שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
המדריך

מדריך כלכליסט

בלי פאניקה: כך תזהו שמועות מזויפות בפייסבוק ובווטסאפ

הדודה שלחה שמועה על מחבל ליד הבית? חבר הפיץ תמונה של אזרחים שנפגעו? "כלכליסט" מסביר איך לאמת או להפריך את השמועות שמסתובבות בפייסבוק, בוואטסאפ ובטוויטר ולמנוע בהלה מיותרת

הראל עילם 13:2513.10.15

כמו בכל תקופה סוערת מבחינה ביטחונית, גם בימים האחרונים רב סרן שמועתי מרים את ראשו, והפעם הוא מככב בעיקר ברשתות החברתיות. פייסבוק, וואטסאפ וטוויטר הפכו את השמועות לקלות בהרבה להפצה, והן מציפות אותנו בכמויות אדירות של מידע. אמנם בחלק מהמקרים מדובר בידיעות נכונות טרם פרסומן הרשמי, אבל לעתים קרובות מדובר במידע שקרי, מזויף ולא עדכני.

בשנה שעברה, במהלך מבצע "צוק איתן", חיברנו ב"כלכליסט" את המדריך הבא המסייע לזהות שמועות מזויפות. הדוגמאות אמנם כבר אינן עדכניות להסלמה הנוכחית, אבל שיטות הזיהוי נשארו דומות, ויעזרו לכם להימנע מפאניקה מיותרת ולגלות את הסיפור האמיתי מאחורי השמועות ששולחים בני המשפחה, החברים והקולגות.

 

1. לגלות אם התמונה מזויפת

 

לא מעט מתומכי חמאס מפיצים תמונות מזעזעות לכאורה מעזה או תמונות שמציגות חיילים שנפגעו כביכול. לעתים קרובות מדובר בתמונות ישנות ממבצעים קודמים, ממלחמת האזרחים בסוריה או אפילו מסרטי אימה הוליוודיים.

 

 

אחד הכלים החזקים העומדים לרשותכם הוא חיפוש התמונות ההפוך בגוגל. פשוט היכנסו ל-images.google.com ולחצו על סמל המצלמה ליד כפתור החיפוש. תוכלו להעלות את התמונה המפוקפקת כקובץ מהמחשב שלכם או להזין קישור מהרשת. תוצאות החיפוש ילמדו אתכם אם התמונה פורסמה בעבר.

 

2. לראות מי עוד התייחס למידע

 

ישנם מקרים שבהם הצליחו אתרים קטנים ובלוגים לחשוף חדשות מרעישות, אך לא מעט פעמים מדובר בשמועות לא מבוססות, ללא כל מקור רציני. האם מצאתם את הדיווח רק באתרי פורומים חרדיים כגון בחדרי חרדים, שבהם השמועות נפוצות? או אולי רק באתרים כמו תיק דבקה? ואולי השמועה עוברת רק בכמה קבוצות פייסבוק קטנות? אם אתם מוצאים את הדיווחים רק במקומות כאלה, מן הראוי להתייחס אליהם בספקנות.

 

 

ברשתות החברתיות התפרסמו לא מעט דיווחים ותמונות בשם המשטרה ופיקוד העורף, כולל דיווחים על אזעקות ואיסורי יציאה מהמקלטים. ברוב המקרים ניתן לאמת בקלות את המידע באמצעות ביקור מהיר בדפי הפייסבוק של משטרת ישראל ופיקוד העורף. אם אתם מוצאים את המסר שנשלח כביכול בשמם רק בקרב חבריכם בווטסאפ, מדובר בזיוף.

במקרים רבים השמועות כוללות פרסומים שאכן הופיעו בתקשורת הישראלית או הזרה לצד מידע חסר בסיס.

 

מומלץ להתחקות אחר הדיווחים המקוריים. אם אין למידע מסוים זכר בתקשורת (גם לא הזרה, שאינה כפופה להנחיות הצנזורה), קשה להאמין שיש לו אחיזה במציאות. מומלץ לחפש מילים הקשורות לשמועה בגוגל ובטוויטר כדי לברר את מקורה: גוגל מציעה כלים כמו חיפוש לפי זמן, שמקלים את הבירור אם מדובר בשמועה שחוזרת בכל מבצע צבאי.

 

3. לברר מי מפיץ את השמועה

 

מקורם של רוב הפרסומים הוא כמובן אנונימי, גם אם קיבלתם אותם מחברים או מאנשים שאתם סומכים עליהם. בדקו אם גם הם קיבלו את המידע בווטסאפ או שמא ממקור אמין. כשמדובר בטוויטר ובפייסבוק ניתן לבחון אם מדובר בחשבון של אדם מוכר, הפעיל לאורך זמן. בחלק מהמקרים גורמים התומכים בחמאס יוצרים פרופילים פיקטיביים כחלק מהלוחמה הפסיכולוגית שהם מנהלים נגד ישראל.

 

נוסף על כך, בחנו היטב את המסר. שגיאות כתיב, ניסוחים עילגים, התבטאויות דרמטיות יחסית לגוף שמפיץ כביכול את הדיווח - כל אלה צריכים לעורר סימני שאלה באשר לאמינות המידע.

 

האתר הוותיק ששמו "לא רלוונטי" מתעד כבר שנים בהצלחה רבה אגדות אורבניות ושמועות ישראליות. בניגוד לשמו, בזמן המבצע הצבאי האתר דווקא רלוונטי מאי פעם ומנתח לא מעט שמועות הקשורות לצוק איתן.

 

דוגמה מוכרת היא השמועה שחוזרת בתדירות גבוהה, ולפיה הודעות שמגיעות ממספרים המתחילים ב-000 נשלחות מחמאס כדי לאתר את מיקום הנמענים. לפי האתר, למעשה מדובר במסרים ממערכות אוטומטיות שכלל אינן קשורות לאיתור מיקום.

 

4. לשמור על אחריות

 

גם אם אתם סבורים שהשמועות נכונות, כמעט תמיד ישנן סיבות טובות שהן לא הופצו בצינורות הרשמיים. אחת ממשפחות החיילים המשתתפים במבצע בעזה, למשל, קיבלה בוואטסאפ דיווח כוזב על מות בנה. במקרים אחרים משפחות שיקיריהן אכן נהרגו למדו על כך מהרשתות החברתיות לפני שנמסרה להן הודעה רשמית. רגע לפני שאתם מפיצים את השמועה הלאה חשבו היטב מה יכולות להיות ההשלכות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x