקרים, אם כי לעתים הגזים (אין לו עניין בטניס, אבל הוא קיבל ציוצים בנושא משום שחלק מאנשי הקשר שלו הם אוהדים נלהבים). השירות מזכיר למשתמש הטרי שוב ושוב שעליו לעקוב אחרי משתמשים כדי להמשיך ולקבל את הציוצים שלהם.
ממלכת טוויטר מסבירה פניה למשתמשים טריים צילום מסך: Youtube
2. ספוטיפיי, שאמורה היתה להשיק בקרוב גרסה רוסית, הודיעה שהיא חוזרת בה מכוונתה זו ומכמה סיבות. קודם כל, הכלכלה הרוסית קורסת במהירות, ולרוסים אין שתי קופקות לשפשף זו בזו (וגם אם היו, לא היו מוציאים אותן על שירות מוזיקה). כמו כן ציינו בספוטיפיי את החוקים החדשים ברוסיה, שדורשים שהם ישמרו את מידע המשתמשים שלהם על שרת על אדמת רוסיה, זמין לשירותי המודיעין שם, ולא ממש בא להם לעשות את זה.
3. ה-FBI הכניס את ההאקר המורשע (והאסיר המשוחרר) ג'רמי האמונד לרשימת "חשודי הטרור" שלו. האמונד לא הורשע בשום דבר שדומה לטרור, הוא היה חלק מכנופיית לולזסק/אנונימוס, אבל ב-FBI הגיעו למסקנה שהוא "חבר אפשרי בארגון טרור" שזה מעניין כי הוא היה בהישג ידם במשך שנים והם לא הצליחו לאסוף שום ראיה שתעיד על כך; גם כתב האישום שהוגש נגד האמונד לא רומז למעורבות בטרור. פה אנחנו רואים שני דברים: הקלות שבה גופי אכיפת חוק יכולים לסמן אדם כ"טרוריסט" בלי שום סיבה טובה, ואחר כך לך תוציא את עצמך מהרשימה הזו; ושנית, ההתמזגות של דמות ההאקר עם דמות הטרוריסט. טרור הוא הפעלת אלימות כדי להטיל אימה מתוך כוונה להשיג מטרה פוליטית. צריך למתוח מאוד את ההגדרה הזו כדי להגדיר גניבת מידע כאלימות או הטלת אימה, ואלוהים יודעת מה היתה המטרה הפוליטית של האמונד.
