שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מכשירים

מיוחד לכלכליסט

האיש הביוני: הסייבורג הראשון מציג עתיד מרהיב

פרופ' סטיב מאן מרכיב כבר 35 שנה את המשקפיים החכמים שהמציא. הגאון האקסצנטרי, שפיתח גם את השעון החכם הראשון ועין מלאכותית, מספר בראיון ל"כלכליסט" עד כמה הטכנולוגיה תיטיב איתנו ועל חציית הקו שבין אדם ומכונה

הראל עילם 10:3502.07.14
גם בעולם הטכנולוגיה, שרווי בדמויות אקסצנטריות, נחשב סטיב מאן ליוצא דופן. הפרופסור מאוניברסיטת טורונטו מרכיב כבר יותר מ־30 שנה משקפיים חכמים, תחום שהמציא כמה עשורים לפני גוגל. מראהו יוצא הדופן אף גרם לכך שלפני שנתיים הותקף במסעדה בפריז, כשהצוות דרש שיסיר את הגאדג'טים שאותם הוא לובש כל הזמן.

מאן נחשב לממציא השעון החכם הראשון, טכנולוגיית המציאות הרבודה (Augmanted reality) שנמצאת היום במאות אפליקציות, הממשק הטבעי הראשון והעין המלאכותית הראשונה. אבל ב־1991, כאשר ניסה להקים מעבדת מחשוב לביש באוניברסיטת MIT, כונו המחקרים שלו "מטורפים לחלוטין, על הקצה". בראיון בלעדי ל"כלכליסט" לרגל ביקורו בכנס Wearable Tech Israel שהתקיים במאי, סיפר מאן שכל ההמצאות שפיתח הן רק אבני דרך בדרך להגשת החלום שלו - עולם שבו נבין זה את זה בעזרת טכנולוגיה שתאפשר לנו לראות את העולם וזה את זה בצורה טובה יותר.

 

פרופ' סטיב מאן פרופ' סטיב מאן

 

יוצר תקשורת ישירה עם המציאות

 

לכבוד הכנס בחר מאן בשם עברי עבור הטכנולוגיה החדשה שפיתח ושהודגמה בכנס - סוג חדש ובלתי אמצעי של חיבור בין אדם ומכונה, שמאפשר הפעלה של מחשב ללא מגע ובאמצעות משקפיים חכמים בלבד.

 

הטכנולוגיה נקראת אבקוגרפיה, מהו מקור השם?

"הרעיון הוא ליצור ממשק חדש שמאפשר כתיבה בחלל כאילו מציירים באבק", סיפר מאן. אבקוגרפיה מאפשרת למי שמרכיב את המשקפיים החכמים Space Glass, שמאן מעורב בפיתוחם, לצייר בחלל האוויר אובייקטים שניתן להזיז ולהפעיל ואף לשתף.

 

"אם אני רוצה לכתוב משהו, אני יכול לכתוב את האותיות באוויר או לקשקש בעזרת האצבע ישירות על השולחן. אני לא צריך יותר להרים עט, וזה ההבדל בין ממשק ישיר לממשק עקיף - עט או מקלדת בעצם מרחיקים אותי מהמציאות החיצונית".

 

את האובייקטים שיוצר המשתמש הוא יכול לחלוק עם אחרים שחובשים את המשקפיים, אשר יכולים לתמרן ולשנות את הצורות. המשקפיים גם מקליטים את הפעולה ויכולים להמיר או להעתיק אותה לתוכנות תלת ממדיות.

 

שעון חכם צריך גם להראות את השעה

 

את הדרך לאבקוגרפיה החל מאן בסוף שנות השבעים כשהיה האדם הראשון שחיבר את גופו למחשב ויצר משקפיים חכמים. בעשרות השנים שחלפו מאז שכלל את הדגם המגושם, והגרסאות החדשות שפיתח כבר כוללות שורה של מצלמות ומראות שמאפשרות לו זווית ראייה רחבה, חיבור לדיסק קשיח זעיר שמתעד את חייו, אמצעי זיהוי פנים משוכללים ועוד.

 

מאן רואה את עצמו בראש ובראשונה כחוקר. הוא חתום על עשרות פטנטים ופרסם מאות מאמרים, מחקרים וכמה ספרים. אך עד לאחרונה, למרות ההשפעה העצומה שיש לו על עולם הטכנולוגיה, כמעט לא עסק בפיתוחים מסחריים. כל זה הולך להשתנות בספטמבר, כאשר חברת Meta תוציא לשוק את ספייס גלאס, המשקפיים שבהם משולבת גם טכנולוגיית האבקוגרפיה. הספייס גלאס הם מתחרים יקרים לגוגל גלאס, שיישאו תגית מחיר של 3,600 דולר אך יכללו חומרה מתקדמת, מעבד מהיר משמעותית מזה שטמון במשקפיים החכמים של גוגל, ומסך שלא מקיף רק חלק זעום משדה הראייה אלא מכסה את כולו.

 

 

תחום המשקפיים החכמים עושה הרבה רעש, עם גוגל גלאס ואוקולוס ריפט שנרכשה על ידי פייסבוק. אתה לא חושב שמדובר בהייפ?

"לטכנולוגיה הזו יש פוטנציאל לשימוש נרחב, אבל תמיד צריך לזכור - האם הטכנולוגיה שאנחנו מפתחים ממלאת את המטרה העיקרית והראשונית שלה? האם שעון חכם מראה טוב יותר את השעה? האם הוא מביא ערך מוסף או שמדובר בגימיק? כך גם עם משקפיים חכמים: האם הם עוזרים לנו לראות טוב יותר? אם לא, מהי הסיבה לקיומם? אם שכחנו את הסיבה העיקרית, לא משנה מהן היכולות הנוספות של המכשיר, לא נגיע לשום מקום. רוב המשקפיים החכמים שיש היום בשוק הם כישלון מהדהד בכך שהם אפילו לא עומדים במטרה הבסיסית שלהם".

 

אבל לפעמים השימוש העיקרי במכשיר משתנה. השימוש במחשב אישי שונה ממה שהיה לפני עשור.

"האמת היא שרק עכשיו אנחנו מתחילים להבין איך באמת אפשר לתקשר עם מחשבים. לפני 30 שנה המצאתי את ממשק המשתמש הטבעי הראשון וגם כתבתי על כך ספרים. היום יש עוד חברות שמנסות לאמץ את הטכניקות האלו ואנחנו מתחילים לראות את זה בתעשייה".

 

אז אתה אומר שגוגל גלאס לא יצליחו, בהתחשב בכך שהם לא מאפשרים לך לראות טוב יותר?

"זה גימיק. וכן, לפעמים גימיק מוכר, אבל אין לו השפעה ארוכת טווח. גם המשקפיים הראשונים שיצרתי הורכבו ממסך קטן בקצה העין שהראה לי שהוא מחובר למחשב. הם לא נתנו לי לראות יותר טוב, ואחרי כמה שנים הבנתי שזה לא טוב מספיק".

 

 

ספייס גלאס משקפים את חזונו של מאן לעתיד שבו הטכנולוגיה לא רק תציג שכבות נוספות של מציאות, אלא תתווך בין המשתמש למציאות כך שהוא יוכל להרכיב את המשקפיים ולשנות את המציאות כרצונו. אף שמאן הוא מאבות רעיון המציאות הרבודה - שכיום הביטוי הנפוץ ביותר שלה הוא אפליקציות שמוסיפות שכבה נוספת למציאות ומאפשרות, למשל, קבלה של נתונים נוספים על פריטים בחנות - הוא סבור שהגיע הזמן להתקדם לשלב אינטראקטיבי יותר.

 

"המשקפיים האחרונים שפיתחתי מאפשרים לך לשתף את מה שאתה רואה עם אחרים", הדגים. "זה עתיד האינטרנט - מעין חלל וירטואלי משותף שבו למשל אוכל להרכיב את המשקפיים שלי ואתה תוכל לשתף אותי במה שאתה רואה. אם תכתוב משהו באוויר, אני אוכל לראות אותו גם כן. נוכל לעבוד יחד, לפעול יחד. זה שירות שאנשים צריכים".

 

"תראה את אוקולוס ריפט (חברת משקפי המציאות המדומה שרכשה פייסבוק - ה"ע), זה נראה כמו משהו משנות השבעים. זה מכסה לך את כל הפנים וטוב רק ליישומים מסוימים. המשקפיים שלנו קלים יותר ומודעים לסביבה. אתה יכול להסתובב איתם ולראות את העולם דרכם".

 

הציבור נרתע מהעין הביונית

 

בניגוד לאחרים שמביעים חשש מפני חדירת הטכנולוגיה לכל תחום בחיינו, ושמירת המידע והמעקב המתמיד שכרוכים בשימוש בסמארטפונים וכלים אחרים, מאן דווקא מאמין שמדובר במהפכה חיובית. לדבריו, האפשרות להיות מחוברים כל הזמן לעולם וזה לזה תאפשר נקודת מבט חדשה והומנית יותר על המציאות. מאן מתאר בהתלהבות עולם שבו אנשים יוכלו לשתף את נקודת המבט שלהם עם אחרים, וגם עולם שבו המעקב אינו נמצא רק בידי הממשלה אלא בידי כולם כך שאזרחים פשוטים יוכלו לתרום את העדויות שלהם לבית המשפט. לדבריו, שיתוף נקודת מבט של אדם עם אחרים יכול לעזור להבנה שלנו את האחר, לשיפור ערוצי התקשורת ואף לאפשר לפסיכולוגים לספק טיפול טוב יותר.

 

 

"אנחנו יכולים לבנות מסד נתונים שכולל נתונים על איפה היית, זווית הראש שלך, על מה הסתכלת ועל מה התמקדת, תנועת האישונים וגלי מוח. אנחנו מתעדים היום הכל, והתוצאה היא שאנחנו יכולים להציג לצד השני לא רק מה שהאדם השני ראה, אלא גם איך הוא ראה את הדברים. זה מאפשר לך לראות את העולם מזווית הראייה של אדם אחר. 'שים את עצמך בנעליי ותראה את העולם כפי שאני רואה אותו', כך אני תמיד אומר".

 

לדברי מאן, הוא כבר עובד על יצירת תקן אחיד שיבטיח שלא לכל חברה יהיה חלל וירטואלי משלה. "אנחנו עובדים עם ארגונים שונים שיאגדו את התעשייה ויצרו סטנדרט פתוח שכולם יוכלו לחלוק. נתגבר על הפרגמנטציה בעזרת תקן למציאות מתווכת שתחבר את כל האנשים בעולם. אבל אני עדיין לא יכול לדבר על כל הרעיונות האלה".

 

האם אי פעם תהיה מוכן לשקול להשתיל בעצמך עין ביונית?

"אני עובד כמה שנים על טכנולוגיות שניתנות להשתלה. רשמתי פטנט על מחשב שניתן להשתלה ובניתי אבות טיפוס. אבל כשמדברים על טכנולוגיה ביונית חשוב לזכור שבציבור קיימת רתיעה מהנושא, וזהו תחום שבו אפשר ללחוץ רק עד לגבול מסוים".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x