$
דו"ח טכנולוגי

מהמודיע ועד הטורף: 6 הרוצחים של פייסבוק

קרימינולוגים קיטלגו את סוגי הרוצחים שהרשת החברתית מסייעת למזימתם, מי מתנגד לאפליקציה שסורקת את טוויטר כדי לזהות מתאבדים פוטנציאליים, גוגל יוצאת למסע חיפוש עצמי ורוסיה הגדירה אנדרטה לזכר סטיב ג'ובס כ"תעמולה הומוסקסואלית"

יוסי גורביץ 15:0904.11.14
איזה סוג של רוצח פייסבוק אתה?

 

טוב, זה כנראה שאלון באזפיד שלא תראו בקרוב. הקרימינולוגים ד"ר אליזבת יארדלי ופרופ' דיוויד ווילסון מאוניברסיטת בירמינגהאם הגיעו למסקנה שאפשר לתת סימנים ברוצחי פייסבוק - כלומר כאלה שהרשת החברתית משחקת תפקיד מרכזי במזימת הרצח שלהם. ששת הסוגים הם המגיב, המודיע, היריב, המפנטז, הטורף והמתחזה.

 

המגיב הוא די פשוט - משהו מביא לו את הסעיף בפייסבוק, והוא מגיב באלימות קטלנית. המודיע משתמש בפייסבוק כדי להודיע לקוראים שלו שהוא עומד לבצע רצח - אתם יודעים, מסוג הרוצחים שאחר כך אומרים שהכתובת היתה על הקיר, כמו היורה המיזוגני ההוא בארה"ב. היריב מנהל ויכוחים בפייסבוק, מאבד עליהם שליטה ומגיב עליהם באלימות בעולם האמיתי. המפנטז בנה לעצמו פנטזיה בפייסבוק וכדי למנוע ממנה להתמוטט וממנו להיחשף, הוא רוצח מישהו. הטורף בונה לעצמו זהות בדויה, שהמטרה שלה היא לפתות קורבנות; והמתחזה כותב בשם של אחר. לעתים זה כדי לשמר את האשליה שהקורבן שלו עדיין חי; לעתים, כדי לקבל כניסה לחייו של אדם אחר ולהפוך גם אותו לקורבן.

 

לא רק לייקים ותמונות של חתולים. פייסבוק לא רק לייקים ותמונות של חתולים. פייסבוק

 

די מטריד, כל העסק. יש שתי מסקנות אפשריות. הראשונה עגומה למדי: היא אומרת שיש מספיק רוצחים שמשתמשים בפייסבוק כדי שאפשר יהיה לקטלג אותם. השניה אומרת שרבאק, יש יותר מ-1.2 מיליארדי משתמשים בפייסבוק. ברור שיהיו ביניהם רוצחים. פייסבוק הפכה כל כך לחלק מהיומיום שלנו, שהיא חלק מהיומיום גם של רוצחים.  

 

צאו לנו מהווריד, שומרונים

 

המונח "שומרוני", בשפות האירופיות, משמעו "אדם טוב". זה די אירוני: המשמעות המקורית היתה שונה משמעותית. יהודים ושומרונים תיעבו זה את זה במשך מאות שנים, והחשמונאים ניצלו את הניצחון שלהם כדי להחריב את המקדש השומרוני המתחרה. כשישו דיבר על "השומרוני הטוב" הוא ניסה לחדור את חומות השנאה האתנית של מאזיניו: לעורר בהם את האפשרות שיש זרים שהם בכל זאת אנשים טובים. המשמעות הזו הלכה לאיבוד כשהנצרות הפליגה מערבה.

 

ארגון שקורא לעצמו השומרונים (The Samaritans) בבריטניה רצה לעשות מעשה חיובי: לנטר ציוצים ולזהות צייצנים שעלולים להיות על סף התאבדות. אם תתקין את האפליקציה שלהם, הם יעברו על הציוצים שאתה מקבל ויחפשו מילות מפתח (באנגלית, כמובן) שמצביעות על כך שמישהו מהאנשים שאחריהם אתה עוקב שוקל התאבדות.

 

בחיפוש אחר מתאבדים פוטנציאליים. טוויטר בחיפוש אחר מתאבדים פוטנציאליים. טוויטר צילום: אי פי איי

 

על פניו, רעיון חיובי. אבל הרבה אנשים לא קיבלו אותו בהבנה. קודם כל, משום שהמהלך הזה מצריך אזמל עדין והשומרונים הביאו למשימה פטיש שניצלים: כמות ה-false positives שהאפליקציה שלהם הצליחה לאסוף היה מרשים. פתאום, אנשים הוצפו במסרונים שאמרו להם שידיד/מכר/סתם מישהו שהם עוקבים אחריו שוקל התאבדות, בעוד שלהד"מ.

 

שנית, משום שאנשים הוטרדו מהרעיון שאיזה קוד יגיד למישהו שהם שוקלים התאבדות. אם אם אכן שוקלים לעשות זאת וכתבו על זה משהו, יש להם אשליה שלמישהו אכפת ושמישהו ישים לב גם אם לא יעודכן על ידי אפליקציה. השומרונים ניפצו, כמסתבר, את האשליה הזו. בהאשמה אחת כלפיהם אין בסיס: הם לא פוגעים בפרטיות של אף אחד. ציוצים הם תוכן פומבי.  

 

חברה מחפשת משמעות

 

מנכ"ל גוגל, לארי פייג', אומר שענקית הפרסום צריכה לחפש לעצמה הצהרת כוונות חדשה, משום שזו הוותיקה מיצתה את עצמה. כזכור, כשגוגל הוקמה ב-1998, היא הגדירה את המשימה שלה כ"לארגן את המידע העולמי ולהפוך אותו לזמין ומועיל לכל". 16 שנה אחר כך, אפשר לומר שהמשימה הזו מוצתה: אם התוכן שלך זמין לגוגל, היא תמצא אותו.

 

השאלה היא מה עכשיו. פייג', שהחברה שלו מתרחקת בשקט ממוטו מפורסם אחר שלה - "אל תעשה רע" - ככל שהיא הופכת לחזקה יותר, מתעקש שהמטרה הבאה של גוגל תקדם ערכים חברתיים.

 

לארי פייג', מנכ"ל גוגל לארי פייג', מנכ"ל גוגל צילום: בלומברג

 

פייג' אומר שגוגל שוקלת מספר כיוונים: מרובוטיקה ותבונה מלאכותית ועד מאבק במגפות. בכל מקרה, הוא אומר, כשגוגל אומרת שהיא תעשה משהו, אנשים מאמינים לה - כי יש לה את המשאבים. כן, לארי, אנחנו מאמינים. אבל, כזכור, עם כוח גדול מגיעה אחריות גדולה. תוכל, למשל, להתחיל בכך שתפסיקו את העלמות המס שלכם באירופה. זו כנראה תהיה תרומה חברתית גדולה יותר מכל מה שתוכל להמציא.

 

קטר הצמיחה התקלקל

 

אחת התיאוריות הקפיטליסטיות הבולטות היא תפיסת קטר הצמיחה. לפיה, אם נוריד את המסים שמשפיעים על חברות ועל המעמד הגבוה, תצמח הצריכה והעושר יחלחל כלפי מטה, אל שאר האוכלוסיה. לאור זאת, במדינות שבהן ממשלה עם מדיניות קפיטליסטית (כמו של ישראל למשל) נוהגים להרעיף הטבות על חברות ענק - במיוחד בתחום ההייטק.  

 

יש רק בעיה אחת עם התיאוריה הזו: היא לא עובדת. זו כלכלת וודו. היא לא עובדת בעמק הסיליקון ואם היא לא עובדת שם, אין שום סיבה להניח שהיא תעבוד כאן. בסן פרנסיסקו ניסו את זה: העיר נתנה הטבת מס אחרי הטבת מס לחברות ההייטק. הטבת המס שקיבלה טוויטר, שאיימה לנטוש את העיר אם לא תקבל כזו, עוררה תרעומת מיוחדת.

 

העשירים הפכו לעשירים יותר. איך זה השפיע על השאר? העשירים הפכו לעשירים יותר. איך זה השפיע על השאר? צילום: טל שחר

 

אלא שנתונים חדשים מעידים על כך שהטבות המס הללו לא מועילות. ההכנסות ממס מכירות במארקט סטריט, אזור של סן פרנסיסקו שבו ניתנו הטבות מס חריגות לחברות הייטק, עלו בין 2010 ל-2013 ב-10%. זה נראה הרבה, עד שקולטים שההכנסות מהמס בשאר סן פרנסיסקו עלו בממוצע ב-23%. כלומר, העושר לא מחלחל למטה. הוא נשאר אצל החברות ולא מתורגם לעליה ברמת החיים של שאר התושבים.  

 

וזה רק צד אחד של המשוואה. הצד האחר הוא שכניסתן של חברות הייטק לאזור מסוים מעלה באופן חד את דמי השכירות ותוך זמן קצר אנשים מן הישוב לא יכולים להרשות לעצמם לגור שם. התוצאה היא הפסד מסים והפסד של תושבים יצרניים, שנאלצים לברוח למקומות אחרים.  אולי כדאי שננסה את זה הפוך: לא ניתן לחברות הטבות מס אלא להיפך, נגבה מהן מסים גבוהים יותר. לא ירצו לבוא? לא נורא, ממילא לא יוצא לנו מזה כלום.

 

קצרצרים

 

1. דברים מאוד מוזרים עוברים על רוסיה הפוטיניסטית: הסירו שם השבוע את האנדרטה לזכר סטיב ג'ובס. העובדה שהיתה כזו בסנט פטרסבורג (לשעבר לנינגרד), ועוד בדמות אייפון ענק, היא סוג של מחלת נפש בפני עצמה, אבל לא נכנס לזה עכשיו. למה הסירו הרוסים את הפסל של סנט ג'ובס? ובכן, יורשו בהנהגת אפל, טים קוק, הודיע לפני מספר ימים שהוא הומוסקסואל. ברוסיה יש חוקים נגד "תעמולה הומוסקסואלית". מישהו שם החליט שהפסל של ג'ובס הוא מעכשיו סוג של תעמולה כזו. איך כתב המלך הספרטני אגיסילאוס לרופא המתייהר שקרא לעצמו זאוס? "אגיסילאוס המלך לזאוס הרופא: בריאות הגוף והנפש".  

 

הומופוביה ברמה קיצונית. קריקטורה של פוטין הומופוביה ברמה קיצונית. קריקטורה של פוטין

 

2. כל אחד יכול לזכות בתהילה של כמה שניות, כמסתבר. יש נער נאה למראה בשם אלכס והוא עובד ברשת טרגט. לקוחה צעירה צילמה תמונה מצודדת במיוחד שלו בעבודה, שלחה אותה בטוויטר ותוך זמן קצר היא הגיעה למיליוני בני אדם. "אלכס מטרגט" הפך, במידה מסוימת למבוכתו, לסנסציית רשת שהופיעה בוושינגטון פוסט. להערכת הפוסט, הסיבה לכך שאלכס הפך לסנסציה בעל כורחו היא שהתמונה שלו הגיעה לקבוצות של מעריצות להקות בנים. נקווה שזה לא יעלה לו לראש.  

 

3. בשורה של ספריות ומוזיאונים בבריטניה, תוכלו למצוא בזמן הקרוב דף נייר ריק ולידו הכיתוב "כאן אמור היה להופיע מכתב מחייל במלחמת העולם הראשונה. אלא שבשל כמה חוקי זכויות יוצרים, אנחנו לא יכולים להציג אותו". המיצג הזה הוא חלק מתנועת Free Our History, שדורשת שמסמכים היסטוריים יהפכו לנחלת הציבור. על פי החוקים הקיימים בבריטניה, אם יצירה - למשל, מכתב - נכתבה אבל לא פורסמה לפני 1989, אפשר יהיה לפרסם אותה רק ב-2039. לחיילים עצמם זה לא משנה; גם אהבתם, גם שנאתם, גם קנאתם כבר אבדה וחלק אין להם עוד בעולם, בכל אשר נעשה תחת השמש. ליורשיהם, מצד שני, יש עניין רב. למה הבריטים מתעניינים דווקא בקורבנות המלחמה ההיא? זו כבר שאלה מעניינת בפני עצמה.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x