שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
הסטארט-אפים המבטיחים 2014
מוסף יום העצמאות 2014

מקומות 4-10: מנהג אוטומטי ועד לאבטחת רשתות ארגוניות

הסטארט-אפים ברשימה עוסקים בתחומים מגוונים - מנוע הפצת תוכנות חינמיות, מדפסות טקסטיל דיגיטליות ורשת חברתית במקום העבודה

אסף גלעד ומאיר אורבך 08:0105.05.14

IronSource .4 - הורדה לצורך עלייה

איירון סורס, שפיתחה את מנוע הפצת התוכנות החינמיות הגדול בעולם, נהנית מפעילות מכניסה במיוחד במובייל ומתכוננת להנפקה בנאסד"ק

 

השנה האחרונה היתה קשה לענף ההורדות החינמיות: גוגל ויאהו הנחיתו מכות על מפיצות סרגלי הכלים והתוספים הלא מורשים לדפדפן, והתיאבון הכולל של ענקיות החיפוש להפצת סרגלים שיישאו את מנוע החיפוש שלהן בידי כל הלך ופחת.

למרות זאת, אחת החברות החסינות ביותר בתחום הפצת התוכנות החינמיות היא איירון סורס הישראלית, חברת סטארט־אפ שפיתחה את מנוע הפצת התוכנות החינמיות הגדול בעולם, InstallCore, צמחה בתוך שנים ספורות ומיזגה לתוכה ארבע חברות סטארט־אפ ישראליות מתחומים שונים.

 

עובדי איירון סורס במשרדים בבניין שקנו בתל אביב. ספקיות התוכנה משלמות לה הון תועפות עובדי איירון סורס במשרדים בבניין שקנו בתל אביב. ספקיות התוכנה משלמות לה הון תועפות צילום: תומי הרפז

 

שיטת הפעולה של איירון סורס פשוטה: היא ממליצה על התוכנות של לקוחותיה בכל פעם שהמשתמש מוריד תוכנה חינמית כמו אנטי וירוס, ממיר PDF או מנקה קבצים מיותרים. בין לקוחותיה: ענקיות אנטי וירוס כגון סימנטק ו־AVG וענקיות תוכנה כגון סקייפ ואדובי.

 

ניסיון המיזוג הכושל עם בבילון אף חשף את שווייה הגבוה של החברה נכון לאוקטובר בשנה שעברה: 800 מיליון דולר - אז פי שניים משווייה של בבילון.

 

החברה נהנתה מצמיחה הדרגתית בהכנסות, שצפויות להגיע השנה לכ־270 מיליון דולר - עלייה של כ־35% ביחס לשנה הקודמת. לפי הערכות, היא מנהלת מהלכים לקראת הנפקה בנאסד"ק לפי שווי של כ־1.5–2 מיליארד דולר, המוערך על פי תחזית הכנסות הולכת וגדלה והכנסות מפעילות מובייל שאין לאף חברת אינטרנט ישראלית אחרת מלבדה.

 

איירון סורס, שמעסיקה כיום כ־300 עובדים וחנכה השנה בניין משלה ברחוב לילינבלום בתל אביב, חולשת על חלק נכבד משרשרת הערך של הפצת תוכנות חינמיות ברשת למחשב האישי ולמובייל. יתרונה הוא בראש ובראשונה במנוע התקנות המפיץ תוכנות למאות מיליוני משתמשים וביכולתה להתאים את התוכנות להורדה לכל משתמש. ספקיות התוכנה משלמות הון תועפות בגלל יכולתה של איירון סורס לא רק להגיע למשתמשים רבים, אלא גם להקנות להם יתרון תחרותי: כפי שעושה גוגל בטור ההמלצות הממומנות בדף החיפוש, גם איירון סורס יודעת לקדם את מפתחי התוכנה שמשלמים לה את הסכום הגבוה ביותר על חשבון המתחרים שלהם.

 

מנוע ההתקנות הוא רק נדבך אחד: לאיירון סורס יש גם רשת שבה היא מפרסמת אפליקציות ותוכנות. הרשת הזאת הפכה אותה לקניינית הפרסום של גוגל החמישית בגודלה בעולם ולאחת משותפותיה המרכזיות של גוגל בישראל. ענקיות סרגלי הכלים הישראליות לא השכילו לדלג בזמן לעידן המובייל, ואילו איירון סורס משמשת כיום כמפיצה הגדולה ביותר של אפליקציות ניידות. לפי הערכה, החברה מכניסה 30–40 מיליון דולר על הפצת 25 אלף אפליקציות, ובהן משחקי מובייל של קינג כמו קנדי קראש והמשחק טמפל ראן.

ההפצה הזאת מתאפשרת בזכות חליפה המספקת למפתחי האפליקציות רשת פרסום של באנרים סלולריים, חנות שניתן למכור בה טובין וירטואליים ולגייס תרומות. לאיירון סורס יש גם טכנולוגיה המזהה מי הם הגולשים במחשב האישי שירצו להוריד אפליקציה לסמארטפון ומייצרת עבורם המלצות; ישנה גם האפשרות להוריד את האפליקציה לטלפון היישר מהמחשב.

 

אסף גלעד

 

5. Mobileye - עוזר הנהג תופס פיקוד

שליטתה העולמית של מובילאיי במערכות הראייה הממוחשבת לרכב, מכינה את הקרקע למערכת נהיגה ללא נהג מתוצרתה

 

בתחרות הבלתי סמויה בתעשיית הרכב על מימוש החזון האולטימטיבי של מכונית ללא נהג, גוגל מובילה את טבלת הבאזז בפער ענק. הרכב העצמאי שלה נסע כבר מיליון וחצי קילומטרים בלי ידיים, מספר מדינות בארצות הברית הנפיקו לו רישיון נסיעה, והעיסוק התקשורתי בו רצוף בהמתנה לשלב המסחרי. אולם ייתכן שבסופו של דבר לא תהיה זו הענקית מקליפורניה, אלא דווקא חברה מירושלים שתספק לתעשיית הרכב העולמית את התשתית הטכנולוגית הדרושה למהפכה.

 

בעוד גוגל מתבססת על טכנולוגיית לייזר שמחירה עשוי להגיע לעשרות אלפי דולרים לרכב, מובילאיי הישראלית מציעה מערכת ראייה ממוחשבת המבוססת על מצלמות שעולות מאות דולרים בלבד, ועל אלגוריתמים שנוסו בהצלחה במערכות המסחריות של החברה. זאת הסיבה העיקרית ששמה של טסלה, יצרנית כלי הרכב החשמליים הגדולה והמבטיחה בארצות הברית, הוזכר כמי שעשויה לבחור במערכת של מובילאיי כדי לייצר את הרכב האוטונומי שלה. על פי הערכות הנשמעות בענף, מערכת הנהיגה האוטומטית של מובילאיי נוסתה בנוסף גם במכוניות של אופל, אאודי, טויוטה וניסאן.

 

מייסד החברה פרופ' אמנון שעשוע. התחזית: הנפקה בשווי 2.5 מיליארד דולר מייסד החברה פרופ' אמנון שעשוע. התחזית: הנפקה בשווי 2.5 מיליארד דולר צילום: נתי שוחט

 

מובילאיי, שהוקמה ב־1999 על ידי פרופ' אמנון שעשוע והמנכ"ל הנוכחי, זיו אבירם, מספקת מערכות סיוע ממוחשבות לנהג, המבוססות על מצלמה ועיבוד תמונה ממוחשב. המערכת "צופה" בדרך במקביל לנהג, ומספקת לו התרעות מפני סטייה מהנתיב ומפני התנגשות אפשרית בכלי רכב אחרים, היא עוקבת אחר שמירת המרחק מהרכב שלפנים, מזהה הולכי רגל ותמרורים ואף שולטת בעוצמת אורות הרכב. כיום, משולבות המערכות של מובילאיי בדגמים של יצרניות רכב רבות, בהן ב.מ.וו הגרמנית וענקית הרכב האמריקאית ג'נרל מוטורס.

 

על פי הערכות, החברה מכרה ב-2012 כ־780 אלף מערכות, כ־1.5 מיליון ב-2013 והשנה היא מצפה למכור כ־6 מיליון מערכות. תחזיות החברה מדויקות יחסית, כי הן מתבססות על חוזים עם יצרניות הרכב הגדולות. החברה שוקלת להנפיק את מניותיה בנאסד"ק לקראת סוף 2014, לפי שווי שוק של כ-2.5 עד 3 מיליארד דולר. הגיוסים האחרונים של החברה נעשו לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר, כך ששווי שוק של 2.5 מיליארד דולר ישרת את המשקיעים המבקשים להציף ערך.

 

מערכת הנהיגה האוטומטית של מובילאיי תהיה יותר מורכבת ממערכת הסיוע לנהג. על פי הפרסומים, טסלה מתכוונת לשלב מערכת הכוללת חמש מצלמות: שתיים מלפנים, אחת מאחור, ושתיים בצדי הרכב. המערכת תתממשק למערכת הניווט של טסלה וביחד הן ייצרו מערכת נהיגה מלאה. המערכת יודעת לשמור על מרכז הנתיב, לעקוב אחר המכונית שמלפנים, לשמור מרחק, לזהות רמזורים ושלטים, לעבור בצומת לא מרומזר ולהחליף נתיבים בתנועה עירונית.

 

פרופ' שעשוע נחשב לאחד המומחים המובילים בעולם בתחום הראייה הממוחשבת. ב-2010 הקים עם אבירם את "אורקם", המייצרת מערכת מהפכנית המקריאה בקול ללקויי ראייה ועיוורים, טקסטים שאותם "קוראת" מצלמה המותקנת על משקפיים. בסוף 2013 החלה החברה במכירת המערכת.

מאיר אורבך 

6. Kornit - הדפס ולבש

יצרנית מדפסות הטקסטיל הדיגיטליות מראש העין מתקרבת להנפקה בוול סטריט

 

קורנית דיגיטל ממשיכה את מסורת ההצלחות של חברות הדפוס הדיגיטלי בישראל דוגמת סאיטקס ואינדיגו. ואולם, בשונה מהן, קורנית בחרה להתמחות בהדפסה על טקסטיל ובעיקר בתחום הלבוש המוגמר, כלומר בדים שנצבעו ונחתכו ואף כבר נתפרו לבגדים.

עובדי החברה והמדפסות. העולם רוצה ביגוד מותאם אישית עובדי החברה והמדפסות. העולם רוצה ביגוד מותאם אישית צילום: עמית שעל

 

הצורך בהדפסה דיגיטלית בעולם הטקסטיל התעורר עם העלייה המשמעותית בביקוש לביגוד מותאם אישית, בעיקר בשל קניית בגדים באמצעות הרשת. בניגוד להדפסה באמצעות גלופות, המכונות של החברה מאפשרות להדפיס כמויות קטנות וכך יכולים בתי דפוס מקצועיים בתחום הטקסטיל לספק דרישה מדויקת של לקוחות בתוך זמן קצר. הטכנולוגיה גם מקטינה משמעותית את הפגיעה הסביבתית הנגרמת בשיטות הלא דיגיטליות. מנוע צמיחה שתופס מקום נכבד בפעילות החברה מראש העין הוא תחום הספורט, זאת לנוכח הביקוש הרב של קבוצות ואוהדים, הזקוקים להדפסות ייחודיות בכמויות קטנות.

 

החברה הוקמה ב־2003 ובין מייסדיה המנכ"ל היוצא של החברה עופר בן צור, משה נור, מבכירי תעשיית הדפוס בישראל, ואבי סטרלינג. כמו מרבית חברות הדפוס הדיגיטלי, קורנית פועלת בשני מסלולים: הראשון, ייצור מכונות דפוס באמצעות כמה קבלני משנה בארץ, והשני, ייצור הדיו הדיגיטלי שהיא מפתחת במפעל שלה בקריית גת.

 

לכל אורך שנות קיומה גייסה קורנית מעט מאוד כסף. בתחילת דרכה מומנה במאות אלפי דולרים על ידי משקיעים פרטיים ובאמצעות תמיכה נרחבת של המדען הראשי במשרד הכלכלה. לאחר מכן השלימה כמה גיוסים של מיליוני דולרים בודדים, עד הגיוס הגדול מקרן ההשקעות הפרטית פורטיסימו ב־2011 - 15 מיליון דולר תמורת כשני שלישים ממנה. חלק מהכסף הוזרם לחברה והשאר למייסדים.

 

בעתיד הקרוב נערכת החברה להנפקה אפשרית בוול סטריט. על פי הפרסום ב"כלכליסט", ההנפקה אמורה להיערך בסוף 2014 לפי שווי שוק של 400 מיליון דולר. בחברה לא מדברים על ההנפקה, אבל משום שבין בעלי המניות שלה נמצאת קרן ההשקעות פורטיסימו, אקזיט באמצעות הנפקה הוא אפשרי ביותר.

מאיר אורבך

 

7. ForeScout - הפרנויה משתלמת

פריחת שוק אבטחת המידע בעקבות פרשת האזנות ה־NSA הגדילה משמעותית את הכנסות פורסקאוט, שמתמחה באבטחת רשתות ארגוניות

 

ההיסטריה שנוצרה בעקבות חשיפת ההאזנות שמבצעת הסוכנות האמריקאית לביטחון לאומי (NSA) ברחבי העולם הפכה את 2013 לשנה טובה מאוד עבור חברות האבטחה והסייבר. פורסקאוט הישראלית בפירוש נהנתה מתנופה זו.

 

החברה, שהקימו בשנת 2000 עודד קומאי, דורון שקמוני וחזי ישורון, נהנית מגידול בהכנסות כבר ארבע שנים, ובשנה האחרונה אף רשמה עלייה משמעותית. על פי הערכות, פורסקאוט בוחנת הנפקה בנאסד"ק לפי שווי של כ־400 מיליון דולר.

 

עובדי פורסקאוט. בוחנת הנפקה בנאסד"ק עובדי פורסקאוט. בוחנת הנפקה בנאסד"ק צילום: אוראל כהן

 

טכנולוגיות אבטחת המידע שמפתחת פורסקאוט הן למעשה הדבק שמחבר בין כל יישומי אבטחת המידע המותקנים בארגונים. המערכת של החברה יושבת בלב הארגון ומתחברת לכמאה מערכות אבטחת מידע שונות. ברגע שהחברה מזהה פגיעה באחת המערכות האלה היא מפעילה באופן אוטומטי סריקה מהירה לזיהוי אזורים פגיעים אחרים ומנטרלת כל אפשרות להמשך התקיפה ולפגיעה נוספת במחשבי הארגון.

 

עם לקוחות החברה נמנות מספר רב של חברות מדירוג 500 החברות הגדולות בארה"ב של מגזין "פורצ'ן", ובהן SAP, חברת המשחקים סגה ותאגיד הפרסום אומניקום.

החברה, שמייסדיה עדיין פעילים בה, מעסיקה כיום כ־290 עובדים: שליש מהם יושבים במרכזי הפיתוח בתל אביב והשאר בעמק הסיליקון, שם נמצאות גם הנהלת החברה ועיקר פעילות השיווק והמכירות.

אסף גלעד

 

8. taboola - הקריאה הבאה

המלצות הקריאה המפולחות של טאבולה צפויות להכניס השנה יותר מ־100 מיליון דולר

 

השנה האחרונה היתה השנה של טאבולה. אמנם היא קמה כבר ב־2007, כשעסקה בניתוח תוכן של סרטוני וידיאו ברשת, אולם רק הפיכתה למנוע הממליץ על כתבות וטקסטים באתרי חדשות הפך אותה למה שהיא: חברת ענק ישראלית־אמריקאית המעסיקה 150 עובדים בשתי היבשות. בשיתוף אאוטבריין הישראלית, שאת המודל שלה היא אימצה, שולטת טאבולה בתחום המלצות הקריאה של כתבות באתרי תוכן, והיא יודעת להמליץ גם על סרטוני וידיאו. עם לקוחותיה נמנים אתרי תקשורת מהגדולים ביותר - USA Today, AOL, המגזינים "טיים" ו"אטלנטיק", ערוץ מזג האוויר האמריקאי ורבים אחרים.

 

האלגוריתם של החברה לומד את התנהגות המשתמש ואת התחומים המעניינים אותו וממליץ לו על כתבות רלבנטיות באתר שבו הוא גולש או באתרים אחרים. המודל העסקי מבוסס על המלצה על כתבה ממומנת, שחברה מסחרית שילמה על קידומה. לעומת אאוטבריין, הממצבת את עצמה בפלח הפרסום האיכותי יותר, טאבולה בררנית פחות באשר לתוכן המסחרי שהיא מקדמת - מתוספי תזונה ועד מסחר במט"ח - ולכן מצליחה לצבור הכנסות גבוהות יותר (באופן יחסי) עבור אתרי החדשות שהיא משרתת. כך צמחה טאבולה מהכנסות של מיליוני דולרים בודדים ב־2012 ליותר מ־80 מיליון דולר בשנת 2013, והשנה היא צפויה לחצות את רף 100 מיליון הדולרים. לפי החברה, היא מייצרת 3.5 מיליארד המלצות ביום הנחשפות בפני כ־300 מיליון איש בעולם, שבהם 70% מהגולשים האמריקאים.

 

מנכ”ל טאבולה, אדם סינגולדה. הסרטון יחפש את הצופה מנכ”ל טאבולה, אדם סינגולדה. הסרטון יחפש את הצופה צילום: אוראל כהן

 

בשנה האחרונה הצליחה טאבולה גם לחדור לתחום המאתגר של המלצות בפלטפורמות ניידות. יותר מ־20% מהגולשים אליה מגיעים מסמארטפונים וטאבלטים, ומאה אפליקציות של גופי תקשורת, ובהם פוקס ו"דיילי מייל", אימצו את הממשק שלה למובייל.

 

טאבולה המשיכה להתרחב כשנכנסה לשוק האסייתי, לאתרי חדשות באוסטרליה ומלזיה ולכלי תקשורת הודיים כמו "הינדוסטן טיימס" ו־NDTV. ההתרחבות הזאת מאפשרת לטאבולה לחשוף אתרים אמריקאיים כמו USA Today לקהלים חדשים.

 

האופק החדש של טאבולה טמון בהקמתו של מנוע חיפוש הפוך: במקום לחפש את התוכן הפרסומי המתאים לגולש, המנוע יחפש עבור המפרסמים את הגולשים המתאימים. הוא יתבסס על ניתוחי התנהגות ויידע לחזות עבור קמפיין נתון אילו משתמשים ייטו להקליק על סרטון המקושר אליו. המנוע יוכל לחזות למשל שסרטון המסקר מכונית פאר חדשה יקסום לבעלי אייפון המתגוררים במרכזי ערים גדולות במזרח אסיה הגולשים מהסמארטפון בשעות הלילה. טאבולה תדע להמליץ למשתמשים על 4–5 הסרטים המתאימים להם מתוך מיליונים במטרה להגדיל את הסיכוי שהם יצפו בהם. את הקמפיינים המפולחים האלה היא מריצה כעת בשיתוף מפרסמים כגון בנק אוף אמריקה, נטפליקס וחברת הנעליים ואנס.

 

מנוע הפרסום החדש הופך את טאבולה למתחרה לא רק של אאוטבריין, אלא של כל חברה המתמחה בפרסום מפולח; למשל, קריטאו, רוקט פיול ואפילו גוגל ופייסבוק. גוגל מאיימת להיכנס לתחום ההמלצות הממומנות, והיא כבר שיגרה מיילים בנושא לכמה הוצאות לאור - מה שלא הרתיע את טאבולה ומנע ממנה לשכור את סמנכ"ל הכספים המנוסה דוד אברמן (פאוורמט, פינג'אן) כדי להתכונן להנפקה עתידית או להצעות הרכישה שבוודאי יגיעו.

אסף גלעד

 

9. Kenshoo - מודעה מהעתיד

קנשו מתכננת לשדרג את המומחיות שלה בניטור יעילותם של קמפיינים ברשת, למערכת שתנבא את ההצלחה שלהם עוד בטרם הושקו

 

קנשו תהפוך השנה, כך נראה, לדני רופ של הקמפיינים הפרסומיים ברשת. קנשו היא כיום חברת טכנולוגיית הפרסום הגדולה בישראל, ומעסיקה 430 עובדים ברמת החייל ועמק הסיליקון. הכנסות החברה גדלות מדי שנה בקצב של 30%–40%, ולפי ההערכות מכניסה כיום מעל ל־80 מיליון דולר בשנה.

 

אלון שפר (מימין) וניר כהן. מתכננים הנפקה ב־2015 אלון שפר (מימין) וניר כהן. מתכננים הנפקה ב־2015 צילום: תומי הרפז

 

בימים אלה קנשו מפתחת מערכת חדשה שאמורה לסייע לארגונים לקבל החלטות קריטיות בנוגע לחלוקת תקציבי הפרסום, על בסיס סטטיסטיקות מורכבות וטרנדים קיימים במנועי החיפוש וברשתות החברתיות. המערכת, שצפויה להתחיל לפעול עוד השנה, מנבאת את התשואה על ההשקעה בפרסום ברמה הרבעונית ומבצעת פילוח גיאוגרפי וסקטוריאלי לקמפיין עוד בטרם הושק. כך למשל, היא יכולה לומר למנהל שיווק כיצד צפוי להצליח קמפיין לשיווק מוצר באירופה או מוצר חדש לנשים מעל גיל שלושים. בזכות פיתוח המערכת גייסה קנשו לפני חודשיים 20 מיליון דולר.

 

המערכת העתידית מבוססת על הידע הרב שצברה קנשו בפעילות הנוכחית שלה, שעיקרה מערכת אוטומטית שבודקת את יעילותם של קמפיינים פרסומיים באינטרנט. קנשו מנטרת בזמן אמת מה מתרחש במקומות החשובים ברשת - מה הגולשים מחפשים במנועי החיפוש, מהם הנושאים החמים שנידונים ברשתות החברתיות ואילו פרסומות זוכות לפופולריות בהן. היא מתריעה על כך בזמן אמת ובאופן אוטומטי ללקוחותיה המפרסמים, ולמעשה מאפשרת להם לשנות את הקמפיין בתוך שברירי שניות כדי להגביר את יעילותו ולהוזיל עלויות.

 

שיטה זו של "הנדסה לאחור" מאפשרת להבין מי הקליק על איזו פרסומת, הוריד תוכנה או קרא מאמר, ולייחס את הפעילות הזו לחשיפה לפרסומת בפייסבוק, בגוגל או בכל מקום אחר. תובנות אלה מאפשרות לה לייעץ לאתר התיירות אקספדיה, למשל, לפרסם בתקופת החגים היהודיים חבילות נופש ליוון לישראלים בני 40 פלוס ובתקופת החגים הסלאביים, לשווק את אותן החבילות עבור תושבי רוסיה.

 

קנשו מתכננת לצאת להנפקה ברבעון השלישי של 2015, ככל הנראה לפי שווי של מעל מיליארד דולר, שמגלם צמיחה משמעותית ביחס לשוויה כיום המוערך ביותר מ־600 מיליון דולר.

אסף גלעד

 

Clarizen .10 - עבודה חברתית

אחרי שהעולם התרגל לרשתות החברתיות, קלריזן מנהלת פרויקטים ארגוניים מורכבים באמצעות סטטוסים

 

מאז שפייסבוק השתלטה על חיינו מנסה עולם התוכנה להכניס את עקרונות הרשת החברתית גם אל מקום העבודה. תקשורת ארגונית המבוססת על פוסטים, תגובות, שיתופים וצ'טים היא חוויה חברתית נעימה יותר וגם יעילה יותר. כך קמו להן אפליקציות כגון Jive, Yammer ו־Zula, אבל רק קלריזן הישראלית הצליחה לחדור לעומק התהליכים הארגוניים, כשהיא יוצרת רשת חברתית המאפשרת לנהל עבודה מוסדרת ועתירת מידע עם משתתפים רבים.

 

מנכ"ל קלריזן אבינועם נובוגורצקי (משמאל) והנהלת קלריזן. מתחרה ישירה במייקרוסופט מנכ"ל קלריזן אבינועם נובוגורצקי (משמאל) והנהלת קלריזן. מתחרה ישירה במייקרוסופט צילום: EDWARD JEFFERSON

 

בממשק דמוי פוסט ברשת של קלריזן ניתן לקיים שיחה בין בעלי תפקידים, לנהל את רשימת המשימות של הפרויקט, לכתוב מסמכים, לשתף אותם, להעביר אותם לאישור, לנהל קבוצות מטריציוניות, לעקוב אחר זמני ביצוע, להגדיר מודולים של פעולה והכל מבלי לצאת מהפוסט. קלריזן כבר לא נתלית בפייסבוק, ומבחינתה הממשק החדשני ממציא את עולם העבודה מחדש סביב מה שהיא מכנה "הרשת העבודתית", על משקל "הרשת החברתית".

 

המתחרה העיקרית של קלריזן היא מיקרוסופט, שמיזגה את שירות ניהול הפרויקטים הפופולרי Yammer לתוך שירות ניהול התכנים הפופולרי גם הוא SharePoint. עם זאת, קלריזן שלפה קלף משלה: היא חברה לבוקס, אחת החברות החמות של עמק הסיליקון המספקת שירות אחסון ועומדת לפני הנפקה. קלריזן ובוקס מבוססות שתיהן על הענן, וכך מספקות שירות אחיד לארגונים שמעוניינים לנצל אותו כדי לנהל את תהליכי העבודה שלהם מכל מכשיר.

 

בזכות האמון הגובר שנותנים ארגונים במערכות המבוססות על ענן מחתימה קלריזן לקוחות רבים יותר וגדולים יותר. כיום משרתת החברה לקוחות ענק כגון סיסקו, בוסטון סיינטיפיק, קרפור, זנדסק, מרקטו ורוש וחברות ישראליות כגון קבוצת שטראוס, קלטורה וגיגיה. היציבות בשוק הענן והחוזים ארוכי הטווח בצירוף רף ההכנסות הצומח שמגיע לכ־30 מיליון דולר עשויים להביא את החברה להנפקה בטווח של כשנתיים.

אסף גלעד

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x