$
המדריך

בדיקת כלכליסט

Dragon Age Inquisition: הרומן שלי עם האינקוויזיציה

במבט ראשון הוא ארוך ומתיש, קשה ומתסכל, יש יפים ממנו והמשחקיות שלו תעלה לכם על העצבים - אבל אם אתם חובבי עולמות פנטזיה ומשחקי תפקידים, אתם חייבים לנסות את DE:I; שמתפתח עם הזמן והופך ליצירה מרשימה

הראל עילם 17:0413.12.14
המשחק השלישי והאחרון בטרילוגיית דרגון אייג' - Dragon Age: Inquisition - הגיע לשוק. האם המשחק הזה יצליח לתקן את הרושם שיצר Dragon Age II המאכזב?

התשובה היא "תלוי את מי שואלים". בעוד האינטרנט מלאה בביקורות גולשים אכזריות וקטלניות במיוחד כלפי DE:I, אני דווקא מצאתי אותו כאחד ממשחקי התפקידים הטובים של השנים האחרונות. הוא סובל מלא מעט בעיות, אבל אף אחת מהן לא הצליחה לקחת ממני את ההנאה הפלאית של שוטטות בעולם הפתוח, העצום והיפיפה של ת'יידס.

 


 

עלילה: עולם פתוח ואפל

 

בסוף 2009 חברת Bioware שימחה לא מעט גיימרים ותיקים כאשר חשפה את Dragon Age: Origins, משחק תפקידים מרענן בעולם פנטזיה מקורי פרי פיתוחה. ת'יידס הוא עולם אפל יותר מרוב סיפורי הפנטזיה, שלא מהסס לשבור את הנורמות וליצור עולם מלא בעבדות, גזענות, תככים, מלחמות אזרחים ומערכת יחסים מאוד מסובכת עם קסם וקוסמים בכלל.

 

ב-DE:I, אתם מוצאים את עצמכם נזרקים לתוך עולם שנמצא פסיעה אחת מכאוס טוטאלי, כאשר רוב מנהיגי המסדרים החשובים בעולם נהרגו, מחצב מסתורי מתחיל לזהם את העולם, הקוסמים והאבירים הנותרים בעולם מנסים לחסל אחד את השני וקרע עצום מופיע בשמיים ומתחיל לשחרר שדים. סימן מסתורי על ידה של הדמות שלכם הוא הדרך היחידה לחתום את הקרע, והאינקוויזיציה שקמה מחורבות המסדר התיאוקרטי היא התקווה היחידה להציל את העולם.

 

יוצאים לסגור את החור שבשמיים יוצאים לסגור את החור שבשמיים

 

עד כה, זה נשמע כמו הסיפור הרגיל של "גיבור לא ידוע מציל את העולם", וזה גם עובד כך בשעות הראשונות למשחק. בדקות הראשונות, המשחק אפילו מרגיש כאילו הכותבים עצמם לא ידעו איך להצליח לשלב את כל האלמנטים וליצור דמות ראשית משכנעת. הדמויות סביבה משנות את דעתן על הגיבור בתוך דקות ספורות, וללא כל הצדקה.

 

בונים מחנות, כובשים שטחים בונים מחנות, כובשים שטחים

 

Bioware ידועה באיכות הבלתי מתפשרת של כתיבת הדמויות הצדדיות במשחק וזה נכון גם כאן. לתשע הדמויות שיצטרפו אליכם יש היסטוריה, כוחות מיוחדים, קווסטים צדדיים והרבה מאוד אופי. הבעיה היא שבניגוד לשאר המשחקים, הדמויות מעט תלושות מהמשחקיות. הן כמעט ולא יגיבו לפעולות שלכם בזמן המשחק, לא יצטרפו לדיאלוגים, לא יתפסו אתכם לשיחות וכמעט ולא יקחו חלק בעולם. הן יחכו לכם בבסיס במידה ותרצו לדבר, ובהחלט אפשר לסיים את המשחק בלי לתקשר עם חלק מהדמויות לאחר שגויסו. זה מאכזב מאוד, אבל אם תשקיעו את המאמץ, במיוחד בשלוש הדמויות שמצטרפות אליכם בתחילת המשחק, תגלו סיפורים מעניינים במיוחד, שכתובים היטב ומדובבים נהדר.

 

הבעיה הזו ממשיכה כאשר השחקן נזרק לשטח הפתוח הראשון במשחק, ה-Hinterlands. גם כאן יש הרבה תוכן שמחכה לכם, אבל אם תתעלמו ממנו, תקבלו משחק סטרילי למדי. בניגוד למשחקים קודמים בסדרה, DE:I קורץ למשחקים כמו Skyrim ויוצר עולם פתוח שבו אפשר להסתובב בחופשיות. בניגוד לרוב המוחלט של משחקי עולם פתוח, עם זאת, דרגון אייג' מתבלט בכך שהוא משלב עולם משחקי תפקידים פתוח עם שליטה בקבוצה ומנוע תלת ממד. זו משחקיות מרעננת וכיפית וגם היתרון הגדול של המשחק.

 

עולם פתוח ועשיר במשימות עולם פתוח ועשיר במשימות

 

בכל אזור במפה תוכלו להקים מחנות שמאפשרים לכם לנוע ממקום למקום במהירות ולנוח, להשתלט על אתרים חשובים וטירות, למצוא חלקי פסיפס, אוצרות ומפתחות למקדש מסתורי, לסגור קרעים שמשחררים שדים לאזור, לאתר עשרות חפצי קסם ועוד. בנוסף, תוכלו לפתור חידות הגיון ולבצע עשרות משימות שתקבלו מהדמויות שמלוות אתכם - מאיסוף ספרים ועד חיסול מטרות. בנוסף, מחדר המלחמה תוכלו לשלוח את הסוכנים והחיילים של האינקוויזיציה כדי להשלים יעדים. כל האלמנטים האלו ביחד מאפשר לכם לחזק את האינקוויזיציה עצמה, מה שפותח לכם עוד אזורי פעולה ויכולות.

 

יש כל כך הרבה מה לעשות בכל אזור שתוכלו לבלות בו שעות, אם לא עשרות שעות, והתוצאה הסופית היא משחק שיכול להרגיש מרוח, כמעט כמו המשחקים האחרונים ב-Assassin's Creed. העלילה עצמה מגבירה קצב והופכת להיות מעניינת רק אחרי כמה פרקים. עד אז, במיוחד באזור הראשון, לא מעט שחקנים יכולים להתייאש.

 

מערכת פיתוח הדמויות של המשחק מערכת פיתוח הדמויות של המשחק

 

משחקיות: אין שיקוי? אין ניצחון

 

האזורים במשחק לא תמיד אחידים ברמת הקושי שלהם. במספר מקרים, האויבים הפשוטים שתפגשו לפני הבוס בסוף המפה יהיו קשים יותר. פנו ימינה במקום שמאלה ותמצאו את עצמכם פתאום מול אויבים החזקים מכם בכמה דרגות ומחסלים אתכם במהירות. אין שום אזהרה או הגיון מאחורי פיזור האויבים - וזה יכול להיות מתסכל. גם אם תשרדו קרבות קשים, תגלו את החיסרון הבא של המשחק: היעדר מערכת ריפוי.

 

יוצאים לקרב יוצאים לקרב

 

רוב משחקי עולמות הפנטזיה נשענים על שילוב בין שלושה פונקציונרים: הטנק, שסופג את הנזק ומושך את האש, המחסל, שמייצר מקסימום נזק לאויב במהירות והמרפא, שדואג להחזיק את הטנק בחיים. ב-DE:I אין מרפאים והריפוי מתבסס על שיקויים, שתגלו שנגמרים מהר מאוד תוך כדי קרב. לא פעם תיאלצו לסגת לבסיס הקרוב כדי להצטייד מחדש רק כדי לגלות שהאויב עשה את אותו הדבר.

 

גם מכניקת הקרבות השתנתה והיא פחות טקטית והרבה יותר מכוונת אקשן. אמנם ניתן לעצור את המשחק בכל שלב ולחלק פקודות לדמויות, אבל זווית המצלמה בעייתית, היכולות המיוחדות קשות לשליטה (במיוחד בדמויות הגנבים) ומצריכות המון אנרגיה; אחרי פעולה אחת או שתיים, פשוט תלחצו על כפתור ההתקפה הרגיל. מערכת פיתוח הדמות ושיפורה נראית פשטנית במבט ראשון, אבל לאחר שהדמויות שלכם יצברו ניסיון, תוכלו ליצור שילובי כוחות מורכבים.

 

הכינו מראש הרבה מאוד שיקויי ריפוי הכינו מראש הרבה מאוד שיקויי ריפוי

 

הפקה: תענוג לעין ולאוזן

 

אז מה יכול לאזן כל כך הרבה בעיות - מדמויות תלושות, עלילה איטית, ממשק מכוון קונסולות ומשחקיות של Diablo? התשובה היא ערכי הפקה. זהו משחק מרשים ומרהיב. האזורים אולי עמוסים לעייפה בתכנים צדדיים, אבל משתנים כאשר תתחילו לתקן את העולם. כפרים יתמלאו בניצולים שמצאתם, נהרות ישנו את מסלולם, בתים ישוקמו, טירות ייבנו מחדש.

 

האינקוויזיציה היא כוח לטוב בעולם, ואתם תראו באופן מרשים במיוחד כיצד היא משפרת אותו. אין כמעט עוד אף משחק תפקידים שעושה שימוש כל כך נרחב בעולם דינמי. זה בהחלט גורם לכם לרצות ולגלות כל מה שיש בעולם. לכל דמות הכי צדדית בעולם יש סיפור וחומרי רקע בעולם שהוא כמעט טולקיני בגודל ובהיקף של ההיסטוריה שלו.

 

דברו עם דמויות במשחק, לכל אחת יש סיפור דברו עם דמויות במשחק, לכל אחת יש סיפור

 

מעל כל אלה מורגש היטב פס הקול, שמפתיע בשלב מסוים בשיר מקהלה מרגש. הגרפיקה במשחק היא אולי לא הטובה ביותר שראיתי בז'אנר, אבל היא בהחלט בין הטובות ומציעה מגוון מאוד רחב של אפקטים. הדיבוב משובח (למרות המבטא הכאילו-צרפתי של תושבי ממלכת אורלייס) ועוד. גם העלילה משתפרת עם הזמן, מאלצת אתכם לקבל החלטות שמשפיעות על המשחק בצורה חדה ומורגשת – מה שיעודד אתכם לסיים אותו יותר מפעם אחת. אפילו הדמות הראשית שלכם מתבגרת ומתפתחת, הופכת למנהיגת האינקוויזיציה, שולטת על צבא עצום ויכולה אפילו להגיע אל כס המלכות ולחלק גזרי דין לפושעים.

 

סיכום

 

דרגון אייג': אינקוויזישן הוא חובה לכל חובב משחקי תפקידים ופנטזיה. הוא כנראה יתסכל אתכם בהתחלה. החברה צריכה עוד לתקן לא מעט דברים במצלמה, ממשק ובמערכת הקרב - ועומדת לעשות זאת בכמה טלאים בקרוב.

 

אבל זה לא מפחית מהחוויה של המשחק האפי בהיקפו ובעלילה שלו, עם עשרות אם לא מאות שעות של תוכן. הוא מצליח לטוות ביחד את כל קווי העלילה הרבים של הכותרים הקודמים, מכבד את המעריצים - ונותן את החופש לטייל בעולם רחב עם חבורת גיבורים, בצורה שלא היתה מאז משחקי התפקידים של תחילת שנות ה-2000.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x