$
דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

עיצוב סמארטפונים, הדור הבא: ג'ובס Out, ורסאצ'ה In

למה כל הסמארטפונים נראים אותו הדבר ומה יוכלו מעצבי אופנה לעשות בעניין, סין ממציאה שיטה חדשה לצנזורת המדיה החברתית, ניסוי מטריד בשליטה במוחו של אדם הוכתר בהצלחה וה-NSA מגדירה את משתמשי האייפון כזומבים

יוסי גורביץ 13:5410.09.13

עזבו מהנדס, תביאו מעצב

 

אפל צפויה להציג היום את הגרוטאות הסלולריות החדשות שלה. אם להאמין לחרושת השמועות, החידושים העיקריים יהיו שאחד הטלפונים יהיה בצבע שמפניה והשני יהיה זול יחסית. אשר לחידושים טכנולוגיים, תשכחו מזה. כל מה שיש באפל הן מחלקות עיצוב ושיווק.

 

לא קל לפעול בשוק הסמארטפונים בימינו: אפל חוזרת על עצמה, כל העולם ואחותו הסינית מוציאים סמארטפוני אנדרואיד וקשה להבדיל בין הגרוטאות (כולן נראות מרובעות בצבע שחור). אז היצרניות פונות למומחי אופנה כדי שיתנו להן משהו שבאמצעותו אפשר יהיה למשוך את הקונה. טכנולוגיה? חדשנות? אל תצחיקו אותנו, כולם מעתיקים מכולם: אפל העתיקה ממיקרוסופט (כן, כן) ומשלל טכנולוגיות שפותחו בכספי ציבור, גוגל וסמסונג העתיקו מאפל, אפל העתיקה בתגובה מסמסונג (האייפון 5 גדל משמעותית ביחס לקודמיו), פייסבוק מעתיקה מטוויטר, וכן הלאה.

 

שלושה דורות אייפון. מה נשתנה? שלושה דורות אייפון. מה נשתנה? צילום: אוראל כהן

 

המשחקים האלה יימשכו עד שמישהו אשכרה יצליח להציג משהו חדשני, מה שלא סביר שיקרה השנה. כשזה יקרה, כולם ישבחו אותו לשבועיים ואחר כך ימהרו להעתיק ממנו. עד לרגע שבו המוצרים, שוב, יהיו דומים כל כך שיהיה צורך לזמן מומחה אופנה. קוראים לגלגל הזה יזמות, או במקרה של אפל, "מהפכני וקסום".

 

החברות פונות לעולם האופנה בחיפושים אחר עיצובים חדשים פעם בכמה שנים, כשהשוק מגיע לרוויה עיצובית ואין יותר שפנים טכנולוגיים לשלוף מהכובע. בסיבוב הקודם, שהיה בעשור הקודם, התוצאה היתה בעיקר סדרות מוגבלות שהיו יקרות ומכוערות במיוחד.

 

הפצת "שמועה"? לכלא!

 

משטר הגולגלות של בייג'ינג לחוץ מאוד מאז שפרטים מביכים ממשפטו של בו שילאי, בכיר בממשל, מתחילים לצאת החוצה. כתוצאה מכך, הרודנות הסינית מקצרת את הרצועה של אזרחיה האומללים אף יותר.

 

על פי פסיקה חדשה שם, אם אתה מפיץ "שמועה זדונית" (או כל מידע אמיתי שהממשלה החליטה שהיא לא אוהבת) ברשת ויש לה יותר מ-5,000 צופים או 500 שיתופים, אתה צפוי לעמוד לדין על דיבה וללכת לכלא לשלוש שנים (גם גדולי המזוכיסטים לא יחפצו בביקור בכלא סיני). בין השאר, אוסר המשטר על הפצת מידע שיגרום "סבל רגשי" למוזכרים בו.

 

קפיצת מדרגה בצנזורה. סין קפיצת מדרגה בצנזורה. סין צילום: בלומברג

 

בניגוד למקובל במערב, שאלת האמת או השקר של המידע הזה לא רלוונטית; כל מה שחשוב הוא ה"סבל הרגשי". מקרים אחרים שבהם יופעל הפטיש הממשלתי במלוא הכוח יהיו "מידע רע", שעשוי להגביר מתחים דתיים או אתניים או שיוביל, חס וחלילה, למחאה ציבורית.

 

בזמן שבלשכת שר האוצר מוריקים מקנאה על המהלך הזה ותוהים איך לא חשבו עליו קודם, המשתמשים הסינים הגיבו בזעם על המהלך החדש, שמצמצם עוד יותר את החירויות שלהם. אחד מהם טען שהמהלך הזה מנוגד לחלוטין לחוקה הסינית.

 

במבט ראשון זה נראה נלעג - ממשלת סין לא מוטרדת במיוחד מענייני חוקה. אבל במבט שני, יש כאן משהו עמוק יותר. עקרון הבסיס של התנגדות למשטר עוול, כפי שניסח אותו ואצלב האוול - דיסידנט ולימים הנשיא הראשון של צ'כיה החופשית - הוא שעליך לחיות את חייך כאילו החיים במשטר מתנהלים על פי החוק והחוקה, כלומר על פי התעמולה של המשטר ולא על פי ההתנהלות שלו בפועל. אם מספיק אנשים יתנהגו כך, המשטר יאותגר ברמות שהוא לא יוכל עוד לעמוד בהן. או שהוא יבצע טבח המוני (והרי תזכורת: לפי הערכות, על ידי המשטר הסיני יש יותר דם מאשר על ידי סטאלין והיטלר גם יחד).

  

שלטונות סין לא לוקחים סיכונים: בוצעו עשרות מעצרים בשבועות האחרונים. רובם, עוד לפני שפורסמו הנחיות הדיבה החדשות.

 

ההבדל בין נערים וגברים הוא סוג הצעצועים

 

אמרה ותיקה, אבל נכונה מאוד.

 

אחד השחקנים היותר מוצלחים במאבק הפנימי הבלתי פוסק בוושינגטון הוא הגנרל אלכסנדר קית', מנהל ה-NSA. הוא מכונה, בין השאר, "הקיסר", על שום העובדה שהוא תמיד משיג את מה שהוא רוצה בקרבות הביורוקרטיים.

 

כתבת פרופיל נרחבת עליו במגזין הממסד פוריין פוליסי מתייחסת אליו כאל "קאובוי", מונח גנאי בתרבות הממסדית האמריקאית: בוקרים הם אנשים שאי אפשר לסמוך עליהם שיפעלו לפי הכללים ושנותנים לחוש ההרפתקה שלהם להוביל אותם. אתה רוצה אותם בדרגים הנמוכים אבל אוי לך אם הם יגיעו לדרגים הבכירים באמת.

 

איך מצליח אלכסנדר במשחקים הבין-ארגוניים? הפוריין פוליסי מביא אנקדוטה מעניינת: בתפקיד קודם של אלכסנדר, פיקוד המודיעין והבטחון של הצבא, הוא בנה לעצמו חדר פיקוד שמבוסס על גשר הפיקוד של הספינה אנטרפרייז מ"מסע בין כוכבים": פאנלים מכרום, מסך ענק, כסא קפטן, דלתות שעושות "ווש" כשהן נפתחות ונסגרות, קומפלט.

 

רוצה להרשים גורמי סמכות? תן להם להרגיש בספינת חלל רוצה להרשים גורמי סמכות? תן להם להרגיש בספינת חלל צילום: בלומברג

 

לחדר הזה היה אלכסנדר מביא חברי קונגרס ושאר נבחרי ציבור כדי להסביר להם למה הוא צריך עוד כסף ועוד סמכויות. הוא היה מושיב אותם בכסא הקפטן ומדגים את היכולות של מרכז המידע שלו. הם היו מוקסמים. אחר כך, נתנו לו כל מה שהוא רצה.

 

ככה מתנהל העולם שלנו: על ידי נערים עם צעצועים. ככה שוחקים את הזכויות שלנו: באמצעות משחקי מדע בדיוני. לא יודע כמה זה עלה למשלם המסים ומפחיד אותי אפילו לחשוב על המקבילה הישראלית. בדימיוני אני רואה את מפקד חיל האוויר בונה רפליקה של מנהרת הזמן ומזמין פוליטיקאים לחזור אחורה כמה עשרות שנים ולהפציץ את גרמניה הנאצית.

 

מדע בדיוני, גרסת המציאות

 

מדען בריטי הצליח לגרום לאדם אחר ללחוץ על הדק מבלי שהאיש רצה בכך. רגאש ראו ישב מול צג של משחק מחשב, שבו הוא צפה ברקטה חולפת על פני המסך. כשהוא חשב שזה היה הרגע הנכון, הוא דמיין תותח יורה. כמה חדרים משם, נעה אצבעו של חוקר אחר, אנדראה סטוקו, והפעילה את התותח באופן לא רצוני.

 

שני המדענים לבשו כובע שמכיל אלקטרודות. ראו שלח את המחשבה שלו אל המוח של סטוקו באמצעות הרשת. יש לא מעט דוגמאות, בשנים האחרונות, להפעלת חפצים בכוח המחשבה - בדרך כלל אצל אנשים משותקים, אבל לא רק: סמסונג, למשל, עובדת על טאבלט שיופעל בכוח המחשבה.

 

שליטה מוחית באמצעות אלקטרודות: פיתוח מעניין אך מטריד שליטה מוחית באמצעות אלקטרודות: פיתוח מעניין אך מטריד צילום: shutterstock

 

עם זאת, זו הפעם הראשונה שבה הצליחו מדענים להפעיל מוח של מישהו אחר בכוח המחשבה בלבד. צעד קטן לאדם, צעד שנוי מאוד במחלוקת למין האנושי. כרגע הפוטנציאל לשימוש לרעה מוגבל, אבל זה לפני שארגוני ביון וצבא עם הרבה תקציב ומעט מחשבה נכנסו למשחק.

 

הרובוטים ישתלטו על העולם תוך שמונה שנים לכל היותר. אני כבר אוגר שימורי אפונה וגזר. הגזר חשוב: הוא יאפשר לנו לראות אותם בלילה.

 

קצרצרים

 

1. עוד יום, עוד נסיון נואש של גוגל לקדם את הרשת החברתית הצולעת שלה, גוגל+: הפעם היא הודיעה שמשתמשי בלוגר, פלטפורמת הבלוגים הפופולרית שלה, יוכלו לפרסם את הפוסטים שלהם אוטומטית גם בגוגל+, כאילו שאכפת להם מהרשת החברתית העצובה הזאת. למעשה, במסורת המפוארת של חיסול פרטיות המשתמשים, התכונה הזו הופעלה כברירת מחדל. אם אתה כותב בבלוגר בשם בדוי, הפוסטים שלך יתפרסמו בשם האמיתי שלך בגוגל+, שכזכור לא מאפשר כתיבה בשם בדוי. כל הכבוד, לארי. מה הלאה? לא הגיע הזמן לגאול את הסוס הגוסס הזה מיסוריו ולהפוך אותו לדבק? 

 

חיה? כן. למה? לא ברור חיה? כן. למה? לא ברור

 

2. גוגל מסרה לאיחוד האירופי הצעת פשרה חדשה, שפרטיה עדיין לא ידועים, בפרשה שבה היא נחקרת בחשש לניצול לרעה של מעמדה הדומיננטי בשוק החיפוש. התיק הזה נמשך כבר הרבה זמן; זו לא הצעת הפשרה הראשונה של גוגל ובאיחוד אומרים שהם בוחנים אותה - אחרי שדחו את ההצעות הקודמות. טוב, גם אני הייתי עושה כל מה שהייתי יכול כדי להימנע מקנס מזעזע של חמישה מיליארד דולר, כזה שיטיל צל על הקנסות שהוטלו על מיקרוסופט ואינטל. 

 

3. המדור הזה תוקף בעקביות את ה-NSA על שלל פשעיה, אבל חשוב לדעת לתת לה קרדיט כשמגיע: המסמכים שחושפים את העובדה שה-NSA ריגלה אחרי הסמארטפונים הפופולריים גם כוללים את העובדה שבמצגת שעסקה באייפון, הגדירה הסוכנות את משתמשי האייפון כ"זומבים" שהולכים "בעקבות האח הגדול" (סטיב ג'ובס, באותם ימים). זומבים רבים, ביניהם כאלה שקשורים לעיתונות הטכנולוגיה, צפויים להיכנס לאקסטזה בעוד מספר שעות, כשהכת מקופרטינו תחשוף שוב את הגרוטאות המשעממות שלה. 

 

4. חדשות טובות לסנאפצ'ט, האפליקציה שמאפשרת לך לשלוח מסרים שנעלמים תוך כמה שניות, חדשות רעות למה שנשאר מהאינטליגנציה של המין האנושי: השירות מדווח שכעת נשלחים בו יותר מ-350 מיליון מסרים ביום. מנכ"ל החברה, אדם שאין שום סיבה שתדעו את שמו, ציין בגאווה שהשימוש בשירות זינק לאחר שפייסבוק, כהרגלה, העתיקה אותו והפכה מסרונים שכאלה לתכונה מובנית. 

 

5. נסיים בעוד טיפה מחדשות הבועה: סגן המושל של קליפורניה ולשעבר ראש עיריית סן פרנסיסקו, גאווין ניוסום, נאם בכנס Disrupt של TechCrunch, כשלפתע אחזה בו התסמונת הידועה כשמעוניזם פרסיקוס: כשהוא דיבר על טכנולוגיה, האיש (שהוא בדרך כלל נבון) הזה פלט שטויות. ספציפית, הוא אמר: "65% מתלמידי בית הספר היסודי כיום יעבדו במשרה שעוד לא הומצאה". מאיפה הוא שלף את הסטטיסטיקה ה, אה, מעניינת הזו? כנראה בשיטה שידועה במסגרות צבאיות מסוימות בתור נל"ת, ניחוש לפי התחת. 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x