שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

אפל עושה מארס טורקי לסוכנויות המודיעין בארה"ב

החברה מצאה דרך מבריקה לעקוף את החוקים שלא מאפשרים לה לדווח על איסוף ממשלתי של מידע דרכה, פריחת מגזר ההייטק גורמת לגירוש אנשים מבתיהם בסן פרנסיסקו, דרום קוריאה כבולה בשלשלאות לאינטרנט אקספלורר ופדופילים נכשלים במבחן טורינג

יוסי גורביץ 16:0806.11.13
לכי חפשי, NSA

 

אפל פרסמה אתמול (ג') דו"ח ראשון מסוגו מבחינתה, שעוסק בשקיפות ביחס למידע שהיא מעבירה לממשלה האמריקאית, ובו היא נקטה בתרגיל משפטי מתוחכם שמעמיד אותה במסלול התנגשות עם משטר המעקב האמריקאי.

 

לאפל זה דו"ח ראשון בתחום: גוגל מפרסמת דו"חות כאלה כבר שנים ופייסבוק - מזה כחצי שנה. אפל לא החמיצה הזדמנות לדקור את השתיים, כשציינה בעוקצנות שהמודל העסקי שלה לא בנוי על היוון של המידע הפרטי של המשתמשים. והרי תזכורת: המודל העסקי שלה בנוי על ניצול עובדים במזרח הרחוק, מכירה במחיר מופקע של מכשירים שלא אמורים להחזיק יותר משנה וחצי והונאת מס מסיבית. מן הסתם, את זה לא תשמעו מאפל עצמה.

 

טים קוק, מנכ"ל אפל טים קוק, מנכ"ל אפל צילום: איי אף פי

 

אבל תשומת הלב העיקרית לדו"ח של אפל הגיעה מסיבה אחרת לגמרי: החברה הודיעה שהיא לא קיבלה שום צו המתבסס על סעיף 215 של חוק הפטריוט, ושאם היא תקבל צו כזה - היא תערער עליו בבתי המשפט. סעיף 215 הוא סעיף דרקוני למדי שמאפשר לממשלה הפדרלית, כי בא לה, לקבל מחברה מידע משתמשים ללא הסבר. לחברות שמוסרות את המידע אסור לדווח על כך.

 

אז מה קרה פה? הופעלה כאן שיטת הקנרית; פעם, כורים שרצו לדעת מתי אחוז החמצן במכרות שלהם נמוך מדי, היו מורידים איתם קנרית. כשזו היתה מתהפכת עם הרגליים למעלה ונופחת את נשמתה, הכורים היו יודעים שגם זמנם-שלהם היה קצר - והיו נמלטים אל פני הקרקע.

 

ההודעה הזו היא הקנרית של אפל: אם, בפעם הבאה שאפל תוציא דו"ח כזה, לא תהיה שם הערה על כך שאפל מעולם לא קיבלה צו 215, כולם יבינו שהיא קיבלה, ושהיא מנהלת מאבק משפטי חשאי נגדו. במידה מסוימת, זו גם סוג של התרעה לממשלת ארה"ב: אל תחשבו על זה אפילו. כולם ידעו. אנחנו לא נגיד כלום, אבל כולם ידעו.  

 

אל תנסו את התרגיל הזה בישראל; לרשויות שלנו אין מעצורים ובתי המשפט הם במידה ניכרת חותמת גומי כשזה מגיע לשירותי הבטחון. בשנות השישים, מקסים גולן ושמואל מור חשפו את פרשת בן ברקה, רצח של פעיל אופוזיציה מרוקאי על ידי השירותים הצרפתים שככל הנראה קיבלו אותו לידיהם מהמוסד. הגליון של העיתון שלהם הועלם מהמדפים והשניים ישבו בחשאי בכלא במשך חודשים. כדי לוודא שאף אחד לא יודע שהם שם ולמה הם שם, הם נאלצו להוציא את העיתון מתוך הכלא.

 

עמק לעשירים בלבד

 

הטור הזה תהה מספר פעמים האם, בניגוד לתעמולה הרשמית, יש תועלת חברתית כלשהי בעסקי ההייטק - עסקית כנראה יש, אם ב"תועלת עסקית" אתם מתכוונים להעשרה של מספר מצומצם של אנשים על חשבונם של אחרים. אבל האם המחיר החברתי של עסקי ההייטק לא צריך לגרום לפרנסי הערים לשקול מחדש את הרעיון של הזמנתם אליהן?

 

הבעיה היא סוג של אינפלציה. עובדי הייטק מרוויחים הרבה יותר מכל שאר האוכלוסיה, להוציא אנשי פיננסים. בהתאם, המחירים באזורים שבהם הם חיים מתנפחים במהירות, וסתם אנשים לא יכולים יותר לחיות שם. דיווחנו כבר על עליית מחירי הדירות המטורפת בסן פרנסיסקו.

 

יאללה, תארזו. אני צריך את הכסף יאללה, תארזו. אני צריך את הכסף צילום: שאטרסטוק

 

חוק בקליפורניה - חוק אליס - מאפשר לבעלי דירות לפנות את הדיירים שלהם, גם אם הדיירים לא עוולו בדבר ותמיד שילמו את שכר הדירה שלהם בזמן, בתנאי שהם מעמידים פנים שהם עצמם על סף פשיטת רגל. התרגיל המקובל הוא שעם פינוי הדיירים, בעל הדירה מוכר את הנכס. דו"ח של ארגון חברתי מצא שבשלוש השנים האחרונות, השימוש בחוק אליס בסן פרנסיסקו עלה ב-170%. הסיבה לכך פשוטה למדי: תאוות הבצע של בעלי הבתים, שיכולים כעת למכור את הנכסים שלהם במחיר מופקע.

 

והדיירים, שלא עשו כלום? נו, הם סתם בני אדם. יש כמוהם מיליונים, מתגלגלים ברחובות. בהצלחה עם מציאת דירה באקלים הכלכלי הזה. ומאחר וחברות הייטק ידועות בעיקר בהונאות המס שלהן, התוצאה היא שתוך כמה זמן ערים מגלות שהן מקבלות הרבה פחות מסים מהן, ובמקביל גירשו מתוכן את בסיס המס שלהן. נהדר.

 

הפיגור המשונה של דרום קוריאה

 

הדימוי המקובל של דרום קוריאה הוא של מדינת הייטק נוצצת, שנמצאת כמה שנים לפני שאר העולם, שבה השימוש בגרוטאות סלולריות מקובל הרבה יותר והמהירות של הפס הרחב נמצאת ביחס הפוך למהירות של מערכת המשפט הישראלית.

 

ולפעמים יש משהו שגורם לך לעצור, לבהות ולתהות. אחת מאבני הבסיס של הכלכלה המקוונת הוא הסחר המקוון: היכולת לרכוש משהו ברשת ולקבל אותו בביתך. הח"מ עושה את זה לפחות פעמיים בשבוע, כשהוא עדיין חושב שהעובדה שהוא בוחר ספר באמזון ושניות אחר כך הוא מתממש בקינדל שלו היא סוג של קסם.

 

שופינג ברשת? לגולשי אקספלורר בלבד שופינג ברשת? לגולשי אקספלורר בלבד צילום: מסך: www.microsoft.com

 

רוב הדרום קוריאנים מעדיפים דפדפנים מתקדמים כמו פיירפוקס או כרום, אבל כשהם מגיעים לרכישות מקוונות, הכל מתהפך. רוב גדול של אתרי המכירות במדינה, כמו גם אתרי המסים, מזהירים אותם שהם לא יכולים לבצע רכישות אלא אם הם משתמשים באינטרנט אקספלורר. הסיבה: דרום קוריאה העבירה חוק לפני 14 שנה, שקובע שמסיבות בטיחות, יש להשתמש אך ורק באקספלורר לצרכי סחר מקוון - אם לדייק, הם חייבים לעבור דרך תוכנה ממשלתית שמשתמשת ברכיב ActiveX, שעובד רק עם אקספלורר. כפי שאפשר להבין, המסכנים שמשתמשים במק נדפקו במיוחד.

 

הבעיה הזו לא קיימת באתרים בינלאומיים כמו איביי, אבל בהחלט קיימת באתרים דרום קוריאניים. מעניין כמה שתדלנות השקיעה מיקרוסופט במהלך הזה.

  

קצרצרים

 

1. קבוצה למאבק בפדופיליה פיתחה קונספט מעניין: היא יצרה אווטאר ריאליסטי למדי של ילדה כבת 10, ואז משכה אליה פדופילים שניסו לשכנע את ה"ילדה" לבצע אקטים מיניים מול מצלמת רשת. בדרך, הקבוצה אספה את הפרטים של הפדופילים - לדבריה, כ-20,000 (!) מהם ניסו ליצור מגע עם ה"ילדה", והם זיהו כאלף מהם. לא כולם היו מרוצים: היורופול, המשטרה הכלל אירופית, הביעה חשש משימוש בכלים כאלה על ידי גופים בלתי מפוקחים. הקבוצה, Terres Des Hommes, מתעקשת שהיא לא עוסקת בהפללה ושכל הפדופילים הגיעו אל "הילדה" שלהם מיוזמתם. מסתבר שבתנאים מסוימים, כמו תאוות בשרים חולנית, קל לבני אדם להכשל במבחן טורינג.

 

התוכנה מפילה את הסוטים התוכנה מפילה את הסוטים צילום: שאטרסטוק

 

2. פריצה מסיבית למערכות של אדובי הביאה לחשיפה של מיליוני (ויש אומרים עשרות מיליוני) סיסמאות. למרבה הפדיחה, הסיסמה הנפוצה בקרב המשתמשים היא 123456. במקום השני ניצבה 123456789. כפי שאתם יכולים לנחש גם חביבת הקהל, password, כיכבה במקום בולט. גורם לך לתהות למה אנשים בכלל טורחים. כנראה בגלל שאין להם ברירה, ובגלל שהם לא מבינים שסיסמה אמורה להגן עליהם מנוכלים שנמצאים בהמוניהם שם בחוץ. מה כבר אפשר לעשות עם סיסמאות לשירותי אדובי? חברות רבות נשענות על השירותים המקוונים שלה כדי להפעיל ולעדכן תוכנות. בנוסף, לא חסרים אימבצילים שיש להם סיסמה אחת לכל השירותים המקוונים שלהם וברגע שהשיג אותה האקר - יוכל לחדור בחופשיות אל כולם.  

 

3. לקראת ההנפקה של טוויטר, צריך לזכור שהעובדה שהיא חברה עצמאית לגמרי לא מובנת מאליה: פייסבוק ניסתה לרכוש אותה פעמיים. בספר החדש שכתב ניק בילטון על החברה, מופיע מייל פנימי ששלח אב וויליאמס שבו הסביר מדוע יש לדחות את הצעת הרכישה של פייסבוק: 1. הוא האמין שטוויטר תהיה שווה יותר ממיליארד דולר, ופייסבוק הציעה חצי מיליארד - הערכת השווי של טוויטר כיום עולה על עשרה מיליארד; 2. אין שום איום רציני על השירות שמציעה טוויטר ויכול להתחרות בה; ו-3, העובדה שהוא לא היה רוצה בשום פנים לעבוד עבור מארק צוקרברג ("אני לא משתמש בפייסבוק ויש לי דאגות רבות מהאנשים האלה ומהדרך שבה הם עושים עסקים", לדבריו) במילים אחרות, וויליאמס זיהה כבר ב-2008 שמדובר בנוכל.  

 

4. אדם צעיר שראשו על כתפיו, רוי מרדוק, כתב מאמר שבו תהה האם הוא יוצא מדעתו: איך קורה, הוא שאל, שחברה כמו סנאפצ'ט, שלא מכניסה כלום ולא יכולה להכניס כלום, מוערכת בשווי של ארבעה מיליארד דולר? מרדוק הסביר מדוע סנאפצ'ט לא יכולה להרוויח: אנשים משתמשים בה משום שהיא לא עולה להם כסף. אם היא תעלה, הם לא ישתמשו. אחרי הכל, בסיס המשתמשים של התועבה כבר משתמש בשלל מחלות חברתיות אחרות, כמו פייסבוק וטוויטר. יש להם, בקיצור, תחליף חינמי וסביר לגמרי. מרדוק מעלה את החשד הסביר שמדובר בעצם במזימת פונזי: המייסדים מוציאים כמה כסף שהם יכולים מהמשקיעים – עד שהבועה תפקע, כולם יבינו שמדובר בשירות חסר תכלית, והמייסדים יימלטו עם הכסף שעשו, כשהם משאירים את העובדים בלי הפנסיות שלהם. לא, רוי, אתה שפוי לגמרי: עמק הסילי-קון הוא זה שיצא מדעתו.  

 

5. חברת AirBnB מאפשרת לאנשים שלא רוצים לשלם למלונות לשכור דירות בבתים של אנשים לזמן קצר, ובכך לשלם סכומים קטנים יותר. בכמה וכמה מדינות בארה"ב הקטע הזה, של שבירת מטה לחמם של עשירים מופלגים כדי שהאנשים הקטנים יוכלו לזכות בתוספת הכנסה, לא חוקי. בדיקה של גוקר מעלה שלגמרי לא מסובך להפוך לבעל בית שכל מה שהוא עושה הוא להשכיר דירה למשתמשי AirBnB: במהלך הבדיקה, רכש החוקר דירה ב-40,000 דולר בלאס וגאס (כן, ישראלים, אפשר לרכוש דירה ב-40,000 דולר), שיפץ אותה בעוד 10,000 והתחיל לגרוף רווחים של 13,000 בערך מדי שנה. בגוקר לא מתלהבים מהרעיון של עוד בעלי בתים שעושים כסף על אנשים, אבל מבחינתי, אם הדירה עולה 40,000 דולר בעיר מרכזית, השאלה שלי היא "איפה חותמים".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x