שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

ארנק סלולרי? מי צריך את זה בכלל?

הצרכנים בארה"ב ובאירופה לא זקוקים לשירותי התשלום הסלולריים על אף טענות חברות הטכנולוגיה, כיצד איביי ו-AirBnB לימדו את האנושות שכבר לא צריך לפחד מזרים ויזם לא מבין מה לא בסדר בכך שהיכה אישה

יוסי גורביץ 13:1628.04.14

יש לך עודף מסמארטפון?

 

הארנק הדיגיטלי - אותה אפליקציה שמחברת את המשתמש לשירותי סליקה ותשלום - לא מצליח לפרוץ קדימה. אומרים לנו (ובמידה מסוימת של צדק) שהארנק הסלולרי יוכל להחליף את הכסף הפיזי יום אחד. אם מסתכלים על נתוני החדירה של הטכנולוגיה לארה"ב ולאירופה, רואים שהיום הזה עוד רחוק מאוד.

 

במקומות אחרים בעולם זה דווקא עובד לא רע: ביפן, הארנקים הסלולריים הם להיט בקרב הצעירים ובאפריקה חלק ניכר מהכסף עובר דרך אפליקציות. אבל בארה"ב ובאירופה? גורנישט. 

 

וזה לא שאנשים לא ניסו: שורה של חברות גדולות, מחברות האשראי ועד גוגל, הפעילו שורה של כלי תשלום דיגיטליים. לגוגל יש כידוע את האנרגוגל (Google Wallet) שאפילו הוא לא זכה להצלחה. למעשה, בתעשיה הפסיקו לדבר על התחום במונחים של מהפכה (רבולוציה) ועברו לדבר על התפתחות (אבולוציה). שזו הדרך המנומסת של עמק הסילי-קון להגיד שכנראה האופטימיות הראשונית לא היתה זהירה דיה.

 

המשתמשים לא ממהרים לוותר על השטרות והמטבעות לטובת אמצעי התשלום החדשים המשתמשים לא ממהרים לוותר על השטרות והמטבעות לטובת אמצעי התשלום החדשים

 

הסיבות לכך מגוונות: קודם כל, כל העסק עדיין די מסובך טכנית ומצריך לא מעט פיתוחים בתחום האבטחה. שנית, גם בתי עסק שמקבלים צורת תשלום דיגיטלית מסוימת, בדרך כלל לא מקבלים תשלום אחר. כלומר, העובדה שאתם עובדים עם שירות מסוים לא אומרת בשום פנים שבחנות הקרובה, מישהו יקבל את התשלום הזה. יש צורך בסטנדרטיזציה, וזה הולך לקחת לא מעט זמן - ולא לפי הקצב המסחרר של תעשית המובייל. תעשיית הכספים, שעדיין משתמשת בהמצאה של בנקאים איטלקים במאה ה-14 -הצ'ק - ושמטבעה היא שמרנית יותר, עובדת הרבה יותר לאט.

 

וישנה הבעיה הגדולה מכולן: שיטות התשלום הנוכחיות פשוט טובות מספיק. יש לנו מזומנים ואשראי, והם עובדים בלי בעיה ברוב מוחלט של המקרים. מכירים את ההרגשה הלא נעימה כשמכונת כרטיס אשראי חושבת כמה שניות יותר מדי על הכרטיס שלך? זו התחושה שאנשים מקבלים בהרבה מקרים שבהם הם משתמשים בתשלומים דיגיטליים. אנשים יעשו הרבה כדי לא לחוש אותה, ודאי לא בנוכחות זרים. זה המכשול העיקרי, והתעשיה עדיין לא התגברה עליו.

 

האמון חזר

 

כולנו גדלנו על הסיפורים שמוסר ההשכל שלהם הוא שאסור להאמין לזרים, שכל מי שנמצא מחוץ לקבוצת הקרבה המיידית שלנו הוא נוכל בפוטנציה (אם הוא ידידותי) ותוקף בפוטנציה (אם הוא עוין). גם העובדה שסטטיסטית, מגורים בעיר מעודדים פשע תורמת לבעיית האמון שלנו כלפי אחרים.  

 

אבל תחום חדש יחסית, כלכלת השיתוף המקוונת, מלמד זרים שאפשר לסמוך זה על זה. למעשה, בלי הכלל הזה, הכלכלה הזו לא יכלה להתקיים. שירותים כמו AirBnB בנויים על כך שתשכירו את הדירה שלכם לברנש שלא פגשתם מעולם, בלי לבקש ממנו שטר ערבות. שירותים כמו Lyft, שהוא שירות מוניות מצד אנשים פרטיים, בנוי על כך שתכניסו תכניס זרים מוחלטים לרכב שלכם, מה שנשמע כמו התחלה של סרט אימה.

 

אבל ברוב מוחלט של המקרים זה עובד. כמובן, המקרים שמשתבשים - הנהגים שנשדדים, האנשים שחוזרים ומוצאים שהדירה שלהם הפכה לחיקוי של סרייבו בשנות התשעים - הם אלה שתופסים את הכותרות, ובצדק. ידיעה שאומרת "גם היום, 2,872 איש השכירו את ביתם לזרים מוחלטים ללא כל אירוע ראוי לציון" לא תתפרסם.

 

דווקא אפשר לסמוך על זרים. AirBnB דווקא אפשר לסמוך על זרים. AirBnB

 

האמון המחודש הזה בבני אדם מגיע, כמובן, עם שורה של כלי ביקורת. החלוצה בתחום היתה איביי: היא לימדה אנשים שאפשר לרכוש משהו מאדם שמעולם לא ראיתם, מבלי לראות את המוצר - ושברוב המקרים תקבלו בדיוק מה שרציתם. לאיביי היו כלים מגיל אפס שמטרתם למצוא נוכלים ולהרחיק אותם.

 

ל-AirBnB היו תקלות בראשית ימיה, אבל מהרגע שהיא הוסיפה ביטוח לדירות ולתכולתן, חלק ניכר מהחשש התפוגג. לכל שירות יש את נקודות התורפה ולכל אדם יש את הדברים שהוא לא מוכן לעשות - גם מי שמוכן להסיע זרים בכלי הרכב שלו בתשלום, יהסס למסור את כלי הרכב הזה לזר. החששות הללו מובנים, אבל על פניו, נראה שכלכלת השיתוף מלמדת אותנו להיות בני אדם טובים יותר וחשדנים פחות. ומנסיון, כשזה קורה, עולמות שלמים ולא מוכרים נפתחים.

 

לא חוצים קו אדום

 

חבר המנהלים של חברת RadiumOne, פלטפורמת פרסום במדיה חברתית, הדיח אמש (ב') את מנכ"ל ומייסד החברה, גורבקש חלאל. זאת, לא משום שלא הצליח למצוץ די כסף מלקוחותיו או לגייס די הון מקרנות ויזמים, אלא בשל מקרה תקיפה בו הורשע. המקרה הפתיע את כלי התקשורת שמסקרים את מעללי חברות עמק הסילי-קון, משום שבתחילה סברו כולם שהמקרה לא ישנה את הסטטוס שלו בחברה כל עוד לא יושלך לכלא - עוד דוגמה למוסר הגמיש של חברות הייטק.  

 

חלאל תקף את החברה שלו ומצלמת האבטחה של הבניין צילמה את כל העסק; הפרא הזה היכה אותה 117 פעמים בתוך חצי שעה. החברה (כמו שקורה לא מעט במקרים של התעללות בין בני זוג) משכה את התלונה. בתרגיל תמוה כלשהו, הצליחה ההגנה לשכנע את בית המשפט שסרטון מצלמת האבטחה לא קביל. כתוצאה מכך, נאלצה התביעה להגיע להסכם טיעון שאכן מרשיע את חלאל, אבל רק בשתי עברות מסוג עוון (misdemeanor), לא עברות פליליות.

 

החוק תקף גם למנכ"לי הייטק. אילוסטרציה החוק תקף גם למנכ"לי הייטק. אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק

 

כתוצאה מכך, חלאל היה משוכנע (ומקורביו גם שכנעו את התקשורת) שהפרשה הזניחה הזו לא תמנע ממנו מלהמשיך לכהן כמנכ"ל של חברת סטארט-אפ. העובדה שחבר המנהלים מורכב כולו מגברים, גם היא נתפסה בקרב לא מעט אנשים כהוכחה לכך שזה בדיוק מה שהולך לקרות.

 

אלא שאז הגלגל התהפך. הסיבה לכך, על פי מקורותיה של קארה סווישר, היא לחץ מצד המשקיעים של החברה. נראה שמישהו בעמק הסילי-קון קלט, סוף סוף, שיש לעמק בעיה רצינית בתחום היחס שלו לנשים, והבין ששערוריה שבה מנכ"ל ממשיך בתפקידו כאילו כלום היא חציית קו אדום. 

 

היחיד שעוד לא הבין שהעולם זז והשאיר אותו מאחור הוא חלאל עצמו. הלז פרסם פוסט שמעוות את כל הסיפור, טוען שהסרטון "מוגזם" ולקינוח גם מאשים את הקורבן בכך שהיא "זונה". הסיפור עוד לא נגמר: לחלאל יש הרבה מאוד מניות של RadiumOne ולא מן הנמנע שהוא יתבע. המשך יבוא.

 

קצרצרים

 

1. אחת התופעות החמות בשוק האפליקציות היא יישומים שמלמדים אתכם לקרוא במהירות - מה שנראה כצורך טבעי בעידן הפצצת המידע הנוכחי. אבל גם אם נניח כרגע לעובדה שאחת המטרות של קריאה היא הנאה ולא רק קבלת מידע, מסתבר שיש בעיה באפליקציות הללו. חוקרים הגיעו למסקנה שיישומים אלו מטעים את המשתמש וכלל לא מועילים לו. קריאת בזק מהסוג שהן מלמדות גורמת למשתמש "לסרוק" את המידע אבל לא ללמוד או להפנים אותו. התוצאה: אנשים שחושבים שהם קראו משהו אבל כמה דקות אחר כך כבר לא זוכרים פרטים מרכזיים ממנו. ככה זה: אין ארוחות חינם. 

 

רוצים לקרוא מהר? אל תסמכו על אפליקציות רוצים לקרוא מהר? אל תסמכו על אפליקציות צילום: shutterstock

 

2. AirBnB מרחיבה את פעולותיה: מעתה, היא לא רק תקשר ביניכם ובין אנשים שיסכימו להשכיר לכם חדר, אלא גם תציע לכם מקומות לנסוע אליהם - בדומה לסוכנות נסיעות. בינתיים, ההיצע שלה מוגבל לאזור סן פרנסיסקו. בהמשך, היא מתכוונת להרחיב את ההיצע. כאילו שלא היו לה מספיק צרות משפטיות עם בתי מלון. 

 

3. נוכלים מנצלים הומלסים, בסיוע בשתיקה של אפל: הנוכלים שולחים את חסרי הבית לרכוש אייפונים בחנויות אפל, משלמים להם סכום זעום אחר כך ומוכרים את המכשירים בחו"ל. ההומלס, שכדי לרכוש את המכשיר חתם על חוזה, נתקע איתו. על פי דיווח של רשת KUSA האמריקאית, ככל הנראה שעובד חנות אפל מעורב במזימה. כשעיתונאי של הרשת ניסה להפנות את תשומת ליבה של אפל למה שמתרחש מחוץ לחנות שלה בדנוור, עובדי החנות גירשו אותו משם. 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x