בדיקת כלכליסט
Desire Eye של HTC: סלפי-פון מאיר עיניים
עם מצלמת סלפי באיכות טובה משל כל מכשיר דגל בשוק, איכות סאונד שתפנק חובבי מוזיקה ועיצוב צבעוני ודינמי, מכשיר הביניים של HTC הוא כנראה הטוב מסוגו בישראל. ואולם, הוא יקר יחסית לקטגוריה ואינו חף מחסרונות
הצילום העצמי הוא אחד הטרנדים הטכנולוגיים הבולטים של השנתיים האחרונות. מאסטרונאוטים בחלל, ראשי מדינות וסלבריטאים ועד האזרח הקטן - כולם מרימים את הסלולרי, עושים פרצוף ומתניעים את המצלמה הקדמית.
- אלוף באלף: הסמארטפון המוזל של אסוס מפתיע לטובה
- הגלקסי S6 יושק בגרסת Edge, עם מסך צד
- סוני XPERIA Z3 Compact: מטוס קרב בגוף של טיסן
HTC ראתה כי טוב ואמרה "אוקיי, אולי כדאי שנעשה סלפי-פון". התוצאה היא ה-Desire Eye, סמארטפון מסדרת הביניים של החברה שחמוש במצלמת 13 מגה-פיקסל בחזיתו ובחומרה שלא מביישת מכשירי דגל. הטלפון המעניין נחת לאחרונה בישראל והגיע למערכת "כלכליסט".
עיצוב ומבנה: האח האקסצנטרי של ה-M8
ה-Eye עשוי פוליקרבונט, שהוא בעצם סוג משוכלל של פלסטיק, שמאפשר שילוב צבעים באותו הגוף, מבלי להשתמש ביותר מלוח אחד - מה שמקנה לטלפון גם אסתטיקה וגם עמידות. HTC השיקה אותו בכחול כהה+כחול בהיר, לבן+כתום ועוד כמה שילובי צבעים שנועדו לפנות לקהל צעיר.
נעים להכיר: Desire Eye צילום: ניצן סדן
הטלפון שוקל 154 גרם, קל ביחס לגודלו - וזהו לא טלפון קטן; עם מסך של 5.2 אינץ' ועוד מרחב לא מבוטל מעליו ומתחתיו, כנראה שלא תוכלו להשתמש בו בקלות ביד אחת.
נאה, אך חלק. גב ה-Eye צילום: ניצן סדן
בדומה למכשיר הדגל M8, גם ב-Eye ממשיכה HTC להפגין איכות הרכבה ועיצוב עילאיים: בחזיתו זוג רמקולים חזקים במיוחד שנמצאים בתוך סדקים שכמעט אינם נראים, כפתורי ההפעלה והשמע, מגירות כרטיס הזיכרון וה-SIM - כולם עשויים היטב ותורמים לסגנון של הטלפון. כן, מכשיר הדגל One M8 נראה יוקרתי בהרבה בשל גוף האלומיניום שלו, אבל ה-Eye פשוט יפה יותר לטעמי, יותר מושך את העין ומשדר סטייל רענן, צעיר ודינמי.
מיקום המצלמה החזיתית מצוין לצילום סלפי (רוב החברות מתקינות את המצלמה בצד ולא במרכז, כדי לפנות מקום ללוגו שלהן או לסבכת הרמקול). למעשה, סוגיית העיצוב השלילית היחידה שזיהיתי ב-Eye היא היעדר חיספוס בגב - מה שעלול לגרור החלקה, במיוחד לאור גודלו. המכשיר עמיד במים בתקן IPX7, שמאפשר לו ליפול לנוזל מבלי להיפגע. זה לא טלפון שתוכלו לשחות איתו או לצלם מתחת למים בדומה ל-Z3 של סוני, אבל נפילה לכיור לא תזיק לו.
ממשק ומערכת הפעלה: פשוט ונוח
ל-Eye יש מסך בגודל 5.2 אינץ', גדול במעט משל מכשיר הדגל M8, בעל אותה רזולוציית 1,980 על 1,020 פיקסל אך בצפיפות פיקסלים מופחתת (424 לעומת 441 פיקסלים לאינץ' - נתון לא רע בהתחשב בגודל המסך).
נוח לאחיזה ובעל ממשק נוח צילום: ניצן סדן
הפאנל עצמו שונה: יש לו תאורה חלשה משל מכשיר הדגל, מה שמצמצם את הקריאות שלו תחת תאורה ישירה. ואולם, איכות הצבע משובחת - בתחום התצוגה, HTC עומדת בקו אחד עם אפל, סמסונג וסוני.
אפליקציית בלינקפיד צילום: ניצן סדן הטלפון מריץ את אנדרואיד 4.4.4, עליו ממשק Sense 6 המשובח של החברה. כל התכונות שאהבתי ב-M8 נמצאות כאן: אפליקציית בלינקפיד שהיא חלק ממסכי הבית ומציגה עדכוני חדשות, אפליקציות, רשתות חברתיות, מייל או כל מקור תוכן אחר שתבחרו, העיצוב השטוח והפשוט שהוא נוח וקריא ללא אפקטים מעצבנים, כלי מזג האוויר האלגנטי של HTC ועוד.
מצלמה: טובות השתיים
לטלפון יש שתי מצלמות בעלות חיישן של 13 מגה-פיקסל ואופטיקה מצוינת. המצלמה האחורית מספקת תמונות באיכות טובה, בעלות צבע מדויק מאוד. יש לה מספר מצבי צילום, ביניהם HDR מוצלח, שקצת צורב גוונים בהירים אבל עדיין מפיק תמונות עשירות.
המצלמה האחורית של המכשיר צילום: ניצן סדן ואולם, המצלמות אינן זהות.איכות התמונה היא מעולה במצלמה הקדמית, כמצופה משילוב של חיישן רגיש ואופטיקה מעולה. ואולם, בצילומים בתאורה חלשה, הפיקה המצלמה תמונות אפלוליות (גם אם חדות מאוד). המצלמה הקדמית צריכה מנגנון ייצוב, שאולי היה מייקר את הרכיב אבל מבטיח איכות טובה יותר בתאורה בעייתית. כשמשווים את המצלמה הקדמית לשל מכשירים מתחרים, מגלים שאף אחד לא מתקרב אפילו לאיכות של מצלמת ה-Eye, אך עדיין קצת התאכזבתי לראות שהתמונה פחות מרשימה בהתחשב בטיב המצלמה. בנוסף, אלגוריתם שיפור התמונה המובנה מדגיש גווני בסיס, בצורה שגרמה ללחיים שלי (בתמונה לפניכם) להיראות אדומות לחלוטין.
המצלמה הראשית מציגה איכות טובה מאוד צילום: ניצן סדן למצלמה הקדמית יש עוד חיסרון בולט אחד: הפלאש הכפול. צאו ומיצאו לי את המזוכיסט שרוצה לצלם את עצמו עם הבזק מעוור של פלאש בעין. במקום למצוא פיתרון אלגנטי כהארה מוגברת של סביבת המסך (כפי שעשתה LG ב-G3), בחרה HTC להצמיד פלאש למצלמת הסלפי. המלצתי לכם היא לנטרל אותו כשאתם מצלמים ב-Eye. ניסיתי את הפלאש בשביל הספורט וזו היתה חוויה מפוקפקת למדי. גם כאן זייף אלגוריתם שיפור הצבע.
מימין: צילום בתאורה בעייתית, צילום עם הפלאש הקדמי צילום: ניצן סדן מולטימדיה ואפליקציות: הופעה/חיה
מעבר לאיכות התצוגה שהיא טובה מאוד, ל-Eye יש עוד כמה יתרונות שיקסמו לחובבי המדיה: הרמקולים הקדמיים, שנשענים על טכנולוגיית BoomSound של החברה, מפיקים צליל באיכות גבוהה גם בווליום גבוה - ששומר על בס הדוק, מה שבדרך כלל הולך לאיבוד ברמקולים של טלפונים. האוזניות של החברה, שנשענות על מגבר פנימי המתואם עבורן, מספקות איכות אודיו משובחת ועוצמה גבוהה מאוד. למעשה, ברמת הווליום הגבוהה ביותר זה כמעט מכאיב. ל-Eye יש רדיו FM מובנה, תכונה שהרבה יצרניות ויתרו עליה בשנה האחרונה - ולו ממשק נוח שמזהה תחנות ושומר אותן אוטומטית.
תמצאו בטלפון את הגלריה החכמה של HTC שמאפשרת לחבר תמונות שצילמתם למצגות ולשתף אותן, את אפליקציית Zoe ליצירת סרטונים קצרים מתמונות סטילס ושליחתם לחברים, אפליקציית עדכון מניות פשוטה ונוחה (שנשענת על יאהו Finance) ואפליקציית רשימות בסיסית.
אבל היישום הכי מיוחד במכשיר הוא Power To Give - אפליקציה שמחברת את הטלפון שלכם לפרויקטים בינלאומיים בתחומי המדעים המדויקים ומאפשרת לכם לתרום להם כוח עיבוד. למשל, לרתום נתח מסוים מכוח העיבוד של ה-Eye שלכם לפרויקט SETI של אוניברסיטת ברקלי שמחפש חיים בחלל באמצעות רדיו טלסקופים. לא תקבלו שום דבר בתמורה, זולת הידיעה שלקחתם חלק במשהו גדול ומיוחד שלא משפיע על חוויית השימוש או הביצועים.
Power To Give צילום: ניצן סדן ביצועים וזמן סוללה: למה לא דגל וזהו?
כשמביטים מתחת למכסה המנוע שלו, ה-Eye הוא מכשיר עילית לכל דבר ועניין: יש לו מעבד קוואלקום בעל ארבע ליבות במהירות 2.3 גיגה-הרץ, 2 גיגה-בייט של זיכרון פעולה ומרחב אחסון של 32 גיגה-בייט. למעשה, החומרה הזו זהה לשל מכשיר הדגל One M8.
ואולם, הסוללה חלשה יותר (2,400 מיליאמפר-שעה לעומת 2,600). בהתחשב בכך שהמסך שלו גדול משל ה-M8 ושיש לו עוד רכיב ששותה הרבה אנרגיה (המצלמה הקדמית), לא פלא שזמן הסוללה שלו קצר במעט משל אחיו הבכור. אני מבין למה HTC עשתה זאת: סדרת Desire היא סדרה פשוטה יותר, בה מכשירי ביניים וטלפונים מוזלים ואם היתה משיקה טלפון ביניים שמתעלה על מכשיר הדגל, היתה פוגעת במכירותיו. הסוללה הספיקה לי ליום וחצי של פעילות בשימוש סביר. קצב ניצול הסוללה מזנק כשמפעילים שירותי מיקום למיניהם.
לא נופל ממכשירי דגל צילום: ניצן סדן סיכום ואלטרנטיבות: לא זנב, אריה
אם שוק הסלולר היה תוכנית ריאליטי, ה-Eye היה המתמודד שלא זכה במקום הראשון, אבל בלי שום הסבר הגיוני לכך. למעט הסוללה שלו, יש בו כל מה שצריך להימצא במכשיר דגל. אפילו גוף הפלסטיק לא גורע מאיכותו או מהסגנון שלו - קחו בחשבון שסמסונג, LG ונוקיה משתמשות כולן בפלסטיק במכשירי העילית שלהן ולכולם מראה מרשים פחות משל ה-Eye. נעים להביט ולהשתמש בו - אך אינו חף מחסרונות. למשל, המצלמה הקדמית אינה מספקת את מה שהייתם מצפים, הפלאש הקדמי הוא לא פחות מעונש והגוף מגודל אפילו ביחס לטלפונים בעלי מסך של 5.5 אינץ'.
מחירו בישראל מתחיל ב-2,650 שקל - יקר משמעותית ממחירו בחו"ל, בצורה שכמעט מוציאה אותו מקטגוריית מכשירי הביניים אליה יועד. מחירם של מכשירי דגל בישראל מתחיל בדרך כלל ב-3,200 עד 3,500 שקל, אך יורד תוך מספר חודשים אל מתחת ל-3,000 (למעט האייפון כמובן, שמתאפיין בתמחור פסיכי למדי). מכשיר ה-One M8 למשל, כבר עולה בארץ 2,800 שקל. אם היה מתומחר נמוך יותר, היה זה מכשיר הביניים הטוב ביותר שניתן להשיג בישראל כשרק האקספריה Z3 קומפקט נושף בעורפו. אפילו בהשוואה לנקסוס 5 - מכשיר דגל לכל דבר ועניין - ה-Eye מציג הרבה יותר יכולות למרות שהוא יקר באלף שקל.
