$
חדשות טכנולוגיה

פרשנות

למה רק עכשיו אושר השימוש בגאדג'טים בכל זמן הטיסה?

מינהלת התעופה הפדרלית בארה"ב הכריזה שאין סכנה בהפעלת מכשירי מובייל בהמראה ונחיתה. למה לקח לה כל כך הרבה שנים להבין את זה - ומה עומד מאחורי תירוצי חברות התעופה כשברור שאף קינדל לא יפיל אף ג'מבו?

ניצן סדן 16:2501.11.13

שלשום חזרתי ממשימה במילאנו, באחת הטיסות הפחות סימפטיות שחוויתי. היה זה צ'רטר של חברה ששכרה מטוס מתפורר, מין סוסיתא מעופפת בה אין כל אמצעי בידור שהוא להעברת זמן הטיסה. אפילו מסך לא הותקן בו; את מקום סרטון הבטיחות שמראה מה עושים במקרה חירום מילאה דיילת מיומנת כמו בשנות התשעים.

היה עלי להמתין עד שיגיע הטרנטה לגובה השיוט שלו כדי שאוכל להעביר את הזמן בעזרת הסמארטפון שלי - מה שלקח לו יחסית הרבה זמן.

 

החוויה שתיארתי לכם תהפוך בקרוב לזיכרון רחוק: ה-FAA, מינהלת התעופה הפדרלית בארה"ב, הכריזה אתמול כי מעתה מותר יהיה להשתמש בטלפון בכל שלבי הטיסה, למעט מגבלות קלות וזניחות.

 

אישור המינהלת יאפשר עתה לחברות התעופה להחליט בעצמן אם לתת לכם להאזין למוזיקה מהאייפון גם לפני שהמטוס הגיע אל מסלול השיוט שלו - ואלו צפויות לאמץ את ההיתר החדש במהירות. עד עתה, כל נוסע ששאל את הדיילות "מה, האייפוד שלי יכול להפיל ג'מבו?" זכה להסבר מנומס בסגנון "זה מפריע למכשור של המטוס". הנה, כך:

 

 

בפועל, מדובר בשטות גמורה; סקר שנערך בשנה שעברה בבריטניה גילה ש-3% מכל נוסעי המטוסים במדינה שכחו לכבות את הסלולרי שלהם. וראו זה פלא: המטוסים לא נפלו כמו זבובים מן השמים.

 

מה כל כך מיוחד בהמראות ונחיתות?

 

לכל טיסה אזרחית יש מספר שלבים: המראה, צבירת גובה וכניסה לנתיב שיוט, הנמכה והאטה לקראת ההגעה ליעד וכמובן - נחיתה בשלום. בהמראה ובנחיתה ישנה רגישות גבוהה במיוחד למיקום המטוס ביחס לשדה התעופה, לנתיבי השיוט ועוד - שכן מדובר בצווארי בקבוק בכל הנוגע לתנועה באוויר. ישנם מטוסים רבים שמגיעים אל אותה נקודה בהפרשים של דקות ספורות וגם לטייס עצמו יש זמן תגובה מצומצם במקרה של תקלה.

 

מכאן, אפשר לחשוב שמכשירים שפולטים קרינה אלקטרומגנטית או גלי רדיו עשויים להעמיס על תדרי תקשורת אלו ואחרים.

 

אין כל סכנה בהפעלת אייפוד בהמראה אין כל סכנה בהפעלת אייפוד בהמראה צילום: בלומברג

 

בפועל, טיעון ההפרעה למכשור המטוס מעודו לא נשא כל תוקף. נתחיל ברמה הבסיסית ביותר - הלוגית: אם קרינה אלקטרומגנטית ושאר התשדורות שמכשירים אלקטרוניים פולטים היו יכולים לשבש מכשור במטוסים בצורה שתסכן אותם - כלום לא היה משתמש בהם הצבא בתור נשק? משדר רדיו, למי שתהה, הוא זול משמעותית מראש נפץ בטיל קרקע-אוויר.

 

בנוסף, היקף תשדורות הרדיו באוויר הוא עצום - גם כשטסים מעל אזורים מיושבים וגם בטיסות טרנס-אטלנטיות. אם אכן היתה רגישות כה גבוהה לתשדורות, מטוסים היו מפילים זה את זה כל הזמן.

 

הטאבלט שלך לא ישבש את המטוס הטאבלט שלך לא ישבש את המטוס

 

ובואו נדבר לרגע על מכשור הטיסה עצמו: במנוע ובהגאים אכן יש רכיבים שאומדים מתח במטרה לזהות הפרעות חשמליות במטוס. הם מכוילים לאתר מתחים ספציפיים בנקודות ספציפיות, לא משהו שניתן להשפיע עליו מתא הנוסעים. ומה לגבי שריפת טרנזיסטורים במכשור הטיסה? לשם כך יש צורך במחולל פולס אלקטרומגנטי ש-400 אייפונים לא יוכלו ליצור. הרשו לי להרגיע אתכם: גם 400,000 לא יצליחו.  

 

התירוצים לא תופסים

 

אז ראינו שאין כל סיבה טכנולוגית לאיסור. מה לגבי סיבות אחרות? אם היו עוברות הדיילות ומציעות סמארטפונים וטאבלטים להנאת הנוסעים, היינו יכולים לחשוב שהאיסור נועד לשמר את רווחיהן; אבל בפועל, רוב חברות התעופה כלל אינן מציעות מכשירים שכאלה לנוסעים ומסתפקות בהקרנת סרטים על מסכים זעירים ובשידורי רדיו באוזניות שתמצאו בכל כיס גב מושב.

 

אולי מדובר ברכיב לבקרה התנהגותית? שהרי אם ישתמשו כל הנוסעים במכשירים שלהם באותו חופש בו משתמשים בהם באוטובוס, יהיה המטוס אפוף רעש (שיחות, מוזיקה, צלילי משחקים וכו') והצוות יתקשה לספק שירות. בנוסף, כנראה שאף אחד לא יקשיב לקפטן או ישים לב שצריך לחגור את החגורה. אבל בהתחשב בעובדה שהסדר נשמר גם כאשר מותר להפעיל מכשירים ואפילו להסתובב ברחבי המטוס, כנראה שגם זו לא הסיבה.

 

חיישני המנוע לא מתרגשים מהקרינה האלקטרומגנטית שבתא הנוסעים חיישני המנוע לא מתרגשים מהקרינה האלקטרומגנטית שבתא הנוסעים צילום: בלומברג

 

זה נראה כאילו אפילו חברות התעופה עצמן לא יודעות מה מותר ומה אסור. בארה"ב ישנן חברות שדורשות לכבות את כל המכשירים בהמראות ובנחיתות, אחרות דורשות לכבות רק חלק מהמכשירים. כלי התקשורת מתחו ביקורת חריפה על התנהלות זו ועל מדיניות ה-FAA, אשר בתורה האשימה את החברות בכך שלא מצאו פתרונות טכנולוגיים לסכנת הקרינה האלקטרומגנטית ולא בחנו את היקף האיום האמיתי.

 

אז מהי הסיבה האמיתית?

 

יובל לוטן, ראש אגף הבטיחות באל על, סיפר ל"כלכליסט" לפני כחצי שנה שעולם התעופה נוטה להסס ולהשתהות באימוץ טכנולוגיות והרגלי משתמשים. הוא נימק את העיכוב באישור השימוש בכך שלמכשירים שונים יש פליטות אנרגיה שונות ותקנים שונים - מה שאומר שיתכן שדגם אחד של מכשיר יגרום נזק בעוד כל היתר לא ישפיעו על המטוס כלל.

 

טכנולוגית, גם סיבה זו אינה תקפה משום שטלפון שמסוגל להשפיע על מערכות אלקטרוניות בסביבתו כלל לא היה מקבל תו תקן לשימוש מסחרי.

 

אם תשאלו אותי, מדובר בשמרנות קיצונית מאוד של גופים אשר לא טרחו לבחון לעומק את הנושא והעדיפו ללכת על בטוח, גם כאשר לא הוצבה למטוס כל סכנה. כולי תקווה שחברות התעופה ימהרו לאמץ את המלצת ה-FAA ותוכלו ליהנות מהתכנים שהבאתם אתכם במכשיר בכל שלב של כל טיסה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x