$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

פורנו ופרסומות? אולי תדאגו קודם למים וחשמל בבתים?

ביל גייטס יוצא נגד תוכניתו של מארק צוקרברג לחיבור העולם השלישי לאינטרנט, מבצעי הריגול של ה-NSA זכו לסיוע אירופי ואף הגיעו לישראל ומיהן שתי החברות שלא מייצרות או מרוויחות כלום ועדיין טוענות לשווי של 4 מיליארד דולר

יוסי גורביץ 15:1803.11.13

אפשר קצת חיבור למציאות, בבקשה? 

 

ביל גייטס הוא אחד מבני האדם המועילים בהיסטוריה. בניגוד לארכי-נמסיס שלו, נבל-העל סטיב ג'ובס, גייטס תורם את רוב כספו לצדקה ובשל כך יש סיכוי טוב שהוא ייזכר הרבה יותר כפילנתרופ מאשר כמנכ"ל חברה שאחזה את תחום מערכות ההפעלה ביד ברזל במשך כמה עשורים.

 

הוא העניק ראיון נרחב מאוד לאחרונה, ובו פוצץ את הבועה החביבה על עמק הסילי-קון, בועת הטכנו-אוטופיזם. כשהוא נשאל מה דעתו על ה"חזון" של מארק צוקרברג, שרוצה לחבר את כל העולם לרשת והאם הוא חושב שזה חשוב יותר ממאבק במגיפות, גייטס היה חד משמעי: "כסדר עדיפות? זו בדיחה".

 

האנשים שהמציאו את הרעיון של טכנו-אוטופיזם, עם כל השגיון שבו, היו בסופו של דבר אנשים טובים אם גם תמימים. הם באמת חשבו שאם לכל אחד יהיה חיבור לרשת, כל אחד יוכל להגיע למגע עם כל אחד, להכיר טוב יותר אנשים אחרים, ולקבל את כל המידע שהוא צריך. בפועל, מה שקרה הוא שהרשת מלאה במידע שקרי, שצריך להיות אזרח רשת זהיר מאוד כדי לא ליפול למתיחות או הונאות, ומסתבר שכאשר אנשים מכירים אנשים אחרים הם לעתים קרובות רק שונאים אותם יותר.

 

ביל גייטס ביל גייטס

 

על האוטופיזם הזה ביצע השתלטות עוינת הסוציופת של עמק הסילי-קון, מארק צוקרברג, וכשהוא מדבר על חזון של חיבור כל המין האנושי לרשת הוא בסך הכל מדבר על חזון שבו כל המין האנושי צופה בפרסומות שצוקרברג יזין לו דרך פייסבוק, מה שרק יעשיר את מר צוקרברג ויבטיח שהמשקיעים שלו לא יברחו לגבעות.

 

גייטס מזכיר לנו שאם אנחנו רוצים לקדם את העולם - והעולם השלישי גדול משמעותית מהעולם הראשון - אנחנו צריכים לחזור לבסיס. אין טעם לדבר על חיבור לרשת במקום שבו הדאגות הרבה יותר בסיסיות: היעדר מים נקיים, העדר תזונה ראויה, מגיפות ותמותת תינוקות ניכרת, היעדר תשתית חשמלית. 

 

או, במילים אחרות, אם אתם רוצים לקדם את העולם השלישי, ודאו שבכל בית תהיה מכונת כביסה. זה יתרום לשחרור הנשים שם הרבה יותר מאיזו קופסה צבעונית שהתפקיד העיקרי שלה הוא הסחת דעת.

 

גייטס לא נגד טכנולוגיה, כמובן. הוא פשוט מציין שלרוב האוכלוסיה האנושית, טכנולוגיית המידע אינה רלוונטית עדיין. בעבר הוא הביע בוז לפרוייקט Loon של גוגל, שמטרתו היא העמדת בלונים באוויר שיספקו WiFi לסביבתם. הוא אמר ש"אם אתה גוסס מקדחת, ואתה מסתכל למעלה ורואה את הבלון הזה, אני לא יודע איך הוא יכול לעזור לך. אם יש ילד שסובל מדיזנטריה, שום אתר לא יפתור את זה".

 

בדיוק.

 

אם אפשר לרגל, אז למה לא?

 

ה-NSA אוספת כל פיסת מידע אפשרית ולאחרונה מדי יום נחשף עוד קורבן לריגול הזה. המקרה האחרון הוא חשבון המייל של באן קי מון, איש לא מזיק (אם כי לא מועיל במיוחד) שמכהן כמזכ"ל האו"ם. באפריל נפגש באן עם הנשיא האמריקאי אובמה לדיון על שלל נושאים, ביניהם סוריה. הסוכנות מיהרה לגנוב את הרשימות שלו לקראת הפגישה והעבירה אותן (לטענתה; הבית הלבן לא מוכן להתייחס לשאלה) לאובמה.

 

וואלה. אז לפני פגישה ידידותית לחלוטין עם דמות חסרת השפעה של ממש, אובמה קיבל את הנקודות שהנ"ל רצה להעלות בפגישה. נחמד, אבל האם זה מועיל? האם זה היה שווה את הנזק שנגרם כאשר נחשפה העובדה שה-NSA ריגלה אחרי מזכ"ל האו"ם? בכלל לא בטוח.  

 

באן קי מון, מזכ"ל האו"ם באן קי מון, מזכ"ל האו"ם

 

בסוף השבוע העלילה הסתבכה עוד קצת, כאשר הסתבר ששורה של סוכנויות אירופיות סייעו ל-NSA ול-GCHQ הבריטית לרגל אחרי האזרחים שלהן-עצמן. מסמך פנימי של ה-GCHQ אפילו מדרג את סוכנויות הריגול האירופיות על פי היעילות שלהן: למשל, על השב"כ הצרפתי, ה-DGSE, כותב הביון הבריטי שמדובר בארגון עם מוטיבציה גבוהה ויעילות יוצאת דופן - שמושגת בין השאר באמצעות שת"פ הדוק עם חברת טלקום צרפתית. המרגלים הבריטים הביעו הערצה ליכולת של עמיתיהם הגרמנים – וציינו שביחד עם האמריקאים וה-SIS (המוסד הבריטי) הם הפעילו לחץ על מחוקקים גרמנים כדי לשנות את חוקי שמירת המידע והציתות בגרמניה.

 

בלשכה של מרקל, שרתחה מזעם לפני שבועיים אחרי שהתברר שה-NSA האזינה לסלולר שלה, עדיין מחפשים את הלסת. אחרי כל הרעש והבאלגן, מסתבר שהשירותים הגרמניים לא רק עקבו אחרי האוכלוסיה הגרמנית, הם גם עשו את זה בשיתוף פעולה עם האמריקאים.  

 

אלא שהאחרונים לא משחקים יפה עם אחרים: לא משנה כמה מידע אתה נותן להם, הם תמיד ירצו עוד וישיגו אותו, גם אם זה מסכן יחסים בינלאומיים תקינים. על פי דיווחים בסוף השבוע, ה-NSA האזינה בעקביות גם לישראל, ומי שזוכר את ההנחיות של ראשי הממשלה שרון ונתניהו לא לשוחח בסלולר, יודע שזה קורה המון זמן.

 

אז למה? כי אפשר. כי אפשר, וברגע שזה אפשרי אנשי הצללים נוטים לבלבל בין "אפשרי" ו"הכרחי". אם אפשר, אז צריך. ולא משנה המחיר. ממילא התרגלו שם שמישהו אחר צריך לנקות אחריהם.

 

החיים הטובים של סוקרי המוצרים

 

הח"מ מנהל מערכת יחסים מורכבת עם אמזון מזה 18 שנה בערך. הוא מתוסכל מכך שלמרות קניה כמעט שבועית (מאז שהוא רכש קינדל) החברה עדיין מסוגלת לחשוב שהוא עשוי להיות מעוניין בספר שנקרא Apocalypse Z: Dark Days (התרעה למחבר הספר: אם הגענו לאפוקליפסה, לא יהיו לך הרבה ימים שהם לא אפלים. הגיע הזמן להחליף עורך). מדי פעם, כשאמזון מפצירה בו מספיק, הוא כותב ביקורת על ספר שקנה ושוכח מזה.

 

לאחרים, כתיבת ביקורות באמזון היא כמעט מקצוע. הדירוג של המוצר שלך באמזון הוא קריטי להצלחה שלו, וחברות מתמרצות כתיבת ביקורות על ידי הערפת מוצרים על המבקרים. מייקל ארב הוא אחד המבקרים היותר מוכרים באמזון; הוא נחשב למבקר מס' 1 שם. ארב חבר בקבוצה סגורה של אמזון שנקראת Vine, שמדי חודש מקבלת שני מוצרים על פי העדפתם כדי לכתוב עליהם ביקורת.

 

קשה לקטול מוצר שקיבלת במתנה קשה לקטול מוצר שקיבלת במתנה צילום: shutterstock

 

אבל הוא מקבל מוצרים לא רק מאמזון. ככל שהדירוג שלו עלה, כך החברות התחילו לשים אליו יותר לב והוא התחיל לקבל כמויות מגוחכות של מוצרים בתקווה שהוא יטרח לבקר חלק מהם. מגיעים כל כך הרבה מוצרים, שלדבריו מערכת היחסים שלו עם אשתו התערערה, לאור הכמויות הלא סבירות של חבילות דואר שליחים שמגיעות מדי יום.

 

בחינה של מומחים העלתה שחברי ויין נוטים לתת ביקורות חיוביות יותר מאשר אלו שכותבים אנשים שרכשו את המוצר בכספם. ככה זה: כשמשהו מגיע בחינם, אתה אוטומטית חיובי יותר כלפיו. ייזהר הקורא.  

 

האם גוגל תשתלט על הכסילופונים?

 

עם כל הדיבורים על סמארטפונים, ולמרות שמכירות סמארטפונים עברו לאחרונה את המכירות של כסילופונים (טלפונים "טיפשים"), יש עדיין הרבה יותר כסילופונים בעולם. הסיבה: הם זולים משמעותית יותר- והם מחזיקים הרבה, הרבה יותר זמן. גוגל הכריזה שהמטרה שלה היא להשתלט גם על התחום הזה.

 

איך? באמצעות אנדרואיד, כמובן. הגרסה החדשה של אנדרואיד, 4.4 קיטקט (כן, כל הגרסאות של אנדרואיד נקראות על שם ממתקים), מיועדת לעבוד גם על מכשירים שהמתאר הטכנולוגי שלהם נמצא בצד הנמוך של הסקאלה. לא כסילופונים בפני עצמם, אבל בגוגל חושבים על סמארטפונים זולים מאוד, אולי אף בעלות של כ-50 דולר - עלות שבה לא יהיה עוד טעם להמשיך ולהחזיק כסילופון.  

 

עדיין נמכרים טלפונים ניידים רבים שאינם סמארטפונים עדיין נמכרים טלפונים ניידים רבים שאינם סמארטפונים צילום: shuterstock

 

גוגל לא רואה שנקל מאנדרואיד עצמה - למעשה, כל המאבקים המשפטיים סביב מערכת ההפעלה עלו לה הרבה כסף - והיא תומכת בה משום שהחיפוש של גוגל הוא הבסיס של המכשיר, וגוגל חיה מהפרסומות שמוצגות לצד החיפוש. המערכת החדשה מוכוונת עוד יותר לשימוש בחיפוש של גוגל. האם זה יספיק כדי להביא לה את מיליארד המשתמשים החדשים שהיא מחפשת? כנראה שנדע תוך ארבע עד חמש שנים.

 

קצרצרים

 

1. החלאן (עברית לדושבאג) בכה מאוד: למשקיעים של אורקל נמאס והם דחו את חבילת ההטבות של המנכ"ל לארי אליסון, שמופיע בקביעות במקביל בראש רשימת האנשים הדוחים של עמק הסילי-קון ובראש רשימת מקבלי השכר. אורקל נמצאת בקשיים מזה זמן, והמשקיעים הגיעו למסקנה שהביצועים של החברה לא מצריכים, בלשון המעטה, עוד הרעפת כסף על המיליארד הסגנוני. יחד עם אליסון נפגעו חבילות ההטבות של שורה של בכירים אחרים. אל תבכו עליהם; מהיכרות עם אליסון, הוא לגמרי מסוגל ליילל בעצמו.

 

לארי אליסון לארי אליסון צילום: בלומברג

 

 

2. ביום ה' האחרון פורסם שה-FAA, רשות התעופה של ארה"ב, מרשה החל מעכשיו לטוס עם מכשירים אלקטרוניים פעילים לאורך כל הדרך, כולל במהלך המראה, נחיתה ובמידת הצורך נחיתת אונס. ההחלטה - שהיתה צפויה כבר כמה זמן - מגיעה זמן קצר לפני תחילת עונת הקניות (לשעבר עונת החגים) האמריקאית, שבה נוהגים האמריקאים לטוס למקום שבו נולדו כדי לבקר את ההורים, ובהתאם סובלים יותר מההנחיות העתיקות. יש להניח שלארצנו הקטנטונת ההנחיות החדשות ייכנסו לתוקף ב-2019, אולי. אם שר התחבורה רוצה לעשות משהו שאשכרה יועיל לאזרחי ישראל, כדאי שיפעיל את כל כובד משקלו לאימוץ ההנחיות גם כאן.   

 

3. ובפינתנו, "הבועה העליזה": שתי חברות שלא מייצרות כלום ולא מכניסות כלום (שימו לב: אנחנו מדברים על הכנסות, הדבר הזה שממנו מורידים את ההוצאות; על רווחים בכלל אין מה לדבר) מעריכות את עצמן בשווי של ארבעה מיליארד דולר. מדובר באפליקציית הסקסטינג סנאפצ'אט ובפינטרסט. ברור לי למה האנשים שבנו את האפליקציות האלה רוצים שנחשוב שהן שוות כסף. לא ברור לי איך יש אנשי עסקים שברצינות גמורה מוכנים להעריך חברה נטולת הכנסות (הוצאות, כולל הוצאות מחיה גבוהות למדי למנהלים, דווקא יש להן, תודה ששאלתם) כבעלות שווי כלשהו, שלא לדבר על שווי במיליארדים. למרבה הצער, תרגיל הפונזי הזה כנראה יפיל בפח משקיעים קטנים.  

 

4. ויאטנם היא דמוקרטיה עממית, אותה הגדיר סר המפרי כדיקטטורה קומוניסטית. התושבים שם קיבלו תזכורת לכך השבוע, כאשר הממשלה כלאה פעיל למען חופש השימוש בפייסבוק ל-15 חודשי מאסר בית בגין "ניצול לרעה של החירויות הדמוקרטיות" שלו. ככה זה: כשמישהו מתחיל לטעון ש"יש יותר מדי חופש דיבור", ושמי שאומר דברים שלא מוצאים חן בעיניו "מנצל לרעה את חופש הביטוי," לשם זה הולך.

 

5. איביי גילתה השבוע לזוועתה (לרוע מזלה, רק אחרי שהתקשורת הבריטית עלתה על הסיפור) שיש כל מיני טיפוסים שמוכרים מזכרות שואה אצלה. אתם יודעים – סרטי זרוע עם מגן דוד, מדי אסירים ממחנות ריכוז והשמדה, וכו'. החברה הודיעה שהיא תעיף את כל הפריטים האלה - מה שנשמע סביר - ושהיא תתרום 40,000 דולר לצדקה.

   

בטל שלח
    לכל התגובות
    x