דו"ח טכנולוגי

דו"ח טכנולוגי

פורנו גמדים שטניים ואוגרים סיביריים? מה פתאום, יש לי בלוג אופנה!

תקלה בטאמבלר החליפה בין תכני בלוגים, כך שפורנו מופרע במיוחד הופיע בבלוגים רבים ללא ידיעת מפעיליהם, אריאנה האפינגטון יוצאת לצוד טרולים, ברזיל מצאה פיתרון לריגול שמבצעת ה-NSA - והאם ספריי קפאין יחליף את הקפה?

יוסי גורביץ 12:3522.08.13
אין לי מושג איך זה הגיע לכאן. באמת!

 

תקלה מביכה פקדה את טמבלר, פלטפורמת הבלוגים הפופולרית: אמש (ד'), כשמישהו ניסה להעלות פוסט לבלוג שלו, הפלטפורמה שתלה את התוכן שלו בבלוג של מישהו אחר. התוצאה היתה שהרבה מאוד אנשים גילו שהבלוג שלהם מפרסם תוכן שהם אפילו לא חלמו עליו.

 

ומאחר וההתמחות של טמבלר היא פורנו, בדגש על פורנו מוזר, כל מיני אנשים מהוגנים גילו לזוועתם תמונות שמשלבות איברי מין ואת הערצת השטן, סרטים מצוירים שהם לא בדיוק בסגנון של ערוץ הילדים וקליפים בהם מככבות חיות משק ומסוגלים לגרום לארגנטינה וברזיל להפסיק לאכול בשר.

 

מה קרה לבלוג שלי?! מה קרה לבלוג שלי?! צילום: שאטרסטוק

 

התופעה היתה כל כך נרחבת עד שמשתמשי טמבלר התחילו לדווח זה לזה על התקפת האקרים. זה לא מה שקרה, אבל זה מה שהם רצו להאמין שקרה - ויש להניח שזה גם מה שבכירי יאהו רצו להאמין. אחרי הכל, זה עדיף על האמת העגומה שהכלי שרכשת בסכום ענק מסוגל פתאום להציף את התוכן הפורנוגרפי שלו גם לחלקים המהוגנים של האתר. לך תשכנע עכשיו פרסומאים שהתועבה הנחותה שלהם צריכה להתחרות בפורנו.

 

הבעיה האמיתית, יש להניח, היא של אנשים שלא מעדכנים את הבלוג שלהם לעתים קרובות. אלה עשויים להתפלץ כשיגלו, כשיחזרו אליו אחרי שבוע או חודש, תמונות של סקס עם גמדים שדוחקות למטה את המאמרים המלומדים שלהם בנושא זכויות יוצרים, או (מה שסביר יותר) מגרשות את הקהל אליו כיוונו במקור. עם זאת, התוכן הזה מושך קהל אחר, עם טעם שנאמר בזהירות שהוא בעייתי יותר. ועוד לא דיברנו על קרובי משפחה שנכנסו כדי לראות מה כתב הבן המוצלח הבוקר וגילו כוכבניות פורנו בתנוחות לא נכונות אנטומית - או על עסק שמקדם את עצמו דרך טאמבלר. מישהו ביאהו חייב הסברים להרבה אנשים. 

 

אריאנה צדה טרולים

 

אריאנה האפינגטון, המייסדת של אתר ההאפינגטון פוסט, חזרה מלונדון כשהיא מזועזעת מפרשת איומי הרצח והאונס בטוויטר שם. על כן, היא החליטה לקדש מלחמה על האנונימיות.

 

בקרוב, לא יהיו יותר הערות אנונימיות בהאפינגטון פוסט. ההחלטה עולה בקנה אחד עם העמדה שבה מחזיק הטור הזה כבר שנים: הגיע הזמן שהרשת תתבגר. זכות ביטוי צריכה להיות שמורה לאנשים שמוכנים לעמוד מאחורי מה שהם אומרים, לא להתחבא בפחדנות מאחורי כינוי.

 

אריאנה האפינגטון אריאנה האפינגטון צילום: בלומברג

 

כן, יש לכך יוצאי דופן בולטים, בדמות מדינות שבהן המשטר נוהג לזרוק לכלא או להרוג אנשים שאומרים משהו שמעצבן אותו. אבל במדינות מתורבתות, ראוי שאנשים יקחו אחריות לדבריהם ולא ישתמשו בשמיכת האנונימיות כדי לסתום פיות ולהטיל אימה על אחרים. 

 

גורמים שונים ברשת טענו נגד ההחלטה של האפינגטון. לדבריהם, היא משולה לחוק שאסור על אנונימיות. היא לא: זו החלטה עריכתית של אתר פרטי, לא חוק ממשלתי שגורר איתו סנקציה פלילית. נטען שהמדפיסים של חוברות ה"פדרליסט" הידועות מימי ראשית הרפובליקה האמריקאית, שפרסמו בעילום שם, לא יוכלו לכתוב בהפינגטון. ובכן, זה כנראה היה מפתיע אותם, כי הם השתמשו בבתי דפוס פרטיים. כנראה שבימינו הם היו פותחים בלוג עצמאי, ואף אחד לא היה מיילל.

 

מכיר באשמה, רוצה חנינה

 

בית משפט צבאי בארה"ב גזר אמש (ד') את דינו של בראדלי מאנינג, שכבר כלוא במשך שלוש שנים על הדלפת מאות אלפי שדרים של הצבא ומחלקת המדינה לוויקיליקס. התביעה ביקשה 60 שנה, והעונש המקסימלי היה 90 שנה. מאנינג יצא "בזול" עם 35 שנה. רוצחי ילדים מקבלים פחות.

 

בראדלי מאנינג בראדלי מאנינג צילום: איי פי

 

מיד עם מתן גזר הדין, שלח בראדלי מאנינג בקשת חנינה לנשיא אובמה. בה הוא אחריות על העובדה שהוא עבר על החוק, אבל הזכיר את שלל הכתמים השחורים על כבודה של ארה"ב בשל החריגות הפראיות במלחמה בטרור: הרג חסר מעצורים של אזרחים (כמו בסרטון Collateral Murder, ההדלפה הראשונה של מאנינג), עינויים, בתי כלא סודיים, חטיפות ועוד. הוא הזכיר שההיסטוריה של ארה"ב מלאה כתמים כאלה - ויש לציין שמערכת החינוך האמריקאית, בניגוד לכמה שאני יכול לחשוב עליהן, מכירה בלא מעט מהפשעים הללו, ביניהם השמדת הילידים האמריקאים ושעבוד השחורים.

 

"כשבחרתי לחשוף מידע מסווג, עשיתי זאת מתוך אהבת המולדת ומתוך תחושת חובה כלפי אחרים", כתב מאנינג. עורך דינו היה מנומס פחות: הוא תקף בחריפות את גזר הדין, ואמר שהוא קודם כל מתכוון לערער עליו ובמקביל לפתוח בקמפיין נרחב למען חנינה למרשו. נקווה שזה יצליח. 

 

אין כניסה ל-NSA

 

הרוחות בברזיל סוערות אחרי מעצרו בבריטניה של דיוויד מירנדה, בן זוגו של גלן גרינוולד, כתב הגרדיאן שחשף חלק ניכר מהחומרים של סנודן; מירנדה הוא אזרח ברזילאי והמדינה הגישה מחאה רשמית לבריטניה.

 

זה לא נעצר שם. הצעת חוק חדשה בברזיל קובעת שאם איזו חברה בינלאומית רוצה לשמור מידע על אזרחי המדינה, היא תצטרך מעתה לבנות חוות שרתים בברזיל ולשמור את המידע שם. מידע על אזרחים ברזילאים לא יצא מגבולות המדינה ולא יגיע לשרתים של ה-NSA, שחברות הטכנולוגיה האמריקאיות הוכיחו את עצמן כשפוטות שלה.

 

מרגלים אחר אזרחי ברזיל? המידע לא יצא את המדינה מרגלים אחר אזרחי ברזיל? המידע לא יצא את המדינה

 

גוגל ופייסבוק, משת"פיות בולטות של ה-NSA, מיהרו להקים קול זעקה. יקר להן, הן מייבבות, להקים חוות שרתים בברזיל. צריך לצנן את המחשבים והאקלים המקומי לא ממש מתלהב מהרעיון. אבל, כמובן, זו לא הדרך שבה הן משווקות את המסר: הן טוענות שהחוק החדש יפגע בברזילאים משום שהוא ימנע מחברות קטנות לפעול במדינה, אלוהים יודעת למה.

 

חשבתי שאתם מאמינים ביד הנעלמה, לא? אם יהיה צורך בחוות שרתים ברזילאיות שיספקו שירותים לחברות קטנות, הן תופענה. אם לא יהיה צורך, המשמעות היא שהאזרחים הברזילאים החליטו שהם מוכנים לוותר על כמה אפליקציות מיותרות כדי לשמור על המידע שלהם מידיהן של ממשלת האימפריה והחברות המסונפות לה.

 

קצרצרים

 

1. איש הייטק עם יותר מדי כסף (ושאינו סובל מעודף בינה) החליט לעשות ניסויים חברתיים בהומלסים. הברנש, פטרקי מק'קונלוג, החליט שהוא ייגש להומלס ויציע לו שתי אופציות: א. לקבל מאה דולר. ב. לקבל מחשב זול וספרי ג'אווה סקריפט, כשמק'קונלוג מגיע מדי יום וילמד אותו לקודד. נשמע קסום, לא? יש רק כמה בעיות: א. מחשבים נוטים לפעול על חשמל ולדרי רחוב אין גישה זמינה לחשמל. ב. לעיתים קרובות חסרה להומלסים ההשכלה הבסיסית שנדרשת להבנת ספרי תכנות. ואחרון חביב, ג. מחשב שווה יותר מ-100 דולר; כהומלס הייתי לוקח את המחשב והספרים, מוכר אותם ועובר לפינה שני רחובות משם. בהצלחה עם זה, מק'קונלוג.

 

מתכנת בפוטנציה? תלוי את מי שואלים מתכנת בפוטנציה? תלוי את מי שואלים

 

2. גוגל צועדת אל עבר ישימון חברתי חדש: אפליקציית Field Trip שלה, שמציגה בתצורת מציאות רבודה מידע על אתרי תיירות ומוקדי עניין בטיולים, מודגמת בקליפ שהעלתה החברה. רואים בו חבורת צעירים שמטיילים בעוד אחד מהם משתמש בגוגל גלאס ומנותק לחלוטין מחבריו. זה העתיד של גוגל: ביציאה עם חברים כל אחד יראה רק מה שמושך את תשומת ליבו. רק תעשיית הפרסום יכולה להגיע לכזו רמה של גאוניות מרושעת.

 

 

3. עוד גילויים חדשים בפרשת ה-NSA: הממשלה האמריקאית נאלצה, אחרי שנים של מאבק, לחשוף פסיקה סודית במיוחד של בית המשפט FISA, שקובעת שחלק מתכנית המעקב של ה-NSA איננו חוקתי. המדובר בתוכנית שהופעלה בשנים 2008-2011, במסגרתו בזזה ה-NSA מיילים של אלפי אמריקאים כשהיא מודעת לכך שאין להם שום קשר לטרור. הפסיקה מצאה עוד שה-NSA היתה חסכונית באמת מול בית המשפט, ושהיא בזזה את המידע הזה עוד לפני שהיא ביקשה את אישורו של בית המשפט. כיף.  

 

4. יש גם מי שמנסה לעשות כמה זלוטס מכל הסיפור: חברה סינית, שמייצרת מכוניות חשמליות, הגישה בקשה להגדיר את "אדוארד סנודן" כסימן רשום. מה היא רוצה מרב המדליפים? כי "יש לה טכנולוגיות ומוצרים סודיים ביותר". אף אחד לא שמע על החברה הזו קודם, וכנראה בצדק, אשר על כן לא ניתן ליחצ"ן הערמומי שלה שעלה על התרגיל הזול הזה את ההנאה שבציון שנה.  

 

5. אחד האנשים היותר דוחים בעמק הסיליקון (לא לדחוף, יש מקום לכולם) הוא פיטר ת'יל, משקיע-על שסומם בתורתה של איין ראנד ואף טען בעבר שהענקת זכות הבחירה לנשים הרסה את הדמוקרטיה. אחד התרגילים היותר מעצבנים שלו הוא לשכנע תלמידי אוניברסיטאות יוקרה לנטוש את הלימודים ולעבור לפתח אפליקציות. הדוגמה האחרונה היא של תלמיד הרווארד שנטש את המוסד היוקרתי בעקבות היוזמה של ת'יל - ועכשיו מנסה לשכנע את העולם לממן את הרעיון המבריק הבא: ספריי קפאין. כן, כי לשתות קפה זה יותר מדי עבודה. רצוי פשוט להשפריץ קפאין על העור שלך ולקוות שלא יהיו לזה יותר מדי תוצאות לוואי.   

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x