$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

ג'ניפר לורנס לא לבד: סקסטינג הוא נוהג נפוץ משחשבתם

מחקרים מראים ששליחת תמונות חושפניות ומיניות היא נוהג כה נפוץ עד כי 80% מהסטודנטים ו-5% מכל שכבות הגיל בארה"ב עושים זאת, המיזוגניה בתעשיית הגיימינג גרמה למפתחות לברוח מבתיהן וראש ממשלת ניו זילנד מדליף מסמכים להאקר

יוסי גורביץ 12:4002.09.14
כבר לא תופעת שוליים

 

כל כלי התקשורת עסקו אתמול בקדחתנות בפריצה לחשבונות ה-iCloud של מספר סלבריטאיות ובגניבת ופרסום תמונות עירום שלהן. יש לציין שהשרץ הקטן שעשה את זה הוא לא "האקר": הוא עבריין מין ולכשיתפסו אותו (הגאון השאיר אחריו כמה עקבות), הוא צפוי לגלות שבכלא, ממש לא כדאי להיות עבריין מין.

  

השאלה שרבים נטו לשאול היא למה לעזאזל הקורבנות צילמו את עצמן בעירום מלכתחילה. אם להתעלם מהתמה של האשמת הקורבן - הנטיה הקבועה להאשים קורבנות של עברייני מין במה שקרה להן - יש לכך תשובה פשוטה למדי, אם כי מפתיעה: המון אנשים עושים את זה.

 

השחקנית ג'ניפר לורנס, מקורבנות הפריצה לשרתי אפל השחקנית ג'ניפר לורנס, מקורבנות הפריצה לשרתי אפל צילום: אי פי איי

 

המדור התייחס בעבר לתופעת הסקסטינג ולהשלכות המשפטיות האיומות שלה: קטינים שחוקרים את המיניות שלהם ושולחים תמונות זה לזה, עשויים למצוא את עצמם מואשמים בסחר בפורנוגרפיית קטינים (!) ולגלות שהם נכנסו לרשימת עברייני המין, רשימה שבמדינות רבות משחרר ממנה רק המוות. אבל מחקרים מגלים שזו מזמן לא תופעה של קטינים.

 

כן, הקטינים עדיין מובילים: סקר של Pew שנערך לאחרונה מצא ש-44% מן הקטינים הודו ששלחו או קיבלו מסרון בעל תוכן מיני, שיעור שכמעט מכפיל את עצמו ביחס לשיעור המקביל ב-2012, שהיה 26%. אבל אחד מכל חמישה אמריקאים - מכל קבוצות הגיל - הודה שעשה את זה; לפני שנתיים השיעור היה 15%. מחקר נפרד, של אוניברסיטת פורדו, מצא שבין סטודנטים בגיל 21, שיעור הסקסטינג זינק ל-80% מהמשתמשים ומחקר של חברת מק'אפי מצא שכמחצית מן הנשאלים הודו שהם שלחו "תוכן אינטימי" באמצעות הסמארטפון שלהם.

 

בתור מי שגילו כפול פי שניים מזה של הסטודנטים, אני מודה שההתנהגות הזו לא ברורה לי, בלשון המעטה. מצד שני, כמי שגילו כפול פי שניים, אני גם מודע לשמרנות המובנית שלי בתחום. כך או כך, סקסטינג הופך להתנהגות מיינסטרימית. אפשר לקונן ולפכור ידיים, אפשר לנסות להפעיל את הכלי הקהה של החוק - ואפשר לנסות להכיר בעובדות ולראות לאיפה אנחנו הולכים מכאן. 

 

מיזוגניה היא לא משחק

 

שתי נשים בתחום הגיימינג גילו על בשרן שהן חיות בעולם גברי מאוד ושלנסיון לפרוץ את גבולות ההגמוניה הגברית יש מחיר כבד. הראשונה היא היא אניטה סרקסיאן, בלוגרית וידאו שמבקרת בעקביות את עולם הגיימינג בשל ההטיה הגברית שלו. סרקסיאן התחילה ב-2012 סדרת סרטונים שעוסקת בתמות אנטי-נשיות בעולם הגיימינג. החל ממאי האחרון, טרולים החלו לשלוח לה איומים באונס ורצח. חלק מהם בנו משחק שנקרא "להכות את אניטה סרקסיאן"; אחרים שלחו לה איורים של דמותה כשהיא עוברת התעללות מינית.

 

בשבוע שעבר הגיעו הדברים לנקודת רתיחה: אחד הלוזרים איים שירצח את סרקסיאן ואת הוריה, תוך שהוא מציין את כתובת מגוריה. כמי שכבר קיבל כמה איומי רצח ובדרך כלל לא התרגש, זו נקודת שבירה: העובדה שחלאן אלמוני היה אובססיבי מספיק כדי לברר איפה אתה גר ושהוא יכול לארוב לך או לקרובי משפחתך, מסוגלת לערער כל אחד. סרקסיאן נאלצה לנטוש את ביתה ולעבור להתגורר אצל חברים. היא כמובן הודיעה למשטרה.

 

גיימרית בכנס משחקים. נשים הופכות לרוב בתחום גיימרית בכנס משחקים. נשים הופכות לרוב בתחום צילום: בלומברג

 

המקרה השני הוא של זואי קווין, מפתחת משחקים שאחראית בין השאר למשחק המצליח והמטריד Depression Quest, שמאפשר לך לחוות איך נראה העולם מנקודת מבטו של אדם שחולה בדכאון מז'ורי: כל האופציות הטובות חסומות בפניך. גם היא נאלצה לנטוש את ביתה ולעבור לגור אצל חברים אחרי קמפיין שנאה נגדה.

 

מה קרה? ובכן, החבר לשעבר של קווין פרסם שורה של נאצות נגדה, ובין השאר הוא טען שהיא שכבה עם כתב של אתר Kotaku כדי לקבל ממנו סקירה חיובית של המשחק שלה. לא משנה שבקוטאקו בדקו את הנושא ומצאו שהכתב הרלוונטי לא כתב שום סקירה של המשחק; קמפיין השנאה המשיך במלוא הכוח. איומי אונס, איומי רצח, הכל. 

 

למה זה קורה דווקא עכשיו? לסרקסיאן יש הסבר. עד לאחרונה, תחום הגיימינג היה תחום גברי לגמרי. כרגע, רוב הגיימריות הן דווקא נשים. כמו בשורה של מקרים אחרים, התחושה של אובדן ההגמוניה מוציאה מהדוגמיות הנחותות למדי של גברים במגזר את כל שנאת הנשים שלהם. כפי שיודע כל מי שהשתתף בהפגנה שאיתגרה את הסטטוס קוו הפוליטי, איומים ברצח הם דבר שגרתי למדי מצד גברים מאותגרים מינית; כפי שיודעת כל אשה שהשתתפה בהפגנות כאלה, לנשים שמור גם האיום באונס, או איחולי אונס למיניהם.

 

את הטרולים האלה צריך לצוד, בלי רחמים ובלי סנטימנטים. צריך למצוא את הזהות האמיתית שלהם ולחשוף אותם לאור האינטרנט. לא רק להליכים המשפטיים הנדרשים, כי החברה לא מסתכמת בהליכים משפטיים; לחשוף את זהותם בפני בני המשפחה שלהם, החברים שלהם, החברות שלהם. עד שהם יזחלו אל מתחת לאבנים שמתחתן הגיחו ולא יעזו להגיח עוד.

 

ההאקר שחיסל אותי

 

שערוריה פוליטית בניו זילנד: האקר בשם RawShark פרץ לחשבון המייל של בלוגר שמרני, קמרון סלייטר ופרסם שורה של מיילים שמצא שם. סלייטר שימש כמסלקה למידע מלוכלך במיוחד שרצתה הממשלה להפיץ על יריביה, והשערוריה עלתה עד כה בקריירה של שרת המשפטים, ג'ודית קולינס.

 

החשיפה של רושארק, שכבר הפכה לספר, גילתה שסלייטר ובלוגרית שמרנית אחרת, קת'י אודג'רס, מומנו על ידי מיליונר שנוי במחלוקת, כדי שיתקפו את הרגולטורים הממשלתיים שחקרו את החברות שלו. אבל השערוריה האמיתית היא שראש הממשלה, ג'ון קי, הדליף לסלייטר מסמך של שירותי הבטחון.

 

מדליף בכיר. ג'ון קי, ראש ממשלת ניו זילנד מדליף בכיר. ג'ון קי, ראש ממשלת ניו זילנד צילום: בלומברג

 

בינתיים, ההדלפה של רושארק עלתה בראשה של שרת המשפטים קולינס. המידע שלו הראה שקולינס הדליפה לסלייטר מידע של שירותי הבטחון: מהמידע עולה שראש מפלגת הלייבור בשעתו, פיל גוף, ידע שתרמילאים ישראלים בניו זילנד נחשבו על ידי שירותי הבטחון למרגלים, למרות הכחשותיו בנושא. קולינס מיהרה להתפטר, אבל לא נראה שהפרשה תיעצר שם. כבר החלה חקירה פרלמנטרית בנושא, ולא נראה שהחקירה תיעצר לפני שלב ראש הממשלה.

 

רושארק עצמו מסרב להתראיין או למסור פרטים נוספים על עצמו, לדבריו מחשש שהדבר יוביל לחשיפתו המהירה. ואחרי הכל, הוא בכל זאת אשם בפריצה לחשבון המייל של סלייטר.

  

קצרצרים

 

1. אפל פרסמה את הסיבות הבולטות שלה לדחיית אפליקציות. הן כוללות אפליקציות שמתרסקות כמו מזל"ט איראני, ממשק משתמש נחות כמו התשדירים של חמאס, קישורים שבורים, מידע חסר, מידע חלקי על פרסומות, תיאור לא נכון של התוכן ביישום, אפליקציות שהן אסופת קישורים, כמו גם "אפליקציות נטולות ערך מתמשך". הסיבה שאפל לא ציינה: תוכן שמעצבן אותה, מארוטיקה רכה עבור במילים גסות במילונים וכלה ב"לעג לדמויות פוליטיות". כנראה שמפתחים היו פחות מתלהבים לפרסם אצל אפל אפליקציות אם היתה מודה שיש יישומים שלא יאושרו פשוט כי לא בא לה.

 

חנות האפליקציות של אפל חנות האפליקציות של אפל צילום: בלומברג

 

2. במקביל, הודיעה אפל שהיא יוצאת ל"חקירה אקטיבית" כדי לברר איך התרחשה הפריצה לשירות הענן הדולף שלה, שבאמצעותו הצליח עבריין מין כלשהו לפרסם תמונות עירום של סלבריטאיות. מומחי אבטחה טענו שאם המסכנות היו מפעילות אימות דו-שלבי בחשבונות שלהן, כלומר שכדי להכנס ממחשב לא מוכר עליך להציג נתון מהסמארטפון של הקורבן, הפורץ היה נכשל. יכול להיות. מה שברור הוא שזו פעם נוספת בה אפל נכשלת בהגנה על המשתמשים שלה. בפעמים קודמות, היא שיתפה פעולה בלא יודעין עם ההאקר שריסק את החשבונות של העיתונאי מאט הונאן. טיפ לחיים טובים יותר: אם יש לכם תמונות רגישות, אל תעלו אותן לענן. לא רק הענן השביר של אפל. כל ענן.

 

3. רשות התעופה הפדרלית בארה"ב עוד לא נתנה אישור לשימוש במל"טים ככלי טיס אורבני, אבל זה לא מפריע לגוגל להתחיל לבנות תוכנית לשימוש בהם ככלי להובלה. אמזון, כמובן, הודיעה על תכנית כזו עוד קודם. עכשיו עורכים בנאס"א ניסויים בתכנית שתשמש כמעין מערכת בקרה אווירית למל"טים - סוג של מגדל פיקוח דיגיטלי לכלים שטסים נמוך, כדי למנוע התנגשויות. על פי התכנונים, יהיו אזורים שהטיסה בהם תהיה אסורה לחלוטין, כמו בסביבות נמלי תעופה.  

 

4. רוסיה הודיעה בצער רב וביגון קודר ששממיות המין שלה, ששוגרו לחלל לפני מספר שבועות, לא שרדו את המסע. הלטאות נשלחו לחלל כדי לברר איך הן יקיימו יחסי מין בתנאי חוסר כבידה, כנראה משום שזה חשוב למשהו. המסע משך תשומת לב אחרי שהכלי שבו שוגרו סטה ממסלולו והיה חשש שהשממיות לא יצליחו לחזור לכדור בארץ. המסלול תוקן, הכלי נחת - אבל גוף החימום של הספינה לא פעל כיאות והשממיות קפאו למוות. עם זאת, נמסר שחלק מזבובי הפירות - המזון שנשלח עם הלטאות - דווקא שרדו.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x